מומחי סביבה: אין כלים להערכת סיכונים סביבתיים

מאת צפריר רינת, פורסם בהארץ 5.4.2006 [1]

  • באפריל פורסם דו"ח של מומחים בכירים לענייני סביבה מארצות הברית ואירופה שביקרו כאן בשנה שעברה,

דעות מתוך הדו"ח

  • יכולת הערכת סיכוני סביבה על ידי הממשלה אינה קיימת בישראל.
  • על פי המומחים, בידי הממשלה אין כלים מספקים להעריך סיכונים סביבתיים ולקבוע קשר סיבתי בין מקור זיהום ובעיות בריאותיות.
  • אין מדיניות לאומית מגובשת של טיפול בבעיות בריאות סביבתית,
  • אין ניטור קבוע של נזקים בריאותיים.
  • קיים בישראל מחסור במומחים בתחומים חיוניים כמו אפידמיולוגיה (חקר תחלואה רחבת היקף) וטוקסיקולוגיה (רעילות חומרים). כמו כן חסרים מומחים העוסקים בהערכת סיכונים סביבתיים, או רפואה סביבתית.
  • בישראל נערכו רק שני מחקרים ראויים של מעקב ארוך טווח אחרי השפעות בריאותיות של זיהום סביבתי. אחד מהם באיזור תחנת הכח חדרה, והשני בסמוך לאיזור התעשייה ברמת חובב.
  • בישראל אין כמעט שום פעילות מחקרית לגבי בעיות עם השלכות בריאותיות חמורות כמו דיוקסינים (מזהמים רעילית במיוחד) סרטן ופגמים מולדים הנגרמים מזיהום.
  • "לממשלה אין יכולת יעילה להגיב למגוון של בעיות כמו פליטות מזהמים מרמת חובב, זיהום בחומר פרכלורט שהתגלה במי תהום ברמת השרון, או חשיפה לחומר הרעיל ויניל כלוריד באזור חיפה", מציין הדו"ח. "רוב התגובות של הממשלה באות כתוצאה מלחץ מקומי או מפרסומים בתקשורת והדבר עלול להסיט משאבים חיוניים מטיפול בסיכונים חמורים יותר לבריאות".

עובדות והערכות נוספות

  • צפריר רינת - בישראל קיים פיצול רב בין תחומי אחריות של משרדי ממשלה ויש ומאבקים בלתי פוסקים על חלוקת סמכויות. אין מדיניות מתואמת המאפשרת קביעת מדיניות בנושאי בריאות סביבתית.
  • במקרה של זיהום מי התהום והמרתפים בתל אביב ליד מתחם התע"ש הכירו הרשויות ובראשן נציבות המים בחוסר יכולתם, והזמינו לפני כשנה וחצי מומחים מארצות הברית כדי לבצע הערכת סיכונים.
  • צוות המומחים שכתב את הדו"ח החדש, הוזמן לישראל על ידי יד הנדיב (קרן רוטשילד) והוא כלל שניים מבכירי המרכז לבקרת ומניעת מחלות והמרכז הלאומי להערכה סביבתית בארצות הברית.
  • על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, סיכון סביבתי על סוגיו השונים גורם לרבע מכלל התחלואה בעולם.
  • על פי פירסומי משרד הבריאות, באיזור חיפה יש שיעור גבוה יותר של חולי סרטן, אבל אף גורם לא הצליח לקבוע בינתיים עד כמה קשור שיעור החולים לבעיות הזיהום התעשייתי באזור.