חוק ההסדרים/הגברת התחרות בין קופות החולים
תקציר
גביית מס בריאות על ידי קופות החולים ישירות מהמבוטחים
- עמוד 135 בהצעת מדיניות 2009
- החלטת ממשלה מס' 4043, הגברת התחרות בין קופות-החולים
- סעיף 60 בהצעת חוק ההסדרים 2009
- החלטת ממשלה מס' 137, הגברת התחרות בין קופות החולים
- סעיף 35 בהצעת חוק ההסדרים 2009-2010
סעיפים קשורים
- הגברת התחרות בין קופות החולים – גביית מס בריאות על ידי קופות החולים ישירות מהמבוטחים.
- הכרה בקופת חולים נוספת – הקמת קופת חולים חמישית.
כתבות מהעיתונות
- האוצר שוב מנסה: מס מעקרות בית ללא הכנסה, באתר ynet, 07/08/08
- קופות החולים יגבו חלק ממס הבריאות – במקום המדינה, באתר TheMarker, 07/08/08
- האוצר מנסה לגבות מס בריאות אחיד ולא מדורג, באתר ynet, 21/09/08
- הלם ועלבון בקופות החולים: מנכ"לי הקופות נחקרו על ידי חוקרי רשות ההגבלים, באתר TheMarker, 28/09/08
- פרופ' אייל גרוס, חוק ההסדרים 2009 – הפרטה בפועל של מערכת הבריאות, באתר עבודה שחורה, 12/05/09
ניתוחים והשפעות
הטלת "מס גולגולת" אחיד בסך 90 ש"ח על עקרות בית ועל כל מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות, ואשר טרם הגיע לגיל פרישת חובה (פרט למקבלי הבטחת הכנסה, קצבת נכות או מזונות). בד-בבד יופחת סכום דומה מזה הנגבה כיום על ידי הביטוח הלאומי כ"מס הבריאות". מס גולגולת זה ייגבה מן המבוטחים ישירות באמצעות מערכת גבייה חדשה שיקימו הקופות.
א. פגיעה בזכות לשוויון בתחום הבריאות והגדלת הפער בין עניים לעשירים מכיוון שגביית המס לא תהיה פרוגרסיבית לפי מצב ההכנסה אלא אחידה לכולם.
ב. קיים חשש כי מבוטחים שלא יהיה באפשרותם לשלם סכום זה יופלו לרעה על ידי הערמת קשיים למי שאינו משלם.
ג. תוספת הוצאות לקופות הנובעות מהקמת מערך גבייה שבוטל ב-1995.
דברי הסבר
הצעת מדיניות 2009
מעצבי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הטילו את האחריות למתן שירותי הבריאות על קופות החולים מתוך אמונה כי חופש הבחירה של האזרח ותחרות בין קופות החולים תבטיח איכות שירות גבוהה תוך ניהול יעיל ותמריץ לשיפור תמידי לטובת האזרח.
יחד עם זאת, מאחר שאין תחרות על סל השירותים הבסיסי ועל מחירי הפרמיות, שהן מס בריאות, נראה כי למרות ההבדלים בין הקופות במתן השירותים (העסקת רופאים עצמאיים מול שכירים, גישה לרפואה מקצועית, שירותי הביטוח המשלים וכד') שיעור המעבר בין הקופות הינו מועט ועומד על 1% בלבד לשנה. זאת, בשל קשיי הבחנה בהבדלים בין הקופות, המתייחסים לאיכות שירותי הרפואה, בשונה ממחיר.
אחד ההסברים להעדר תחרות בין קופות החולים כאמור הינו העדר יכולתו של המבוטח לראות את הערך שהוא מקבל תמורת כסף (value for money). כך, פרמיית הביטוח היא מס המשולם לידי המוסד לביטוח לאומי ואיננה קשורה ישירות לאיכות השירותים המסופקים. בתנאים הקיימים היום, קופות החולים מתחרות על איכות השירות באמצעות שיווק אגרסיבי וזאת על חשבון כספי סל שירותי הבריאות.
על כן, מוצע לאפשר לקופות החולים להתחרות גם על גובה הפרמיה של הסל הבסיסי. מתן אפשרות להתחרות ב"ערך תמורת כסף שהקופות נותנות למבוטחיהן תביא להגברת התחרות בין הקופות ולייעול השירותים. על מנת למנוע סלקציה של מבוטחים על בסיס מצב סוציו אקונומי על ידי קביעת פרמיה גבוהה, מוצע לאפשר את התחרות עד לסכום של 90 ש”ח וזאת האופן אחיד בין חברי הקופה שגילם 18 עד 65 ושלא משתלמת להם גמלת הבטחה מאת המוסד לביטוח לאומי או גמלת נכות או תשלום מזונות. במקביל, מוצע לקבוע פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על הכנסה שהיא עד 35% מהשכר הממוצע וכן מי שאינו עובד ואינו עצמאי אשר הכנסתו נמוכה מ-35% מהשכר הממוצע, וזאת על מנת להגדיל את הפרוגרסיביות בגביית דמי הביטוח. החיסכון הצפוי לקופת המדינה בהקטנת השלמת עלות סל שירותי הבריאות כתוצאה מהגדלת בסיס הגביה מהציבור, לרבות ביטול הפטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מעקרות בית, צפוי לעמוד על כ-300 מיליון ש"ח בשנה. כמו כן, יישום ההחלטה יתקן עיוותים הקיימים כיום בגבית דמי ביטוח בריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
הצעת חוק ההסדרים 2009
חוק ביטוח בריאות ממלכתי מטיל את האחריות לאספקת שירותי הבריאות על קופות החולים. ההנחה העומדת בבסיס החוק האמור היא שחופש הבחירה של האזרח והתחרות בין קופות החולים יבטיחו את איכות השירותים הניתנים בידי הקופות, וזאת, בין השאר, על ידי יצירת תמריץ תמידי לקופות החולים להמשיך את תהליך ההתייעלות ולשפר את השירות הרפואי ואיכותו.
