חוסן אישי - יוזמת הטרנזישן

חוסן אישי הוא אחד המרכיבים במודל יוזמת הטרנזישן. המודל נוצר כדי לעזור לפעילים להפעיל את יוזמת הטרנזישן בקהילתם. המודל מחולק לחמישה שלבים. "חוסן אישי" הוא אחד המרכיבים בשלב השני "מעמיקים".

השקעת האנרגיה שלנו לטובת יצירת טרנזישן יכולה להמריץ ולעורר אך גם לעייף.

האתגר

אנשים הנמשכים לטרנזישן, דואגים מאוד לעולם הסובב אותם, לילדיהם, לקהילותיהם ובכלל לעתיד החיים על פני כדור הארץ. יחד עם זאת, לרוב הם משקיעים מזמנם, מהאנרגיות ומהכישורים שלהם הרבה מעבר ליכולתם להתמיד לאורך זמן בהשקעה זו.

תיאור

כאשר אנו מעורבים בטרנזישן, מהי הדרך הטובה ביותר להישאר מאוזנים במה שאנו מעניקים ומקבלים? כיצד אפשר לשמר מקום וזמן למנוחה ולמצוא מקורות שיזינו ויחדשו את המשאבים שלנו? לצד החוסן הקהילתי והחברתי, ככל שאנו באופן אישי בעלי חוסן רב יותר, כך נוכל להתמודד ולהגיב טוב יותר לאתגרים של זמננו.

פתרון

כל אחד מאיתנו אחראי לרווחתו האישית (well being). הבטיחו איזון בין פעילות למנוחה והיו ערים לסימנים מקדימים של שחיקה. הקדימו לבקש ולקבל תמיכה.

תיאור מלא

הנר שלי דולק משני צדדיו; הוא לא יחזיק עד סוף הליל; אך אבוי לאויבי, והידד לחבריי – מפיק הוא אור נפלא! - Edna St Vincent Millay

כאשר אנו עסוקים בטרנזישן, מהי הדרך הטובה ביותר להישאר מאוזנים בתהליך הנתינה והקבלה? כיצד אפשר לשמר מקום וזמן למנוחה ולמצוא מקורות שיזינו ויחדשו את המשאבים שלנו? לצד החוסן הקהילתי והחברתי, ככל שאנו באופן אישי בעלי חוסן רב יותר, כך נוכל להתמודד ולהגיב טוב יותר לאתגרים של זמננו. אם נגדיר חוסן כיכולת 'לחזור לעצמך', אזי אדם עם חוסן גופני, רגשי ושכלי יוכל להרגיש את כל הרגשות העולים בעקבות מצבים מלחיצים ו'לחזור לעצמו' – למצב נורמלי של רווחה אישית (well being). ככל שיש לנו פחות חוסן, כך האתגרים מולם אנחנו מתמודדים, מציפים אותנו ואנו חשים מותשים פיזית, חסרי שינה, בדידות או חוסר יכולת להתמודד עם קשרים, לחץ נפשי, תחושת חוסר משמעות ועוד. בהעדר חוסן, לוקח יותר זמן לחזור לתפקוד תקין ובמקרים קיצוניים של שחיקה, הדבר עשוי לארוך חודשים ואף שנים.

גורמים הידועים כמגבירים חוסן הם: מילוי הצרכים הבסיסיים, כולל המשאבים הכלכליים אכילה בריאה ומאוזנת וביצוע אימון גופני על בסיס קבוע; בילוי בחיק הטבע תחושה ש'רואים אותנו' ושמעריכים אותנו תחושת חיבור – לבן/בת זוג, למשפחה, לחברים, לעמיתים ולקהילה. תחושה זו מתלווה לידיעה שאנשים ידאגו לנו ויתייחסו אלינו בכבוד תחושת מסוגלות – שאנחנו יכולים להשפיע ולגרום לשינוי

תהליך הטרנזישן עצמו מסייע ברבים מדברים אלה – עבודה יחד על מנת להשיג תוצאות חיוביות ופרקטיות; יצירת חברים וקהילה מקומית. כל אלה מסייעים בחיזוק החוסן האישי של כל המעורבים. למרות זאת, אנשים רבים המעורבים בטרנזישן חשו או מכירים אנשים שחשו לחוצים או מותשים בשל פעילותם. שני מאפיינים עיקריים של כל מערכת חסינה, כפי שתואר בספר המדריך לטרנזישן (The Transition Handbook), הם מעגלי משוב (feedback) ו'חיבור הדוק' (tight coupling). המשמעות של מאפיינים אלו היא שה'מערכת' פתוחה, מודעת וקשובה לפידבק ומגיבה אליו במהירות. אם ניישם עקרונות אלו עבור עצמנו, נגלה שתמיד ישנם סימנים שאנו פועלים מעבר ליכולת ההתמודדות הטבעית שלנו. סימנים אלו יהיו שונים עבור אנשים שונים, אך לרוב הם כוללים: תחושת עייפות איבוד שינה חוסר יכולת 'להתנתק' תחושת הצפה מבקשות חדשות להתמודדות עם אתגרים עצבנות או כעס כלפי אנשים הקרובים לנו תחושות דכאון, עצבות או העדר תקווה בצורה שנראית לא פרופורציונלית למה שקורה תחושת בדידות או ניתוק מחברים או עמיתים תחושת אשמה או כעס על כך שאנו עושים יותר מדי או לא מספיק

