שינויים

מאגר הפחמן דו חמצני באטמוספירה מהווה את אחד מ[[גז חממה|גזי החממה]] ומהווה [[גורם אילוץ קרינתי]] חשוב שמאפשר את [[אפקט החממה]] החיוני לשמירה על החיים בכדור הארץ. עם זאת אבל הגדלה שלו גוררת [[התחממות עולמית]] שעלולה לסכן את המשך קיום האנושות.  

מאגר הפחמן דו חמצני באטמוספירה מהווה את אחד מ[[גז חממה|גזי החממה]] ומהווה [[גורם אילוץ קרינתי]] חשוב שמאפשר את [[אפקט החממה]] החיוני לשמירה על החיים בכדור הארץ. עם זאת אבל הגדלה שלו גוררת [[התחממות עולמית]] שעלולה לסכן את המשך קיום האנושות.  

שני הזרמים עצומים של פחמן דו חמצני אל ומתוך האטמוספירה זורמים מ\אל מאגר הביוספרה, ומ\אל המאגר באוקיינוסים. לפי ה-[[IPCC]], לפני המהפכה התעשייתית זרמו בכל שנה 440 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני אל האטמוספירה בתהליכי הנשימה של צמחים ובעלי חיים, ואילו כמות דומה נקלטה ממנה בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. באופן דומה האוקיינוסים פלטו וקלטו 260 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בשנה.  

שני הזרמים עצומים של פחמן דו חמצני אל ומתוך האטמוספירה זורמים מ\אל מאגר הביוספרה, ומ\אל המאגר באוקיינוסים. לפי ה-[[IPCC]], לפני המהפכה התעשייתית זרמו בכל שנה 440 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני אל האטמוספירה בתהליכי הנשימה של צמחים ובעלי חיים, ואילו כמות דומה נקלטה ממנה בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. באופן דומה האוקיינוסים פלטו וקלטו 260 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בשנה.

 

מחזור הפחמן קשור באופן ישיר ל[[מחזור החמצן]]. שניהם יחד משתתפים בהליכים כימייים-ביולוגיים חשובים שחיוניים לשמירה על איזון הגזים בעולם: פוטוסינתזה (בקרב אצות וצמחים) ונשימה (בקרב בעלי-חיים, צמחים וחיידקים). הנשימה היא למעשה תהליך של שריפה. [ https://davidson.weizmann.ac.il/online/earth_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A%20%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%20%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%20%D7%9E%D7%A6%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%A8%20%D7%91%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%9F%3F] שני התהליכים הללו מנוגדים זה לזה - בפוטוסינתיזה משתמשים באנרגיה כדי לקבע פחמן למולקולות אורגניות תוך שחרור של מים וחמצן. בנשימה או שריפה משחררים פחמן דו חמצני תוך ניצוך של חמצן מהאוויר ויוצרים מחדש חלק מאנרגיה שהוטמעה בזמן הפוטוסינתזה.

==התערבות האדם במחזור הפחמן==

==התערבות האדם במחזור הפחמן==