שינויים

דיילי וקוב טוענים שאם כלכלנים באמת היו רואים ב"קרקע" כ"כוחות טבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית", אזי תשומת לב ניכרת הייתה מוענקת ל"קרקע" כאלמנט נבדל בעל משמעות גדולה. היא הייתה לא רק גורם בייצור, אלא גם תנאי מקדים לכל החיים הכלכלים, ולחיים בכלל.  אבל כשאדמה הופכת ליחס בעלות, הנבדלת מיחסי בעלות אחרים בהיבטים מינוריים למדי, אזי היא בקושי מוצר אחד בין הרבה מוצרים  אחרים. "כוחות הטבע," ועל כן הטבע באופן כללי, נעלמו מהשטח. מדע הכלכלה תלוי ומרחף בחופשיות מהעולם הפיזי.  

דיילי וקוב טוענים שאם כלכלנים באמת היו רואים ב"קרקע" כ"כוחות טבע כל עוד יש להם משמעות כלכלית", אזי תשומת לב ניכרת הייתה מוענקת ל"קרקע" כאלמנט נבדל בעל משמעות גדולה. היא הייתה לא רק גורם בייצור, אלא גם תנאי מקדים לכל החיים הכלכלים, ולחיים בכלל.  אבל כשאדמה הופכת ליחס בעלות, הנבדלת מיחסי בעלות אחרים בהיבטים מינוריים למדי, אזי היא בקושי מוצר אחד בין הרבה מוצרים  אחרים. "כוחות הטבע," ועל כן הטבע באופן כללי, נעלמו מהשטח. מדע הכלכלה תלוי ומרחף בחופשיות מהעולם הפיזי.  

בשנת 1940 ריצ'ראד טי. אלי וג'ורג' ורויין (George S. Wehrwein) את הספר "כלכלת קרקע". הספר הפגין רגישות לנושא כמו [[סביבתנות]], [[שמירת טבע]] ו[[צדק בין דורי]], באופן שרוב האמריקנים לא העריכו עד לתקופה מאוחרת בהרבה. למרות שרוב הספר עוסק בקרקע כרכוש ומתמקד ביחס הבעלות, הכותבים מבהירים שהמציאות הפיזית יכולה להיות נבדלת מהקשר זה, והם תובעים תשומת לב אליה בזכות עצמה. הם מציינית כי "מדיניות קרקע חייבת להתבסס על תפקוד חוקי הטבע כמו גם המניעים הכלכליים של האדם" (עמ' 25).  

בשנת 1940 ריצ'ראד טי. אלי וג'ורג' ורויין (George S. Wehrwein) את הספר "כלכלת קרקע". הספר הפגין רגישות לנושא כמו [[סביבתנות]], [[שמירת טבע]] ו[[צדק בין דורי]], באופן שרוב האמריקנים לא העריכו עד לתקופה מאוחרת בהרבה. למרות שרוב הספר עוסק בקרקע כרכוש ומתמקד ביחס הבעלות, הכותבים מבהירים שהמציאות הפיזית יכולה להיות נבדלת מהקשר זה, והם תובעים תשומת לב אליה בזכות עצמה. הם מציינים כי "מדיניות קרקע חייבת להתבסס על תפקוד חוקי הטבע כמו גם המניעים הכלכליים של האדם" (עמ' 25).  

לפי קוב ודיילי, ההתייחסות הזאת לחוקי הטבע מתנגשת עם האדישות המחולטת כמעט לחוקים כאלה בקרב כלכלנים. העניין הזה בעולם הפיזי מוביל את אלי ווהרווין להבחין באינטראקציה בין הפעילות הכלכלית לבין הטבע שנמצאת לגמרי מחוץ למדע הכלכלה. "לעיתים קרובות מידי 'כיבוש הטבע' המתגמל את הדורות הנוכחיים הביא ל 'כיבוש האדם' בידי הכוחות הטבעיים האלו, הפועלים עד אינסוף". "מאז האדם הפך לגורם גאוגרפי לצד הרוח, המים והאקלים, כשהוא משנה את אופיה של סביבתו ולעיתים במהירות הרסנית גדולה מזו של הטבע עצמו," כלכלת קרקע לכן " חייבת להתעניין בכלכלה ה'פרטית' של הבעלות אבל אף יותר מכך ב 'כלכלה הפוליטית' של השימור, השחזור והגדלת משאבי טבע" (עמ' 27). נראה כי התייחסות לאדמה מעודדת [[תכנון ארוך טווח|התבוננות לטווח הארוך]] ופועלת נגד אפקט הפחתת החשיבות של הדורות הבאים. עם זאת לצד הצהרות אלו יש בספר התייחסות לטבע כאל דבר סביל- "האדמה היא סבילה והאדם הוא הגורם הפעיל" (עמ' 25) אין בספר התייחסות משמעותית להשפעת האדם על הסביבה או להשפעת הסביבה על הכלכלה והחברה.  

לפי קוב ודיילי, ההתייחסות הזאת לחוקי הטבע מתנגשת עם האדישות המחולטת כמעט לחוקים כאלה בקרב כלכלנים. העניין הזה בעולם הפיזי מוביל את אלי ווהרווין להבחין באינטראקציה בין הפעילות הכלכלית לבין הטבע שנמצאת לגמרי מחוץ למדע הכלכלה. "לעיתים קרובות מידי 'כיבוש הטבע' המתגמל את הדורות הנוכחיים הביא ל'כיבוש האדם' בידי הכוחות הטבעיים האלו, הפועלים עד אינסוף". "מאז האדם הפך לגורם גאוגרפי לצד הרוח, המים והאקלים, כשהוא משנה את אופיה של סביבתו ולעיתים במהירות הרסנית גדולה מזו של הטבע עצמו," כלכלת קרקע לכן "חייבת להתעניין בכלכלה ה'פרטית' של הבעלות אבל אף יותר מכך ב'כלכלה הפוליטית' של השימור, השחזור והגדלת משאבי טבע" (עמ' 27). נראה כי התייחסות לאדמה מעודדת [[תכנון ארוך טווח|התבוננות לטווח הארוך]] ופועלת נגד אפקט הפחתת החשיבות של הדורות הבאים. עם זאת לצד הצהרות אלו יש בספר התייחסות לטבע כאל דבר סביל- "האדמה היא סבילה והאדם הוא הגורם הפעיל" (עמ' 25) אין בספר התייחסות משמעותית להשפעת האדם על הסביבה או להשפעת הסביבה על הכלכלה והחברה.  

דיילי וקוב מעירים כי כלכלת אדמה לא עוסקת כמעט בקשר אל הטבע וזה הפך להיות נושא שולי בכלכלת קרקע שהיא בעצמה נושא שולי בחקר הכלכלה.

דיילי וקוב מעירים כי כלכלת אדמה לא עוסקת כמעט בקשר אל הטבע וזה הפך להיות נושא שולי בכלכלת קרקע שהיא בעצמה נושא שולי בחקר הכלכלה.