חוק ההסדרים/מיקוד הזכאות לדמי אבטלה
תקציר
הגמשת הקריטריונים למציאת עבודה – צמצום התקופה בה נדרשת התאמת העבודה המוצעת לכישורי האדם, צמצום הגבלת המרחק על העבודה המוצעת, הארכת התקופה בה אדם אינו זכאי לדמי אבטלה אם הפסיק את עבודתו מרצונו, הארכת התקופה בה אדם אינו זכאי לדמי אבטלה אם סירב לקבל עבודה מוצעת, הגבלת מענק השוואת תנאי שכר. ביטול זכאות לדמי אבטלה למי שרשום לבחינת הסמכה בלשכת עורכי הדין או בראיית חשבון.
- עמודים 17-19 בהצעת תקציב 2009-2010
- החלטת ממשלה מס' 211, מיקוד הזכאות לדמי אבטלה
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
- פרסום ראשון: המתמחים במשפטים לא יהיו זכאים יותר לדמי אבטלה, באתר כלכליסט, 14/05/09 – הצעת חוק ההסדרים כללה שורת גזירות שצמצמו את הזכאות לדמי אבטלה, בסופו של דבר רוב הגזירות יצאו מנוסח החוק, והיחידים שנפגעו הם המתמחים במשפטים, שלא יהיו זכאים עוד לקבל דמי אבטלה בתקופת הלימודים לבחינות
- לשכת עו"ד נגד ביטול דמי האבטלה למתמחים: "מהלך לא הגיוני ולא חוקי", באתר nrg, 21/5/09 – ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת ההתמחות של הלשכה מוחים על ההחלטה במסגרת חוק ההסדרים לבטל את זכאותם של פרחי המשפטים לדמי אבטלה בתקופה בה הם לומדים לבחינת הלשכה
ניתוחים והשפעות
דברי הסבר
נוכח המשבר הכלכלי והגידול במספרם של הלא מועסקים במשק, מוצע בזאת לבצע תיקונים בפרק ז' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), שעניינו ביטוח אבטלה, וזאת כדי למקד את התשלומים בענף אבטלה ולהגמיש את הקריטריונים למציאת עבודה מתאימה למובטלים:
1. סעיף 165(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי יש לראות עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, וכן אם נתמלאו בה תנאים נוספים, ובין היתר, העבודה תואמת את הכשרתו המקצועית או רמת השכלתו של האדם, השכר בה שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לאדם אילו היה זכאי להם ואינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. סעיף 165(ד) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי יראו עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני גם אם לא נתמלאו בה התנאים הנוגעים להכשרתו המקצועית, רמת השכלתו ושכרו של המובטל בעבודה, וזאת לגבי כל אחד מהמנויים להלן, בתקופות המפורטות:
- א. מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהאחד בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מהאחד בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת (להלן – התאריך הקובע);
- ב. מי שמלאו לו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע;
- ג. מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע.
מוצע לתקן את הסעיף האמור, כך שיקבע בו כי עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו ושכרו של המובטל בעבודה תינתן על ידי שירות התעסוקה רק לגבי כל אחד מהמנויים להלן בתקופות המפורטות:
- א. מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים 45 – ימים מהתאריך הקובע;
- ב. מי שמלאו לו 35 שנים אך טרם מלאו לו 45 שנים 60 – ימים מהתאריך הקובע;
- ג. מי שמלאו לו 45 שנים וטרם הגיע לגיל פרישה 90 – ימים מהתאריך הקובע.
בתום התקופות האמורות יהיה חייב המובטל לקבל כל עבודה המוצעת לו, אף אם אינה תואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו ושכרו כאמור.
לגבי מי שטרם מלאו לו 28 שנים – יחולו הוראות הקבועות כיום בסעיף 165 לחוק הביטוח הלאומי.
