שינויים

הוסרו 3,235 בתים ,  09:22, 7 באוגוסט 2019
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:  
חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות,  מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.  
 
חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות,  מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.  
   −
== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==
+
==התפתחות המין האנושי מקופי אדם==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}
+
במהלך [[המהפכה המדעית]] ו[[תקופת ההשכלה]] החל להופיע [[חזון הקידמה]] ורעיון של  [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב-תאיים אחר כך יונקים אז אדם. האדם לפי תפיסה זו הוא נזר הבריאה. תפיסה זו התערערה בהמשך - ראשית מדענים גילו כי האבולוציה לא תמיד הולכת מהפשוט אל המורכב. במיליארדי השנים שבהם התקיימו חיים, היו מספר גלים של [[הכחדה המונית]] בהם נכחדו בעלי חיים וצמחים רבים כאשר לפעמים בעלי החיים הפחות מורכבים שורדים. כך לדוגמה מדוזות וספוגים קיימים כבר מאות מיליוני שנים גם לאחר הכחדת הדינוזאורים או מיני יונקים שונים. אבולוציה נותנת יתרון להתאמה לסביבה וכן למגוון מינים ולא תמיד לתחכום ולמורכבות.  
המערכת הקפיטליסטית אשר לדעת רבים אחראית על חלק גדול מהמשבר הסביבתי, נשענת על תפיסת ה[[קידמה]] שמהווה חלק מהפיתוח או ה[[אבולוציה]]. לפי תפיסה זו, כאשר, לדוגמה, מכניסים טכנולוגיה זו או אחרת לא מדברים על טוב ורע, על האם התוצאות יהיו חיוביות או שליליות, אלה אומרים שיש תהליך שנקרא אבולוציה, פיתוח או קידמה ולפיו צריך שתהיה כמה שיותר טכנולוגיה. לדוגמה היום לא אומרים מדינות עניות ומדינות עשירות, אלה אומרים מדינות מתפתחות ומפותחות, מה שאומר שלמדינות לא נותנים בחירה האם הם רוצות להגדיל את כמות הטכנולוגיה או לא, אלא מחייבים אותם להגדיל אותה ובכלל ללכת באותו המסלול בו הלכו המדינות בהם יש היום הרבה טכנולוגיה וצריכת יתר.
     −
אם זאת במקרים רבים מסתבר שהפחתת כמות הטכנולוגיה מביאה דווקא לתוצאות חיוביות: לדוגמה בפאריז בשנים האחרונות הולכים לעבודה ברגל ובקופנהגן על אופניים במקום לנסוע לשם במכונית והדבר משפר את איכות החיים. בתחילת המאה ה-21 חוסר ההסכמה עם התאוריה גדל בגלל בעיות כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. חוסר ההסכמה של רבים עם תאוריית הפיתוח הביא ליצירת מושג חדש: פיתוח יתר או באנגלית "Overdevelopment". המציא את המושג הזה לאופולד קוהר בשנת 1977 בספרו "הלאומים המפותחים מידי: הלא כלכלות של המידה", באנגלית The Overdeveloped Nations: The Diseconomies Of Scale. מאז רבים משתמשים בו ומנסים להיאבק בתופעה באמצעות אידאולוגיות מנוגדות כגון: אנטי פיתוח (Anti development), [[אי צמיחה|הצטמקות כלכלית]] (Degrowth) ופיתוח בר קיימא{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overdevelopment Overdevelopment]}}. הארגון "[[Extinction Rebellion]]" הפגין באפריל בלונדון כאשר אחת משלושת הדרישות המרכזיות היתה לכונן אסיפה עמנמית כדי לבחון מחדש את מושג הקידמה{{הערה| [https://www.bbc.com/news/uk-england-london-47935416 Extinction Rebellion: Climate protesters block roads] 16 לאפריל 2019, BBC}}.
+
בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.  
   −
יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרוויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.
+
כמו כן התברר כי האדם עצמו לא סתם התפתח מתוך קופי האדם. לפני כמה מיליוני שנים יצאו בני אדם מאפריקה והתיישבו באזורים כמו מרכז אסיה ואירופה והתפתחו לזנים שונים , לדוגמה באירופה ובמזרח התיכון חיו נאנדרתלים. ההומו סאפינס התפתח במקביל לזני האדם אחרים וחי באפריקה, ואז לפני כ-70 אלף שנה, הוא יצא מאפריקה והחל להתפשט בעולם בעיקר על חשבון הזנים האחרים שהלכו ונעלמו (ובמקרים נדירים התערבבו עם המין האנושי).  
   −
== רקע סביבתי - חברתי לאלימות מלחמות ודיכוי במהלך ההיסטוריה ==
+
==התפתחות הציבליציזה האנושית==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[נשק]], [[מחסור ועודף]]}}
+
בעבר מדענים חשבו כי [[חקלאות]] הייתה התפתחות הכרחית משום שהיא מהווה יתרון ברור על פני חיים של ציידים לקטים – שכן במקום לחפש אחר מזון אפשר פשוט לגדל אותו. בהמשך התברר כי חיי החקלאים היו לעיתים קרובות גרועים בהרבה – הם חיו פחות זמן, אכלו פחות מזון והיו נותנים למלחמות אכזריות יותר – זאת עקב שילוב של תנאים חיים קשים יותר, צפיפות אוכלוסין גדולה יותר , ומבנה חברתי היררכי ודורסני יותר . עם זאת החקלאים היו מוצלחים יותר כחברה לוחמת לעומת ציידים לקטים – בגלל קיומן של חברות גדולות יותר , יותר התמחות , כלי נשק מתוחכמים יותר ועוד. מעבר לכך המעבר לחקלאות הצליח לגדל יותר מזון בשטח לעומת ציידים לקטים - לכן מדובר ב[[נעילה טכנולוגית]] – האבולוציה לא תמיד משפרת את תנאי המחייה של היצורים שמעורבים בה.  
תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:
     −
* פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו [[מדבור]] מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמלחמות בגלל הרעב שנוצר.
  −
  −
* השאיפה לקבלת [[מחסור ועודף|עודף]], כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה-18. מכיון ש[[השמנה|עודף מזון]] לדוגמה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת [[ציידים לקטים]] השאיפה לקחת כמה שיותר הייתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להישרדות אבל החל מ[[המהפכה החקלאית]] התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעה בטבע וגם למלחמות. כאשר נוצר [[נשק|הנשק הקרבי]] התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צריך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק.
  −
  −
הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארץ מאז המאה ה-18 כנראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.
      
== היסטוריית החקלאות ==
 
== היסטוריית החקלאות ==