חוק ההסדרים/הכרה בקופת חולים נוספת

תקציר

הקמת קופת חולים חמישית. הקלת תנאי המעבר בין קופות החולים.

  • עמוד 82 בהצעת מדיניות 2008 (הגברת התחרות בין קופות החולים)
  • עמוד 37 בהצעת מדיניות 2009
  • החלטת ממשלה מס' 3990, הכרה בקופת-חולים נוספת
  • סעיף 60(1-2) בהצעת חוק ההסדרים 2009
  • עמודים 61-63 בהצעת מדיניות 2009-2010
  • סעיפים 35-36 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010

סעיפים קשורים

כתבות מהעיתונות

ניתוחים והשפעות

א. קשה לאמוד השפעה על השירות והמשמעויות הכספיות הנובעות מהקמת קופה חמישית.
ב. אם קיימת חשיבות לתחרות בין הקופות, יש לאפשר להן יתר גמישות ניהולית בפרסום ובניהול השב"ן.

דברי הסבר

הצעת מדיניות 2009

מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד 1994 (להלן – החוק) פועלות בישראל ארבע קופות חולים, שהיו קיימות עוד טרם לחקיקת החוק. שוק הבריאות מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה המתבטאת בכך ששתי קופות החולים הגדולות מחזיקות בנתח שוק של כ-80%.

קיומם של ארבעה מבטחים קבועים במשך תקופה ארוכה כאמור פוגע ביכולת הבידול של הקופות ומגביל את אפשרויות התחרות בשוק. לעניין זה יש לציין, כי שיעור מעברי המבוטחים בין קופות החולים הינו מועט ועומד על כ-1% בשנה בלבד.

היעדר תחרות בשוק פוגע בתמריצי התייעלות של קופות החולים ועל כן עלול להביא לבזבוז המשאבים הציבוריים המועברים לקופות החולים, העומדים כיום על כ-26 מיליארד ש"ח בשנה, וכן להביא לפגיעה ברמת השירותים הניתנים למבוטחים.

על כן, במטרה להגביר את התחרות בשוק הבריאות, מוצע להכיר בתאגיד כקופת חולים בהתאם להמלצות ועדת היגוי בינמשרדית לעניין הכרה בתאגיד כאמור. המדינה תעמיד לתאגיד שייבחר סכום של 20 מיליון ש"ח כמענק הקמה. ועדת ההיגוי תקבע את תנאי ההכרה כמפורט בהצעת ההחלטה.

בנוסף, מוצע להקל את תנאי מעבר המבוטחים בין קופות החולים, כך שתושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת החולים פעמיים בשנה. כמו כן, תושב המעוניין לעבור מקופת חולים אחת לאחרת – קבלתו בקופה הקולטת תיכנס לתוקף באחד מ-6 המועדים המוצעים בהחלטה, וזאת במקום 4 המועדים המנויים בחוק כנוסחו כיום. זאת ועוד, מוצע להנחות את שר הבריאות לקבוע, כי ניתן יהיה להגיש למוסד לביטוח לאומי, לרבות באמצעות אתר אינטרנט, בקשה לרישום בקופת חולים, הודעה על מעבר בין קופות חולים והודעה בדבר ביטול הודעה על מעבר כאמור. זאת, מלבד אפשרות ההגשה באמצעות בנק הדואר כקבוע בסעיף 4א לחוק.

הצעת חוק ההסדרים 2009

לפסקה (2)

סעיף 5 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), שעניינו מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת, קובע, בין השאר, כי תושב לא יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים, אלא לאחר שחלפה תקופה של שנה אחת לפחות מהיום שנרשם בה. עוד קובע הסעיף האמור, כי הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת תיכנס לתוקף באחד מארבעה מועדים הקבועים בחוק (1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר), לפי המועד הקרוב ליום מסירת ההודעה.

כדי להגביר את התחרות במערכת הבריאות מוצע להקל את תנאי המעבר של המבוטחים בין קופות החולים, כך שתושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים פעמיים בשנה. כמו כן, מוצע לקבוע שישה מועדים לכניסה לתוקף של הודעה על מעבר בין קופות חולים (1 בינואר, 1 במרס, 1 במאי, 1 ביולי, 1 בספטמבר ו-1 בנובמבר), וזאת במקום ארבעה מועדים הקבועים כאמור בחוק בנוסחו כיום.

