שינויים

[[קובץ:Jerusalem forest.jpg|ממוזער|550px|'''תמונה לשם המחשה:''' קטע מיער ירושלים המלאכותי הדו-מיני בעיקרו מהיותו מכיל בעיקר עצי אורן ירושלים ועצי ברוש מצוי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה מינית - אורן וברוש כדוגמה טיפוסית ליער מדברי מלאכותי בתחום מדינת ישראל).]]

[[קובץ:Jerusalem forest.jpg|ממוזער|550px|'''תמונה לשם המחשה:''' קטע מיער ירושלים המלאכותי הדו-סוגי בעיקרו מהיותו מכיל בעיקר עצי אורן ירושלים ועצי ברוש מצוי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה סוגית - אורן וברוש כדוגמה טיפוסית ליער מדברי מלאכותי בתחום מדינת ישראל).]]

[[קובץ:Banias-falls-nahal-hermon.jpg|ממוזער|275px|'''תמונה לשם השוואה:''' קטע מ[[יער נחל חרמון]] שהוא יער טבעי רחב היקף בגליל העליון (למעלה מ-10 מיני עצים לפחות ועשרות מיני שיחים סמוכים); מן היערות הרב-גוניים הטבעיים האחרונים שנשארו בארץ ישראל והפך גמור ליערות מלאכותיים חד מינים או דו מיניים מבחינת מגוון ביולוגי ותרומה אקולוגית; שריד ליערות ממוזגים אדירים שהיו באזור ארץ ישראל ולבנון וכיום כוללים שרידים בודדים ודלילים - ראו בהמשך.]]

[[קובץ:Banias-falls-nahal-hermon.jpg|ממוזער|275px|'''תמונה לשם השוואה:''' קטע מ[[יער נחל חרמון]] שהוא יער טבעי רחב היקף בגליל העליון (למעלה מ-10 סוגי עצים לפחות ועשרות סוגי ומיני שיחים סמוכים); מן היערות הרב-גוניים הטבעיים האחרונים שנשארו בארץ ישראל והפך גמור ליערות מלאכותיים חד סוגיים או דו סוגיים מבחינת מגוון ביולוגי ותרומה אקולוגית; שריד ליערות ממוזגים אדירים שהיו באזור ארץ ישראל ולבנון וכיום כוללים שרידים בודדים ודלילים - ראו בהמשך.]]

'''מדבריות האורן''' או לחלופין '''מדבריות הברוש''' וכן '''מדבריות האורנים והברושים''' הם מונחים המתארים את הדעה לפיה חלק ניכר מן [[יערות בישראל|היערות בישראל]], שניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]] מעת הקמתה ועד לאמצע שנות ה-2000 לערך, כוללים בעיקר רק שני סוגים של עצים - [[אורן]] - בעיקר מן המין [[אורן ירושלים]] שהוא [[אנדמיות|אנדמי]] לארץ ישראל ו[[ברוש]] - בעיקר מן המין "ברוש מצוי" שגם הוא אנדמי לארץ ישראל, כאשר לפי דעה, נזנחו לכאורה יותר מדי מינים אנדמיים אחרים כך שהיערות שנוצרו אינם אקולוגיים דים ומתפקדים כי[[יער מדברי|יערות מדבריים]].

'''מדבריות האורן''' או לחלופין '''מדבריות הברוש''' וכן '''מדבריות האורנים והברושים''' הם מונחים המתארים את הדעה לפיה חלק ניכר מן [[יערות בישראל|היערות בישראל]], שניטעו על ידי [[קרן קיימת לישראל]] מעת הקמתה ועד לאמצע שנות ה-2000 לערך, כוללים בעיקר רק שני סוגים של עצים - [[אורן]] - בעיקר מן המין [[אורן ירושלים]] שהוא [[אנדמיות|אנדמי]] לארץ ישראל ו[[ברוש]] - בעיקר מן המין "ברוש מצוי" שגם הוא אנדמי לארץ ישראל, כאשר לפי דעה, נזנחו לכאורה יותר מדי סוגים ומינים אנדמיים אחרים כך שהיערות שנוצרו אינם אקולוגיים דים ומתפקדים כי[[יער מדברי|יערות מדבריים]].

'''[[מין אנדמי]]''' הוא מין ביולוגי שמקורו הטבעי (ה[[אבולוציה|אבולוציוני]]) ייחודי לאזור מסוים (למשל, מין הייחודי לאזור הלבנט בכלל ולארץ ישראל בפרט, או באותה מידה גם לאזור האי אוסטרליה או לאי ניו זילנד); כלומר, כל מין שהתפתח אבולוציונית רק בתחום מוגדר מסוים הוא אנדמי לו; דוגמה בולטת למין אנדמי הוא מין העגבנייה - העגבניות שהן מאכל נפוץ בעולם כולו כיום הן מין אנדמי ליבשת אמריקה, כלומר שיח העגבנייה התפתח אבולוציונית במקור ב[[יבשת אמריקה]]; גם שיח תפוחי האדמה הוא אנדמי ליבשת אמריקה אך כמו שיחי העגבנייה גם שיחי תפוחי האדמה נשתלו וגודלו חקלאית מחוץ ליבשת זו עם גילויים והבאתם ליבשות אחרות.

'''[[סוג אנדמי]]''' או [[מין אנדמי]] הם סוג או מין ביולוגיים שמקורם הטבעי (ה[[אבולוציה|אבולוציוני]]) ייחודי לאזור מסוים (למשל, סוג הייחודי לאזור הלבנט בכלל ולארץ ישראל בפרט, או באותה מידה גם לאזור האי אוסטרליה או לאי ניו זילנד); כלומר, כל סוג שהתפתח אבולוציונית רק בתחום מוגדר מסוים הוא אנדמי לו; דוגמה בולטת למין אנדמי הוא מין העגבנייה - העגבניות שהן מאכל נפוץ בעולם כולו כיום הן מין אנדמי ליבשת אמריקה, כלומר שיח העגבנייה התפתח אבולוציונית במקור ב[[יבשת אמריקה]]; גם שיח תפוחי האדמה הוא אנדמי ליבשת אמריקה אך כמו שיחי העגבנייה גם שיחי תפוחי האדמה נשתלו וגודלו חקלאית מחוץ ליבשת זו עם גילויים והבאתם ליבשות אחרות.

