שינויים

מאז [[המהפכה החקלאית]] וביתר שאת מאז [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] יש שינוי גדל והולך בשינוי הקרקע השונים. המגמות הן - הגדלת שטחי החקלאות והמרעה, הקטנת שטחי היערות על ידי שריפה ו/או כריתה שלהם, פגיעה בשטחי מערכות אקולוגיות אחרות כגון ביצות, חופי-ים, ערבות, הגדלת השטחים הצחיחים והמדבריים עקב תהליכי [[מדבור]] והגדלת האיזורים שיש בהם תשתיות אנושיות ומקומות יישוב אנושיים.   

מאז [[המהפכה החקלאית]] וביתר שאת מאז [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] יש שינוי גדל והולך בשינוי הקרקע השונים. המגמות הן - הגדלת שטחי החקלאות והמרעה, הקטנת שטחי היערות על ידי שריפה ו/או כריתה שלהם, פגיעה בשטחי מערכות אקולוגיות אחרות כגון ביצות, חופי-ים, ערבות, הגדלת השטחים הצחיחים והמדבריים עקב תהליכי [[מדבור]] והגדלת האיזורים שיש בהם תשתיות אנושיות ומקומות יישוב אנושיים.   

=== שינויים בשימושי קרקע ו"כדור הארץ הירוק יותר" ===

=== שינויים בשימושי קרקע ו"כדור הארץ הירוק יותר" ===

בעשורים האחרונים תצלומי לווין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם אלה חדשות טובות והאם אפשר להאמין להם?

בעשורים האחרונים תצלומי לווין הראו שבסך הכל כמות השטחים הירוקים בכדור הארץ גדלה. איך זה מתיישב עם ההרס שנגרם על ידי האדם לטבע? האם זה אמין.

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר, אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דוח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדוח:

התשובה היא כנראה שאפשר להאמין לחדשות האלה, אבל, לפעמים אלה חדשות טובות ולפעמים לא. בסך הכל זה לא משנה את העובדה שבעשורים האחרונים מצב הטבע נהיה רע יותר (ראו [[הכחדה המונית בימנו]]), אבל זה מראה גם על שיפורים מסוימים שלפעמים מצליחים להפחית את ההרס במידה משמעותית. ב-2019 פורסם דו"ח גדול בו השוו בין כמות הירק בחלק היבשתי של כדור הארץ בשנים 1982, 2000 ו-2016, המראה את המגמה{{הערה|Chi Chen, Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi, Richard Fuchs, Victor Brovkin, Philippe Ciais, Rasmus Fensholt, Hans Tømmervik, Govindasamy Bala, Zaichun Zhu, Ramakrishna R. Nemani & Ranga B. Myneni [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 [https://www.nature.com/articles/s41893-019-0220-7 China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}}{{הערה|Trevor Nace  [https://www.forbes.com/sites/trevornace/2019/02/28/nasa-says-earth-is-greener-today-than-20-years-ago-thanks-to-china-india/ NASA Says Earth Is Greener Today Than 20 Years Ago Thanks To China, India] 28 לפברואר 2019}}. את המגמות ניתן לראות היטב במפות בעמוד 3 במידע הנוסף{{הערה|Chi Chen , Taejin Park, Xuhui Wang, Shilong Piao, Baodong Xu, Rajiv K. Chaturvedi,Richard Fuchs  , Victor Brovkin  , Philippe Ciais, Rasmus Fensholt , Hans Tømmervik Govindasamy Bala10, Zaichun Zhu  11, Ramakrishna R. Nemani12 and Ranga B. Myneni [https://static-content.springer.com/esm/art%3A10.1038%2Fs41893-019-0220-7/MediaObjects/41893_2019_220_MOESM1_ESM.pdf China and India lead in greening of the world through land-use management] 11 לפברואר 2019, Nature Sustainability}} תמצית הדו"ח:

'''החדשות הטובות:'''

'''החדשות הטובות:'''

לטענת החוקרים מ-1982 ועד 2016 השטח היבשתי של כדור הארץ נהיה ירוק יותר. אחת הסיבות היא שיקום יערות. זה בהחלט דבר טוב והחוקרים הדגישו זאת. מדינות רבות החלו בשיקום יערות מסיבי החל משנות ה-90 של המאה ה-20. בשנים 2000 - 2016 רוב תוספת הירק הגיעה מ[[הודו]] ו[[סין]], אבל בהודו 82% מהירק הנוסף הגיעה מהרחבת השטחים החקלאיים ו-4.4% מיערות ואילו בסין 42% מתוספת הירק הגיעה מיערות ו-32% מהרחבת שטחים חקלאיים.

