שינויים

למרות שפע הקניות האלה, אנשים כיום לא מאושרים יותר יחסית לעבר. למעשה לפי דיווחים של אנשים, על רמת האושר שלהם, שיא האושר בחברה האמריקאית היה בשנת 1957.  

למרות שפע הקניות האלה, אנשים כיום לא מאושרים יותר יחסית לעבר. למעשה לפי דיווחים של אנשים, על רמת האושר שלהם, שיא האושר בחברה האמריקאית היה בשנת 1957.  

לטענת הפסיכולוג paul wachtel שעובד ב-City collage of New York, כמעט כל התפיסה שלנו לגבי עצמנו, מה מצבנו הנפשי, כמה אנחנו מצליחים בחיים, מבוססת על השוואה לאנשים אחרים, ולכן כאשר כל החברה מתקדמת מבחינה חומרית, אנשים לא מרגישים שום שינוי היות והם עדיין נמצאים באותו מצב יחסית לאחרים. לטענתו אנשים מרגישים שהם נמצאים במין מכונת דישה אינסופית (Treadmill) שבה הם מתקדמים כל הזמן אבל נשארים במקום ולא מגיעים לאן שהם תכננו להגיע.  

לטענת הפסיכולוג Paul Wachtel שעובד ב-City collage of New York, כמעט כל התפיסה שלנו לגבי עצמנו, מה מצבנו הנפשי, כמה אנחנו מצליחים בחיים, מבוססת על השוואה לאנשים אחרים, ולכן כאשר כל החברה מתקדמת מבחינה חומרית, אנשים לא מרגישים שום שינוי היות והם עדיין נמצאים באותו מצב יחסית לאחרים. לטענתו אנשים מרגישים שהם נמצאים במין מכונת דישה אינסופית (Treadmill) שבה הם מתקדמים כל הזמן אבל נשארים במקום ולא מגיעים לאן שהם תכננו להגיע.  

למרות זאת אנשים לא מסיקים מסקנות אלא ממשיכים לנסות להשיג עוד אושר על ידי הגדלת הקניות. חלק זה נעשה על ידי הקטנת החיסכון והגדלת שעות העבודה.  

למרות זאת אנשים לא מסיקים מסקנות אלא ממשיכים לנסות להשיג עוד אושר על ידי הגדלת הקניות. חלק זה נעשה על ידי הקטנת החיסכון והגדלת שעות העבודה.  

לטענת Gerald Celente המחבר של הספר Trends 2000, בניתוח שהם עשו, הם חוזרים ושומעים את אותו ביטוי שחוזר על עצמו: "אין לי חיים" - אני קם בבוקר, לוקח את הילדים לגן או לבית הספר, 20-40 דקות של נסיעות [[יוממות]] לעבודה, אני חייב לעבוד עד מאוחר, כשחוזרים הביתה אני צריך לדאוג לחשבונות ולכביסה, אני דוחף משהו לתוך המיקרו, אני מותש, אני הולך לישון, אני קם בבוקר ולמחרת אותו סיפור מחדש. זה מה שהחיים באמריקה הפכו להיות.  

לטענת Gerald Celente המחבר של הספר Trends 2000, בניתוח שהם עשו, הם חוזרים ושומעים את אותו ביטוי שחוזר על עצמו: "אין לי חיים" - אני קם בבוקר, לוקח את הילדים לגן או לבית הספר, 20-40 דקות של נסיעות [[יוממות]] לעבודה, אני חייב לעבוד עד מאוחר, כשחוזרים הביתה אני צריך לדאוג לחשבונות ולכביסה, אני דוחף משהו לתוך המיקרו, אני מותש, אני הולך לישון, אני קם בבוקר ולמחרת אותו סיפור מחדש. זה מה שהחיים באמריקה הפכו להיות.  

הרופא ריצ'ארד סוונסון (Richard Swenson), מכונה בסרט "אפימדיולוג של מחלת השפע".לטענתו במדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[מתח נפשי|הדחק]] (Stress) בעולם. לטענת הסרט חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"[[עומס יתר של חפצים]]" (possession overload)[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/]. תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], הרגשת מתיחות, בעיות שינה. לטענתו, "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות האלה.  

הרופא ריצ'ארד סוונסון (Richard Swenson), מכונה בסרט "אפידמיולוג של מחלת השפע". לטענתו במדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[מתח נפשי|הדחק]] (Stress) בעולם. לטענת הסרט חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"[[עומס יתר של חפצים]]" (Possession overload)[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/]. תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], הרגשת מתיחות, בעיות שינה. לטענתו, "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות האלה.  

מתח נפשי נתפס היום כגורם תחלואה מרכזי על די גופים כגון [[ארגון הבריאות העולמי]], שכן למתח יש השפעות בריאותיות ישירות אבל יש לו גם השפעות בריאותיות עקיפות - בניסיון להקטין מתח נפשי עודף אנשים נוקטים בצעדים כמו עישון, צריכת אלכוהול, אכילת יתר, שתיית קפה ועוד הרגלים שעלולים לפגוע בבריאות.

מתח נפשי נתפס היום כגורם תחלואה מרכזי על די גופים כגון [[ארגון הבריאות העולמי]], שכן למתח יש השפעות בריאותיות ישירות אבל יש לו גם השפעות בריאותיות עקיפות - בניסיון להקטין מתח נפשי עודף אנשים נוקטים בצעדים כמו עישון, צריכת אלכוהול, אכילת יתר, שתיית קפה ועוד הרגלים שעלולים לפגוע בבריאות.