חוק ההסדרים/תקציב הפקות מקור של רשות השידור

תקציר

ניהול תקציב הפקות המקור של הערוץ הראשון

  • עמודים 37-47 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • עמודים 13-20 בקובץ תיקונים להצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 133, רפורמה בתחום שידורי הטלוויזיה
  • פרק י"ד סעיפים 56-58 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (רשות השידור)

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

נושא שאין לו קשר ישיר לתקציב 2009, וצריך היה לקבל מועד לדיון נפרד ומשמעותי בממשלה.

מחליטים אחרת 2009-2010

ג. מימון הפקות בידי רשות השידור:

ההצעה:

רשות השידור מחויבת ע"פ "חוק רשות השידור" לממן מתקציבה הפקות מקומיות קנויות בסך 150 מליון ₪ לשנה, אך מממנת בפועל רק כ-10 מליון. על מנת להבטיח את ההקצאה, מוצע כי הכספים המיועדים לכך יועברו לחשבון נפרד, ויהיו נתונים לבקרה בידי "מפקח מיוחד".

השלכות:

מזה שנים נתונה רשות השידור בתהליכי שינוי כואבים, ורבים מעובדיה פוטרו (כ- 700 מתוך 1900 עובדיה חתמו לאחרונה על הסכמי פרישה). כיום, תקציבה הדל אינו מאפשר לה לרכוש הפקות מקור בהיקף גדול, אלא על חשבון פרנסת עובדיה.
האוצר מנסה מזה שנים לכרסם בתקציב הרשות ולהביאה לידי משבר, ואף המליץ לסגור כליל את שעריה. נראה כי התביעה להבטיח תקציב להפקות מקור אינה נובעת מדאגה להבטחת היצירה המקורית, כי אם נולדה מתוך מגמה להביא את הטלוויזיה הציבורית אל סף משבר נוסף.
ואולם, לשידור הציבורי בישראל תפקיד חשוב, ופעולתו נותנת מענה לשורה ארוכה של צרכים חיוניים. השנים האחרונות לימדו, כי לנוכח שליטתם של בעלי ההון במדיה ההמונית, נודעת חשיבות מיוחדת לקיומו של ערוץ ציבורי המשוחרר מבעלותם ואינו כפוף להם ולחפצם.
הקצאת סכום כאמור להפקות מקור:
  • מהווה פגיעה בהליכי הרפורמה שעליהם סוכם באחרונה עם הנהלת הרשות, ובאמון המנהלים והעובדים ברשות בכוונות הממשלה-אמון החיוני למימוש מוצלח של הרפורמה.
  • עלולה לפגוע פגיעה קשה בתקציב הרשות ולשתקה, ואף להביא לסגירתה.
  • עלולה לשתק את הפקת התוכן ברשות, ולהביא להוצאת כל מלאכת היצירה מתחומה.
  • עלולה להביא לשליטת האוצר או השר הממונה על הרשות, ומכאן להתערבות פוליטית פסולה בניהולה ובתכניה, בניגוד לכוונת המחוקק שקבע את עצמאותה ב"חוק רשות השידור".
התביעה להקדשת משאבים להפקות מקור קנויות מוצדקת, כעיקרון, אך אין לעשות בה קרדום לפגיעה ברשות. יש להתנות את מימושה בכך, שלא יהיה בו כדי לפגוע בהעסקת העובדים ובזכויותיהם, ואין להביאם לצמצום תפוקתם.

המלצות:

  • התביעה למימון הפקות מקור לא תשמש כשוט הנתון בידי האוצר לשם כפיית "רפורמות" בשידור הציבורי.
  • ההקצאה להפקות אלו תתבצע במדורג, מבלי לפגוע בהעסקת עובדי הרשות ובזכויותיהם.
  • יש לאפשר לרשות לבצע את הליכי ההתייעלות בעצמה,ואין לפגוע בעצמאותה.

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2009-2010

שידורי הטלוויזיה הציבורית (סעיף 4 להחלטה)

רשות השידור פועלת בהת אם לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק רשות השידור). רשות השידור ממומנת בעיקרה מכספי אגרות המשולמות ע "י הציבור, והיא מפיקה ומשדרת שידורי טלוויזיה ורדיו. בסעיף 3 לחוק רשות השידור מוגדרים תפקידיה של הרשות, והם, כוללים, בין היתר, שידור תוכניות חינוך, בידור ואינפורמציה בשטחי המדיניות, החברה, הכלכלה והמשק, התרבות, המדע והאמנות וכן קידום היצירה העברית והישראלית.

על מנת לקיים את תפקידיה של הרשות, נקבעו בסעיף 44ג לחוק כללים לשידור הפקות מקומיות קנויות במסגרת שידורי הטלוויזיה של הרשות, וביניהם היקף זמן השיד ור של הפקות מקומיות קנויות וסכומי הוצאה מינימאליים לשידורים אלו. כך נקבע בחוק, כי לפחות ממחצית מזמן השידורים יוקצה להפקות מקומיות קנויות; לפחות 180 שעות מתוך ההפקות המקומיות הקנויות יהיו בתחום הסוגה העילית; ההוצאה השנתית למימון רכישה של הפקות מקומיות קנויות לא תפחת מ-36% מכלל ההכנסות בכל שנה ועוד. להיקף התקציב המועבר לרכש הפקות מקומיות קנויות חשיבות גדולה במיוחד שכן הוא תורם להזרמת כספים והשקעה ביצירה ישראלית מקורית בתחומי היצירה השונים.