לפסקה (3)

החלטת הממשלה מס' 3990 מיום כ"ג באב התשס"ח (24 באוגוסט 2008), קובעת כללים ותנאים לעניין הכרה בתאגיד כקופת חולים, במטרה להגביר את התחרות במערכת הבריאות ולהביא בכך להתייעלות קופות החולים. במסגרת ההחלטה האמורה הורתה הממשלה, בין היתר, על הקמת ועדת היגוי לעניין זה שבראשה יעמדו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר. שר הבריאות יהיה רשאי להכיר בתאגיד כקופת חולים אם נבחר בידי ועדת ההיגוי והתקיימו לגביו תנאים נוספים כמפורט בהחלטת הממשלה האמורה.

לפסקה (10)

סעיף 29 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים לא תחזיק ולא תרכוש אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד אחר, לא תהיה בעל עניין בו ולא תתקשר במטרה ליצור מיזם, אלא אם כן נתקיימו התנאים הקבועים לעניין זה באותו סעיף, ובכלל זה כי פעילות התאגיד האחר או המיזם הם בתחום הבריאות בלבד.

מפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6798/05 מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל, דינים עליון עד 225 (2008), שניתן ביום י"ט באדר א' התשס"ח (25 בפברואר 2008), עולה כי שירותים משקיים הניתנים לבתי חולים, דוגמת שירותי כביסה, אינם נכללים תחת הקטגוריה "תחום הבריאות" האמורה בסעיף 29 (א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

יצוין כי מתן שירותים משקיים כאמור, באמצעות תאגיד הנשלט בידי קופת חולים, עשוי להיות יעיל יותר מביצוע שירותים אלה על ידי מוסדות קופת החולים עצמם או על ידי רכישת שירותים מספק שירותים חיצוני, והוא מאפשר גמישות תפעולית וחסכון במשאבים.

אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף 29 האמור, ולקבוע בו כי שר הבריאות ושר האוצר יהיו רשאים לתת היתר לקופת חולים לרכוש או להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד אחר, אשר תחום עיסוקו הוא אספקת שירותי עזר משקיים בתחומי הפעילות של קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או בתחומי הפעילות של בתי חולים, אף אם פעילותו של התאגיד האמור אינה בתחום הבריאות. עוד מוצע לקבוע כי עיקר פעילותו של התאגיד כאמור תהיה בתחום אספקת שירותי עזר משקיים לקופת החולים או לבתי החולים שבבעלותה, אלא אם כן שר הבריאות ושר האוצר קבעו בהיתר כי כל פעילותו של התאגיד האחר תהיה אספקת השירותים האמורים לקופה ולבתי החולים שבבעלותה.

שאר התנאים הקבועים בסעיף 29, ובכלל זה הוראות סעיפים קטנים (ג), (ג1) ו-(ה) שבו, יחולו על התאגיד האחר ועל מתן ההיתר לקופת החולים להחזיק או לרכוש אמצעי שליטה באותו תאגיד. בנוסף, מוצע לקבוע כי קופת החולים תחזיק במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר, אלא אם כן שר הבריאות ושר האוצר קבעו בהיתר שניתן לקופה, כי היא רשאית להחזיק בחלק מאמצעי השליטה באותו תאגיד, ובלבד שהקופה תהיה בעלת השליטה בתאגיד.

הצעת מדיניות 2009-2010

הכללים הקיימים כיום מונעים בפועל מגורמים פוטנציאלים לפעול כמבטחים במערכת הבריאות. מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק) פועלות בישראל ארבע קופות חולים שהיו קיימות עוד טרם לחקיקת החוק. קיומם של ארבעה מבטחים קבועים במשך תקופה ארוכה כאמור שוחק את הבידול בין הקופות ומצמצם את אפשרויות התחרות בשוק. לעניין זה יש לציין, כי שיעור מעברי המבוטחים בין קופות החולים הינו מועט ועומד על כ-1% בשנה בלבד.

שוק הבריאות מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה המתבטאת בכך ששתי קופות החולים הגדולות מחזיקות בנתח שוק של כ-80%.

היעדר תחרות בשוק פוגע בתמריצי ההתייעלות של קופות ההולים ועל כן עלול להביא לבזבוז וניצול לא יעיל של המשאבים הציבוריים המועברים לקופות החולים, העומדים כיום על כ-25 מיליארד ש"ח בשנה, וכן להביא לפגיעה ברמת השירותים הניתנים למבוטחים.

