אקו-ויקי

שינויים

דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019 (הצגת מקור)

גרסה מ־13:40, 11 באוגוסט 2019

נוספו 19,063 בתים ,  13:40, 11 באוגוסט 2019
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''דו"ח שינוי אקלים ואדמה''' הוא דוח מיוחד של [[IPCC]] שהתפרסם בשנת 2019 ועוסק ב[[שינוי אקלים]] במערכות יבשתיות כולל [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, חקלאות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות.
 
'''דו"ח שינוי אקלים ואדמה''' הוא דוח מיוחד של [[IPCC]] שהתפרסם בשנת 2019 ועוסק ב[[שינוי אקלים]] במערכות יבשתיות כולל [[מדבור]], [[אובדן אדמות]], ניהול בר-קיימא של אדמות, חקלאות, [[בטחון תזונתי]] וזרמים של גזי חממה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] יבשתיות.
 +
 +
==פתיחה==
 +
אדמה מהווה את הבסיס לקיום ולרווחה האנושית, כולל הספקת של מזון, מים מתוקים ומגוון גדול של נוסף של שירותים של המערכת האקולוגית. בני האדם משפיעים באופן ישיר על מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה קרח. אדמה משחקת תפקיד משמעותי במערכות האקלים
 +
 +
בני האדם משתמשים ברבע עד שליש מכלל הפוטנציאל של ייצור ראשוני למזון, תערובת, עץ ואנרגיה. האדמה מספקת את הבסיס להרבה תפקודים נוספים של מערכות אקולוגיות. לפי גישה כלכלית אחת שירותי המערכת האקולוגית היבשתיים הוערכו כגודל סך התמ"ג  האנושי השנתי. מערכות אקולוגיות יבשתיות הן רגישות ל שינוי אקלים קיימים ולמזג אוויר קיצוני, במידה משתנה.
 +
 +
מאז התקופה הפרה-תעשייתית, טמפרטורת האוויר סמוך לקרקע ביבשה, עלתה בקצב כמעט כפול מקצב עליית הטמפרטורה העולמית (ביבשה ובים). שינוי אקלים, כולל עליות בתדירות ובעוצמה של מזג אוויר קיצוני, השפיע לרעה על בטחון תזונתי ועל המערכות האקולוגיות היבשתיות, כמו גם תרם למדבור והרס הקרקע באזורים רבים.
 +
 +
==תרומה של החקלאות לשינוי אקלים==
 +
חקלאות, יערנות ושימושי קרקע אחרים אחראים לפליטה של כ-13% מהפליטה של [[פחמן דו חמצני]], 44% מה[[מתאן]] ו-82% מהפליטה של [[נתרן דו חמצני]] מתוך סך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי בתקופה 2007-2016. דבר שמייצג כ 23% מסך הפליטות של [[גז חממה|גזי חממה]] ממקור אנושי. האדמה משמשת גם כמקור שקולט גזי חממה אבל המשך תפקוד זה נמצא בסיכון בגלל שינוי אקלים. אם מתחשבים גם בפליטות שמקורן בפעילות לפני ואחרי ייצור של מזון הפליטות מסקטור זה אחראיות ל-21-37% מסך הפליטות של גזי חממה ממקור אנושי.
 +
 +
שינויים בתנאי הקרקע (כמו [[ברוא יערות]], ייעור, [[עיור]]), בגלל שינוי בשימושי הקרקע או בגלל שינויי אקלים, משפיעים על האקלים האזורי והעולמי. ברמה האזורית יכול להחליש או לחזק התחממות ולהשפיע על העוצמה, התדירות והמשך של אירועי מזג אוויר קיצוני. העוצמה והכיוון של שינויים אלה משתנה בהתאם למיקום ולעונה.
 +
 +
==השפעות שינוי אקלים על מערכות יבשתיות ==
 +
שינוי אקלים גורמים לעומס נוסף על אדמות, ומגבירים סיכונים קיימים לפרנסה, מגוון-גנטי בריאות של בני אדם ושל מערכות אקולוגיות, תשתיות ומערכות מזון. השלכות גדלות על אדמות חזויות בכל התסריטים של פליטות גזי חממה. כמה אזורים יחוו סיכונים גבוהים יותר, וכמה אזורים יחוו סיכונים שלא נחזו עד כה. עם התחממות מוגברת, התדירות העוצמה והמשך של אירועים מבוססי חום, כולל גלי חום צפויים להמשיך ולגדול במהלך המאה ה-21. התדירות והעוצמה של אירועי [[בצורת]] צפויים לגדול, במיוחד באזור הים התיכון ודרום אפריקה (ברמת בטחון בינונית). התדירות והעוצמה של אירועים של ירידת גשמים עזים, צפויה לגדול באזורים רבים.
