מה משותף לחקלאות, גנרטור ולמערכת האקולוגית?

או - מדוע מערכות שוק מובילות למשברים בתחומים שיש בהם מערכות מורכבות

זהו מאמר דעה מאת Neriah. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.

שוק ומערכות

בדיונים שונים על חקלאות וכלכלה עולות בעיות שנוגעות למערכת הקפיטליסטית ולכלכלה למערכת החקלאית בהקשר של קיימות.

היום ולאורך ההיסטוריה של ה-250 השנים האחרונות כל תחומי החיים כמעט וכל המערכות שלנו התיישרו לפי ההיגיון של מערכת המחירים - השוק כפי שהוא בא לידי ביטוי במערכת הקפיטליסטית. (אלה שני דברים שונים, שכן שוק יכול להתקיים בכל מיני סביבות - כגון סביבה סוציאל-דמוקרטית).

כפי שהוגים קפיטליסטים מראים, השוק יכול להוביל להגדלת הרווחה בכל מיני תחומים - בעיקר בטווח הזמן הבינוני (עשרות שנים) ובהינתן כל מיני תנאים. חלק מהתנאים מוכרים לכלכלנים (כמו מידע מלא או רציונליות מלאה אבל יש עוד תנאים שחלקם אינו מוכר. אחד מהם הוא אי-מערכתיות.

התנאי של אי-מערכתיות אומר ששוק יעבוד טוב במקומות בהם אין מערכת נוספת חיצונית לשוק שצריכה לתפקד ושיש לה היגיון פנימי משל עצמה. הדוגמה המפורסמות היא של מערכת שוק יצרנים וקונים בתחום של סירים מול מחבתות.

מה שמשותף לחינוך, לגנרטור, לחקלאות ולמערכת האקולוגית כמו גם לדברים אחרים כמו הוריקנים, בריאות ועוד, זה שהם מערכות מורכבות ולכן יש בינם ובין סירים ומחבתות או תפוזים ותפוחים מספר הבדלים חשובים.

תחזוקת מערכות

למערכת מורכבת יש די הרבה מאפיינים, שלא נוכל לגעת בכולם. מאפיין אחד הוא שכדי שמערכת כזו תתקיים היא צריכה לתפקד. במילים אחרות - יש צורך להשקיע בה זרם תמידי של אנרגיה כדי לשמור עליה.

הסיבה לכך היא שמערכות מורכבות מכילות כמות גבוהה של "סדר", או כמות נמוכה של אנטרופיה. לדוגמה גנרטור יכול להיות מורכב באלפי צורות, ורק אחת מהן היא הדרך ה"נכונה" (מנקודת מבט אנושית או מהבחינה שהוא יכול לעבוד).

בגלל החוק השני של התרמודינמיקה, המערכת "רוצה" באופן טבעי להפוך לדבר "פחות מסודר" (אנטרופיה גבוהה יותר). באופן ספונטני החדר שלכם נהיה מבולגן יותר והמכשירים החשמליים בבית שלכם מתקלקלים - אבל לעולם לא להפך - החדר לא מסדר את עצמו ומכשיר מקולקל לא נהיה פתאום תקין מעצמו.

לדוגמה - הגוף שלנו (ושל כלל בעלי החיים והצמחים) הוא מערכת מורכבת. כדי להישאר במצב איזון (הומאוסטזיס) הוא חייב לקבל זרם מתמיד של אנרגיה (מזון וחמצן במקרה שלנו, אור שמש אצל צמחים) וכן זרם מתמיד של חומר באנטרופיה נמוכה (מים, מינרלים).

זו גם הסיבה שגנרטורים (ובעיקר גנרטורים עובדים) תמיד יזדקקו ליותר תחזוקה מאשר ערימת צלחות, וערימת צלחות תצטרך יותר תחזוקה מאשר ערימה של חול. בערימה של חול אין סדר פנימי ואילו בגנרטור יש (לפחות מנקודת המבט של בני האדם).

מערכת מורכבת לא סתם חייבת לתפקד, אלא שהיא עושה את זה לפי היגיון פנימי - יש חוקים וגבולות מעבר להם המערכת תתחיל במנגנון של קריסה.

לדוגמה אקלים חם מידי או קר מידי, או לדוגמה תאוצה מהירה מידי יגרמו למוות - קריסה של המערכת במקרה של יצורים חיים.

היפוך אילוצים

המצב כיום הוא פשרה בין פתרונות השוק לבין אילוצי המערכת. במצבים קיצוניים יותר, יש כפייה של אילוצי השוק על המערכת - יותר ויותר מערכות חינוך, בריאות וחקלאות צריכות להתיישר לפי העדפות של צרכנים ולפי אילוצים שתאגידים רב לאומיים כופים על המערכת.

