| שורה 165: |
שורה 165: |
| | | | |
| | == מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות == | | == מקרים בולטים בהם האינטראקציה עם הסביבה השפיעה על תרבויות ומדינות קדומות == |
| − | ישנם כמה מקרים בהם החוקרים יודעים בוודאות שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. אנו מביאים כאן כמה מהם. | + | ישנם כמה מקרים בהם החוקרים חושבים שהפן הסביבתי שיחק תפקיד מרכזי בגורלן של תרבויות קדומות. להלן מספר דוגמאות לכך: |
| − | | |
| − | ===דעיכת האימפריה השומרית===
| |
| | | | |
| | + | ;דעיכת האימפריה השומרית: |
| | [[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים. | | [[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים. |
| | | | |
| − | === המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===
| + | ;המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה: |
| | בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}. | | בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}. |
| | | | |
| − | === אשור ===
| + | ;תרבות המאיה: |
| − | האשורים הגלו עמים שלמים לתוך מרכז אמפרית אשור והפכו אותם לעבדים. הדבר גרם לעלייה דראסטית של כמות האוכלוסייה באשור, דבר זה, יחד עם עיור על חשבון שטחים חקלאיים ובצורת חזקה גרם ל[[רעב המוני|מחסור במזון]]. רעב זה תרם לנפילת אימפרית אשור בשנת 612 לפני הספירה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. יש לציין שצמצום כמות הצמחייה באזור בגלל עלייה בכמות האוכלוסייה ואכילת הצמחים על ידי בני אדם ובעלי החיים שלהם יכולה לגרום לבצורת בעצמה - ראו על כך מידע בדף [[יער]].
| + | [[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה-9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האחרונים בהתמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם למחסור במים. למרות שהאזור הוא טרופי קיימת בו בעיה של אגירת מים. |
| | | | |
| − | === תרבות המאיה ===
| + | ;התיישבות הויקינגים בגרינלנד: |
| − | {{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}
| |
| − | [[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה-9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האחרונים בהתמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.
| |
| − | | |
| − | === התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===
| |
| − | {{הפניה לערך מורחב|ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד}}
| |
| | בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]]. | | בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]]. |
| | | | |
| − | === איי הפסחא ===
| + | ;איי הפסחא : |
| − | {{הפניה לערך מורחב|אי הפסחא}}
| + | אנשים החלו להתיישב ב[[אי הפסחא|איי הפסחא]] בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם [[ברוא יערות|כרתו את כל היערות]] - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה הייתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסייה ירדה והיו מלחמות נוספות. במאה ה-19 מצב האוכלוסייה באיי הפסחא היה גרוע מאוד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם , רוב אוכלוסיית האי נכחדה. |
| − | אנשים החלו להתיישב ב[[אי הפסחא|איי הפסחא]] בשנת 400 לספירה. בהתחלה הם חיו שם חיים די טובים, אבל לאחר מכן הם [[ברוא יערות|כרתו את כל היערות]] - כנראה שחלק גדול מהיערות נכרת בשביל להעביר פסלים ממקום למקום. כאשר היערות נכרתו הם לא יכלו לבנות סירות בהם הם צדו דולפינים עד אז, הציפורים הפסיקו לבוא לאי כי בלי יער אין להם מזון וכך אבדו לתושבי האי רוב מקורות המזון. התוצאה היתה רעב, קניבליזם ומלחמות. האוכלוסיה ירדה ולאחר מכן מכן גדלה, אולי כי בגלל תמותת ילדים גבוהה פחות ילדים שרדו וזה גרם לילודה גבוהה יותר והגידול באוכלוסיה הביא לעוד מלחמות. נכון למאה ה-19 מצב האוכלוסיה באיי הפסחא היה גרוע מאוד והם לא זכרו הרבה מהתרבות הקדומה שלהם, רוב אוכלוסיית האי נכחדה. | |
| − | === ימי הביניים ===
| |
| − | קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפירוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan
| |
| − | Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.
| |
| − | | |
| − | יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}.
| |
| − | | |
| − | מכך אפשר להסיק מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שייתכן והאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.
