שינויים

'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או  '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  

'''אובדן קרקע''' (באנגלית: '''Land degradation'''{{כ}} או '''Soil degradation''') או  '''שחיקת קרקע''' או '''דלדול קרקע''' הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך של פגיעה]] ביצרניות ה[[קרקע]], איכותה וכמותה. {{הערה|שם=aviad2010|יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה,  מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010}} אובדן כזה נגרם בעיקר על ידי [[השפעות סביבתיות]] של האדם - פעילות לא נכונה של בני האדם שפוגעת ב[[מערכות אקולוגיות]] ו[[מחזורים אקולוגיים]].  

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|מפה עולמית של איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק-חאקי - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות. ]]

[[קובץ:איזורים בעולם שעברו שינוי משמעותי בכיסוי הקרקע בעשורים האחרונים.PNG|350px|ממוזער|מפה עולמית של איזורים שעברו שינוי קרקע משמעותי במחצית השנייה של המאה ה-20. בירוק-חאקי - אובדן קרקע, באדום - ברוא יערות.]]

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה שילוב [[תהליך|תהליכים שונים]] כגון '''[[בליית קרקע]]''' (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}.  

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. יצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים, יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===  

===פגיעה במחזור ההתחדשות של הקרקע===  

בחברות אנושיות רבות שהחלו מעבר לחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), נגרם עם הזמן פגיעה ב '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

בחברות אנושיות רבות שהחלו מעבר לחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), נגרם עם הזמן פגיעה ב'''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל, מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלי השלכת, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס וחוזר חלילה. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע. בכל [[מערכת אקולוגית]] טבעית המחזור הזה חייב לעבוד - ובלעדיו המערכת האקולוגית מתמוטטת - לעיתים היא הופכת למערכת אקולוגיות פחות פוריה - כמו מערכת אקולוגית מדברית ולפעמים נותרת אדמה עקרה ללא צמחים.  

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע. בכל [[מערכת אקולוגית]] טבעית המחזור הזה חייב לעבוד - ובלעדיו המערכת האקולוגית מתמוטטת - לעיתים היא הופכת למערכת אקולוגיות פחות פוריה - כמו מערכת אקולוגית מדברית ולפעמים נותרת אדמה עקרה ללא צמחים.  

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לעיתים קרובות לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו, לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים ומאוררים את הקרקע, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים. בחלק מהמקומות בעולם אנשים ניסו להתמודד עם אובדן קרקע בשיטות שונות כמו דישון הקרקע ב[[קומפוסט]] או צואה, נטיעות בקצה החלקה כדי למנוע סחף קרקע, ועוד. שיטות אלה עבדו במידות שונות של הצלחה במקומות שונים בעולם.  

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לעיתים קרובות לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו, לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים ומאווררים את הקרקע, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים. בחלק מהמקומות בעולם אנשים ניסו להתמודד עם אובדן קרקע בשיטות שונות כמו דישון הקרקע ב[[קומפוסט]] או צואה, נטיעות בקצה החלקה כדי למנוע סחף קרקע, ועוד. שיטות אלה עבדו במידות שונות של הצלחה במקומות שונים בעולם.  

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני, שבירת מחזור התחדשות הקרקע, הוא כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}}

Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}}

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר נעשה ל-2 מטרות: כי זה מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה וכי זה מונע [[סחף קרקע]]. אם זאת לפעילות זו יש יתרונות נוספים: זה ימנע את פליטות גזי החממה מייצור חומרי ההדברה, יגדיל את כמות העשבים השואבים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, ייתן לקרקע יותר חומרי תזונה, יגדיל את כמות החרקים בקרקע מה שיעזור לה לתפקד, יגדיל את [[מגוון המינים]]{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

===הפחתת סחף קרקע===

===הפחתת סחף קרקע===

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.<ref>Connor, David J. et al|[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351</ref>

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת סחף קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.<ref>Connor, David J. et al|[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351</ref>

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם{{הערה|ד"ר דניאל מדר, מומחה לייעוץ סביבתי כללי, [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%A3-2/ לעצור את הסחף]20.09.2017 סוכנות ידיעות למדע ואקולתוגיה, "זווית"}}.

שימוש בטראסות היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם{{הערה|ד"ר דניאל מדר, מומחה לייעוץ סביבתי כללי, [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%A3-2/ לעצור את הסחף]20.09.2017 סוכנות ידיעות למדע ואקולוגיה, "זווית"}}.

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות  כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות  כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם מיקרו אקלים טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ-2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים ולתת לעשבים לצמוח חופשי לפחות לזמן מה. הדבר מונע את הזיהום מייצור חומרי ההדברה ואת פליטות גזי חממה מתהליך זה, ומונע [[סחף קרקע]]. לדברי אסף צור מנהל המטעים של קיבוץ צרעה בו משתמשים בשיטה מ-2010: ״התחלתי להשתמש בשיטה הזו בראש ובראשונה למטרה של שמירה על הקרקעות כנגד סחף קרקע, בכל שנה נפתחו לי חריצים ותעלות בקרקע המטע כתוצאה מגשמים. מה שעושים במקרה כזה זה כיסוי של השטח בעפר, ונראה לי ממש מטופש וסיזיפי ללכת ולהביא למטע במיוחד בכל שנה ערימות של עפר, לבזבז ימי עבודה של טרקטורים ושופלים – רק בשביל לפגוש שוב את התעלה הזו בשנה הבאה. הדבר הכי הגיוני היה נראה לי למנוע מלכתחילה את סחף הקרקע – והשיטה הזו עונה על הבעיה: ברגע שיש כיסוי צמחי יש שורשים שמייצבים את הקרקע, ואז זה (הסחף) פשוט לא קורה. וזה הולך ומשתפר עם השנים – ככל שהצמחייה מתבססת, הקרקע סופגת את המים בצורה הרבה יותר טובה. הכיסוי הצמחי מחזיק את הקרקע ב-100 אחוז, ומונע את הסחף. את זה אפשר לראות כבר בתחילת התהליך. הפחתת השימוש בחומרי הדברה הסתברה בהמשך כתוצר לוואי מבורך של השיטה״ {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

==ראו גם==

==ראו גם==