הדבר הזה הוא מתכון לקריסה. אין לצרכנים שום מידע לגבי מה הם אילוצי המערכת ולמרות ששחקנים רבים בתוך מערכות מכירים אילוצים שונים שלהן ולפעמים גם מנסים להפעיל כוחות "מיקרו" להציל אותה, הם תמיד נמצאים במאבק מול כוחות "מאקרו" מבחינת המערכת המורכבת, שמנסים לשבור את המערכת.

מה שצריך להיות הוא להפך - קודם כל יש לספק את התנאים שמאפשרים למערכת לפעול בצורה טובה, ורק לאחר מכן, בתוך גבולות אלה לתת למנגנוני שוק או מנגנונים דמוקרטיים לאפשר לאזרחים ולצרכנים להכתיב את העדפותיהם.

לדוגמה בהינתן שאדם מסויים רוצה לחיות - קודם כל יש לאפשר לאדם גישה לכמות מספקת של קלוריות (דבר שבלעדיו הוא ימות) ורק לאחר מכן לתת לו לבחור בין סוגי מזונות שונים. קודם כל יש להבטיח שהספינה עומדת בגבולות קיבולת המטען שלה ושהיא מאוזנת, ורק לאחר מכן לשאול את הנוסעים כמה מטען הם רוצים להטעין עליה, והיכן לשים מטען זה.

העולם השטוח - מדוע כלכלנים לא רואים את זה?

כלכלנים לא רואים את זה בדרך כלל ממספר סיבות:

סיבה אחת היא שאצל כלכלנים השחקנים היחידים הם בני אדם (או כמו שמרגרט תאצ'ר אמרה - "אין חברה יש רק בני אדם"). לדוגמה כלכלנים מנתחים מצבים של סחר בין בני אדם בתפוזים ותפוחים. מה שמאפיין תפוחים ותפוזים זה שהם פסיביים (לא זזים לשום מקום) וחסרי סדר פנימי (ערימת תפוזים אפשר לסדר במאות צורות וכולן טובות באותה מידה). לעומת זאת גנרטור או המערכת הסביבתית הם אקטיביים ובעלי סדר פנימי. להבדיל מערימת צלחות או מערימת חול או מתפוזים, גנרטור (עובד) לא ישאר במצב פנימי בו השארנו אותו, אלא ינוע לעבר מצב אחר לפי חוקים פנימיים משל עצמו, גם ללא כל התערבות מצידנו. לדוגמה גנרטור באוויר עם חמצן יחליד, גנרטור עובד שיגמר לו הדלק יכבה, אם יגמר לו השמן הוא ישרף וכו'. - וכך גם כל מערכת מורכבת אחרת.

אם זה לא מספיק גרוע, אצל כלכלנים נאו-קלאסיים הניתוח הוא סטטי (בדרך כלל אין נוכחות של זמן בתוך המשוואות) וניוטוני (גם אם יש זמן, אפשר לזוז בו קדימה ואחורה, כמו כדור על שולחן ביליארד בסרט שרץ אחורה או קדימה) - לעומת ניתוח דינמי (התקדמות תהליכים על פני זמן) ותרמודינמי (לדוגמה כוס נשברת - שבה יש הבדל בין הרצה קדימה של הסרט לעומת הרצה אחורה שלו)

מסיבות אלה, בניתוח הכלכלי אין אפשרות של קריסת מערכות - כלומר כלכלנים "מאמינים" (באמצעות התאוריות שלהם) ש"העולם שטוח" - ככה שאין בעיות כמו מוות או נזק בלתי הפיך. היות ואין מערכות, התפקוד של המערכות הוא מובן מאליו בתאוריה הכלכלית - וגם לא נחשב כדבר שמביא תועלת (שכן כל התועלת היא כספית) - ולכן בכלל אין מקום לשאלות כמו "מה הם התנאים שחיוניים כדי שמערכת החקלאות תתקיים?" - שכן הקיום של החקלאות הוא דבר שהוא מובן מאליו וממילא אין תנאים כאלה בנמצא. בכלכלה רגילה אי אפשר לשאול בכלל את השאלה, לא כל שכן לחפש אחר תשובות.

מסיבות אלה הניתוח של רוב הכלכלנים בתחומים רבים - כמו חינוך, בריאות, תחבורה, מים או חקלאות (ולמעשה גם תעשייה) הוא ניתוח שגוי. הוא יכול להיות ניתוח נכון רק כשמדברים על קבועי-זמן קצרים ועל הסתכלות מקומית (שם הניתוח השולי מתאים יותר - אבל הוא מוטעה ככל שהמערכת שמסתכלים עליה היא יותר מורכבת וגדולה, וככל שמדברים עליה בהקשר ארוך טווח יותר.