2. עוד קובע סעיף 165 לחוק הביטוח הלאומי, כי עבודה מוצעת תיחשב כמחייבת שינוי במקום מגורים אם מקום העבודה המוצע מרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע של האדם, בסייגים המפורטים בחוק. מוצע בזאת לתקן את הסעיף האמור, כך שיקבע בו כי עבודה מוצעת תיחשב כמחייבת שינוי במקום מגורים אם מקום העבודה המוצע מרוחק לפחות 80 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע של האדם, בסייגים המפורטים בחוק.
3. סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה. מוצע בזאת לתקן את הסעיף האמור, כך שיקבע בו כי מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 120 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.
4. סעיף 166(ד) לחוק הביטוח הלאומי, קובע כי מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור. מוצע בזאת לתקן את הסעיף האמור, כך שיקבע בו כי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה שהוצעה לו על ידי לשכת שירות התעסוקה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 150 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור.
5. סעיפים 176(ב) ו-176א לחוק הביטוח הלאומי, קובעים כי מבוטח הזכאי לדמי אבטלה העובד בעבודה שהציע לו שירות התעסוקה ושאינה עבודה מתאימה לפי סעיף 165 לחוק האמור, או שהשכר בה נמוך משכרו ערב האבטלה (להלן – עבודה בשכר נמוך), יהיה זכאי לדמי אבטלה או למענק (להלן – מענק) השווה להפרש שבין שכרו מהעבודה לבין סכום השווה ל-75% משכרו ערב האבטלה. הוראה זו יוצרת עיוות נוכח העובדה שהיא אינה קובעת סכום מרבי של המענק לו יהיה זכאי מי שעובד בעבודה שאינה מתאימה. לפיכך, יתכן שאדם יהיה זכאי למענק בשל עבודתו בעבודה שאינה מתאימה או עבודה בשכר נמוך, באופן שסך הכנסתו מעבודה ומהמענק יעלה על הסכום המרבי של דמי אבטלה הקבועים כיום כחוק. כדי להביא לשילובם של מובטלים רבים יותר בשוק העבודה ולהקטנת ההוצאות בענף ביטוח אבטלה, מוצע לקבוע כי שיעור המענק לא יעלה על סכום השווה לדמי האבטלה להם היה זכאי המבוטח לולא עבד בעבודה זו.
6. מדי שנה ניגשים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין כ-4,000 משפטנים ולבחינות ההסמכה לראיית חשבון כ-17,000 רואי חשבון. המדובר בבחינות הסמכה תובעניות, המצריכות פרק זמן משמעותי של לימודים אינטנסיביים כהכנה לבחינה. הלכה למעשה, מרבית המשפטנים ורואי החשבון, מקדישים את פרק הזמן שמתום תקופת התמחותם ועד מועד הבחינה ללימודים לבחינת ההסמכה. מטבע הדברים, אין הם זמינים לעבודה בתקופה זו. יחד עם זאת, היות שלפי נהלי שירות התעסוקה עליהם להירשם כזמינים לעבודה בלשכת שירות התעסוקה אחת לשבוע, רבים מהם נרשמים כאמור ותובעים דמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד).
דמי האבטלה הינם קצבה מחליפת שכר שנועדה לסייע לדורשי העבודה בפרק הזמן בו הם מחפשים אחר מקום עבודה, ומשכך עליהם להשתלם רק למי שנכון להתחיל בעבודה בכל עת, זמין לעבודה ומחפש מקום עבודה באופן פעיל. המשפטנים ורואי החשבון האמורים אינם עומדים בתנאים אלו, ולפיכך מוצע לקבוע כי יראו אותם כמי שאינם זמינים לעבודה בתקופת לימודיהם לבחינות ההסמכה, ולפיכך אינם זכאים לדמי אבטלה בתקופה האמורה.
נוכח המשבר הכלכלי והצורך לעמוד ביעדי התקציב לשנים 2009 ו-2010 מוצע להפחית בהתאם לתיקונים המוצעים 50 מיליון ש"ח מהקצבות אוצר המדינה למוסד בשנת הכספים 2010.