| |
| − | | |
| − | === עידן הקרח הקטן ===
| |
| − | [[עידן הקרח הקטן]] הוא תקופת התקררות באקלים כדור הארץ בערך בין השנים 1300 ל-1830. לפני כן הטמפרטורה הייתה גבוהה יותר. אחרי התקופה הזו החלה הטמפרטורה לעלות מה שנקרא [[התחממות גלובאלית]]. יש לציין, שלפי גודל השינוי בטמפרטורה מאז סוף תקופת הקרח (לפני 10,000 שנה) ועד אז הטמפרטורה הייתה יחסית יציבה. התקופה הזאת אולי חורגת מהנורמה, אבל רק במעט ואי אפשר להשוות אותה במובן הזה להתחממות העולמית החל מהמאה ה-19 אשר חורגת לגמרי מהטמפרטורות ב-10,000 השנים האלה וגם במהירות ההתחממות אין לה תקדים. אבל גם תקופת הקרח הקטנה עשתה לא מעט בעיות. היא נגרמה חלקית על ידי הפחתה בעוצמת קרינת השמש ויותר התפרצויות הרי געש. יש מחקרים הגורסים שחלק מהסיבות לירידה בטמפרטורות יכולה להיות ירידה בכמות האוכלוסייה מה שגרם לייעור וזה הוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. הירידה בכמות האוכלוסייה היתה תוצאה של 2 גורמים:
| |
| − | | |
| − | 1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.
| |
| − | | |
| − | 2. רצח העמים האינדיאניים על ידי האירופאים במאות ה-16-19{{הערה|dana1981 [https://www.skepticalscience.com/coming-out-of-little-ice-age-advanced.htm What ended the Little Ice Age?]יולי 2015, Sceptical Science}}. ב-2019 התפרסם מחקר גדול לפיו, הסיבה העיקרית לעידן הקרח הקטן היה רצח העם של העמים האינדיאניים שבוצע על ידי האירופאים במאות ה-16 וה-17. המחלות שהביאו האירופאים הרגו כ-56 מיליון אינדיאנים מתוך 60 מיליון, מה שגרם לכך ש[[שימושי קרקע|קרקע בשימוש חקלאי]] כוסתה ביערות וזה קירר את האטמוספירה{{הערה|Climate Nexus[https://www.ecowatch.com/native-americans-colonization-climate-change-2627721578.html 56 Million Native American Deaths Caused by European Colonizers Changed Earth's Climate, Study Says]1 לפברואר 2019}}.
| |
| − | === יציאת מצרים ===
| |
| − | ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוה יותר. ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה או אפילו 3,000 אם לכלול את התקופה ההלינסטית עד קלאופטרה, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים היתה יכולה להחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.
| |
| − | | |
| − | ===טיקופיה===
| |
| − | טיקופיה הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לתחזק באי הזה 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. השימוש ב'''[[יערות מאכל|גננות יערות מאכל]]''' קיימת בטיקופיה מזה כ-3,000 שנה. ג'ארד דיימונד מתאר את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו', בדומה לרעיון שקיים גם ב[[פרמקלצ'ר]]), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים.
| |
| − | | |
| − | תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref>
| |
| − | | |
| − | בתנאים טרופיים, תוך שימוש בשיטות [[דיג מקיים|דייג בנות קיימות]] ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד להחזיק אוכלוסיית [[בני אדם]] של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.
| |
| − | | |
| − | הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:
| |
| | | | |
| − | * פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.
| + | ;טיקופיה: |
| − | * קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.
| + | [[טיקופיה]] הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לשמור על אוכלוסייה של 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. תוך שילוב של מספר היבטים כמו [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[יערות מאכל]]. זו אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref> |
| − | * [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.
| |
| − | * האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של [[המערכת האקולוגית]] שמאפשרת להם לחיות. דבר זה מהווה [[ידע משותף]]
| |
| − | * האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.
| |
| − | * באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.
| |
| − | * תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים [[חומרי הזנה]] לצמחים.
| |
| | | | |
| | ==ספרים בנושא== | | ==ספרים בנושא== |