עם זאת, העובדה כי סל השירותים הבסיסי הניתן על ידי קופות החולים הוא אחיד ומוגדר על פי חוק, לצד הקושי היסודי להעריך את איכות השירות הרפואי הניתן על ידי קופות החולים, הביאו לידי מצב של צמצום התחרות בין קופות החולים. כך, על אף שקיימים כמה הבדלים משמעותיים בין קופות החולים, לרבות באופן מתן השירותים בקהילה, אפשרויות הגישה לרפואה מקצועית, שירותי הביטוח המשלים והסדרי הבחירה בשירותי האשפוז, שיעור המעבר בין הקופות הוא מזערי ועומד על כ-1% בלבד לשנה.
בהתאם לאמור, קיים צורך לפעול לשיפור השירות הניתן למבוטחים באמצעות הגברת התחרות בין קופות החולים, ולהבטיח את האמצעים להשגת אותה מטרה, וזאת במקביל לתיקון עיוותים שונים הקיימים כיום בגביית דמי ביטוח בריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
עיקרו של התיקון המוצע הוא קביעת תשלום חודשי בר-הפחתה שיחול על החברים בכל קופת חולים, תוך מתן אפשרות לקופות לקבוע הנחה מהסכום המרבי שנקבע לאותו תשלום, ובכך להביא לתחרות בין הקופות על היקף התשלומים שיחולו על חבריהן, בעבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי. מוצע לקבוע כי התשלום האמור יחול על כלל המבוטחים החייבים בדמי ביטוח בריאות, וכן על עקרות הבית. במקביל מוצע לקבוע כי מי שחל עליו תשלום כאמור, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על 35% מהשכר הממוצע וכן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
הצעת חוק ההסדרים 2009-2010
פסקאות (2), (5) עד (10) ו-(21)(א)
חוק ביטוח בריאות ממלכתי מטיל את האחריות לאספקת שירותי הבריאות על קופות החולים. ההנחה העומדת בבסיס החוק האמור היא שחופש הבחירה של האזרח והתחרות בין קופות החולים יבטיחו את איכות השירותים הניתנים בידי הקופות, וזאת, בין השאר, על ידי יצירת תמריץ תמידי לקופות החולים להמשיך את תהליך ההתייעלות ולשפר את השירות הרפואי ואיכותו.
עם זאת, העובדה כי סל השירותים הבסיסי הניתן על ידי קופות החולים הוא אחיד ומוגדר על פי חוק, לצד הקושי היסודי להעריך את איכות השירות הרפואי הניתן על ידי קופות החולים, הביאו לידי מצב של צמצום התחרות בין קופות החולים. כך, על אף שקיימים כמה הבדלים משמעותיים בין קופות החולים, לרבות באופן מתן השירותים בקהילה, אפשרויות הגישה לרפואה מקצועית, שירותי הביטוח המשלים והסדרי הבחירה בשירותי האשפוז – שיעור המעבר בין הקופות הוא מזערי ועומד על כ- 1% בלבד לשנה.
בהתאם לאמור, קיים צורך לפעול לשיפור השירות הניתן למבוטחים באמצעות הגברת התחרות בין קופות החולים, ולהבטיח את האמצעים להשגת אותה מטרה, וזאת במקביל לתיקון עיוותים שונים הקיימים כיום בגביית דמי ביטוח בריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
עיקרו של התיקון המוצע הוא קביעת תשלום חודשי בר-הפחתה שיחול על החברים בכל קופת חולים, תוך מתן אפשרות לקופות לקבוע הנחה מהסכום המרבי שנקבע לאותו תשלום, ובכך להביא לתחרות בין הקופות על היקף התשלומים שיחולו על חבריהן, בעד שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי. מוצע לקבוע כי התשלום האמור יחול על כלל המבוטחים החייבים בדמי ביטוח בריאות (למעט עקרות בית). במקביל מוצע לקבוע כי מי שחל עליו תשלום כאמור, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות על חלק ההכנסה שלו שאינו עולה על 35% מהשכר הממוצע וכן יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.