חוק ההסדרים/תעדוף לוחמים בפרישה
תקציר
העלאת גיל הפרישה מצה"ל באופן דיפרנציאלי, כך שמשרתי קבע ששירתו ביחידות קרביות תקופה ממושכת יפרשו בגיל מוקדם יחסית, ויתר המשרתים יפרשו בגיל מבוגר יותר. דחיית גיל הפרישה של שוטרים וסוהרים.
- עמודים 34-35 בהצעת תקציב 2009-2010
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
- מזוז: אי אפשר לפגוע בתנאים של אנשי הקבע, באתר TheMarker, 17/05/09
ניתוחים והשפעות
דברי הסבר
בהתאם לסעיף 10(4) לחוק שירות הקבע (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן – חוק שירות הקבע), חייל ששירת בשירות קבע 10 שנים לפחות והגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת, ופוטר, זכאי לקצבה עם פיטוריו למשך כל ימי חייו. האמור חל גם בהתאם לסעיף 13 לחוק שירות הקבע לגבי חייל ששירת בשירות קבע שמונה שנים לפחות, הגיע לגיל האמור, והרמטכ"ל הוראה על יציאתו לקצבה.
כך למשל, חייל בשירות קבע אשר נולד במועד שחל ממאי 1967 ואילך, ופוטר בהגיעו לגיל 42 זכאי לקצבה ממועד הפיטורים ואילך.
בהתאם לאמור, בממוצע יוצאים משרתי שירות קבע לקצבה בגילאים שבין 45 לבין 46. במילים אחרות, לאחר כ-25 שנות שירות (ובכלל זה: שנות לימודים אקדמאיים) פורש משרת שירות קבע מצה"ל ועשוי לקבל במשך עשרות שנים תשלומי קצבה. מעבר לפער הקיים במצב זה ביחס לכל מגזר אחר במשק בכלל ובשירות הציבורי בפרט, לגיל הפרישה הנמוך משמעויות כבדות הן בתחום התקציבי, והן באפשרות של צה"ל למצות את כוח האדם המשרת.
כך, מתחילת שנות התשעים גדל תקציב הגמלאות בצה"ל ביותר מפעמים וחצי, והוא צפוי להגיע בשנת 2009 לסכום של כ-4.5 מיליארד ש"ח. אם לא ייערכו שינויים מהותיים במתכונת הפרישה לגמלאות, צפויה אוכלוסיית הגימלאים כמעט להכפיל את עצמה והתקציב בטווח הארוך צפוי לגדול משמעותית.
בהתאם להמלצות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (וועדת ברודט) יש לפעול מיידית להעלאת גיל הפרישה בצה"ל ובכך להביא להתייעלות בתקציב כוח האדם של מערכת הביטחון. בהתאם לאמור, מוצע להעלות את גיל הפרישה מצה"ל באופן דיפרנציאלי, כך שמשרתי קבע ששירתו ביחידות קרביות תקופה ממושכת יפרשו בגיל מוקדם יחסית, ויתר המשרתים יפרשו בגיל מבוגר יותר.
בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – חוק הגימלאות), שוטרים וסוהרים, רשאים לפרוש משירותם ולקבל קצבה מיידית בגילאים הנמוכים מהמקובל בשירות המדינה. במסגרת תיקון החוק, מוצע לדחות את גיל הפרישה גם בגופים אלו, ובכך לאפשר לעובדים לתרום מניסיונם עוד מספר שנים למערכת, ובמקביל להפחית את נטל המחויבות האקטוארית לתשלומי גמלאות הנוצרת כתוצאה מגיל הפרישה הנמוך.
יצוין כי העלאת גיל הפרישה החל משנת 2010 תפנה סכום של כ-420 מיליוני ש"ח בתקציב הביטחון (350 מליון ש"ח למשך 7 שנים ו-70 בבסיס התקציב שיצטברו במשך 12 שנים), ובסך הכל לאורך שנות יישום המהלך, יפונו מקורות להתעצמות בצה"ל בסכום חד פעמי המוערך בכ-4.2 מיליארד ש"ח ובנוסף בסך של כ-840 מיליוני ש"ח בבסיס התקציב משנת 2023 ואילך. ייתכן כי בהתאם לסיכום עם מערכת הביטחון העלאת גיל הפרישה תארך על פני תקופה ארוכה יותר.