 +
 +
סיכונים, כולל סיכונים מדורגים, צפויים להחמיר יותר ויותר עם עליית הטמפרטורות. בהתחממות כדור הארץ בסביבות 1.5 מעלות צלזיוס, הסיכונים הנובעים ממחסור במים באזורים יבשים, נזקי אש משריפות, דרדור של אדמות קפואות, וחוסר יציבות בהספקת מזון צפויים להיות גבוהים (ביטחון בינוני).
 +
 +
יציבות אספקת המזון  צפויה לרדת ככל שתעלה העוצמה והתדירות של אירועי מזג האוויר הקיצוניים המשבשים את שרשרות המזון (ביטחון גבוה). עלייה ברמות ה- CO2 באטמוספרה יכולה גם להוריד את האיכות התזונתית של גידולים (ביטחון גבוה). בתרחיש SSP2, דגמי היבול והכלכלה העולמיים חוזים עלייה חציונית של 7.6% (טווח של 1 עד 23%) במחירי הדגנים בשנת 2050 עקב שינויי אקלים, מה שמוביל למחירי מזון גבוהים יותר ולסיכון מוגבר לחוסר ביטחון
 +
תזונתי ורעב (ביטחון בינוני). האנשים הפגיעים ביותר יושפעו בצורה חמורה יותר (ביטחון גבוה).
 +
 +
באזורים היבשים, צפוי כי שינויי האקלים והמדבור יביאו להפחתה בפריון היבול והחי (ביטחון גבוה), לשנות את מגוון מיני הצמחים ולהפחית את המגוון הביולוגי (ביטחון בינוני). תחת SSP2, צפויה כי האוכלוסייה של אזורים יבשים שפגיעה למחסור במים, בצורת קיצונית והרס בתי גידול תגיע לגודל של 178 מיליון אנשים עד 2050, בעוצמת התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס. בהתחממות של 2 מעלות צלזיוס אוכלוסייה זו תמנה 220 מיליון אנשים ובהתחממות של 3 מעלות היא צפויה להיות 277 מיליון אנשים.
 +
 +
באפריקה ובאסיה צפוי להיות המספר הגבוה ביותר של אנשים שיפגעו מהחמרת המדבור. צפון אמריקה, דרום אמריקה, הים התיכון, דרום אפריקה ומרכז אסיה עלולים להיות מושפעים יותר ויותר משריפות יער. האזורים הטרופיים והסב-טרופיים צפויים להיות הפגיעים ביותר לירידת פריון היבול. השפעת קרקע כתוצאה משילוב של עליית מפלס הים וסופות ציקלון עזות יותר צפויה לסכן חיים ופרנסה באזורים מועדים לציקלון (ביטחון גבוה מאוד).
 +
 +
רמת הסיכון הנובעת משינויי האקלים תלויה הן ברמת ההתחממות והן בהתפתחות דפוסי האוכלוסייה, הצריכה, הייצור, ההתפתחות הטכנולוגית, וניהול הקרקעות (ביטחון גבוה). נתיבים עם ביקוש גבוה יותר למזון, מזון ומים, צריכה וייצור עתירי-משאבים ושיפורים טכנולוגיים מוגבלים יותר בפריון החקלאי גורמים לסיכונים גבוהים יותר של מחסור במים באזורים יבשים, הרס קרקעות וחוסר ביטחון במזון (ביטחון גבוה).
 +
 +
==פתרונות הפחתה והתאמה==
 +
תגובות רבות הקשורות לקרקע שתורמות להתאמה ולהפחתת שינויי אקלים, יכולות גם להילחם במדבור והרס קרקעות ולשפר את ביטחון המזון. הפוטנציאל לתגובות הקשורות לאדמה והדגש היחסי על הסתגלות והפחתה הוא ספציפי להקשר, כולל יכולות ההסתגלות של קהילות ואזורים. אפשרויות תגובה קרקעיות יכולות אמנם לתרום חשובות להתאמה ומניעה של שינויי אקלים, אך ישנם חסמים להתאמה ומגבלות לתרומתם להפחתה עולמית. (ביטחון גבוה מאוד)
 +
כמה פעולות הקשורות לקרקעות שתורמות להתאמה והפחתה של שינויי אקלים כבר מבוצעות. אפשרויות אלה כוללות, לייצור מזון בר-קיימא, ניהול יערות משופר ובר-קיימא, ניהול פחמן אורגני בקרקע, שימור מערכות אקולוגיות ושיקום קרקעות, הפחתת הרס וברוא יערות , והפחתת אובדן ובזבוז של מזון (ביטחון גבוה). אפשרויות תגובה אלה דורשות שילוב של גורמים ביו-פיזיים, סוציו-אקונומיים ואחרים.