הסיבות למיעוט המבטחים בישראל, נובעות בעיקרן מחסמי כניסה גבוהים לשוק – הן מתוקף החוק והתקנות הקובעים את תנאי ההפעלה והן מתוקף תנאי השוק הנוכחיים, ובכלל זה שיעור מעברים נמוך בין הקופות. בתנאים אלה, הסבירות שיימצא גורם המעוניין בהפעלת קופת חולים נוספת, נמוך. על כן, במטרה להגביר את התחרות בשוק הבריאות, מוצע לבצע תיקונים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שיאפשרו כניסת גורמים פרטיים לשוק, תוך הגבלת שיעור הרווחה וביסוסו על התייעלות בניהול הקופה.

לאור האמור מוצע לאמץ את סעיף 36 להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (חיקוני חקיקה) התשס"ה-2004, הקובע כי חברה פרטית תוכל לפעול כקופת חולים. בהצעה המתוקנת יוצגו תנאי סף שהעומד בהם יהיה זכאי לקבל רישיון לפעול כקופת חולים נוספת, עם אפשרות להכיר ביותר מתאגיד אחד כקופת חולים. בנוסח המוצע יוגבל שיעור הרווח שיוכלו הבעלים של הקופה הפרטית למשוך כשיעור מחלק היחסי של הקופה במקורות החוק, זאת לשם מניעת קיום תמריץ לרווח על חשבון חסכון בהוצאות. שיעור הרווח המרבי בתוספת הוצאות ההנהלה וכלליות של הקופה הפרטית לא יעלו על שיעור הוצאות ההנהלה וכלליות בקופות האחרות.

על פי המוצע, הקצאת המקורות לקופה תהיה לפי נוסחת הקפיטציה בניכוי 2%. תחת ההנחה שבמהלך השנים הקרובות יתייצב מספר המבוטחים בקופה על 5% מהמבוטחים לפחות, היקף החיסכון התקציבי הצפוי יעמוד על כ-25 מיליון ש"ח.

עוד יצוין בהקשר זה, כי החלטת הממשלה מס' 3990 מיום 24 באוגוסט 2008 (להלן – ההחלטה) קבעה כי תוקם ועדת היגוי בין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והממונה על התקציבים, לצורך הכרה בקופת חולים נוספת. בהחלטה נקבע כי אם יתגלו חילוקי דעות בין חברי ועדת ההיגוי, הם יובאו להכרעת הממשלה. בישיבות הראשונות של ועדת ההיגוי התברר כי קיימים חילוקי דעות בין החברים בעניין העקרונות המנחים שלפיהם תפעל קופת החולים הנוספת. על כן, הוחלט לפנות לממשלה ולקבוע כי לאחר בחינת מערך קופות החולים התגלה הצורך בשינוי הכללים והחסמים הקיימים, כך שתאגיד למטרת רווח יוכל להיות קופת חולים.

לצד סל השירותים הבסיסי, מפעילות קופות החולים תוכניות שב"ן (שירותי כריאות נוספים). תוכניות אלה כוללות שירותים נוספים שאינם ניתנים בסל הבסיסי, ומחולקות לשני רבדים של רמות שירות. מבוטח הרוצה להצטרף לתוכניות אלו מחויב לעמוד בתקופת אכשרה טרם זכאותו לקבלת השירותים הכלולים כתוכנית, הנעה בין 3 חודשים ל-24 חודשים, בהתאם למדיניות הקופה. מבוטח העובר מקופה אחת לקופה אחרת מחויב לצבור את תקופת האכשרה שנית על מנת להיות זכאי לקבלת השירותים הכלולים בתוכנית השב"ן של הקופה אליה עבר, גם אם הוא עבר תקופה דומה בקופה הקודמת. דבר זה מצמצם את המעברים בין הקופות. בהתאם לכך, מוצע לקבוע, כי מתקופת האכשרה לזכאות לשירותי בריאות נוספים תנוכה התקופה כה היה המבוטח חבר בתכנית לשירותי כריאות נוספים בקופה שממנה עבר.

הצעת חוק ההסדרים 2009-2010

פסקה (3)

סעיף 5 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), שעניינו מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת, קובע, בין השאר, כי תושב לא יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים, אלא לאחר שחלפה תקופה של שנה אחת לפחות מהיום שנרשם בה. עוד קובע הסעיף האמור, כי הודעה על מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת תיכנס לתוקף באחד מארבעה מועדים הקבועים בחוק (1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר), לפי המועד הקרוב ליום מסירת ההודעה.

במטרה להגביר את התחרות במערכת הבריאות מוצע להקל את תנאי המעבר של המבוטחים בין קופות החולים, כך שתושב יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים פעמיים בשנה. כמו כן, מוצע לקבוע שישה מועדים לכניסה לתוקף של הודעה על מעבר בין קופות חולים (1 בינואר, 1 במרס, 1 במאי, 1 ביולי, 1 בספטמבר ו-1 בנובמבר), וזאת במקום ארבעה מועדים הקבועים כאמור בחוק כנוסחו כיום.

