כסף ללא חוב

כסף ללא חוב מונפק על ידי גוף מוסכם ומתקבל אצל קבוצת אנשים כתמורה לעבודה, סחורות או שירותים. בניגוד לכסף מבוסס חוב, את הכסף שאינו ניתן תמורת חוב אין צורך להחזיר, ואין צורך לשלם עליו ריבית.

מאחר שאין צורך לשלם על כסף מסוג זה ריבית, אין צורך להגדיל את כמות הכסף במשק בקצב הריבית, וניתן להדפיסו בקצב המתאים לגידול הכלכלה וקצב גידול האוכלוסייה. באופן זה ניתן למנוע אינפלציה, שהיא למעשה ירידת ערך הכסף הנובעת מגידול מהיר של כמות הכסף ביחס לצמיחה הכלכלית.

כסף ללא חוב יכול לשמש את הממשלה לכיסוי הוצאותיה ישירות מבלי לגבות מיסים, ומונע את תשלומי הריבית של הממשלה לאזרחים, למוסדות הפיננסיים, ולבנק המרכזי שמדפיס את הכסף.

תפיסה ברוח זו הובעה על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר אברהם לינקולן: "הממשלה צריכה ליצור ולחלק את כל הכסף והאשראי הדרושים לכיסוי הוצאות הממשלה וכח הקנייה של האזרחים. על ידי אימוץ עקרונות אלה, משלם המיסים ימנע מתשלומי ריבית אדירים. תימנע המניפולציה בכסף והוא ישרת את האנושות.”[1]