'''יער מדברי''' הוא שטח יער מלאכותי בדרך כלל (לרוב מכיל בין מין בודד לשלושה עד ארבעה מיני עצים) שלמרות שניטע באזור עם [[אקלים]] סביר, עצים וצמחים רבים אחרים (אנדמיים ושאינם) מתקשים או לא יכולים לצמוח בין עצי היער כך שהמאפיינים הטבעיים העיקריים היחידים שניתן למצוא בין העצים הם חול, חצץ וסלעים (להוציא פרחים וכמה צמחים נמוכים אחרים בעונות שנה ספציפיות ובהינתן שאין [[בצורת]]). סיבה עיקרית לקיומם של יערות מדבריים היא תופעת ה[[אללופתיה]] אם כי ייתכנו באופן פחות נפוץ גם סיבות אחרות.

'''יער מדברי''' הוא שטח יער מלאכותי בדרך כלל (לרוב מכיל בין סוג בודד לשלושה עד ארבעה סוגי עצים הנוטים ל[[אללופתיה]]) שלמרות שניטע באזור עם [[אקלים]] סביר, עצים וצמחים רבים אחרים (אנדמיים ושאינם) מתקשים או לא יכולים לצמוח בין עצי היער כך שהמאפיינים הטבעיים העיקריים היחידים שניתן למצוא בין העצים הם חול, חצץ וסלעים (להוציא פרחים וכמה צמחים נמוכים אחרים בעונות שנה ספציפיות ובהינתן שאין [[בצורת]]). סיבה עיקרית לקיומם של יערות מדבריים היא תופעת ה[[אללופתיה]] אם כי ייתכנו באופן פחות נפוץ גם סיבות אחרות.

לפי דעה, יערות מדבריים גורמים למגוון בעיות אקולוגיות ובראשן היעדר [[יער ממוזג]] (יער מגוון [[גנטיקה|גנטית]] ועתיר לחות), פחות משקעים, פגיעה במינים אנדמיים (עצים, שיחים, פרחים פטריות ובעלי חיים) עד כדי סכנת כליה שלהם, סיכוי גבוה יותר לזיהום אוויר (ראו מדוע להלן) ואף דכדוך פסיכולוגי ותסכול של המטיילים בקרבתם.

לפי דעה, יערות מדבריים גורמים למגוון בעיות אקולוגיות ובראשן היעדר [[יער ממוזג]] (יער מגוון [[גנטיקה|גנטית]] ועתיר לחות), פחות משקעים, פגיעה בסוגים ומינים אנדמיים (עצים, שיחים, פרחים פטריות ובעלי חיים) עד כדי סכנת כליה שלהם, סיכוי גבוה יותר לזיהום אוויר (ראו מדוע להלן) ואף דכדוך פסיכולוגי ותסכול של המטיילים בקרבתם.

בחלק אחד של המקרים (חורשות מלאכותיות קטנות היקף) ניתן לטפל בתופעה בטכנולוגיות הזמינות כיום אך בחלק שני של המקרים (חורשות מלאכותיות רחבות היקף או יערות מלאכותיים עצומים) ניתן יהיה לטפל ביעילות רק בעתיד הקרוב יחסית (100 שנה לערך) עם הכנסת טכנולוגיות שונות עליהן יתואר בהמשך הערך.

בחלק אחד של המקרים (חורשות מלאכותיות קטנות היקף) ניתן לטפל בתופעה בטכנולוגיות הזמינות כיום אך בחלק שני של המקרים (חורשות מלאכותיות רחבות היקף או יערות מלאכותיים עצומים) ניתן יהיה לטפל ביעילות רק בעתיד הקרוב יחסית (100 שנה לערך) עם הכנסת טכנולוגיות שונות עליהן יתואר בהמשך הערך.

Roshhaajin007.jpg|קטע מיער ראש העין המלאכותי שבמרכז הארץ - צמחייה קוצנית יבשה וספורדית בין המחטניים.

Roshhaajin007.jpg|קטע מיער ראש העין המלאכותי שבמרכז הארץ - צמחייה קוצנית יבשה וספורדית בין המחטניים.

PikiWiki_Israel_15085_Zipori_Forest.jpg|קטע מיער ציפורי המלאכותי שבגליל התחתון בקרבת נצרת (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).

PikiWiki_Israel_15085_Zipori_Forest.jpg|קטע מיער ציפורי המלאכותי שבגליל התחתון בקרבת נצרת (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).

Beit Keshet scenic route south 1 (9).JPG|ממוזער|קטע מיער בית קשת המלאכותי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה מינית).

Beit Keshet scenic route south 1 (9).JPG|ממוזער|קטע מיער בית קשת המלאכותי (ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים מבחינה סוגית).

Aminadav Forest-7.JPG|קטע מיער עמינדב המלאכותי (ניתן לראות כי לפחות קטע זה מורכב רובו ככולו מעצי אורן ללא צמחייה מרובה ביניהם).

Aminadav Forest-7.JPG|קטע מיער עמינדב המלאכותי (ניתן לראות כי לפחות קטע זה מורכב רובו ככולו מעצי אורן ללא צמחייה מרובה ביניהם).

Kastel_(17).JPG|קטע מיער ירושלים המלאכותי בקרבת הגן הלאומי "הקסטל"; ניתן לראות בבירור שטח אדמה יבשה בין העצים.

Kastel_(17).JPG|קטע מיער ירושלים המלאכותי בקרבת הגן הלאומי "הקסטל"; ניתן לראות בבירור שטח אדמה יבשה בין העצים.

נוף.JPG|קטע מחורשת אורנים מלאכותית בדרום ירושלים - יובש אדמה ברור בין המחטניים (רבע תחתון-שמאלי של התמונה).

נוף.JPG|קטע מחורשת אורנים מלאכותית בדרום ירושלים - יובש אדמה ברור בין המחטניים (רבע תחתון-שמאלי של התמונה).

Yatir Forest, Israel no.1.jpg|קטע מיער יתיר המלאכותי - אמנם היער נשתל באזור מדברי מלכתחילה אך הייעור הדו-מיני בעיקרו לכאורה לא מנע הימצאות מדבר בין העצים (כלל שטחו של יער מאסיבי זה מדברי).

Yatir Forest, Israel no.1.jpg|קטע מיער יתיר המלאכותי - אמנם היער נשתל באזור מדברי מלכתחילה אך הייעור הדו-סוגי בעיקרו לכאורה לא מנע הימצאות מדבר בין העצים (כלל שטחו של יער מאסיבי זה מדברי).

