שינויים

[[תמונה:שיט ביער טרופי.jpeg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס. שיקום ושמירה על היערות הם אחד האמצעים העיקריים לשיקום האקלים]]

[[תמונה:שיט ביער טרופי.jpeg|left|thumb|400px|שיט ביער טרופי באמזונס. שיקום ושמירה על היערות הם אחד האמצעים העיקריים לשיקום האקלים]]

דף זה סוקר את הפתרונות לבעיית שינויי האקלים המתבטאים קודם כל בהתחממות העולמית.

דף זה סוקר את הפתרונות לבעיית [[שינויי האקלים]] המתבטאים קודם כל ב[[התחממות העולמית]].  

==תיאור כללי==

==תיאור כללי==

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים את כל הפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות או את ההסתברות להתחממות עולמית. ארגוני סביבה ומומחים שונים מעריכים ששני הנקודות העיקריות בתחום הזה הם:

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים פעולות להקטנת ההסתברות של התחממות עולמית מסוכנת, והפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות של התחממות עולמית.  

1. [[כלכלה בת-קיימא]], כלומר כלכלה המיועדת לייצור לפי הצרכים האמתיים של האנושות בדרך שאינה פוגעת בדורות הבאים. יש הגורסים שכלכלה כזאת צריכה להיות כלכלה מאורגנת.  

 

1. [[כלכלה בת-קיימא]], כלומר כלכלה המיועדת לייצור לפי הצרכים האמתיים של האנושות בדרך שאינה פוגעת בדורות הבאים.  

2. שיתוף פעולה בין-לאומי. הוא חיוני גם כי כאשר יש מלחמה קשה לפתור בעיות הנובעות משינויי אקלים, אבל עוד יותר כי במצב של יחסים עוינים קשה להגביל צריכה: כולם שואפים לייצר כמה שיותר כדי שיוכלו לתחזק יותר [[נשק|תעשייה צבאית]].

2. שיתוף פעולה בין-לאומי. שיתוף פעולה כזה חיוני בגלל כי כאשר יש מלחמה קשה לפתור בעיות הנובעות משינויי אקלים, וגם בגלל שבמצב של סכסוך המיקוד הוא במטרות של טווח קצר וניצחון על הצד השני.  

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

יש לציין שקשה לדבר במקרה זה על ניגוד אינטרסים, לדוגמה מול חברות הנפט, כי שינויי האקלים מסכנים את כולם ולכולם יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. לכן סביר להניח שאם יש אנשים שמפריעים לנקיטת אמצעים נגד ההרס הזה מדובר כנראה בטיפשות או חוסר מידע.

שינויי האקלים מסכנים את כל האנושות, יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. למרות זאת ייתכנו ניגודי אינטרסים בתחום-  לדוגמה מול [[חברות נפט]] . סיבות לכך כוללות בורות סביבתית והדחקה רגשית. בעיה חמורה יותר נוגעת למחויבות של חברות לפעול למען מקסום רווחים במיוחד לטווח הקצר בגלל מבנה תאגידי, מבנה שוק המניות והיבטים של [[ריבית]] – כך שאם מנכ"ל של חברת נפט יפעל לצמצם פעילות כדי להפחית פליטות פחמן. הדירקטוריון יפטר אותו.  ואם דבר זה לא יקרה משקיעים ימכרו את מניות החברה. היא תשפוט את הרגל, וחבורת אחרות יקנו את בארות הנפט וימשיכו לשאוב נפט.  

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] (P מהמילה Population) בגודל הצריכה לנפש (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה ו[[פשטות מרצון]], וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[שינוי טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]]. כלל הפתרונות האלה יכולים להוביל להפחתת הנזק או ל[[כלכלת מצב יציב]].  

* '''ייצוב אוכלוסין.''' יש רבים שטוענים שיש צורך ב[[ייצוב אוכלוסין]] כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. אוכלוסיית העולם גדלה, נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב-1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת כי הגבלת הילודה בכוח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''[[ייצוב אוכלוסין]]''' יש רבים שטוענים שיש צורך בייצוב אוכלוסין כדי לפתור את משבר האקלים - גם מ[[סביבתנות|מהתנועה הסביבתית]] וגם מ[[קפיטליזם|בעלי החברות הגדולות]]. [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]], נכון ל-2018 היא הגיע ל-7.5 מיליארד בני אדם, כאשר ב-1800 היא היתה רק מיליארד אחד. יש לציין עם זאת, כי הגבלת הילודה בכח יכול להביא לתוצאות גרועות כפי שהראתה לדוגמה מגפת הזיקה, אשר כתוצאה ממנה נשים לא יכלו להיכנס להריון. מצד שני יש סבירות גבוהה שהפחתת תמותת ילדים באמצעות חלוקת מזון צודקת יותר לדוגמה יכולה לגרום לצמצום בילודה. בדרך כלל כאשר אחוז גבוהה מהילדים שורד יש פחות ילודה. לפרטים נוספים ראה: [[ייצוב אוכלוסין]], [[התפוצצות אוכלוסין]].

