חוק ההסדרים/מימון הגנות ים המלח
תקציר
מימון הגנות ים המלח
- פרק ז' לחוק ההסדרים 2002
- עמודים 48-50 בהצעת מדיניות 2009-2010
- החלטת ממשלה מס' 134, מימון הגנות ים המלח
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
- סכנה ממשית לעתידו של ים המלח, באתר כלכליסט, 05/05/09 – מבקר המדינה בדק את פעולות משרדי הממשלה וגופים, בטיפול בירידת מפלס ים המלח ותופעת הבולענים. מהדו"ח עולה כי יד ימין לא ידעה מה עושה יד שמאל, הגורמים פעלו בעצלתיים והמצב מהווה סכנה לנפש, לרכוש, לצומח, איום כלכלי על האזור ונזק תדמיתי למדינה
- התאחדות מלונות ים המלח מתנגדת להכליל בחוק ההסדרים את הקמת ההגנות לחוף הים בשל עליית מפלס המים, באתר TheMarker, 13/05/09
- התאחדות המלונות: לא מוכנים לקחת חלק במימון ההגנה על ים המלח, באתר כלכליסט, 13/05/09 – ההתאחדות הודיעה לשטייניץ ולמזוז על התנגדותה להכללת סוגיית מימון הגנות חופי ים המלח בחוק ההסדרים וטענה: ההוצאות העצומות הן תולדה ישירה של כשלי רשויות המדינה המתמשכים
ניתוחים והשפעות
דברי הסבר
אזור התיירות והעסקים בעין בוקק – חמי זוהר שוכן על חוף בריכה תעשייתית, המכונה בריכה מס' 5, המופעלת על ידי חברת מפעלי ים המלח בע"מ (להלן – החברה), מכוח חוק זיכיון ים המלח, התשמ"א-1981. במסגרת פעילות החברה עולה מפלס הבריכה בכ-20 ס"מ מדי שנה. עליית מפלס זו מסכנת את יסודות בתי המלון באזור. ההגנה מפני עליית המפלס מחייבת פתרונות הנדסיים מורכבים, שבנייתם נעשית בשלבים לאורך שנים. עד כה, בוצעו שלב א' ושלב א/2 כפתרונות קצרי טווח.
בתקופה האחרונה החלו פעולות לתכנון ולהקמה של הגנות חוף נוספות כפתרונות קצרי טווח וכן החלו להתבצע בדיקות לבחינת חלופות לפתרון ארוך טווח (להלן – בדיקות ההיתכנות).
בפרק ז' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 (להלן – החוק), נקבעו הוראות בדבר מימון הגנות חוף בים המלח.
בסעיף 22(ב) לחוק נקבע כי מימון עלותו של שלב א/2 יתחלק בין הגופים המפורטים להלן (להלן – הגופים המממנים) באופן הבא:
1. אוצר המדינה יישא במחצית מהעלות;
2. המועצה האזורית "תמר" תישא בשישית מהעלות;
3. בתי המלון באזור יישאו בשישית מהעלות;
4. החברה תישא בשישית מהעלות.
בסעיף 22(ג) לחוק נקבע כי לאחר תום התכנון והביצוע שבמסגרת שלב א/2, יישאו הגופים המממנים בעלות ההקמה והתחזוקה של הגנות חוף נוספות, כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר התיירות ושר הפנים, ועל פי חלוקה שיקבע כאמור.
בסעיף 22(ה)(3) לחוק נקבע כי שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ושר התיירות, יקבע, בין היתר, כללים לענין הדרכים והמועדים לתשלום חלקם של הגופים המממנים במימון עלות ההקמה והתחזוקה של הגנות חוף נוספות לפי הוראות הסעיף האמור.
בהחלטה מס' 2193 מיום 12 באוגוסט 2007 הוטל על שר האוצר לנהל משא ומתן עם הגורמים המממנים במטרה לקבוע את חלוקת מימון עלות הטיפול בפתרונות קצרי טווח ובדיקות ההיתכנות. עוד נקבע כי יתוקן החוק, כך שתיקבע בו חלוקת מימון העלויות של כל אחד מהצדדים למשא ומתן וכי אם הצדדים לא יגיעו להסכמה עד ליום 10 בספטמבר 2007 בדבר חלקו של כל צד במימון, להטיל על שר האוצר להביא לאישור הממשלה הצעה להחלטה בדבר חלוקת מימון העלויות שתיקבע בחוק ההסדרים לשנת 2008.
בהתאם לאמור, נוהל משא ומתן עם הגופים המממנים ביחס לחלוקת המימון, אשר הסתיים בהסכמה עם החברה בלבד.
מוצע כי חלוקת מימון עלותם של השלבים האמורים יתחלק בין הגופים המממנים באופן הבא:
1. אוצר המדינה ישא ב-35.5% מהעלות;
2. החברה תשא ב-39.5% מהעלות;
3. המועצה תשא ב-12.5% מהעלות;
4. בתי המלון באזור ישאו ב-12.5% מהעלות.
לנוכח הסמכות שנקבעה בסעיף 22 לחוק, לסיכום עם החברה ולהפחתת שיעור ההשתתפות של הגופים האחרים מהשיעור שנקבע לגבי שלב א/2 בחוק (משיעור של 1/6 לשיעור של 1/8), מוצע להטיל על שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ושרת התיירות לקבוע את החלוקה האמורה בתקנות.
עוד מוצע להטיל על שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ושרת התיירות, לקבוע כללים בדבר אופן גביית הכספים מהגופים המממנים והמועדים לתשלומם. מוצע להתחשב בתזרים המזומנים של המועצה ובתי המלון ועל כן לקבוע כי אם עלה סך הסכום לתשלום של המועצה או של אחד מבתי המלון בשנת כספים מסוימת על 5 מיליון שקלים חדשים, רשאי אותו גוף לשלם את יתרת הסכום מעבר לסכום האמור בשנת הכספים העוקבת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
חלוקת המימון כאמור מפחיתה את חלקה של המדינה במימון הגנות הביניים בכ-190 מלש"ח בין השנים 2009 ל-2011.