התקציב השנתי של רשות השידור עומד בשנים האחרונות על סכום של למעלה מ-700 מיליון ש"ח. רובו של התקציב ממומן על ידי אגרת הטלוויזיה (כ-400 מיליון ש"ח בשנה), אגרה המשולמת כחלק מרישיון הרכב (כ-230 מיליון ש"ח בשנה) ומכירת פרסומות וחסויות בשידורי הרדיו והטלוויזיה (כ-110 מיליון ש"ח בשנה). בהתאם להיקף הכנסות הרשות בגין שידורי הטלוויזיה, היקף ההשקעה בהפקות מקומיות קנויות בהתאם לחוק, אמור היה לעמוד על כ-150 מיליון ש"ח בשנה. לעומת זאת, היקף ההשקעה בפועל ברשות השידור עבור הפקות מקומיות קנויות עמד בשנים האחרונות על כ-10-20 מיליון ש"ח בשנה בלבד.

על מנת להבטיח כי יופנו סכומים להפקות מקומ יות קנויות בהתאם לנדרש בחוק, מוצע לקבוע כי כספים כאמור יופנו לחשבון בנק נפרד, אשר ינוהל באופן משותף על ידי רשות השידור ומפקח חיצוני מיוחד. המפקח המיוחד יהיה בעל זכות חתימה בחשבון, ויפקח על הזרמת כספים לתוך החשבון ועל הוצאת כספים מתוכו. מודגש כי סמכותו של המפקח בתחומי התוכן תהיה מוגבלת, וכי במקרים של חילוקי דעות בין המפקח המיוחד להנהלת רשות השידור בדבר תכני ההוצאה, יכריע בנושא הועד המנהל של רשות השידור. במקרה בו רשות השידור לא תעביר סכומים כנדרש בחוק לחשבון הנפרד, יהיה רשאי המפקח המיוחד להורות על העברת כספים מתוך "הסכום הנוסף" כהגדרתו בפקודת התעבורה, על מנת להשלים את הסכומים החסרים בחשבון הנוסף.

בנוסף לאמור, מוצע לקבוע כי השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור יהיה רשאי להפחית את סכומי ההוצאה בהם מחויבת רשות השידור למימון הפקות מקומיות קנויות. היקף ההפחתה האפשרי המוצע נועד לאפשר לרשות השידור ליישם את הרפורמה המתוכננת ברשות בשנים הקרובות, תוך הגדלה של סכומי ההוצאה המופנים לרכש הפקות מקומיות באופן מדורג.

אומדן להשפעת המהלך על המשק

היקף המחויבות של רשות השידור בהתאם לחוק לעניין הפקות מקומיות קנויות עומדת על כ-150 מש"ח בשנה, כאשר התיקון האמור יוצר מנגנון המחייב הוצאה זו והפניית הסכומים האמורים לשוק היצירה המקומית בישראל.

הצעת חוק ההסדרים 2009-2010

רשות השידור (להלן – הרשות) פועלת בהתאם כללי לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק רשות השידור). תפקידה הוא קיום שידורי רדיו וטלוויזיה. תקציבה השנתי של הרשות בשנים האחרונות עומד על סכום של למעלה מ-700 מיליון ש"ח. רובו של התקציב ממומן מאגרת הטלוויזיה (כ-400 מיליון ש"ח בשנה), מאגרה המשולמת כחלק מרישיון הרכב (כ-230 מיליון ש"ח בשנה) וממכירת פרסומות וחסויות בשידורי הרדיו והטלוויזיה (כ-110 מיליון ש"ח בשנה).

בסעיף 44ג לחוק רשות השידור נקבעו הוראות בדבר שידור הפקות מקומיות קנויות במסגרת שידורי הטלוויזיה של הרשות. מדובר באותן תכניות שהן הפקות מקומיות, שאינן הפקה של הרשות (או הפקה של מוסד ממשלתי, של גוף משדר לפי כל דין שידורי טלוויזיה, או של תאגיד שגוף כאמור הוא בעל שליטה או בעל עניין בו). הסעיף האמור והתוספת לחוק קובעים את היקף זמן השידורים של הפקות מקומיות קנויות וסכומי הוצאה מזעריים לשידורים אלה.

כדי להבטיח כי אכן יופנו סכומים להפקות מקומיות קנויות בהתאם לנדרש בחוק, מוצע לקבוע מנגנון, אשר כולל הפקדת הסכומים שייעודם השקעה בהפקות כאמור, בחשבון נפרד המיועד רק לכך. כן מוצע לקבוע הוראות באשר לניהול החשבון ואופן משיכת כספים ממנו. בנוסף, מוצע לקבוע כי בתנאים מסוימים השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור (להלן – השר הממונה) יהא רשאי להפחית מסכומי ההוצאה לרכש הפקות מקומיות קנויות שבהם מחויבת הרשות על פי החוק, בשנים 2010 עד 2013, והכל כפי שיפורט להלן.