לטענת החוקרים מ-1982 ועד 2016 השטח היבשתי של כדור הארץ נהיה ירוק יותר. אחת הסיבות היא [[שיקום יערות]], דבר שהוא חיובי גם לפי החוקרים. מדינות רבות החלו בשיקום יערות מסיבי החל משנות ה-90 של המאה ה-20. בשנים 2000 - 2016 רוב תוספת הירק הגיעה מ[[הודו]] ו[[סין]], אבל בהודו 82% מהירק הנוסף הגיעה מהרחבת השטחים החקלאיים ו-4.4% מיערות ואילו בסין 42% מתוספת הירק הגיעה מיערות ו-32% מהרחבת שטחים חקלאיים.

בשנים האחרונות סין הפכה למובילה עולמית ב[[שמירה על היערות ושיקום יערות|ייעור]]. מאות אלפי קילומטרים רבועים כוסו ביער ועוד מאות אלפי נמצאים בתהליך ייעור. גם הודו שותלת יערות ופעם אחת בהודו נשתלו 50,000,000 עצים בו זמנית. שיקום היערות נעשה בין היתר כדי להגן על גידולים חקלאיים מאובדן קרקע סופות חול.

בשנים האחרונות סין הפכה למובילה עולמית ב[[שמירה על היערות ושיקום יערות|ייעור]]. מאות אלפי קילומטרים רבועים כוסו ביער ועוד מאות אלפי קילומטרים נמצאים בתהליך ייעור. גם הודו שותלת יערות ופעם אחת בהודו נשתלו 50,000,000 עצים בו זמנית. שיקום היערות נעשה בין היתר כדי להגן על גידולים חקלאיים מ[[אובדן קרקע]] וסופות חול.

'''החדשות הרעות:'''

'''החדשות הרעות:'''

משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 0.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 3.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני{{הערה|Adam Vaughan [https://www.newscientist.com/article/2202993-climate-change-may-make-trees-live-fast-and-die-young/ Climate change may make trees live fast and die young] 15 למאי 2019, New Scientist}}. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. אם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוון המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חיים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה תועלת - [[שרותי המערכת האקולוגית]] מהמערכות האקולוגיות היבשתיות אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך  ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.  

משנת 1982 ועד שנת 2016, 40.91% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 0.59% פחות ירוק, לעומת זאת משנת 2000 ועד שנת 2016, 22.42% מהשטח נהיה ירוק יותר ו-1 3.54% פחות ירוק, כלומר סך המגמה היא לשטחים ירוקים יותר אבל המגמה הזאת הרבה יותר חלשה מאז 2000. חלק מהמגמה מוסברת לדעת החוקרים על ידי העלייה בריכוז [[פחמן דו חמצני|הפחמן הדו חמצני]] באוויר, מה שיכול להביא לתוצאות שליליות: עצים הגדלים באטמוספירה עם יותר פחמן דו חמצי אומנם צומחים מהר יותר אבל גם מתים מהר יותר ולכן קולטים פחות פחמן דו חמצני{{הערה|Adam Vaughan [https://www.newscientist.com/article/2202993-climate-change-may-make-trees-live-fast-and-die-young/ Climate change may make trees live fast and die young] 15 למאי 2019, New Scientist}}. עוד חלק בגלל אקלים חם יותר ולח יותר עקב שינויי אקלים. אם זאת כאשר יש שינוי מהיר בסוג המערכת האקולוגית כלומר כאשר יערות תופשים את מקומם של מערכות אקולוגיות אחרות זה גם פוגע במגוון המינים גורם לעלמות של מיני בעלי חיים וצמחים שהיו שם קודם. יערות הם המערכת האקולוגית שמביאה הכי הרבה תועלת - [[שרותי המערכת האקולוגית]] מהמערכות האקולוגיות היבשתיות, אבל אם כל היבשה תהיה מכוסה ביערות בלבד לא סביר שזה יגרם לביוספרה להיות בריאה. נוסף על כך  ההפחתה ב"התיירקות" בעשור האחרון אומרת, כנראה שהאקלים היום הוא פחות נוח לעצים מאשר קודם.  

לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים להגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה שימוש בדשן כימי והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - אם זאת זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, מגוון המינים פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות המייבשות את הנהרות.

לטענת החוקרים הגורם המשמעותי ביותר היא התערבות אנושית. ישנן 2 דרכים בהם בני האדם גורמים להגברת כמות הירק: דרך אחת היא הרחבת השטחים החקלאים עקב גידול אוכלוסייה, שימוש ב[[דשן כימי]] והשקייה במימדים גדולים - כאשר במקום שטח עם שיחים ועשב דלילים שותלים שדה כמות העלים למטר רבוע עולה - אם זאת, זה לא בהכרח דבר טוב כי הצמחייה הטבעית נהרסת, [[מגוון מינים|מגוון המינים]] פוחת, יש יותר השפעות מדשן כימי ומערכות השקייה גדולות שלפעמים [[התייבשות נהרות ואגמים|מייבשות נהרות ואגמים]].

===הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות===

===הרחבה ושינוי בשטחי החקלאות===