Balfour_Forest_(3).jpg|קטע מיער בלפור המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).

Balfour_Forest_(3).jpg|קטע מיער בלפור המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).

SapirOut009.jpg|קטע מיער ספיר המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).

SapirOut009.jpg|קטע מיער ספיר המלאכותי (ניכר מיעוט הצמחיה היבשה בין האורנים).

Ziziphus_spina-christi_in_Ein_Hoquq_(6).jpg|מדבריית שיזפים של עצי שיזף מצוי ("דומים") בחורשה ליד עין חוקוק בגליל התחתון; ניתן להבחין בהיעדר צמחייה כמעט מוחלט בחורש חד מיני זה.

Ziziphus_spina-christi_in_Ein_Hoquq_(6).jpg|מדבריית שיזפים של עצי שיזף מצוי ("דומים") בחורשה ליד עין חוקוק בגליל התחתון; ניתן להבחין בהיעדר צמחייה כמעט מוחלט בחורש חד סוגי זה.

Aloni_Beit_Keshet_Nature_reserve_west_(1).JPG|מדבריית אלונים כקטע מיער בית קשת המלאכותי (הכולל לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר); ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה מינית.

Aloni_Beit_Keshet_Nature_reserve_west_(1).JPG|מדבריית אלונים כקטע מיער בית קשת המלאכותי (הכולל לפחות אלונים ממין אלון תבור הנשיר); ניתן לראות בבירור את מיעוט הצמחיה היבשה בין העצים הזהים או דומים מבחינה סוגית.

Horshim_wood027.jpg|[[מדבריות האקליפטוס|מדבריית אקליפטוסים]] כקטע מיער חורשים המלאכותי הכולל אקליפטוסים במקטע חד מיני המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים, הברושים השיזפים והאלונים ([[אללופתיה]]) - ראו פירוט בהמשך הערך.  

Horshim_wood027.jpg|[[מדבריות האקליפטוס|מדבריית אקליפטוסים]] כקטע מיער חורשים המלאכותי הכולל אקליפטוסים במקטע חד סוגי המדכא צמיחה של כמעט כל צמח סמוך במנגנון דומה לשל האורנים, הברושים השיזפים והאלונים ([[אללופתיה]]) - ראו פירוט בהמשך הערך.  

</gallery>

</gallery>

הגלריה לעיל ממחישה בצורה שלא ניתן לערער עליה כי יערות חד מיניים, דו מינים, תלת מיניים, ארבע מיניים, חמש מיניים וכדומה גורמים לתופעת ה[[אללופתיה]] (או אמנסליזם) במסגרתה מין צמח דומיננטי אחד או כמה מיני צמחים דומיננטיים מעטים וספורים יחדיו מונעים או לפחות מזיקים צמיחה ושגשוג של מיני צמחים אחרים בקרבתם, כאשר המין הראשון או המינים הראשונים אינו ניזוק או אינם ניזוקים כלל.

הגלריה לעיל ממחישה בצורה שלא ניתן לערער עליה כי יערות חד סוגיים, דו סוגיים, תלת סוגיים, ארבע סוגיים, חמש סוגיים וכדומה גורמים לתופעת ה[[אללופתיה]] במסגרתה סוג צמח דומיננטי אחד או כמה סוגי צמחים דומיננטיים מעטים וספורים יחדיו מונעים או לפחות מזיקים צמיחה ושגשוג של סוגי ומיני צמחים אחרים בקרבתם, כאשר הסוג הראשון או הסוג הראשונים אינו ניזוק או אינם ניזוקים כלל.

ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת מינים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות מינים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר מינים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.

ביטוי עיקרי של אללופתיה הוא השרת עלים מרובה שמדכאת סוגים אחרים שאינם דומיננטיים דיים ובכל מקרה מהווה איום מתמיד על שגשוג ואפילו הישרדות סוגים אחרים בקרבת מקום; אם נוטעים יער - ככל שנוטעים יותר סוגים ובאופן יותר שווה כך ככלל קטן הסיכוי לאללופתיה ואדמה יבשה סביב העצים.

יערות מלאכותיים עם כמות מעטה מדי של מיני עצים ראויים מנצחיחים את תופעת האללופתיה וגורמים נזק סביבתי תוך הקטנת הסיכוי לפתח [[יעזר ממוזג]], גריעת משקעים, גריעת קליטת רעלנים מן האוויר (עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה לכדי [[טיהור אוויר טבעי]] אקולוגי) וכן גורמים נזק נופי וסביבתי על ידי יצירת נוף מלאכותי ורסס פיטוכימיקלי אווירי בלתי אקולוגי אליהם לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה ניורו-גנטית.

יערות מלאכותיים עם כמות מעטה מדי של סוגי עצים ראויים מנצחיחים את תופעת האללופתיה וגורמים נזק סביבתי תוך הקטנת הסיכוי לפתח [[יעזר ממוזג]], גריעת משקעים, גריעת קליטת רעלנים מן האוויר (עצים קולטים רעלנים ולא כל העצים קולטים רעלנים באופן זהה לכדי [[טיהור אוויר טבעי]] אקולוגי) וכן גורמים נזק נופי וסביבתי על ידי יצירת נוף מלאכותי ורסס פיטוכימיקלי אווירי בלתי אקולוגי אליהם לא רגילים בני האדם או בעלי החיים מבחינה ניורו-גנטית.

רק נטיעה מרובה (10 מינים ויותר של עצים, עוד לפני שיחים) היא נטיעה טבעית אם כי היא ראויה למשאבים עיקריים (בטיחות ויכולת יעילה לכיבוי שריפות - בפרט מן האוויר) ומשאבים משניים (פעולת משתלה ושתילת שתילים בפועל בסדר גודל זה).

רק נטיעה מרובה (10 סוגים ויותר של עצים, עוד לפני שיחים) היא נטיעה טבעית אם כי היא ראויה למשאבים עיקריים (בטיחות ויכולת יעילה לכיבוי שריפות - בפרט מן האוויר) ומשאבים משניים (פעולת משתלה ושתילת שתילים בפועל בסדר גודל זה).