 +
 +
בעוד שחלק מאפשרויות התגובה משפיעות באופן מיידי, אפשרויות אחרות נדרשות עשרות שנים כדי להבחין בתוצאות מדידות. דוגמאות לאפשרויות תגובה בעלות השפעה מיידית כוללות שימור של מערכות אקולוגיות עשירות בפחמן גבוה כמו אדמות כבול, אדמות לחות (שטחי ביצה), שדות מרעה, מנגרובים ויערות. דוגמאות המספקות שירותים ופונקציות רבות של מערכות אקולוגיות, אך לוקח זמן רב יותר להבחין בהשפעתם, כוללות ייעור כן שחזור מערכות אקולוגיות עשויות פחמן גבוה, חקלאות יער, ושיקום אדמות הרוסות (ביטחון גבוה).
 +
 +
רוב אפשרויות התגובה שנבדקו תורמות לפיתוח בר-קיימא ולמטרות חברתיות אחרות (ביטחון גבוה). ניתן ליישם אפשרויות תגובה רבות מבלי תחרות על הקרקע ויש בהן פוטנציאל לספק יתרונות משותפים מרובים (ביטחון גבוה). לקבוצה נוספת של אפשרויות תגובה יש פוטנציאל להפחית את הביקוש לאדמות, ובכך לשפר את הפוטנציאל לאפשרויות תגובה אחרות לספק בכל אחד מההתאמות וההפחתה של שינויי האקלים, המאבק במדבור והרס קרקעות, ולשפר את ביטחון המזון (ביטחון גבוה).
 +
 +
למרות שניתן ליישם את מרבית אפשרויות התגובה מבלי להתחרות על אדמות זמינות, חלקן יכולות להגדיל את הביקוש לשינוי קרקעות (ביטחון גבוה). בכמה תרחישים של פליטות גזי חממה, דרישה מוגברת זו להמרת קרקעות עלולה להוביל לתופעות לוואי שליליות להתאמה, מדבור, הרס קרקעות וביטחון מזון (ביטחון גבוה). אם ייושמו  על חלק מוגבל מכלל האדמות וישולבו בנופים המנוהלים ברמת קיימא, יהיו פחות תופעות לוואי שליליות וניתן לממש כמה יתרונות חיוביים (ביטחון גבוה).
 +
 +
לדוגמה יש מגבלות על כמה  צעדי מניעת התחממות כמו יבולים למטרות אנרגיה (ביו-דלק) וייעור. שימוש נרחב ברמה של כמה מיליוני קילומטרים רבועים ברמה העולמית, יכול להגדיל את הסיכון למדבור, הרס קרקעות, ובטחון מזון.
 +
פעילויות רבות למאבק במדבור יכולות לתרום להתאמות מול שינויי אקלים עם תועלת משותפת להפחתה, כמו גם להפסקת אובדן המגוון הביולוגי עם תועלת לפיתוח בר-קיימא לחברה (ביטחון גבוה). מניעה, צמצום והיפוך המדבור ישפרו את פוריות האדמה, יגבירו את אחסון הפחמן בקרקעות ובביומסה, תוך תועלת בפריון החקלאי ובביטחון המזון (ביטחון גבוה). עדיף מניעת מדבור על פני ניסיון להחזיר אדמות הרוסות בגלל פוטנציאל לסיכונים ותוצאות שפוגעות בהתאמה (ביטחון גבוה).
 +
 +
ניהול אדמות בר-קיימא כולל ניהול בר-קיימא של יערות, יכול למנוע ולהפחית את הרס האדמות, לשמור על פריון האדמה ולעיתים להפחית את ההשפעות השליליות של שינויי האקלים על הרס קרקע (ביטחון גבוה מאוד). זה יכול גם לתרום להפחתה והתאמה (ביטחון גבוה). צמצום והפיכה של הרס האדמות, בקנה מידה מחוות בודדות ועד אגני ניקוז שלמים, יכול לספק תועלות חסכוניות, מיידיות וארוכות טווח לקהילות ולתמוך במספר יעדים לפיתוח בר קיימא (SDGs) עם יתרונות משותפים להתאמה (ביטחון גבוה מאוד) ו הפחתה (ביטחון גבוה). אפילו ביישום ניהול קרקע בר-קיימא, במצבים מסויימים עלולים לחרוג ממגבלות להתאמה (ביטחון בינוני).
 +
 +
אפשרויות תגובה ברחבי מערכת המזון, החל מייצור ועד צריכה, כולל אובדן מזון ופסולת, ניתנות לפריסה ולהרחבה כדי לקדם התאמה והפחתה (ביטחון גבוה).