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל-2018 התברר שפתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהאטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  

* '''פתרונות טכנולוגיים.''' הרבה אנשים שמים את הדגש על טכנולוגיה וטוענים שהפתרון למשבר האקלים צריך לבוא רק או בעיקר מפתרונות טכנולוגיים. זוהי חלק מגישת ה[[אופטימיזם טכנולוגי|האופטימיזם הטכנולוגי]], לרוב התומכים בגישה זו הם תומכים [[קפיטליזם|בשיטה הקפיטליסטית]]. הפתרונות שהם מציעים כוללים גם [[הנדסת אקלים]] ו[[הנדסה גנטית]] מה שלא פופולרי בקרב ארגוני הסביבה. נכון ל-2018 נראה כי פתרון 100% טכנולוגי הוא בעל סבירות נמוכה בנושא כמו שינויי אקלים. כך לדוגמה התברר שהאפקטיביות של קליטת פחמן מהאטמוספירה היא בעלת יעילות נמוכה יותר ממה שחשבו קודם{{הערה|Dr Craig Jones [http://www.circularecology.com/news/carbon-capture-and-storage-electricity#.W22GNNXXLcu  

Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.04.2014 Circular Ecology News}}. לפי הנתונים האחרונים בקרת קרינת השמש לא סביר שתפחית בהרבה את השפעת שינויי האקלים על החקלאות בגלל שחסימת קרני השמש תפחית את הפוטוסינתזה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2018/aug/08/reflecting-suns-rays-would-cause-crops-to-fail-scientists-warn Reflecting sun's rays would cause crops to fail, scientists warn]08 לאוגוסט 2018, The Guardian}}. יש לציין, שלמרות שהמחקר לא התעסק בזה כנראה שחסימה כזאת תשפיע על הפוטוסינתזה של כל הצמחים, כולל צמחיית בר, כמו יערות או פיטופלנקטון. התברר גם שהפקת אנרגיה מביומסה גם היא יכולה להזיק יותר מלהועיל{{הערה|University of Exeter [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180807131802.htm Forests crucial for limiting climate change to 1.5 degrees] 07 לאוגוסט 2018, Science Daily}}. לפרטים נוספים ראה: [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]], [[דה-קפלינג]], [[אופטימיזם טכנולוגי]].

Carbon capture and storage (CCS) electricity revealed to be high environmental impact] 24.04.2014 Circular Ecology News}}. לפי הנתונים האחרונים בקרת קרינת השמש לא סביר שתפחית בהרבה את השפעת שינויי האקלים על החקלאות בגלל שחסימת קרני השמש תפחית את הפוטוסינתזה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2018/aug/08/reflecting-suns-rays-would-cause-crops-to-fail-scientists-warn Reflecting sun's rays would cause crops to fail, scientists warn]08 לאוגוסט 2018, The Guardian}}. יש לציין, שלמרות שהמחקר לא התעסק בזה כנראה שחסימה כזאת תשפיע על הפוטוסינתזה של כל הצמחים, כולל צמחיית בר, כמו יערות או פיטופלנקטון. התברר גם שהפקת אנרגיה מביומסה גם היא יכולה להזיק יותר מלהועיל{{הערה|University of Exeter [https://www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180807131802.htm Forests crucial for limiting climate change to 1.5 degrees] 07 לאוגוסט 2018, Science Daily}}. לפרטים נוספים ראה: [[הנדסת אקלים]], [[הנדסה גנטית]], [[דה-קפלינג]], [[אופטימיזם טכנולוגי]].

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

* '''צמצום צריכה.''' הרבה אנשים, בעיקר קשורים [[סביבתנות|לתנועה הסביבתית]] חושבים שהדגש צריך להיות על צמצום צריכה או [[פשטות מרצון]]. [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] טוען בדוח החמישי שלו שדווקא העלייה בצריכה היתה הגורם החשוב ביותר לעלייה בריכוז גזי החממה בעשור האחרון. האנשים האלה חושבים שיש להגיע ל[[כלכלת מצב יציב]] כדי להגיע ליציבות אקלימית. ובאמת, אפילו לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות, ובריאותיות שליליות אשר יכולות אפילו במידה מסוימת להשפיע על האקלים, לעומת זאת, מילוי המלצות משרד הבריאות כגון לתזונה בריאה,  עידוד [[אורח חיים פעיל]] ולא [[אורח חיים יושבני]] [[השפעות סביבתיות של מחשוב|מול המסך]]  הפסקת [[מחסור ועודף|צריכה עודפת של מזון]] ויחד איתה את [[השמנה]] יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה. יש לציין שגם צעדים מתונים מאוד בתחום הזה יכולים עזור ולמעשה רוב מדינות העולם באמת נוקטות בצעדים מסוימים בכיוון. הצעדים יכולים לכלול [[התייעלות אנרגטית]], מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] ו[[חקלאות בת קיימא]], צמצום שימוש ב[[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[בנייה ירוקה]], סלילת [[שבילי אופניים]] וכדומה. לפרטים נוספים ראה: [[כלכלת מצב יציב]], [[מחסור ועודף]], [[אורח חיים פעיל]], [[פשטות מרצון]], [[תנועת ההאטה]], [[אי צמיחה]].

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה [[פרוטוקול קיוטו]]. הפרוטוקול הוא תיקון ל[[אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים]] (UNFCCC). [[מדינה|מדינות]] אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של [[פחמן דו חמצני]] ושל חמישה [[גז חממה|גזי חממה]] אחרים, או לעסוק ב[[מסחר פליטות]] אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב-2015 נחתם [[הסכם פריז]] הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל-2 מעלות ואם אפשר ל-1.5 מעלות. נכון ל-30 באפריל 2018 על ההסכם חתמו 176 מדינות האחראיות על כ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.