פסקה (4)

סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים תצרף לתכנית לשירותי בריאות נוספים כל חבר המבקש להצטרף לתכנית ולא תגביל את הצטרפותו או את זכויותיו בעת הצטרפותו בתנאי כלשהו, למעט תקופות אכשרה סבירות (סעיף קטן (ג)(1)). עוד נקבע, כי הקופה רשאית לקבוע לעניין תקופות אכשרה כאמור הוראות שונות לגבי מעבר מתכנית של קופה אחרת.

חיוב מבוטח העובר מקופת חולים אחת לאחרת ומבקש להצטרף לתכנית לשירותי בריאות נוספים של אותה קופה, לעבור את תקופות האכשרה הנדרשות באותה תכנית במלואן, בלא התחשבות בוותק שצבר בתכנית לשירותי בריאות נוספים שבה היה חבר בקופת החולים שממנה עבר, יוצרת חסם מהותי, במעבר מקופת חולים אחת לאחרת, ואינה מתיישבת עם הטעמים שביסוד קביעת תקופת אכשרה.

אשר על כן, מוצע לקבוע כי מבוטח העובר מקופת חולים אחת לאחרת, יהיה פטור מתקופת אכשרה בתכנית לשירותי בריאות נוספים כמשך חברותו בתכנית לשירותי בריאות נוספים בקופה שממנה עבר. פטור זה יחול במעבר בין רבדים מקבילים של התכניות, כדי שלא להעניק למבוטח שעבר לקופה חדשה יתרון על פני מבוטח ותיק של אותה קופה החבר ברובד שירותים נמוך יותר. זאת, בתנאי שהצטרף לתכנית לשירותי בריאות נוספים של הקופה החדשה שאליה עבר בתוך 60 ימים ממועד הצטרפותו לקופה.

פסקאות (1), (9), (11) עד (15) ו-(19) עד (20)

קופות החולים שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הוכרו מכוחו (סעיף 67 לחוק והתוספת השביעית לו). עוד קבע החוק תנאים להכרה בתאגיד המבקש לפעול כקופת חולים בהתאם לחוק (סעיף 25 לחוק). אחד התנאים להכרה בתאגיד כקופת חולים הוא כי מסמכי היסוד של התאגיד אינם מאפשרים חלוקת רווחים שנצברו בו. בפועל, לא הוכר עד היום תאגיד נוסף כלשהו כקופת חולים מכוח החוק.

אבן יסוד של חוק ביטוח בריאות ממלכתי היא קיומה של תחרות בין קופות החולים, תחרות המביאה לשיפור ברמת השירותים ובאיכות השירותים הניתנים מכוח החוק. במצב הנוכחי, בשל חסמי כניסה גבוהים לשוק, תחרות זו מוגבלת.

התיקון המוצע נועד לאפשר פעולה של קופת חולים למטרות רווח (שכונתה, לעניין זה – קופת חולים בבעלות פרטית). הכרה בקופת חולים נוספת, אשר בשל צורת ההתאגדות שלה תפעל ביעילות כלכלית רבה יותר מאשר קופות החולים הקיימות, תשפר את רמת השירות לתושבים, ותניע גם את קופות החולים הקיימות לייעל את שירותיהן ולשפר את איכותם ורמתם, כדי לעמוד בתחרות למול קופת החולים בבעלות פרטית.

על הקופה בבעלות הפרטית יחולו הכללים החלים על כלל קופות החולים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות החובה לספק את שירותי הבריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, וכן החובה לקבל כל תושב שיבחר להירשם בה, בלא הגבלות והתניות.

במטרה להבטיח כי הרווח של הקופה בבעלות פרטית יהיה כתוצאה מהתייעלות בניהול הקופה, מוצע גם להסמיך את שר הבריאות ואת שר האוצר לקבוע את שיעור הרווח המרבי של הקופה, וזאת בשים לב לכך ששיעור הרווח והוצאות המינהל בקופה בבעלות פרטית לא יעלו על שיעור הוצאות המינהל בקופות החולים האחרות.

לפי התיקון המוצע, שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, יהיה רשאי להכיר בתאגיד כקופת חולים בבעלות פרטית, לבקשת אותו תאגיד ולאחר בחינת פרטים שיימסרו בידי התאגיד. הפרטים האמורים כוללים, בין השאר, פירוט השינויים שבדעת התאגיד להציע ביחס לסל שירותי הבריאות, פרטים בדבר הספקים שבאמצעותם הוא מתכוון לספק את השירותים, רשימת בעלי אמצעי השליטה בו, האמצעים הכספיים שלו, וכל נתון נוסף שיידרש לדעת השרים לשם הדיון בבקשה.

