שינויים

משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

משאבים ועוד בעיות סביבתיות. היא לא ציינה שצריכה עודפת גורמת גם לבעיות בריאותיות כמו השמנה, אורח חיים יושבני ועוד.]]

כך, לדוגמה, כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. אבל המשך באותה השיטה כאשר האדם עבר לחקלאות יצר עודף. ייתכן והיה קשה לאדם להבין שהתנאים השתנו ועם היכולות שלו, עכשיו, כבר לא צריך לקחת את כל מה שאפשר לקחת. כדי לייצר עודף האנשים היו צריכים לנצל את עמלם של אחרים ולהרוס את הטבע בדרכים שונות כמו כריתת יערות למען חקלאות ורעיית יתר מה שגרם למדבור. הניצול גרם לסכסוכים והרס הטבע גם, כי כאשר התחיל המדבור, התחילו סכסוכים על הקרקע שעוד נותרה פוריה. כאשר התחילו המלחמות הקבועות בקנה מידה גדול, נוצר [[נשק|הנשק]] ויש לו תכונות הגורמות לכך שקבוצה אגרסיבית ומדכאת והשואפת לכמות רכוש מקסימלית "תנצח" במלחמה את הקבוצה השלווה יותר ואשר לא שואפת לכמות רכוש מקסימלית - כי לקבוצה השואפת לכמות רכוש מקסימלית תהיה אפשרות לתחזק יותר לוחמים מקצועיים (כאלה שמתמחים בלחימה ולכן לא יכולים להתעסק בגידול מזון לעצמם) וכן לקנות ולייצר נשק משוכלל יותר. לכן מנהיג או קבוצה שלא שאפו ליצירת עודף נוצחו במלחמה. עד עכשיו הקבוצות שניסו להגן על עצמם לא ניסו להשמיד את הנשק בכל העולם. לכן גם מי שראה שהעודף מוביל לבעיות לא הגביל אותו. כך השתרשה השיטה הזו בתודעת האנושות עד היום.

כאשר האנשים היו [[ציידים-לקטים]] בעיית העודף כמעט ולא הייתה קיימת, כי האנשים לא יכלו ליצור עודף ושאפו לקחת כמה שיותר כדי שלא יהיה מחסור. במצב זה, בדיוק כמו אצל בעלי החיים, השאיפה לקחת כמה שיותר מוצדקת ברמה מסוימת, אם כי אפילו אז ייתכן שהרצון לאגור כמה שיותרמזון גרם להכחדת הממוטות מה שנקשה על השגת מזון וגם אצל בעלי החיים הריגת יותר טרף מהנחוץ יכול להביא לתוצאות דומוחת. מעניין בהקשר זה שלבעל החיים הכי גדול - הלוויתן יש סורגים בפה כך שהוא יכול לאכול רק יצורים זעירים. בכל מקרה בחברת ציידים לקטים זה היה הרבה יותר מוצדק. הבעיה היא שהרבה ממשלות במאה ה 21 מתנהגות כאילו אנחנו עדיין בחברה של ציידים לקטים באיום תמידי של מחסור.

כמו כן, בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, והאידאולוגיה הזו, כמו פאודליזם, קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה: משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר היעדרות של בעליו עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים. משק המייצר רק את הנחוץ לו גם התקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות. כמו כן בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים ומשק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת. עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.

 

כמו כן, בחברות שנוצרו עקב יצירת המעגל הזה, והאידאולוגיה הזו, כמו פאודליזם, קפיטליזם וכדומה, אנשים שלא ישאפו לייצר כמה שיותר באמצעות ניצול או מכונות, סביר שיפשטו רגל בגלל כמה מנגנוני משנה:  

 

- משק המבוסס על עבדים או מכונות שרד טוב יותר היעדרות של בעליו עקב מלחמה כי אצל האיכר רק האישה וילדים היו יכולים לעבוד במקום וזה לא הספיק לפעמים.  

 

- משק המייצר רק את הנחוץ לו גם התקשה לשרוד מיסים כבדים והם עלו ככל שהיו יותר מלחמות.  

 

- בחברה המבוססת על מסחר והוא בדרך כלל קיים במימדים גדולים בחברות בהן יש עודף, המתחרים שכן שואפים לייצור מקסימלי יקחו את השוק - כך לדוגמה מוצר שנעשה באמצעות עבד שלא צריך להאכיל הרבה או מכונה, אפשר למכור במחיר זול יותר ממוצר שנעשה באמצעות כלים פשוטים וידיים של אנשים חופשיים.

 

- משק המייצר יותר יקבל יותר כסף לפרסומת.  

 

עד עכשיו לא דברו הרבה על הגורמים האלה ולכן בגלל חוסר ההבנה התגבש אצל האנשים הרושם שהמלחמה היא תמידית ויש תמיד לשאוף לקחת כמה שיותר. ייתכן והסיבות האלה גורמים למנהיגים ובעלי חברות שונים לשאוף ליצירת עודף וסביר שהם לא מודעים לכך.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי בעלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.

