שינויים

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזנית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

==המדע בימי הביניים==

==המדע בימי הביניים==

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה [[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.

* המשך שקיעת המדע בזמן בימי הביניים - בעיקר על ידי [[הכנסיה הקתולית]] - רעיונות ה[[אנטי קדמה]]. לפי רעיון זה העולם בעבר היה מושלם, עולם עם ידע עצום - גן עדן שבו הכל היה טוב, והאל-יודע הכל- דיבר לאנשים באמצעות הנביאים וחולל ניסים. לפי רעיונות אלה הבסיס לאמת הוא בדברי הנביאים, החכמים העתיקים, והניסים שהם כולם גילוי אלוהים. לכן כדי להבין דברים נוספים על העולם מה שצריך הוא לחפש את הדברים בקרב כתבים עתיקים. עם הזמן אנחנו מאבדים מידע שכן ספרים עתיקים הולכים לאיבוד. לפי תיאור זה, העולם הולך ושוקע, הולך ומתדרדר לקראת ניוון מוסרי, ואנחנו שוכחים כל הזמן את חוכמת הקדמונים. רעיון זה מוצג בין היתר בספר "שם הוורד", שבו הנזירים מנסים לשמור על הידע העתיק. מול זה מוצגת תפיסה אחרת לגמרי שמבססת את הבנת העולם על שילוב של לוגיקה וניסויים.

*המאה השמינית והתשיעית לספירה - '''תור הזהב של האסלם''' עם התבססות האסלאם מרכז הידע הפילוסופי והמדעי עבר לארצות האסלאם, שם הידע היווני והרומאי לא רק השתמר אלא התפתח על ידי אסטרונומים (עד היום שמות רוב הכוכבים מקורם בערבית, כמו ביטלג'וס), מתמטיקאים (כמו אלחווריזמי שעל שמו נקרא האלגוריתם), פילוסופים וכימאים. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D]

*המאה השמינית והתשיעית לספירה - '''תור הזהב של האסלם''' עם התבססות האסלאם מרכז הידע הפילוסופי והמדעי עבר לארצות האסלאם, שם הידע היווני והרומאי לא רק השתמר אלא התפתח על ידי אסטרונומים (עד היום שמות רוב הכוכבים מקורם בערבית, כמו ביטלג'וס), מתמטיקאים (כמו אלחווריזמי שעל שמו נקרא האלגוריתם), פילוסופים וכימאים. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D]

* 1025 - הפילוסוף והרופא הפרסי '''אבן סינא''' מפרסם את "ספר הריפוי" ו"הקנון הרפואה" (ידוע גם כ"הקאנון הגדול") '''קנון הרפואה"''', הוא ספר בן ארבעה עשר כרכים, אשר היה טקסט רפואי סטנדרטי במערב במשך 700 שנה. הקנון שונה מקודמיו בכך שהוא יותר מסודר, אולי בשל לימודי הלוגיקה של אבן סינא. הספר ממיין ומתאר מחלות, משרטט את הגורמים שלהן, מפרט תרופות פשוטות ומסובכות, מסביר מושגים כמו היגיינה, ומתאר את צורת הפעולה של אברי הגוף. כמו כל בני עמו וזמנו של אבן סינא, הוא בעיקר מתאר סימפטומים. אבן סינה גם פיתח את הפילוסופיה ומדעי המדינה. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים, כינה את אבן סינא "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל הזמנים והמקומות".

* 1025 - הפילוסוף והרופא הפרסי '''אבן סינא''' מפרסם את "ספר הריפוי" ו"הקנון הרפואה" (ידוע גם כ"הקאנון הגדול") '''קנון הרפואה"''', הוא ספר בן ארבעה עשר כרכים, אשר היה טקסט רפואי סטנדרטי במערב במשך 700 שנה. הקנון שונה מקודמיו בכך שהוא יותר מסודר, אולי בשל לימודי הלוגיקה של אבן סינא. הספר ממיין ומתאר מחלות, משרטט את הגורמים שלהן, מפרט תרופות פשוטות ומסובכות, מסביר מושגים כמו היגיינה, ומתאר את צורת הפעולה של אברי הגוף. כמו כל בני עמו וזמנו של אבן סינא, הוא בעיקר מתאר סימפטומים. אבן סינה גם פיתח את הפילוסופיה ומדעי המדינה. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים, כינה את אבן סינא "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל הזמנים והמקומות".

* 1347 - '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות המתמטיקה, פיזיקה של אריסטו, [[אלכימיה]].

* 1347 - '''[[התער של אוקהם]]''' - מיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. ומלומדים בימי הביניים, התפתחות המתמטיקה, פיזיקה של אריסטו, [[אלכימיה]].

* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.

* 1260 - המסע הראשון של '''מרקו פולו''' לסין. המסע מדרבן בהמשך מסעות אחרים כולל קולומבוס.

==התפתחות המדע בתקופת הרנסנס==

==התפתחות המדע בתקופת הרנסנס==

[[קובץ:Printer in 1568-ce.png|ממוזער|150px|מכונת דפוס משנת 1658]]

[[קובץ:Printer in 1568-ce.png|ממוזער|150px|מכונת דפוס משנת 1658]]