ההכרה בתאגיד כקופת חולים תכלול תנאים, שייקבעו על ידי השרים, אשר נועדו להבטיח את יציבות קופת החולים שתוקם, ובכלל זה דרישות מבעלי השליטה בקופה, הוראות לעניין משיכת דיבידנד ושיעור הרווח המרבי המותר לקופה, סכום המענק שיינתן לקופה מאוצר המדינה והתנאים לקבלתו, והוראות בעניינים נוספים הנדרשים בשל אופייה של הקופה כקופה בבעלות פרטית.

עוד מוצע לקבוע, לעניין קופה בבעלות פרטית, כי מתוך סכום ההקצאה לקופה ממקורות המימון לפי החוק ינוכה סכום בשיעור 2% אשר יועבר לאוצר המדינה. שיעור הניכוי כאמור משקף את התקציב שבו תוכל הקופה לספק את השירותים לתושבים באיכות וברמה הנדרשים, בהתחשב ביעילותה בהפעלת השירותים.

בהתחשב באופייה הציבורי של פעילות קופה בבעלות פרטית, מוצע להחיל גם עליה מבחנים לצורך תמיכה בקופות חולים, אשר נקבעו מכוח הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, אלא אם כן נקבע אחרת באותם מבחנים.

עוד מוצע לקבוע, כי שליטה בקופה בבעלות פרטית והחזקת אמצעי שליטה בה בשיעור העולה על עשרה אחוזים יהיו מותנים בהיתר שייתנו השרים, וכן מוצע לקבוע עבירה פלילית בשל אי-קיומן של ההוראות המוצעות.

פסקה (18)

סעיף 29 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופת חולים לא תחזיק ולא תרכוש אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד אחר, לא תהיה בעל עניין בו ולא תתקשר במטרה ליצור מיזם, אלא אם כן נתקיימו התנאים הקבועים לעניין זה באותו סעיף, ובכלל זה כי פעילות התאגיד האחר או המיזם הם בתחום הבריאות בלבד.

מפסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 05/6798 מכבסת שלג חדרה (1985) בע"מ נ' מדינת ישראל, דינים עליון 225 (2008), שניתן ביום י"ט באדר א' התשס"ח (25 בפברואר 2008), עולה כי שירותים משקיים הניתנים לבתי חולים, דוגמת שירותי כביסה, אינם נכללים תחת הקטגוריה "תחום הבריאות" האמורה בסעיף 29 (א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

יצוין כי מתן שירותים משקיים כאמור, באמצעות תאגיד הנשלט בידי קופת חולים, עשוי להיות יעיל יותר מביצוע שירותים אלה על ידי מוסדות קופת החולים עצמם או על ידי רכישת שירותים מספק שירותים חיצוני, והוא מאפשר גמישות תפעולית וחיסכון במשאבים.

אשר על כן, מוצע לתקן את סעיף 29 האמור, ולקבוע בו כי שר הבריאות ושר האוצר יהיו רשאים לתת היתר לקופת חולים לרכוש או להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד אחר, אשר תחום עיסוקו הוא אספקת שירותי עזר משקיים בתחומי הפעילות של קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או בתחומי הפעילות של בתי חולים, אף אם פעילותו של התאגיד האמור אינה בתחום הבריאות.

עוד מוצע לקבוע כי עיקר פעילותו של התאגיד תהיה בתחום אספקת שירותי עזר משקיים לקופת החולים או לבתי החולים שבבעלותה, אלא אם כן שר הבריאות ושר האוצר קבעו בהיתר כי כל פעילותו של התאגיד האחר תהיה אספקת השירותים האמורים לקופה ולבתי החולים שבבעלותה.

שאר התנאים הקבועים בסעיף 29, ובכלל זה הוראות סעיפים קטנים (ג), (ג1) ו-(ה) שבו, יחולו על התאגיד האחר ועל מתן ההיתר לקופת החולים להחזיק או לרכוש אמצעי שליטה באותו תאגיד. בנוסף, מוצע לקבוע כי קופת החולים תחזיק במלוא אמצעי השליטה בתאגיד האחר, אלא אם כן שר הבריאות ושר האוצר קבעו בהיתר שניתן לקופה, כי היא רשאית להחזיק בחלק מאמצעי השליטה באותו תאגיד, ובלבד שהקופה תהיה בעלת השליטה בתאגיד.