חוק ההסדרים/הסדרת חוק הטיס

תקציר

התאמת חוק הטיס לעולם התעופה המודרני ויישום הנחיות ארגון התעופה הבינלאומי.

  • עמודים 117-118 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • החלטת ממשלה מס' 161, שיפור מערך הרגולציה בתעופה
  • סעיף 30 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010 (עצמאות רשות התעופה האזרחית)

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

דברי הסבר

חוק הטיס הקיים היום הינו חוק מנדטורי ונכנס לתוקף בשנת 1927. על מנת להתאים את חוק הטיס לעולם התעופה המודרני ועל מנת להעמיד לידי רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הכלים הנדרשים לשם פיקוח והסדרה של הענף, נדרשים בחוק זה שינויים מהותיים.

ענף התעופה האזרחית הינו ענף הפועל בהתאם לאמנת התעופה האזרחית הבינלאומית שנחתמה בשיקגו ב-7 בדצמבר 1944, ובהתאם לתקינה ענפה (אלפי סטנדרטים והמלצות) שמוציא ארגון התעופה הבינלאומי (ICAO) בנושאים השונים הנוגעים לתעופה, המחייבת את כלל המדינות החברות באמנה. העמידה בתקינה הבינ"ל הנ"ל הינה תנאי הכרחי לקיום קשרי תעופה תקינים עם מדינות העולם.

במסגרת ביקורות שנערכו בשנים האחרונות על ידי ארגון התעופה הבינלאומי ועל ידי רשות התעופה הפדראלית של ארצות הברית (FAA), התגלו ליקויים משמעותיים, לרבות ליקויים בתשתית החקיקתית הקיימת. בין היתר, הביא הדבר להורדת דירוג התעופה של מדינת ישראל על ידי רשות התעופה הפדראלית של ארצות הברית.

השינויים המוצעים יתאימו את החקיקה הישראלית לדרישות האמנה ולהנחיות ICAO ויעמידו את ישראל בקו אחד עם הסטנדרטיים הבינלאומיים המקובלים בענף התעופה. בנוסף, תיקונים אלו מהווים נדבך מרכזי במסגרת המאמצים לחזרתה של ישראל לדירוג התעופתי הגבוה.

הצעת חוק ההסדרים 2009-2010

סעיף 30

רשות התעופה האזרחית (להלן – הרשות) הוקמה כרשות במשרד התחבורה, מכוח חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005 (להלן – החוק), וזאת, במקום מינהל התעופה האזרחית שפעל עד אז.

בשנות פעילותה של הרשות הוכח שכדי שתוכל לעמוד בהצלחה בסטנדרטים הבין-לאומיים המחייבים בעולם התעופה האזרחי-הבין-לאומי, יש צורך בחיזוק עצמאותה. לצורך כך מונתה ועדה בין-משרדית (להלן – הוועדה), בראשותו של מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לבחינת הדרכים לחיזוק עצמאותה ומעמדה של הרשות, אשר הגישה את המלצותיה ביום 26 בינואר 2009 וקבעה בין השאר, שתקציב הרשות ינוהל ישירות על ידי מנהל הרשות מול אגף תקציבים במשרד האוצר בלא מעורבות משרד התחבורה.

ההסדר הקיים בסעיף 9 לחוק, ולפיו תקציב הרשות נקבע בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד התחבורה, אינו מספיק לצורך החלת עצמאות תקציבית לרשות, שכן הוא יוצר תלות ממשית בין הרשות לבין משרד התחבורה, אשר לו סדרי עדיפות משלו.

על כן מוצע לתקן את סעיף 9 לחוק ולהוסיף לו את סעיף קטן (ב), הקובע הוראות מיוחדות לעניין תקציב הרשות.