חוק ההסדרים/חוק חינוך חובה

⇒ חזור לחוק ההסדרים/2009

תקציר

דחיית חוק חינוך חובה לגילאי טרום-חובה.

• עמודים 115-117 בהצעת מדיניות 2009
• החלטת ממשלה מס' 4039, חקיקה
• סעיף 66 בהצעת חוק ההסדרים 2009

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2009

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן – חוק לימוד חובה), מחיל לימוד חובה על ילדים מגיל 3.

בתיקון מספר 16 לחוק לימוד חובה נקבע כי לימוד חובה יוחל על ילדים בגילאי 3-4 בהדרגה בשיעורים שווים ככל האפשר במשך שש שנים, החל משנת הלימודים התשמ"ו, על פי צווים שיתן השר בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ"ב. תיקונים מאוחרים לתיקון 16 קבעו כי החלת חוק לימוד חובה על ילדים בגילאי 3 ו-4 תפרס על פני עשר שנים, אשר תחילתן בשנת הלימודים תש"ס. בהתאם לכך, החלת חוק לימוד החובה על ילדים כאמור, צריכה להסתיים לא יאוחר מראשית שנת הלימודים תש"ע (ספטמבר 2009).

באזורים בהם הוחל לימוד חובה על פי צווים שנתן שר החינוך מכח חוק לימוד חובה, משתתפות המדינה והרשות המקומית במלוא עלות הגן, וההורים אינם נדרשים לשלם עבורו. באזורים בהם עד כה, החיל שר החינוך לימוד חובה על ילדים בגילאי 3-4 המתגוררים ביישובים המאופיינים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ"אשכולות למ"ס 1-2", ישובים בקוי עימות, ישובים בעדיפות לאומית בגילאי 4, שכונות המשתתפות בתכנית שיקום שכונות וכן במסגרות החינוך המיוחד.

מספר הילדים בגילאי 3-4 במדינת ישראל לשנת תשס"ח עומד על כ-295,000 ילדים, מתוכם לומדים בגני הילדים כ-214,000 תלמידים. מתוך תלמידי הגנים, 106,000 ילדים משתייכים לאחת מן הקבוצות המפורטות לעיל, עליהן החיל שר החינוך לימוד חובה. יתר תלמידי הגנים נהנים מהשתתפות חלקית של המדינה ושל הרשות המקומית במימון עלות הגן.

החלת החוק על כל הילדים בגילאי 3-4 אשר אינם נהנים כיום מלימוד חובה דורשת תוספת של כמיליארד ש"ח לבסיס תקציב משרד החינוך, מתוכם כ-600 מיליון ש"ח בגין תקצוב מלא של תלמידים שאינם נמצאים כיום במערכת החינוך וכ-400 מיליון ש"ח בגין השלמת תקצוב תלמידים הלומדים במערכת החינוך ואינם נהנים כיום מלימוד חובה (לגביהם משתתפות כאמור המדינה והרשות המקומית בחלק מעלות תקצוב הגן). העלות התקציבית לשנת 2009 בגין החלת לימוד חובה על כלל הילידים בגילאי 3-4 הינה כ-333 מיליון ש"ח (בגין 1/3 שנת תשס"ט) וכ-667 מיליון ש"ח לבסיס תקציב 2010. עלות זו אינה כוללת עלויות פיתוח חד פעמיות עבור בינוי כיתות גן.

מפאת העלות התקציבית הניכרת מוצע לדחות את השלמת יישומו של חוק חינוך חובה לגילאי טרום חובה.

הצעת חוק ההסדרים 2009

סעיף 66

בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד-1984 (להלן – תיקון מס' 16), תוקן חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן – חוק לימוד חובה), ובו נקבע כי החלת חוק לימוד חובה על ילדים בגילאי 3 עד 4 תיעשה בהדרגה ובשיעורים שווים, ככל האפשר, במשך שש שנים, החל משנת הלימודים התשמ"ו, על פי צווים שייתן שר החינוך בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובלבד שהחלת חוק לימוד חובה תסתיים לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ"ב.

ואולם השלמת החלת חוק לימוד חובה על ילדים בגילאי 3 עד 4 נדחתה פעמים מספר (לרוב במסגרת חוקי ההסדרים בשנים השונות). כך, בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16) (תיקון מס' 6) שחוקק בסעיף 43 בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998, נקבע כי החלת חוק לימוד חובה על ילדים בגילאי 3 עד 4, תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשס"ט.

עד כה, הוחל חוק לימוד חובה כאמור מכוח צווים שנתן שר החינוך לגבי כ-106,000 ילדים בגילאי 3 עד 4 המתגוררים ביישובים ובשכונות שקבע השר – צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט-1999 וצו לימוד חובה (החלה בגני ילדים),התשס"א-2001.

כיום, במקומות שבהם הוחל חוק לימוד חובה, המדינה והרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא גן הילדים, נושאות במלוא עלות גן הילדים, ואילו הורי הילדים אינם נדרשים לשלם ולהשתתף במימונו. באזורים שבהם טרם הוחל חוק לימוד חובה, עלויות הגן נחלקות בין המדינה והרשות המקומית המשתתפות באופן חלקי במימון עלות גן הילדים, לבין הורי הילדים, המשתתפים במימון העלות בהתאם לגובה ההכנסה לנפש של המשפחה.

ואולם החלת חוק לימוד חובה השנה, על כלל הילדים במדינה בגילאי 3 עד 4, כמתחייב מתיקון מס' 16, דורשת תוספת תקציב ניכרת העומדת על קרוב למיליארד שקלים חדשים לבסיס תקציב משרד החינוך. לפיכך, כדי לעמוד במסגרת התקציב לשנת 2009, מוצע לדחות את השלמת תהליך ההחלה ההדרגתית של תיקון מס' 16 כך שיושלם בשנת הלימודים התשע"ט.

השפעת החוק המוצע על זכויות ילדים:'
החוק המוצע דוחה את השלמת החלתו של חוק לימוד חובה על ילדים בגיל 3 עד 4 משנת הלימודים התשס"ט לשנת הלימודים התשע"ט.

ניתוחים והשפעות

פגיעה נוספת ברפורמה שמשרד החינוך מנסה לבצע. אין כל סיבה שדחייה כזאת לא תועלה כהצעת חוק רגילה ותדון בועדת החינוך.