שינויים

'''מחזור הפחמן''' (באנגלית: '''Carbon cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]].  

'''מחזור הפחמן''' (באנגלית: '''Carbon cycle''') הוא [[מחזור ביוגאוכימי]] שבו [[פחמן]] עובר בין [[הביוספרה]], [[הגאוספרה]], [[ההידרוספרה]] ו[[האטמוספירה]] של [[כדור הארץ]].  

בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות 4 מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים האם האטמוספירה, הביוספרה היבשתית (שכלולת לצורך העניין גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע), האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים), והמשקעים

בדרך כלל מתארים את המחזור באמצעות ארבע מאגרים ראשיים של פחמן שקשורים ביניהם באמצעות נתיבים של חילופי חומרים. המאגרים הם:

(Sediments) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]). קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני-השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי.  

* האטמוספירה,  

* הביוספרה היבשתית (שכלולת גם מערכות של מים מתוקים וחומר אורגני שלא מצוי ביצורים חיים כמו פחמן בקרקע),  

* האוקיינוסים (שכוללים פחמן א-אורגני שהומס במים ופחמן אורגני ביצורים חיים ובשרידי יצורים מתים),  

* המשקעים(Sediments) (שכוללים את ה[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]).  

קיימת תנועה בין המאגרים בגלל מגוון של תהליכים פיזיקליים, כימיים, גאולוגיים וביולוגיים. הים מהווה את מאגר הפחמן הגדול ביותר הנמצא ליד פני-השטח של כדור הארץ, אבל חלקו של המאגר נמצא בעומק האוקיינוס ולכן מגיב באיטיות רבה עם המאגר האטמוספרי.  

'''מאזן הפחמן העולמי''' (Global carbon budget) הוא מאזן של תחלופות (הכנסות והוצאות) של פחמן בין מאגרי הפחמן או בתוך לולאה ספציפית של פחמן (לדוגמה אטמוספירה-ביוספרה) של מחזור הפחמן. בחינת מאזן הפחמן של מאגר פחמן יכולה לספק מידע כמו האם המאגר משמש מקור או כיור עבור [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה.  

'''מאזן הפחמן העולמי''' (Global carbon budget) הוא מאזן של תחלופות (הכנסות והוצאות) של פחמן בין מאגרי הפחמן או בתוך לולאה ספציפית של פחמן (לדוגמה אטמוספירה-ביוספרה) של מחזור הפחמן. בחינת מאזן הפחמן של מאגר פחמן יכולה לספק מידע כמו האם המאגר משמש מקור או כיור עבור [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה.  

==זרמי פחמן אל ומתוך האטמוספירה==

==זרמי פחמן אל ומתוך האטמוספירה==

מאגר הפחמן דו חמצני באטמוספירה מהווה את אחד מ[[גז חממה|גזי החממה]] ומהווה [[גורם אילוץ קרינתי]] חשוב שמאפשר את [[אפקט החממה]] החיוני לשמירה על החיים בכדור הארץ (אבל הגדלה שלו עלולה לסכן את המשך קיום האנושות).  

מאגר הפחמן דו חמצני באטמוספירה מהווה את אחד מ[[גז חממה|גזי החממה]] ומהווה [[גורם אילוץ קרינתי]] חשוב שמאפשר את [[אפקט החממה]] החיוני לשמירה על החיים בכדור הארץ. עם זאת אבל הגדלה שלו גוררת [[התחממות עולמית]] שעלולה לסכן את המשך קיום האנושות.  

שני הזרמים עצומים של פחמן דו חמצני אל ומתוך האטמוספירה זורמים מ\אל מאגר הביוספרה, ומ\אל המאגר באוקיינוסים. לפי ה-[[IPCC]], לפני המהפכה התעשייתית זרמו בכל שנה 440 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני אל האטמוספירה בתהליכי הנשימה של צמחים ובעלי חיים, ואילו כמות דומה נקלטה ממנה בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. באופן דומה האוקיינוסים פלטו וקלטו 260 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בשנה.  

שני הזרמים עצומים של פחמן דו חמצני אל ומתוך האטמוספירה זורמים מ\אל מאגר הביוספרה, ומ\אל המאגר באוקיינוסים. לפי ה-[[IPCC]], לפני המהפכה התעשייתית זרמו בכל שנה 440 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני אל האטמוספירה בתהליכי הנשימה של צמחים ובעלי חיים, ואילו כמות דומה נקלטה ממנה בתהליך ה[[פוטוסינתזה]]. באופן דומה האוקיינוסים פלטו וקלטו 260 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני בשנה.  

