שינויים

אין שינוי בגודל ,  10:20, 3 באוגוסט 2019
מ
החלפת טקסט – "מה קורא" ב־"מה קורה"
שורה 13: שורה 13:  
היו הוגים כבר ביוון העתיקה שהודו בכך שהם לא יודעים. אבל לרוב זרמים אלו היו בשוליי החברה. או שהם נרדפו או שהתעלמו מהם. הזרמים המרכזיים של התרבות, אלו שביססו [[מיתוסים]] ויצרו את [[סדר מדומיין|הסדר החברתי]] היו זרמים דתיים שטענו שהם כבר יודעים את כל התשובות, וכי אם יש שאלות שאין להן תשובות, הדבר אומר שאלו הן שאלות שוליות ולא חשובות. אם אלוהים היה חושב שדבר מה הוא חשוב, הוא היה כותב את את זה בתנ"ך.  
 
היו הוגים כבר ביוון העתיקה שהודו בכך שהם לא יודעים. אבל לרוב זרמים אלו היו בשוליי החברה. או שהם נרדפו או שהתעלמו מהם. הזרמים המרכזיים של התרבות, אלו שביססו [[מיתוסים]] ויצרו את [[סדר מדומיין|הסדר החברתי]] היו זרמים דתיים שטענו שהם כבר יודעים את כל התשובות, וכי אם יש שאלות שאין להן תשובות, הדבר אומר שאלו הן שאלות שוליות ולא חשובות. אם אלוהים היה חושב שדבר מה הוא חשוב, הוא היה כותב את את זה בתנ"ך.  
   −
המדע, בפעם הראשונה, מבסס תרבות על נכונות להודות בכך שאנחנו לא יודעים תשובות לשאלות חשובות כמו איך נוצר העולם, איך נוצר האדם, מה קורא לאחר המוות, מה משמעות החיים או מה גורם לאנשים להיות מאושרים. אלו הן שאלות חשובות שלמדע עוד אין תשובות, אולי יהיו עליהן תשובות בעתיד, אבל כרגע עוד אין תשובה טובה.  
+
המדע, בפעם הראשונה, מבסס תרבות על נכונות להודות בכך שאנחנו לא יודעים תשובות לשאלות חשובות כמו איך נוצר העולם, איך נוצר האדם, מה קורה לאחר המוות, מה משמעות החיים או מה גורם לאנשים להיות מאושרים. אלו הן שאלות חשובות שלמדע עוד אין תשובות, אולי יהיו עליהן תשובות בעתיד, אבל כרגע עוד אין תשובה טובה.  
    
בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. (דוגמה להבדלים בין תפיסת המדע לבין התפיסה הדתית מוצגת בספר "שם הוורד").  
 
בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. (דוגמה להבדלים בין תפיסת המדע לבין התפיסה הדתית מוצגת בספר "שם הוורד").