חוק ההסדרים/ייעול אופן מתן שירותי הדת

תקציר

סגירת מועצות דתיות בישובים קטנים

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

רפורמה במתן שירותי הדת ברשויות קטנות שראויה לדיון ציבורי משמעותי ולא להיכלל כחלק ממסמך המחליטים, במיוחד כאשר אין לכך השלכה תקציבית.

דברי הסבר

בהחלטת ממשלה מס' 900 מיום 8 באוקטובר 2003, נקבע, בין היתר, כי הממשלה תפעל לבסס את מתן שירותי הדת על השירותים המוניציפאליים, תוך שמירה על המשכיות מתן שירותי הדת לאוכלוסייה. בהמשך, קיבלה הממשלה החלטות דומות בנושא, החלטה מס' 133 מיום 25 באוקטובר 2003 והחלטה מס' 187 מיום 6 באפריל 2003, אשר שינתה את החלטת ממשלה מס' 133.

בשלב זה, מוצע להעביר את האחריות למתן שירותי הדת בשטחי רשויות מקומיות המונות פחות מ-10,000 תושבים, לידי אותן רשויות.

מטבע הדברים, הרשויות המקומיות הן בעלות מערך מבוסס למתן שירותים לתושביהן, כמו שירותי רווחה וחינוך, שברובם מופעלים גם היום על ידי השלטון המקומי. זאת ועוד, הרשויות המקומיות מודעות לצרכים בתוקף היותן הגורם השלטוני האחראי על הספקת כלל השירותים לתושביהן ולהעדפות של תושביהן לגבי השירותים המוניציפאליים השונים.

יצוין כי במספר יישובים, כגון מודיעין, מודיעין-עילית ושוהם, הרשויות המקומיות הן שאחראיות למתן שירותי הדת, ללא קיומה של מועצה דתית.

בהתאם לכך, מוצע לקבוע הוראות לענין קביעת הסדר בכל אחת מהרשויות המקומיות המונות פחות מ-10,000 תושבים, אשר יכלול את התנאים הנדרשים להעברת האחריות על שירותי הדת לידי הרשויות המקומיות, תוך שמירה על המשכיות במתן השירותים.

בנוסף, ולהשלמת האמור, מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, ולקבוע כי סמכותו של השר לשירותי דת להקים מועצה דתית כאמור באותו סעיף תהיה אך ורק ברשות מקומית המונה יותר מ-10,000 תושבים, ושאין בה מועצה דתית.