עם התקדמות [[המהפכה החקלאית]], שתי התופעות קשורות אחת בשנייה. ובאמת העוני בתקופה הטרום תעשייתית נוצר בעיקר משום שפאודלים ובעלי עבדים שונים לקחו מהאיכרים את רוב המוצרים שהם יצרו. הם לא לקחו את הכל כדי שהחקלאים ימשיכו לעבוד בעבורם אבל השאירו רק את הנחוץ ביותר. שיטה כזאת לא אפשרה לחקלאים לעשות עתודות מזון ולכן כאשר באה שנת בצורת או שיטפון התחיל רעב. ובאמת מחקרים מודרניים מראים כי החקלאות בימי הביניים באירופה יכלה לספק את צורכי האוכלוסייה במלואם לולא מלחמות וחלוקת מזון לא צודקת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture Middle Ages and Early Modern Europe ]}}. יש לכך הוכחות נוספות: לדוגמה האנשים שחיים בקהילות אקולוגיות שונות בהם יש חלוקת מוצרים שוויונית יחסית, מצליחים להימנע ממחסור למרות שמשתמשים ביחסית מעט טכנולוגיה{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/Ecovillage Ecovillage]}}{{הערה|ארי ליבסקאר [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3584023,00.html פה ושם בארץ ישראל האחרת] 04.10.2012, כלכליסט}}. בנג'מין פראנקלין כתב במכתב לג'ושוע בבקוק ב-13 בינואר 1772 שבהשוואה לאיכרים בסקוטלנד ואירלנד הנשדדים על ידי בעלי האחוזות כל אינדיאני הוא ג'נטלמן{{הערה|Benjamin Franklin [https://founders.archives.gov/documents/Franklin/01-19-02-0004 From Benjamin Franklin to Joshua Babcock, 13 January 1772] Founders Online, the American Philosophical Society and Yale University}}. פאודלים ובעלי העבדים סבלו מעודף - לא היו אז סלולריים אבל הייתה השמנה והיה אורח חיים יושבני. כבר במצרים העתיקה ויון העתיקה הבעיות האלה היו ידועות{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}. בדרך כלל הם היו פחות מסוגלים לעבוד פיזית עד כדי כך שמבנה גוף שרירי וחסון אפילו נחשב למביש בזמנים מסוימים באצולת אירופה כי התאים יותר למעמד האיכרים.

גם אחרי [[המהפכה התעשייתית]], שתי התופעות נותרו קשורות זו לזו. בתחילת המאה 21 האנושות מייצרת משמעותית יותר משהיא צורכת ו[[שוק המזון העולמי|שליש מהמזון]] נזרק. חלקים גדולים מהאנושות סובלים מ[[השמנה]] בגלל יותר מידי מזון ובאותו הזמן כמות הרעבים גדלה נכון לתחילת 2018 בגלל אי שוויון בחלוקת המזון וגם בגלל תופעות כמו [[התחממות עולמית]]. כדי לייצר את העודף פולטים לאוויר גזי חממה, שגורמים ל[[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] אשר מהווים את אחת הסיבות ל[[עוני]]. ביולי 2017, בכינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות, הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017  

גם אחרי [[המהפכה התעשייתית]], שתי התופעות נותרו קשורות זו לזו. בתחילת המאה 21 האנושות מייצרת משמעותית יותר משהיא צורכת ו[[שוק המזון העולמי|שליש מהמזון]] נזרק. חלקים גדולים מהאנושות סובלים מ[[השמנה]] בגלל יותר מידי מזון ובאותו הזמן כמות הרעבים גדלה נכון לתחילת 2018 בגלל אי שוויון בחלוקת המזון וגם בגלל תופעות כמו [[התחממות עולמית]]. כדי לייצר את העודף פולטים לאוויר גזי חממה, שגורמים ל[[התחממות גלובלית|שינויי אקלים]] אשר מהווים את אחת הסיבות ל[[עוני]]. ביולי 2017, בכינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות, הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017  

Inter Press Service News Agency.}}.

Inter Press Service News Agency.}}.

הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור והעודף. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב-2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון נפשות.{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}}

הכלכלה הקפיטליסטית נוטה להגביר את המחסור והעודף. לדוגמה בשנת 2017 התמ"ג העולמי גדל ב-2.4% ובו זמנית כמות הרעבים גדלה ב-38 מיליון נפשות.{{הערה|Alex Chapman, Van Pham Dang Tri [https://theconversation.com/climate-change-is-triggering-a-migrant-crisis-in-vietnam-88791 Climate change is triggering a migrant crisis in Vietnam] 09.01.2018, The Conversation}}

בעיה נוספת היא שבגלל עוני יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]] ואיתו את התחרות על משאבים.

בעיה נוספת היא שבגלל סוג של מחסור הנקרא [[עוני]] יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]] ואיתו את התחרות על משאבים.

 

יש להניח, כי זו אחת הסיבות לגיבוש אידאולוגיית החומריות והשאיפה לכמות רכוש מקסימלית שהתגבשה בצורה שאנו מכירים אותה היום בערך המאה ה-18. כאשר התהליך המתואר לעיל מתרחש 5,000 שנה לפחות זה יכול להביא למסקנה שיש איזה שהוא תהליך בלתי תלוי באדם, המסתכם בהגברת הצריכה ובעלייה בכמות הטכנולוגיה ולעודד תהליך זה במקום להתמקד ברמת חיים גבוהה במושגים כמו טוב ורע. זה יכול להביא למסקנה שיש להתייעץ רק עם אנשים משכילים, כלומר עם אלה שמעדיפים לשנן מידע ולפתח קישורים אינטלקטואליים הדרושים כדי ליצור עודף מקסימלי, למרות שהיום בכלל לא בטוח שדווקא קישורים אלה מעידים על חוכמה - שאפשר לפרש כיכולת להבין בצורה נכונה את המציאות ולהסיק מכך מסקנות שיובילו לרמת חיים כמה שיותר גבוהה.

המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהיווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך טווח]] שעל חלק מגורמיו לאנשים לא היתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי [[קיימות|לקיימות]] האנושות כולה (ראה מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר.

המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהיווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך טווח]] שעל חלק מגורמיו לאנשים לא היתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי [[קיימות|לקיימות]] האנושות כולה (ראה מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר.