47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''דו"ח שינוי אקלים ויבשה''' (באנגלית: '''Climate Change and Land''') הוא דוח מיוחד של [[IPCC]] שהתפרסם בשנת 2019 ועוסק ב[[שינוי אקלים]] במערכות יבשתיות כולל [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, חקלאות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות.
'''דו"ח שינוי אקלים ויבשה''' (באנגלית: '''Climate Change and Land''') הוא דוח מיוחד של [[IPCC]] שהתפרסם בשנת 2019 ועוסק ב[[שינוי אקלים]] במערכות יבשתיות כולל [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, חקלאות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות.
דו"ח זה יצא כחלק מ-3 דו"חות מיוחדים שהוחלט על הוצאתם בשנת 2016: [[דו"ח מיוחד על התחממות עולמית של 1.5 מעלות|דו"ח שיתאר את תוצאות התחממות מוגבלת של 1.5 מעלות]] (שהתפרסם בסוף 2018), דו"ח שיפרט את ההשלכות של התחממות על היבשה, על החקלאות ועל המזון, ודו"ח שיפרט את ההשלכות של התחממות על האוקיינוסים והקרח (הקריוספרה). הדו"ח מתייחס גם לדו"ח נוסף שיצא בשנת -2019 - דו"ח [[דו"ח מצב הטבע העולמי]] שהוציא ארגון [[IPBES]] שנוגע ל[[שירותי המערכת האקולוגית]] ול[[הכחדה עולמית בימנו]].
==בני אדם, יבשה ואקלים בעולם מתחמם==
==בני אדם, יבשה ואקלים בעולם מתחמם==
היבשה מהווה את הבסיס לקיום ולרווחה האנושית, כולל הספקת של מזון, מים מתוקים ומגוון גדול של נוסף של שירותים של המערכת האקולוגית. בני האדם משפיעים באופן ישיר על מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח. יבשה משחקת תפקיד משמעותי במערכות האקלים.
היבשה מהווה את הבסיס לקיום ולרווחה האנושית, כולל הספקת של מזון, מים מתוקים ומגוון גדול של נוסף של [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]]. בני האדם משפיעים באופן ישיר על מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח. יבשה משחקת תפקיד משמעותי במערכות האקלים.
[[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|בני האדם משתמשים ברבע עד שליש מכלל הפוטנציאל של ייצור ראשוני]] למזון, תערובת, עץ ואנרגיה. היבשה מספקת את הבסיס להרבה תפקודים נוספים של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. לפי גישה כלכלית אחת [[שירותי המערכת האקולוגית]] היבשתיים הוערכו כגודל סך [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] האנושי השנתי. מערכות אקולוגיות יבשתיות הן רגישות לשינוי אקלים קיימים ולמזג אוויר קיצוני, במידה משתנה.
[[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|בני האדם משתמשים ברבע עד שליש מכלל הפוטנציאל של ייצור ראשוני]] למזון, תערובת (לגידול בעלי חיים), עץ ואנרגיה. היבשה מספקת את הבסיס להרבה תפקודים נוספים של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. לפי גישה כלכלית אחת [[שירותי המערכת האקולוגית]] היבשתיים הוערכו כגודל סך [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]] האנושי השנתי. [[מערכות אקולוגיות יבשתיות]] הן רגישות לשינוי אקלים קיימים ולמזג אוויר קיצוני, במידה משתנה.
מאז התקופה הפרה-תעשייתית, טמפרטורת האוויר סמוך לקרקע ביבשה, עלתה בקצב כמעט כפול מקצב [[התחממות עולמית|עליית הטמפרטורה העולמית]] (ביבשה ובים). שינוי אקלים, כולל עליות בתדירות ובעוצמה של מזג אוויר קיצוני, השפיע לרעה על [[בטחון תזונתי]] ועל המערכות האקולוגיות היבשתיות, כמו גם תרם ל[[מדבור]] ו[[הרס הקרקע]] באזורים רבים.
מאז התקופה הפרה-תעשייתית, טמפרטורת האוויר סמוך לקרקע ביבשה, עלתה בקצב כמעט כפול מקצב [[התחממות עולמית|עליית הטמפרטורה העולמית]] (ביבשה ובים). שינוי אקלים, כולל עליות בתדירות ובעוצמה של [[מזג אוויר קיצוני]], השפיע לרעה על [[בטחון תזונתי]] ועל המערכות האקולוגיות היבשתיות, כמו גם תרם ל[[מדבור]] ו[[הרס הקרקע]] באזורים רבים.
==תרומה של החקלאות לשינוי אקלים==
==תרומה של החקלאות לשינוי אקלים==
חקלאות, יערנות ושימושי קרקע אחרים אחראים לפליטה של כ-13% מהפליטה של [[פחמן דו חמצני]], 44% מה[[מתאן]] ו-82% מהפליטה של [[נתרן דו חמצני]] מתוך סך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי בתקופה 2007-2016. דבר שמייצג כ-23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון הפליטות מסקטור זה אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.
[[חקלאות]], [[יערנות]] ושימושי קרקע אחרים אחראים לפליטה של כ-13% מהפליטה של [[פחמן דו חמצני]], 44% מה[[מתאן]] ו-82% מהפליטה של [[נתרן דו חמצני]] מתוך סך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי בתקופה 2007-2016. דבר שמייצג כ-23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה, אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון, הפליטות [[שוק המזון העולמי|מסקטור המזון]] אחראיות ל-21%-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.
שינויים בתנאי הקרקע (כמו [[ברוא יערות]], ייעור, [[עיור]]), בגלל שינוי בשימושי הקרקע או בגלל שינויי אקלים, משפיעים על האקלים האזורי והעולמי. ברמה האזורית יכול להחליש או לחזק התחממות ולהשפיע על העוצמה, התדירות והמשך של אירועי מזג אוויר קיצוני. העוצמה והכיוון של שינויים אלה משתנה בהתאם למיקום ולעונה.
שינויים בתנאי הקרקע (כמו [[ברוא יערות]], [[שמירה על היערות ושיקום יערות|ייעור]], [[עיור]]), בגלל שינוי בשימושי הקרקע או בגלל שינויי אקלים, משפיעים על האקלים האזורי והעולמי. ברמה האזורית הדבר יכול להחליש או לחזק התחממות ולהשפיע על העוצמה, התדירות והמשך של אירועי מזג אוויר קיצוני. העוצמה והכיוון של שינויים אלה משתנה בהתאם למיקום ולעונה.
==השפעות שינוי אקלים על מערכות יבשתיות ==
==השפעות שינוי אקלים על מערכות יבשתיות ==