==התערבות האדם במחזור הפחמן==

==התערבות האדם במחזור הפחמן==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[התחממות עולמית]], [[החמצת אוקיינוסים]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[התחממות עולמית]], [[החמצת אוקיינוסים]]}}

[[בני אדם|האדם]] תורם תרומה צנועה לפליטות הפחמן הדו חמצני יחסית לזרמים הטבעיים, אך תרומתו היא לינארית ולא מאוזנת ולכן משנה את מאזן מחזור הפחמן בכדור הארץ. שינוי זה גורם לשינויים בתהליכים אחרים הקשורים אליו כמו מאזן החומציות באוקיינוסים ומאזן הטמפרטורה באטמוספירה. נכון לשנת 2007, ה-IPCC מעריך את פליטות הפחמן הדו חמצני מ[[תעשייה]] ו[[תחבורה]] המשתמשות ב[[דלק מחצבי]] ב-26 ג'יגה טון לשנה. ואת הפליטות הנגרמות עקב [[שימושי קרקע|שינויי יעודי קרקע]] (עקב [[בירוא יערות]] לדוגמה) מעריכים בכ-6 ג'יגה טון לשנה. דברים אלה משפיעים על משתנים אחרים במחזור הפחמן - כמו קליטה מוגברת בקרב צמחים (10 ג'יגה טון), וקליטה ושחרור אל ומתוך האוקיינוסים (70 ו-80 ג'יגה טון בהתאמה) - בשל קליטה זו האוקיינוסים הופכים להיות חומציים יותר (ראו [[החמצת אוקיינוסים]] להרחבה). ובנוסף קיימים עוד תהליכים קטנים יותר (כמו שחרור של גזים מהרי געש או קליטתם עקב ירידת משקעים). נכון לשנת 2007, הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון בשנה.

[[בני אדם|האדם]] תורם תרומה צנועה לפליטות הפחמן הדו חמצני יחסית לזרמים הטבעיים, אך תרומתו עולה באופן לינארי ולא מאוזנת ולכן משנה את מאזן מחזור הפחמן בכדור הארץ כולו.  

 

שינוי זה גורם לשינויים בתהליכים אחרים הקשורים אליו כמו מאזן החומציות באוקיינוסים ומאזן הטמפרטורה באטמוספירה. נכון לשנת 2007, ה-IPCC מעריך את פליטות הפחמן הדו חמצני מ[[תעשייה]] ו[[תחבורה]] המשתמשות ב[[דלק מחצבי]] ב-26 ג'יגה טון לשנה. ואת הפליטות הנגרמות עקב [[שימושי קרקע|שינויי יעודי קרקע]] (עקב [[בירוא יערות]] לדוגמה) מעריכים בכ-6 ג'יגה טון לשנה. דברים אלה משפיעים על משתנים אחרים במחזור הפחמן - כמו קליטה מוגברת בקרב צמחים (10 ג'יגה טון), וקליטה ושחרור אל ומתוך האוקיינוסים (70 ו-80 ג'יגה טון בהתאמה) - בשל קליטה זו האוקיינוסים הופכים להיות חומציים יותר (ראו [[החמצת אוקיינוסים]] להרחבה). ובנוסף קיימים עוד תהליכים קטנים יותר (כמו שחרור של גזים מהרי געש או קליטת גזים עקב ירידת משקעים). נכון לשנת 2007, הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני באטמוספירה גדלה בכ-15 ג'יגה טון בשנה.

למרות השינוי הקטן כביכול הדעה המקובלת בקרב מדעני אקלים היא שהגידול של מאגר הפחמן הדו חמצני באטמוספירה במהלך המאה ה-20 מ-300 ל-375 PPM הגדילה באופן ניכר את [[אפקט החממה]] ומהווה את הסיבה העיקרית ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] שעלולה ליצור [[שינוי אקלימי]] שיסכן את החקלאות.  

למרות השינוי הקטן כביכול,  הדעה המקובלת בקרב [[קלימטולוגיה|מדעני אקלים]] היא שהגידול של מאגר הפחמן הדו חמצני באטמוספירה במהלך המאה ה-20, שגדל מ-300 ל-375 PPM הגדילה באופן ניכר את [[אפקט החממה]] ומהווה את הסיבה העיקרית ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] שעלולה ליצור [[שינוי אקלימי]] שיסכן את החקלאות.  

התערבות האדם במחזור הפחמן אינה המחזור האקולוגי היחיד שבני האדם משפיעים אליו, ומחזור זה אינו היחיד שיש לו [[קיימות|השלכות מסוכנות על עתיד האנושות]]. לפי המאמר [[גבולות פלנטריים]] שיבוש של [[מחזור החנקן]] ושל [[מחזור החנקן]] מהווים סיכון נוסף שעלול לפגוע באנושות בצורה מסוכנת.  

התערבות האדם במחזור הפחמן אינה המחזור האקולוגי היחיד שבני האדם משפיעים אליו, ומחזור זה אינו היחיד שיש לו [[קיימות|השלכות מסוכנות על עתיד האנושות]]. לפי המאמר [[גבולות פלנטריים]] שיבוש של [[מחזור החנקן]] ושל [[מחזור החנקן]] מהווים סיכון נוסף שעלול לפגוע באנושות בצורה מסוכנת.