שינויים

סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.

סביר להניח שהשימוש המאסיבי של העמים שפלשו לארץ ישראל בשטחי היער שלה (בעיקר החל מן הפלישה הרומאית) גרמו למגמה מתמשכת של כריתת יערות שצמצמה אולכוסיית צמחייה ומיני בעלי חיים רבים בארץ.

במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות שהיוו בית גידול לחרקים ארסיים, מסיבות רפואיות כפי שתואר לעיל ועם הגלים השונים של ציונות ובעיקר מן המאה ה-20 וקום מדינת ישראל החלה מגמה של ייעור מלאכותי בעיקר באורן וברוש כפי שתואר לעיל, רובו כולו על ידי קק"ל.

במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות שהיוו בתי גידול לחרקים ארסיים, מסיבות רפואיות כפי שתואר לעיל ועם הגלים השונים של ציונות ובעיקר מן המאה ה-20 וקום מדינת ישראל החלה מגמה של ייעור מלאכותי בעיקר באורן וברוש כפי שתואר לעיל, רובו כולו על ידי קק"ל.

יש שחוו דעתם ששיטת הייעור שנקטה קק"ל לאורך השנים היא שיטת "ייעור מסחרי" (שיטה בה ניטעים עצים רבים, בעיקר מחטיים, מסוג אחד או שניים, לצמיחת יער איתן שלבסוף ייכרת לשימוש האדם) אשר נבדלת משיטת "ייעור אקולוגי" שככלל אין לו כל אספקט כלכלי-כספי עבור גוף ספציפי (כמו קופת ממשלה או קופת חברה ממשלתית).

יש שחוו דעתם ששיטת הייעור שנקטה קק"ל לאורך השנים היא שיטת "ייעור מסחרי" (שיטה בה ניטעים עצים רבים, בעיקר מחטיים, מסוג אחד או שניים, לצמיחת יער איתן שלבסוף ייכרת לשימוש האדם) אשר נבדלת משיטת "ייעור אקולוגי" שככלל אין לו כל אספקט כלכלי-כספי עבור גוף ספציפי (כמו קופת ממשלה או קופת חברה ממשלתית).