 +
 +
שימוש עתידי בקרקעות תלוי, בחלקו, בתוצאת האקלים הרצויות ואפשרויות התגובה שיבוצעו (ביטחון גבוה). כל התרחישים שהוערכו המגבילים את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס או הרבה מתחת ל -2 מעלות צלזיוס דורשים הפחתה יבשתית ושינוי שימוש בקרקע, כאשר רובם כוללים שילובים שונים של ייעור מחדש, הפחתת ברוא יערות, ביו-אנרגיה (ביטחון גבוה). מספר קטן של מסלולים משיגים 1.5 מעלות צלזיוס עם הפחתת הרס קרקע (ביטחון גבוה), ובכך הפחתת ההשלכות על מדבור, הרס קרקעות וביטחון מזון (ביטחון בינוני).
 +
 +
==תנאים לאפשר את הפתרונות==
 +
תכנון הולם של מדיניות, מוסדות ומערכות ממשל בכל הרמות יכול לתרום לפתרונות התאמה ולהפחתת שינויי אקלים  במדיניות קרקעות, תוך סיוע למסלולי פיתוח מותאמים לאקלים (ביטחון גבוה). למדיניות שתומכת בו-זמנית באקלים ובבריאות הקרקע יש פוטנציאל לחסוך משאבים, להגביר חוסן חברתי, לתמוך בשיקום אקולוגי ולעודד מעורבות ושיתוף פעולה בין בעלי עניין מרובים (ביטחון גבוה).
 +
 +
מדיניות הפועלת במערכת המזון, כולל מדיניות שמפחיתה את אובדן המזון והפסולת ומשפיעה על בחירות תזונתיות, מאפשרת ניהול שימוש קרקע בר-קיימא, ביטחון מזון משופר ומסלולי פליטות נמוכים (ביטחון גבוה). מדיניות כזו יכולה לתרום להתאמה ולהפחתת שינויים באקלים, להפחתת הרס אדמות, מדבור ועוני וכן לשיפור בריאות הציבור (ביטחון גבוה). ניתן לאפשר אימוץ ניהול קרקעות בר-קיימא ומיגור העוני על ידי שיפור גישה לשווקים, הבטחת הבעלות בקרקע, הפנמת עלויות סביבתיות למזון, ביצוע תשלומים עבור שירותי מערכת אקולוגית, ושיפור פעולה קולקטיבית המקומית והקהילתית (ביטחון גבוה).
 +
 +
הכרת יתרונות משותפים וטרייד-אוף בעת תכנון מדיניות קרקע ומזון יכולה להתגבר על חסמים ביישום (בטחון בינוני). ממשל רב-שכבתי, היברידי וחוצה מגזרים מחוזקים, כמו גם מדיניות שפותחה ואומצה בצורה איטרטיבית, קוהרנטית, אדפטיבית וגמישה יכולים למקסם את התועלת המשותפת ולמזער את העלויות, בהתחשב בכך שהחלטות בניהול קרקעות מתקבלות מרמת המשק עד לרמה לאומית. בקנה מידה, ובכך שמדיניות האקלים והקרקע הן לרוב במגוון תחומים, מחלקות וסוכנויות (ביטחון גבוה).
 +
 +
יעילות קבלת ההחלטות וממשל מועצמת על ידי מעורבותם של בעלי עניין מקומיים (במיוחד אלה הפגיעים ביותר לשינויי אקלים, כולל עמים ילידים, קהילות מקומיות, נשים, ועניים) . בתחומים כמו בחירת המדיניות, הערכה, יישום ופיקוח של מדיניותה מכשירים להפחתה והתאמה של שינוי אקלים יבשתי (ביטחון גבוה). שילוב בין מגזרים וקני-מידה מגדיל את הסיכוי למקסום היתרונות המשותפים ולמזער את הטרייד אוף.
 +
 +
==פעולות בזמן הקרוב==
 +
ניתן לנקוט בפעולות לטווח הקצר, על סמך ידע קיים, כדי לטפל במדבור, הרס קרקעות וביטחון תזונתי תוך תמיכה בתגובות לטווח הארוך המאפשרות התאמה והפחתה של שינויים באקלים. אלה כוללים פעולות לבניית יכולת אינדיבידואלית ומוסדית, האצה של העברת ידע, שיפור העברה ופריסה של טכנולוגיה, פיתוח מנגנונים פיננסיים, הטמעת מערכות התרעה מוקדמת, התחייבות לניהול סיכונים וטיפול בפערים ביישום ובשדרוג (ביטחון גבוה).
 +
 +
פעולות בטוח הקצר למניעה והתאמה של שינוי אקלים, מניעת מדבור והרס קרקע יכולים ליצור יתרונות משותפים חברתיים ולכלכליים. (ביטחון גבוה).יתרונות אלה יכולים להפחית עוני ולספק פרנסה עמידה יותר לתושבים פגיעים יותר. (ביטחון גבוה).
 +
 +
[[קטגוריה:שינוי אקלים]]
 +
[[קטגוריה:התחממות עולמית]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/100764"