13,124
עריכות
שינויים
משורה 9:
שורה 9: − + שורה 22:
שורה 22: − + שורה 65:
שורה 65: − +
החלפת טקסט – "נאו " ב־"נאו-"
:: השפעות חיצוניות צריך להזכיר כיח זה מס השפתיים המקובל, אבל לא כדאי להתחיל להתפזר יותר מידי. (דרור)
:: השפעות חיצוניות צריך להזכיר כיח זה מס השפתיים המקובל, אבל לא כדאי להתחיל להתפזר יותר מידי. (דרור)
בראיה הנאו קלאסית כל הבעיה הסביבתית מצטמצמת ל"השפעה חיצונית" כלומר השפעה של אדם אחד על אדם אחר שלא דרך מנגנון השוק.
בראיה הנאו-קלאסית כל הבעיה הסביבתית מצטמצמת ל"השפעה חיצונית" כלומר השפעה של אדם אחד על אדם אחר שלא דרך מנגנון השוק.
אדם א' מייצר מוצר, ומוכר אותו לאדם ב'. היות וקונים אותו זה סימן שהוא תורם לרווחה. אבל המוצר פוגע ברווחה של אדם אחר בגלל שהוא מייצר זיהום. היות ואין שוק על זה זה "בחוץ" (הן מבחינת המדיניות והן בתאוריה).
אדם א' מייצר מוצר, ומוכר אותו לאדם ב'. היות וקונים אותו זה סימן שהוא תורם לרווחה. אבל המוצר פוגע ברווחה של אדם אחר בגלל שהוא מייצר זיהום. היות ואין שוק על זה זה "בחוץ" (הן מבחינת המדיניות והן בתאוריה).
לפני הביקורת, לפחות אפשר לברך על הרעיון שלפחות מציע תמריץ להקטנת הזיהום ו/או פיצוי הנפגעים. המצב בו משלמים 2 אגורות על שפיכת טונה חומצה טוב לכאורה מאשר המצב בו הזיהום הוא חינם.
לפני הביקורת, לפחות אפשר לברך על הרעיון שלפחות מציע תמריץ להקטנת הזיהום ו/או פיצוי הנפגעים. המצב בו משלמים 2 אגורות על שפיכת טונה חומצה טוב לכאורה מאשר המצב בו הזיהום הוא חינם.
==ביקורת==
==ביקורת==
* הבעיה העיקרית נוגעת ללב התאוריה הנאו קלאסית והיא ראיה של המערכת האקולוגית, או הסביבה, כדבר שנתון למרות הכלכלה. מה קורה אם "משתלם לזהם"? לדוגמה, מה קורא אם משתלם לזהם את הים השחור עד כדי הרס מוחלט שלו? על כך בהמשך.
* הבעיה העיקרית נוגעת ללב התאוריה הנאו-קלאסית והיא ראיה של המערכת האקולוגית, או הסביבה, כדבר שנתון למרות הכלכלה. מה קורה אם "משתלם לזהם"? לדוגמה, מה קורא אם משתלם לזהם את הים השחור עד כדי הרס מוחלט שלו? על כך בהמשך.
* לא באמת ניתן למדוד רווחה באופן כזה. לדוגמה, איך מחשבים את הנזק לדורות העתיד? האם המזהם צריך להפריש כספים לקרן שתפצה אותם בעתיד? האם לחשב את הנזק שלהם כעת, או את הנזק שלהם כפי שהוא יהיה בעתיד? לפי איזה שער היוון? (הבעיה נובעת מכך שהניתוח הכלכלי הוא סטטי).
* לא באמת ניתן למדוד רווחה באופן כזה. לדוגמה, איך מחשבים את הנזק לדורות העתיד? האם המזהם צריך להפריש כספים לקרן שתפצה אותם בעתיד? האם לחשב את הנזק שלהם כעת, או את הנזק שלהם כפי שהוא יהיה בעתיד? לפי איזה שער היוון? (הבעיה נובעת מכך שהניתוח הכלכלי הוא סטטי).
* כיצד מחשבים את מחיר הזיהום? הכי קל לכלכלנים להשתמש בשווה ערך כספי של הרווחה שנפגעת בשל הזיהום. למשל, זיהום הירקון יתומחר על פי הכספים שאנשים היו מוכנים לשלם בשביל לשוט בירקון או להיכנס לפארק.
* כיצד מחשבים את מחיר הזיהום? הכי קל לכלכלנים להשתמש בשווה ערך כספי של הרווחה שנפגעת בשל הזיהום. למשל, זיהום הירקון יתומחר על פי הכספים שאנשים היו מוכנים לשלם בשביל לשוט בירקון או להיכנס לפארק.
===האם אנחנו במערב פרוע או בחללית===
===האם אנחנו במערב פרוע או בחללית===
אנחנו לא בכלכלת בוקרים (כלכלה נאו קלאסית, וגם כלכלה קיינסיאנית), אבל אנחנו עוד לא בכלכלה אסטרונאוטים. אבל הפעילות הכלכלית דוחפת אותנו לכיוון של כלכלת ספינת חלל (בעודה חושבת שאנו במערב הפרוע): העולם צפוף יותר, בעל תלויות הדדיות חזקות יותר, פחות מרווחים לטעות, פחות משאבי טבע, פחות מקום לזרוק פסולת, תחזוקה פחות טובה של המערכות.
אנחנו לא בכלכלת בוקרים (כלכלה נאו-קלאסית, וגם כלכלה קיינסיאנית), אבל אנחנו עוד לא בכלכלה אסטרונאוטים. אבל הפעילות הכלכלית דוחפת אותנו לכיוון של כלכלת ספינת חלל (בעודה חושבת שאנו במערב הפרוע): העולם צפוף יותר, בעל תלויות הדדיות חזקות יותר, פחות מרווחים לטעות, פחות משאבי טבע, פחות מקום לזרוק פסולת, תחזוקה פחות טובה של המערכות.
==המשבר הסביבתי כאיום קיומי==
==המשבר הסביבתי כאיום קיומי==