חוק ההסדרים/טיפול בפסולת בנייה
תקציר
מחזור פסולת בניין
- עמודים 63-64 בהצעת מדיניות 2009
- החלטת ממשלה מס' 4001, טיפול בפסולת בנייה
- סעיפים 4-5 בהצעת חוק ההסדרים 2009
- פרק ז': הגנת הסביבה, סעיף 23 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
ניתוחים והשפעות
מדובר ברפורמה מורכבת, שראוי לדון בה ביישוב הדעת, ועל כן ראוי לבצעה במסגרת הליך חקיקה רגיל. מעבר לכך, לא ברורה השייכות לתקציב המדינה.
דברי הסבר
הצעת מדיניות 2009
בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת של כ-3 מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה רק כ-20% מפסולת הבניין מטופלת באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור. תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבנייה המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו.
הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גאוגרפית סבירה.
פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מחזור כגון; בטון, אבן, ברזל, עץ, זכוכית ועוד. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מחזור ואת שאר החומר ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה.
על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ-70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות כרייה וחציבה משמעותית.
במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים תוך צמצום הכרייה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל חובה על העוסקים בכרייה וחציבה של אגרגטים המשמשים לבנייה לאסוף ולמחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שיקבע מכמות חומר החציבה שניתנה להם ברישיון וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה).
מוצע כי ניתן יהיה לקבוע כי חובה כאמור תחול רק לגבי סוגי מחצבות ובעלי זכות כרייה, חוזה או רישיון שייקבעו, ובשיעורים שייקבעו, וזאת על מנת שהטלת החובה ואופן הסדרתה ייעשו במידתיות בשים לב לפרמטרים הרלוונטיים ולשם השגת תכלית ההצעה.
הצעת חוק ההסדרים 2009
בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת של כ-3 מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה רק כ-20% מפסולת הבניין מטופלת באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור. תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבנייה, המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו.
הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גאוגרפית סבירה.
פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מיחזור כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ וזכוכית. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מיחזור ואת שאר החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה. על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ–70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות חציבה משמעותית.
במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה) שיזם המשרד להגנת הסביבה כדי לאפשר מיחזור בשטח מחצבות. הטלת החובה כאמור היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם", שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות השליליות הנובעות מייצורו.
הצעת חוק ההסדרים 2009-2010
בישראל נוצרת פסולת בניין בכמות כוללת של כ-3 מיליון טון בשנה. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה רק כ-20% מפסולת הבניין מטופלת באתרים מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן אקראי בשטחים הפתוחים, דבר היוצר מפגע סביבתי ונופי חמור. תשטיפי פסולת הבניין מכילים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבנייה, המחלחלים לאקוויפר ומזהמים אותו.
הטיפול הלקוי בפסולת הבניין נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גאוגרפית סבירה.
פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מיחזור כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ וזכוכית. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מיחזור ואת שאר החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבנייה. על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון ניתן למחזר כ-70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות חציבה משמעותית.
במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי מס' 3 לתמ"א 14 משנת 2007 (כרייה וחציבה) שיזם המשרד להגנת הסביבה כדי לאפשר מיחזור בשטח מחצבות. הטלת החובה כאמור היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם", שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות השליליות הנובעות מייצורו.