ככלל, כל יער על פני כדור הארץ שהוא בעיקרו חד מיני (ובעיקר ככל שהמין הניטע בו נמוך או בינוני בגובהו) הינו יער "מדברי" עם סייגים אפשריים באזורים טרופיים (אך גם סייגים אלה עשויים להיות נדירים עם סוגים מסוימים - ראו [[אללופתיה]]); הסיבה העיקרית לכך הן שככלל אין עוד מינים (או אין מספיק מינים במידה והיער הוא בעיקר דו מיני או תלת מיני וכדומה) שמין X יוכל לקיים עימם סימביוזה ובאלגוריתם כל שהוא של דומיננטיות, ידכא כל מין אחר המנסה ללבלב בסביבתו.

ככלל, כל יער על פני כדור הארץ שהוא בעיקרו חד סוגי (ובעיקר ככל שהסוג הניטע בו נמוך או בינוני בגובהו) הינו יער "מדברי" עם סייגים אפשריים באזורים טרופיים (אך גם סייגים אלה עשויים להיות נדירים עם סוגים מסוימים - ראו [[אללופתיה]]); הסיבה העיקרית לכך הן שכל עוד אין סוגים (או אין מספיק סוגים) שסוג X יוכל לקיים עימם סימביוזה ובאלגוריתם כל שהוא של דומיננטיות, ידכא כל סוג אחר המנסה ללבלב בסביבתו.

==הטענה לדיכוי אנדמיות בתוך היערות המלאכותיים בישראל==

==הטענה לדיכוי אנדמיות בתוך היערות המלאכותיים בישראל==

[[קובץ:The_Cedars_of_God,_Lebanon_2002.jpeg|ממוזער|קטע יער טבעי מיער "ארזי האלוהים" שופע מיני הצמחים שב[[לבנון]], מדינה אשר יעריה הטבעיים נשתמרו יותר מקרוביהם בישראל ממגוון סיבות; באופן כללי חלקו ישראל ולבנון פרטי צמחים רבים אך בישראל אבדו רבים מפרטים אלה כפי שיתואר בערך. יערותיה המעורבים של לבנון הם מן השרידים האחרונים ליערות הממוזגים העתיקים של אזור הלבנט; יערות שהיו נפוצים גם בתחום מדינת ישראל של ימינו בה כיום נשארו להם שרידים בודדים ודלילים.]]

[[קובץ:The_Cedars_of_God,_Lebanon_2002.jpeg|ממוזער|קטע יער טבעי מיער "ארזי האלוהים" שופע סוגי הצמחים שב[[לבנון]], מדינה אשר יעריה הטבעיים נשתמרו יותר מקרוביהם בישראל ממגוון סיבות; באופן כללי חלקו ישראל ולבנון פרטי צמחים רבים אך בישראל אבדו רבים מפרטים אלה כפי שיתואר בערך. יערותיה המעורבים של לבנון הם מן השרידים האחרונים ליערות הממוזגים העתיקים של אזור הלבנט; יערות שהיו נפוצים גם בתחום מדינת ישראל של ימינו בה כיום נשארו להם שרידים בודדים ודלילים.]]

[[קובץ:Abies cilicica close-up.jpg|ממוזער|קטע מן היער הטבעי הרב-מיני "חורש אחדן" (Horsh Ehden, בערבית - حرش اهدن) אשר גם הוא בלבנון.]]

[[קובץ:Abies cilicica close-up.jpg|ממוזער|קטע מן היער הטבעי הרב-מיני "חורש אחדן" (Horsh Ehden, בערבית - حرش اهدن) אשר גם הוא בלבנון.]]

מבקרי קק"ל טוענים כי ברור באופן חד משמעי \ אמפירי שיערות מלאכותיים שהם בעיקר חד מיניים או דו מיניים כאמור כמו אלו שניטעו בארץ ישראל '''מדכאים צמיחת מינים בתחום היערות עצמם''' במהלך הקיץ והחורף כאחת אך בעיקר בקיץ (כלומר, לא צומחת צמחיה אנדמית '''בשטח שבתוך היער ושבין העצים''').

מבקרי קק"ל טוענים כי ברור באופן חד משמעי \ אמפירי שיערות מלאכותיים שהם בעיקר חד סוגיים או דו סוגיים כאמור כמו אלו שניטעו בארץ ישראל '''מדכאים צמיחת סוגים ומינים בתחום היערות עצמם''' במהלך הקיץ והחורף כאחת אך בעיקר בקיץ (כלומר, לא צומחת צמחיה אנדמית '''בשטח שבתוך היער ושבין העצים''').

דיכוי האנדמיות מצמצם אוכלוסיות אחרות של צמחים אנדמיים לארץ ישראל (עצים, פטריות, שיחים ופרחים כאחת) שצמחו בה או בחלקיה השונים רבות בעבר כגון [[ארז]], [[אלת המסטיק]], [[קטלב מצוי]], [[אלון מצוי]], [[אשוח]], [[חרוב]], [[אדר סורי]] וייתכן שגם [[ער אציל]] ואף מינים שונים של פיקוס כגון פיקוס שקמה ופיקוס בת-שקמה וכן גם העצים הנשירים [[תאנה]] ו[[רימון]] ואחרים.

דיכוי האנדמיות מצמצם אוכלוסיות אחרות של צמחים אנדמיים לארץ ישראל (עצים, פטריות, שיחים ופרחים כאחת) שצמחו בה או בחלקיה השונים רבות בעבר כגון [[ארז]], [[אלת המסטיק]], [[קטלב מצוי]], [[אלון מצוי]], [[אשוח]], [[חרוב]], [[אדר סורי]] וייתכן שגם [[ער אציל]] ואף מינים שונים של פיקוס כגון פיקוס שקמה ופיקוס בת-שקמה וכן גם העצים הנשירים [[תאנה]] ו[[רימון]] ואחרים.

מיעוט חורש טבעי סבוך וממוזג גורם להמעטת משקעים גם אם במידה מועטה (מוסכמה מחקרית זו היא בינלאומית ואיננה נוגעת לארץ ספציפית).

מיעוט חורש טבעי סבוך וממוזג גורם להמעטת משקעים גם אם במידה מועטה (מוסכמה מחקרית זו היא בינלאומית ואיננה נוגעת לארץ ספציפית).

יערות שהם בעיקר חד-מיניים או דו-מיניים של עצים אלה אינם חורש-טבעי כפי שהיה בימי קדם בישראל וכלל עשרות מיני עצים נוספים ירוקי צמצמו למעשה את חלקות היער הטבעיות ומחקו נופים טבעיים מארץ ישראל לפחות עד התקופה בה ניתן יהיה לשחזרם באופן יעיל.

