שינויים

המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח, חדשנות או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}. הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עמנמית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}.

אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדלה

בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה האנגלית [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}. הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עממית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרוייח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

לכן היום יש כאלה אומרים שהמושגים "פיתוח" ו"קיימות" מנוגדים, כלומר פיתוח בהגדרה שלו לא יכול להיות מקיים. לעומת זאת יש אחרים שאומרים שאפשר לשדלב את השניים ולכן מצדדים ב[[פיתוח בר קיימא]]{{הערה|Ethics Expo [https://www.ethicsexpo.com/en/education/2092/sustainability Sustainability]}}.  

לכן היום יש כאלה אומרים שהמושגים "פיתוח" ו"קיימות" מנוגדים, כלומר פיתוח בהגדרה שלו לא יכול להיות מקיים. לעומת זאת יש אחרים שאומרים שאפשר לשלב את השניים ולכן מצדדים ב[[פיתוח בר קיימא]]{{הערה|Ethics Expo [https://www.ethicsexpo.com/en/education/2092/sustainability Sustainability]}}.  

היום יש תנועות המעדיפות שימוש במושגים כמו טוב ורע, כדי להבין מה המטרה. לדוגמה המושג "לחיות טוב" בספרדית "Buen Vivir" פופולרי באמריקה הלטינית ואפילו מהווה חלק של החוקה באקוודור{{הערה|JOCELYN MERCADO [https://blog.pachamama.org/buen-vivir-new-era-great-social-change Buen Vivir: A New Era of Great Social Change]}}. רעיון אחר הוא [[כלכלת אושר]].

היום יש תנועות המעדיפות שימוש במושגים כמו טוב ורע, כדי להבין מה המטרה. לדוגמה המושג "לחיות טוב" בספרדית "Buen Vivir" פופולרי באמריקה הלטינית ואפילו מהווה חלק של החוקה באקוודור{{הערה|JOCELYN MERCADO [https://blog.pachamama.org/buen-vivir-new-era-great-social-change Buen Vivir: A New Era of Great Social Change]}}. רעיון אחר הוא [[כלכלת אושר]].

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. אם זאת ביהודות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%94%20%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%94 לעבדה ולשמרה: מקורות]}}. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.  

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. אם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%94%20%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%94 לעבדה ולשמרה: מקורות]}}. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.  

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.  

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.