יערות שהם בעיקר חד-סוגיים או דו-סוגיים של עצים אלה אינם חורש-טבעי כפי שהיה בימי קדם בישראל וכלל עשרות סוגי עצים נוספים ירוקי צמצמו למעשה את חלקות היער הטבעיות ומחקו נופים טבעיים מארץ ישראל לפחות עד התקופה בה ניתן יהיה לשחזרם באופן יעיל.

עלתה גם הטענה כי העלווה של היערות המלאכותיים כהה מדי ביחס לעלווה הטבעית שהייתה יותר בגוון צהוב-ירוק וכהות כללית מעטה יותר.

עלתה גם הטענה כי העלווה של היערות המלאכותיים כהה מדי ביחס לעלווה הטבעית שהייתה יותר בגוון צהוב-ירוק וכהות כללית מעטה יותר.

כמו כן, ככל שהמין נמוך בגובהו ומועט בעלוותו כך הוא מאפשר ליותר אור שמש לייבש את הקרקע בהיעדר מספיק פרטים של מינים דומיננטיים אחרים שיחבלו בכך.

כמו כן, ככל שסוג נמוך בגובהו ומועט בעלוותו כך הוא מאפשר ליותר אור שמש לייבש את הקרקע בהיעדר מספיק פרטים של סוגים דומיננטיים אחרים שיחבלו בכך.

==היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==

==היסטוריה של היערות בארץ ישראל וסביבתה==

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט הפרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר מיני עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי [[ארז]], שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאוד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן מיני עצים ירוקי עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ (ראו פרק ייעודי למיני עצים אלה בהמשך הערך); שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, קטלב, אשחר, אורן, אלת המסטיק, בת-שקמה, ברוש, אלון מצוי, קיסוס וייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד רבים שניתן לשער שדמו במראם ליערות המחטניים מאד שנשתמרו עד ימינו במדינת [[יפן]]; היה זה אזור ייחודי במראהו באזור הלבנט; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.  

עד לפני שנת 2000 לפנה"ס לערך (או עד לתקופת המנדט הפרעוני בארץ ישראל, לערך) הייתה ארץ ישראל שופעת חורש טבעי עתיר סוגי עצים ובעלי חיים; נפוצו בכל השטח הצפוני ואף ייתכן שגם בשטחה המרכזי של מדינת ישראל של ימינו עצי [[ארז]], שהם עצים ירוקי עד עתירי עלווה עם עלווה ירוקה מאוד (ומשני מאפיינים אלה, ייצור רב של חמצן) וכן סוגי עצים ירוקי עד רבים נוספים אשר כיום ואינם זמינים בארץ (ראו פרק ייעודי לסוגי עצים אלה בהמשך הערך); שטח ארץ ישראל ולבנון היה שופע יערות ארז, קטלב, אשחר, אורן, אלת המסטיק, בת-שקמה, ברוש, אלון מצוי, קיסוס וייתכן שגם ער אציל, שקמה ואשוח ועוד רבים שניתן לשער שדמו במראם ליערות המחטניים מאד שנשתמרו עד ימינו במדינת [[יפן]]; היה זה אזור ייחודי במראהו באזור הלבנט; היו אלו יערות ממוזגים (וייתכן שאף עם מאפיינים לוקאליים-מינוריים של יער גשם ממוזג) כמו אלו המעטים שנשארו בצפון איראן, צפון טורקיה, דרום גאורגיה (היערות הממוזגים-גשמיים הקולכיים) ועוד.  

בשל היות ארץ ישראל ארץ "מרכזית" בעת העתיקה, אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול משאבי הטבע שלה ובין היתר כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מקדשים, מבצרים צבאיים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד.

בשל היות ארץ ישראל ארץ "מרכזית" בעת העתיקה, אשר חיברה בין נתיבי מסחר ימיים ויבשתיים בין אסיה, אפריקה ואירופה וכן בשל קדושתה לדתות שונות ומלחמות שונות עליה שהושפעו מקדושה זו, ידעה הארץ תמורות רבות של ניצול משאבי הטבע שלה ובין היתר כריתת יערות מאסיבית לבניית פיגומים, מקדשים, מבצרים צבאיים, שיקום מבנים, בניית ספינות ועוד.

במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות שהיוו בית גידול לחרקים ארסיים, מסיבות רפואיות כפי שתואר לעיל ועם הגלים השונים של ציונות ובעיקר מן המאה ה-20 וקום מדינת ישראל החלה מגמה של ייעור מלאכותי בעיקר באורן וברוש כפי שתואר לעיל, רובו כולו על ידי קק"ל.

במאה ה-19 החלה מגמה של ייעור הארץ בעצי אקליפטוס לייבוש ביצות שהיוו בית גידול לחרקים ארסיים, מסיבות רפואיות כפי שתואר לעיל ועם הגלים השונים של ציונות ובעיקר מן המאה ה-20 וקום מדינת ישראל החלה מגמה של ייעור מלאכותי בעיקר באורן וברוש כפי שתואר לעיל, רובו כולו על ידי קק"ל.

יש שחוו דעתם ששיטת הייעור שנקטה קק"ל לאורך השנים היא שיטת "ייעור מסחרי" (שיטה בה ניטעים עצים רבים, בעיקר מחטיים, ממין אחד או שניים, לצמיחת יער איתן שלבסוף ייכרת לשימוש האדם) אשר נבדלת משיטת "ייעור אקולוגי" שככלל אין לו כל אספקט כלכלי-כספי עבור גוף ספציפי (כמו קופת ממשלה או קופת חברה ממשלתית).

יש שחוו דעתם ששיטת הייעור שנקטה קק"ל לאורך השנים היא שיטת "ייעור מסחרי" (שיטה בה ניטעים עצים רבים, בעיקר מחטיים, מסוג אחד או שניים, לצמיחת יער איתן שלבסוף ייכרת לשימוש האדם) אשר נבדלת משיטת "ייעור אקולוגי" שככלל אין לו כל אספקט כלכלי-כספי עבור גוף ספציפי (כמו קופת ממשלה או קופת חברה ממשלתית).

==עצים ירוקי-עד אנדמיים לארץ ישראל שיש להרבותם ביערותיה להשלמה אקולוגית==

==עצים ירוקי-עד אנדמיים לארץ ישראל שיש להרבותם ביערותיה להשלמה אקולוגית==

על פי הבוטנאי פרופסור אבינועם דנין (1939-2015) פיקוס-שקמה הוא מין שאיננו אנדמי לארץ ישראל אך הובא אליה מארצות שכנות על ידי חקלאים ששתלו אותו גם באזורים חוליים (אם הערכתו נכונה אז ייתכן ששתילה זו נבאה ממאבק ב[[מדבור]]); יצוין כי לעומת זאת, לא ידועה לכותב ערך זה מחלוקת בשאלה אם פיקוס בת-שקמה אנדמי ופרטי בת-שקמה נפוצים באזור הלבנט ובירדן במיוחד באזורים סלעיים ולחים; אזורים שלא ידעו מדבור בעת העתיקה ושלא הייתה סיבה לשכפל פרטים של העץ אליהם.  

על פי הבוטנאי פרופסור אבינועם דנין (1939-2015) פיקוס-שקמה הוא מין שאיננו אנדמי לארץ ישראל אך הובא אליה מארצות שכנות על ידי חקלאים ששתלו אותו גם באזורים חוליים (אם הערכתו נכונה אז ייתכן ששתילה זו נבאה ממאבק ב[[מדבור]]); יצוין כי לעומת זאת, לא ידועה לכותב ערך זה מחלוקת בשאלה אם פיקוס בת-שקמה אנדמי ופרטי בת-שקמה נפוצים באזור הלבנט ובירדן במיוחד באזורים סלעיים ולחים; אזורים שלא ידעו מדבור בעת העתיקה ושלא הייתה סיבה לשכפל פרטים של העץ אליהם.  

ניתן לדבר גם על שתילת עצי דקל אנדמיים (ספק בחלקות ייעודיות לעצי דקל) ושיחים אנדמיים ומינים קרובים שיכולים להתאים ליצירת [[יער ממוזג|יערות ממוזגים]] ולא מדבריים; עצי דקל מתאימים בעיקר לחלקיה המדבריים של דרום הארץ ונושא קרוב הינו [[חורשי ים המלח]] - חורשים שבכללותם אינם קיימים עוד אך תפקדו כחורשות עצים נמוכים ועצי דקל שנפוצו מחוצות העיר יריחו בעיקר עד שתי פאותיים הצפוניות (המזרחית והמערבית) של ים המלח בימי קדם; בשנת 2018 הציתו מחבלים מוסלמים-פונדמנטליים רדיקליים מקטע חורש המהווה את אחד מן השרידים האחרונים לחורשות אלה.

ניתן לדבר גם על שתילת עצי דקל אנדמיים (ספק בחלקות ייעודיות לעצי דקל) ושיחים אנדמיים וסוגים קרובים שיכולים להתאים ליצירת [[יער ממוזג|יערות ממוזגים]] ולא מדבריים; עצי דקל מתאימים בעיקר לחלקיה המדבריים של דרום הארץ ונושא קרוב הינו [[חורשי ים המלח]] - חורשים שבכללותם אינם קיימים עוד אך תפקדו כחורשות עצים נמוכים ועצי דקל שנפוצו מחוצות העיר יריחו בעיקר עד שתי פאותיים הצפוניות (המזרחית והמערבית) של ים המלח בימי קדם; בשנת 2018 הציתו מחבלים מוסלמים-פונדמנטליים רדיקליים מקטע חורש המהווה את אחד מן השרידים האחרונים לחורשות אלה.

==סברות שונות על האטיולוגיה ל"מדבריות האורן" ו"מדבריות הברוש" לכאורה==

==סברות שונות על האטיולוגיה ל"מדבריות האורן" ו"מדבריות הברוש" לכאורה==

אטיולוגיה פירושו מה הביא מצב X למצב Y, כלומר מה הייתה הסיבתיות לשינוי ממצב X למצב Y.

אטיולוגיה פירושו מה הביא מצב X למצב Y, כלומר מה הייתה הסיבתיות לשינוי ממצב X למצב Y.

בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילו כי "'''חומציות המחטים'''" (כלומר חומצות שונות שנרקבות מן המחטים אל האדמה ובפרט לאחר [[גשם]]) מדכאות צמיחה של צמחים סביב האורנים אך טענה זו הופרכה במגוון מחקרים ומן העובדה שגם יערות חד מיניים ודו מיניים שאינם מחטניים כלל מדמים יערות מדבריים (ראו בהמשך וראו גלריית מדבריות עצים בראש הערך).

בכל הנוגע לאורנים, סברו תחילו כי "'''חומציות המחטים'''" (כלומר חומצות שונות שנרקבות מן המחטים אל האדמה ובפרט לאחר [[גשם]]) מדכאות צמיחה של צמחים סביב האורנים אך טענה זו הופרכה במגוון מחקרים ומן העובדה שגם יערות חד סוגיים ודו סוגיים שאינם מחטניים כלל מדמים יערות מדבריים (ראו בהמשך וראו גלריית מדבריות עצים בראש הערך).

כיום מקובל הרעיון לפיו שתילת יערות חד מיניים, דו מיניים, תלת מיניים, ארבע מיניים או חמש מיניים וכיוצא בזאת (ספק בשילוב [[סוג אדמה]] או קרקע כגון קרקע סלעית באופן מתון או קיצוני) הם בעלי סיכוי עצום ל[[אללופתיה]] (סיכוי שהולך וגודל ככל שהיער הניטע כולל פחות מינים), מה שמתבטא בקצב חילוף עלים המהיר של מיני האורן והברוש ובתוספת החום ההולך וגואה בישראל בשל התחממות עולמית וכליה של משאבי טבע אחרים בארץ.

כיום מקובל הרעיון לפיו שתילת יערות חד סוגיים, דו סוגיים, תלת סוגיים, ארבע סוגיים או חמש סוגיים וכיוצא בזאת (ספק בשילוב [[סוג אדמה]] או קרקע כגון קרקע סלעית באופן מתון או קיצוני) הם בעלי סיכוי עצום ל[[אללופתיה]] (סיכוי שהולך וגודל ככל שהיער הניטע כולל פחות סוגים), מה שמתבטא בקצב חילוף עלים המהיר של מיני האורן והברוש ובתוספת החום ההולך וגואה בישראל בשל התחממות עולמית וכליה של משאבי טבע אחרים בארץ.

בכל הנוגע לעצי ברוש ייתכן וגם כאן מדובר בשילוב עם סוג האדמה אך גם בעובדה שמין הברוש המצוי בעל עלווה פחות סבוכה (ולכן גם פחות מצלה) והכמות המעטה יותר של צל מאפשרת ליותר אור שמש לייבש את הקרקע הסמוכה לו ולאו דווקא מדובר בחילוף עלים מהיר (אללופתיה) כמו בעצי אורן.

בכל הנוגע לעצי ברוש ייתכן וגם כאן מדובר בשילוב עם סוג האדמה אך גם בעובדה שסוג הברוש המצוי בעל עלווה פחות סבוכה (ולכן גם פחות מצלה) והכמות המעטה יותר של צל מאפשרת ליותר אור שמש לייבש את הקרקע הסמוכה לו ולאו דווקא מדובר בחילוף עלים מהיר (אללופתיה) כמו בעצי אורן.

אין ספק כי אללופתיה (בעיקר דרך חילוף עלים מהיר מדי ש"חונק" מינים סמוכים מלשגשג - אם אלה בכלל מופיעים בקרבת המין הדומיננטי), צל מועט (הקפדה על עצים מחטניים לא סבוכים) וכן גם מיעוט משקעים (שנגרם בעצמו מיערות לא טבעיים או כריתת יערות) גורמים שלושתם למדבריות אורן, מדבריות ברוש ומדבריות של כל חלקת יער חד מינית, דו מינית וכדומה.

אין ספק כי אללופתיה (בעיקר דרך חילוף עלים מהיר מדי ש"חונק" סוגים סמוכים מלשגשג - אם אלה בכלל מופיעים בקרבת הסוג הדומיננטי), צל מועט (הקפדה על עצים מחטניים לא סבוכים) וכן גם מיעוט משקעים (שנגרם בעצמו מיערות לא טבעיים או כריתת יערות) גורמים שלושתם למדבריות אורן, מדבריות ברוש ומדבריות של כל חלקת יער חד סוגית, דו סוגית וכדומה.

<gallery style="display: flex; justify-content: center; align-items: top">

<gallery style="display: flex; justify-content: center; align-items: top">

* אורן חואנגשאני (Pinus hwangshanensis) הוא מין אנדמי להריה הסלעיים של מזרח סין ודומה במראהו לארז הלבנון שאולי יהיה מין לא אנדמי שיתאים היטב לאזוריה הסלעיים של יהודה ושומרון שידעו כריתת יערות גבוהה לצד שיקום טבעי נמוך בשל סלעיות הרי יהודה ושומרון ובשל ענפיותו הרחבה ועלוותו הרבה יוכל לסייע ביצירת אקלים ממוזג באזור (חסיד האנדמיות יעדיפו ארז לבנוני שגם הוא מעולה לקרקע סלעית ביותר).

* אורן חואנגשאני (Pinus hwangshanensis) הוא מין אנדמי להריה הסלעיים של מזרח סין ודומה במראהו לארז הלבנון שאולי יהיה מין לא אנדמי שיתאים היטב לאזוריה הסלעיים של יהודה ושומרון שידעו כריתת יערות גבוהה לצד שיקום טבעי נמוך בשל סלעיות הרי יהודה ושומרון ובשל ענפיותו הרחבה ועלוותו הרבה יוכל לסייע ביצירת אקלים ממוזג באזור (חסיד האנדמיות יעדיפו ארז לבנוני שגם הוא מעולה לקרקע סלעית ביותר).

==יערות רב מיניים בארץ ישראל כיום==

==יערות רב סוגיים בארץ ישראל כיום==

את היערות הרב סוגיים בארץ ישראל (בהגדרה סבירה עשרה סוגי עצים ירוקי-עד ויותר) ניתן לחלק ליערות חורש טבעי וליערות מלאכותיים. נכון לשנת 2018 לכאורה כמעט ולא קיימים יערות מלאכותיים רב-גוניים מספיק (טבעיים-מספיק) בישראל למעט הקטעים החורשיים-טבעיים של יער ריחן ויער חלמיש ביהודה ושומרון, יערות הכרמל בגליל התחתון ויער נחל חרמון בגליל העליון; גם באזור הרי ירושלים נשארו מעט חורשים טבעיים אך אלו נטמעו בעיקרם במדבריות האורן והברוש באזור זה.

את היערות הרב סוגיים בארץ ישראל (בהגדרה סבירה עשרה סוגי עצים ירוקי-עד ויותר) ניתן לחלק ליערות חורש טבעי וליערות מלאכותיים. נכון לשנת 2018 לכאורה כמעט ולא קיימים יערות מלאכותיים רב-גוניים מספיק (טבעיים-מספיק) בישראל למעט הקטעים החורשיים-טבעיים של יער ריחן ויער חלמיש ביהודה ושומרון, יערות הכרמל בגליל התחתון ויער נחל חרמון בגליל העליון; גם באזור הרי ירושלים נשארו מעט חורשים טבעיים אך אלו נטמעו בעיקרם במדבריות האורן והברוש באזור זה.

גורמים שונים בקק"ל התוועדו לעצם קיום הבעיה ולביקורות על קק"ל בהקשרה (יהיו ביקורות אלה מוצדקות או בלתי מוצדקות בנפשו של איש) אך לכאורה לא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים (למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז אין לכלל אזרחי המדינה דרך להתחקות אחר הנעשה) וממילא שינוי יערות קיימים כמעט בלתי אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית.

גורמים שונים בקק"ל התוועדו לעצם קיום הבעיה ולביקורות על קק"ל בהקשרה (יהיו ביקורות אלה מוצדקות או בלתי מוצדקות בנפשו של איש) אך לכאורה לא ננקטו פעולות לשינוי יערות קיימים (למעט חידוש יערות שנפגמו וגם אז אין לכלל אזרחי המדינה דרך להתחקות אחר הנעשה) וממילא שינוי יערות קיימים כמעט בלתי אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית.

כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים (מה שכמעט ולא קורה לפחות בשל גורמים שונים בעלי אינטרס כללי המונעים זאת מקק"ל עצמה) היא ככלל מקפידה על יערות מגוונים מינית (3 מינים ויותר) במטרה לשמר את החורש הטבעי של ארץ ישראל תוך לקיחת בחשבון גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות אם כי אין לציבור יכולת לדעת באופן שוטף כמה סוגים נשתלים בכל יער או השתילה נעשית באופן רנדומלי או בחלקות ייעודיות למינים ספציפיים (פרקטיקה שמעודדת [[אללופתיה]] בכל חלקה נתונה) ואף האם הם כוללים גם שיחים בנוסף.

כיום בשנת 2018 אם קק"ל נוטעת יערות חדשים (מה שכמעט ולא קורה לפחות בשל גורמים שונים בעלי אינטרס כללי המונעים זאת מקק"ל עצמה) היא ככלל מקפידה על יערות מגוונים יותר סוגית (4 סוגים ויותר) במטרה לשמר את החורש הטבעי של ארץ ישראל תוך לקיחת בחשבון גורמי סיכון כמו היותו של חורש סבוך כבעל סיכון גבוה יותר לשריפות אם כי אין לציבור יכולת לדעת באופן שוטף כמה סוגים נשתלים בכל יער או השתילה נעשית באופן רנדומלי או בחלקות ייעודיות לסוגים ספציפיים (פרקטיקה שמעודדת [[אללופתיה]] בכל חלקה נתונה) ואף האם הם כוללים גם שיחים בנוסף.

==מבט לעתיד==

==מבט לעתיד==

[[קובץ:Ghaleye Rud Khan (40) 4.jpg|ממוזער|550px|יער ממוזג כה עשיר עד להיותו יער-גשם ממוזג במחוז גילאן (Gilan) שבצפון [[איראן]], בקרבת הים הכספי; ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום רחב היקף הכולל רפורמה אמצעית-בטיחותית מקיפה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים להחלפת מיקומי עצים, סילוק [[אללופתיה]] והחדרת מינים אנדמיים ירוקי-עד שהתמעטו או נעלמו עד התאוששות, באזור הלבנט בכלל וברצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון בפרט.]]

[[קובץ:Ghaleye Rud Khan (40) 4.jpg|ממוזער|550px|יער ממוזג כה עשיר עד להיותו יער-גשם ממוזג במחוז גילאן (Gilan) שבצפון [[איראן]], בקרבת הים הכספי; ניתן לתפוש תמונה זו כהדמיה לאיך בערך יראה שיקום רחב היקף הכולל רפורמה אמצעית-בטיחותית מקיפה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים להחלפת מיקומי עצים, סילוק [[אללופתיה]] והחדרת סוגים אנדמיים ירוקי-עד שהתמעטו או נעלמו עד התאוששות, באזור הלבנט בכלל וברצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון בפרט.]]

טיפול עתידי ידרוש תחילה שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים נכונים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור).<br>

טיפול עתידי ידרוש תחילה שיפור מערכי בטיחות קיימים אשר הצורך אודותם נלמד עוד יותר לאחר ריבוי שריפות באזורים מיושבים ומתוירים בכלל ובכל הנוגע לישראל מ[[שריפות יער בישראל]] ובמידה רבה אסון השריפה בכרמל בשנת 2010 והתופעה הנפוצה בישראל ובסביבתה בה גורמים אסלאמיים-פונדמנטליים ורדיקליים נכונים להצית חורשים ויערות כפעולות טרור (וייתכן שחלק משריפות היערות בישראל כולל השריפה בכרמל ב-2010 היו פעולות טרור).<br>

מעבר לכך, יידרש פיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת מינים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער).

מעבר לכך, יידרש פיתוח טכנולוגיות מסייעות שיאפשרו שינוי מאסיבי של יערות קיימים על ידי החלפת מיקומם של עצים קיימים באחרים וכן ניקיון "קרחות יער" שנגרמו למשל מ[[אללופתיה]] לא טבעית והחדרת סוגים חדשים אליהם (ובכך למעשה גם ללב היער).

אזור הלבנט שופע זיהום אוויר מתעשייה, מלחמות וצפיפות אוכלוסין רבה אך על ידי הפתרונות לעיל ואחרים סביר כי ניתן יהיה לשחזר ואף להרחיב בדיעבד יערות ממוזגים רב מיניים (כולל מעיינות ונחלים) גם בקרבת ערים ואזורים מיושבים בלבנט בכלל ובישראל בפרט. סביר כי הדבר ידרוש עבודה של רשויות רבות בכל מדינה וייתכן שאף שיתוף פעולה בין מדינות האזור השונות.

אזור הלבנט שופע זיהום אוויר מתעשייה, מלחמות וצפיפות אוכלוסין רבה אך על ידי הפתרונות לעיל ואחרים סביר כי ניתן יהיה לשחזר ואף להרחיב בדיעבד יערות ממוזגים רב סוגיים (כולל מעיינות ונחלים) גם בקרבת ערים ואזורים מיושבים בלבנט בכלל ובישראל בפרט. סביר כי הדבר ידרוש עבודה של רשויות רבות בכל מדינה וייתכן שאף שיתוף פעולה בין מדינות האזור השונות.

יידרש שיקום יערות ישראל (כולל שטחי הרשות הפלסטינית), לבנון וירדן; סביר להניח כי תחילה עדיף לשקם את יערות רצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון (ליצירה מחודשת או הרחבה של יערות ממוזגים עתיקים שהתקיימו באזור, אשר יסייעו למנוע זיהום אוויר ולהרים קמעה את כמות המשקעים ולגרום לייצובם בשל הקרבה לים וייתרון גובה קל); הדבר יציריך שיתוף פעולה בין סמכויות הייעור של המדינות השונות, אם כי במצב היחסים הנוכחי בין המדינות (בעיקר ישראל, פלסטין ולבנון) תהליך זה אינו נראה באופק.

יידרש שיקום יערות ישראל (כולל שטחי הרשות הפלסטינית), לבנון וירדן; סביר להניח כי תחילה עדיף לשקם את יערות רצועות ההרים שאל מול חופי ישראל ולבנון (ליצירה מחודשת או הרחבה של יערות ממוזגים עתיקים שהתקיימו באזור, אשר יסייעו למנוע זיהום אוויר ולהרים קמעה את כמות המשקעים ולגרום לייצובם בשל הקרבה לים וייתרון גובה קל); הדבר יציריך שיתוף פעולה בין סמכויות הייעור של המדינות השונות, אם כי במצב היחסים הנוכחי בין המדינות (בעיקר ישראל, פלסטין ולבנון) תהליך זה אינו נראה באופק.