בתרבות שלנו, פעמים רבות נוהגים להתעלם מסימני אזהרה אלו, ופעמים רבות ישבחו אותנו על כך שאנו ממשיכים למרות הכל. בכך אנו חוזרים על דפוסי ההתנהגות של התרבות שלנו: התעלמות מסימני האזהרה של שינויי האקלים, המעטה בחשיבות הסביבה ומיצוי משאבי הטבע ובתגובה לכך המשך והגברת מה שאנו עושים במקום לשנות את מה שאנו עושים ו'להוריד הילוך'.

אימון לקראת חוסן אישי ג'ו הרדי (Jo Hardy), אשה המקדמת קבוצות טרנזישן, טוענת שהעקרונות הבסיסיים לחוסן אישי הם שאנו לומדים בצורה הטובה ביותר באמצעות שילוב של: - קבלת מידע שעוזר לנו להבין בצורה טובה ומעמיקה יותר אתגרים ופתרונות - התבוננות עצמית וקבוצתית - הקשבה לחוויות אחד של השני ושיתוף הסיפורים והחוויות שלנו.

היא מציעה שסדנאות המיועדות לבניית חוסן אישי יכללו חלק או כל הדברים הבאים: - סיעור מוחות קבוצתי שיעסוק בתחושות שיש בעקבות קיומו/אי קיומו של חוסן אישי. - שיחה על הרעיון של משאבים ובדיקת ה'משאבים' שיש לכל אחד מאיתנו או שנגישים לנו. - בחינת מה 'עובד' ומה 'עובד פחות טוב' ביחסי העבודה שלנו. כלומר, היכן אנו מתקשים בשל העדר גבולות ברורים, והיכולת לזהות תחומים בעייתיים לפני שהם מחמירים. - הבנת הפיזיולוגיה של לחץ ודחק (stress) ומה קורה לנו כשהלחץ הוא מעבר ליכולת שלנו לחזור לעצמנו. - לימוד העקרונות הבסיסים של 'הפחתת דחק מבוסס תודעה' (mindfulness-based stress reduction)* וכיצד אלו יכולים לשפר משמעותית את החוסן האישי בשעה שאנו מתמודדים עם אתגרים. אנו לומדים באמצעות שינון וחזרה, לכן על מנת שסדנאות אלו יהיו אפקטיביות, הן צריכות להיות מלוות באימון מתמשך וקבוצות שיתוף, ו/או שהמשתתפים ימשיכו להיעזר בתמיכה הדרושה להם לטובת המשך פיתוח המשאבים שלהם.


הדברים שיעזרו לכם להזין, לחדש ולמלא את האנרגיות שלכם בצורה הטובה ביותר, יהיו ספציפיים לכם. השקעת הזמן בגילוי מה באמת עובד עבורכם היא השקעה טובה. הרשימה עשויה לכלול פעילויות כיף או לעשות דברים או להיות עם אנשים שאין להם שום קשר לטרנזישן! בילוי זמן בטבע, הקשבה למוזיקה, פעילות יצירתית או להתנתק מהמייל ומפעילויות 'מנטליות', נותנים מנוחה למוח השמאלי הרציונלי ומאפשרים תחושות של חיבור וזרימה. פעילות גופנית מסייעת למוח כמו גם לשאר הגוף. עבור חלק, לבלות זמן לבד זה הדבר המרענן והמחדש ביותר. מאוד חשוב שהאנשים שהכי פעילים בטרנזישן יקחו זמן לדאוג לעצמם ולשים גבולות לעבודתם בצורה גלויה ונראית. דיבורים על הימנעות משחיקה הם חסרי משמעות אם אתם עצמכם ממשיכים לעבוד ללא שום מנוחה. לאלו הפעילים ביותר בפרויקט ההשפעה המרובה ביותר על יצירת התרבות וההתנהלות הערכית שתלווה אותו.

  • 'הפחתת דחק מבוסס תודעה' (mindfulness-based stress reduction) נמצאה באופן עקבי כישימה עבור ארגונים דוגמת ארגון הבריאות הלאומי (National Health Service), בתי ספר ועסקים וכדרך להפחתת לחץ, הגברת הבריאות והרווחה האישית (well being) ואף להתמודדות עם כאב כרוני.

הרעיון, שפותח על ידי ג'ון קבט זינן (John Kabat Zinn), הוא להגביר מודעות למה שקורה בתודעתנו, גופינו וליבנו על מנת שנדע טוב יותר 'מה מתרחש'. כאשר אנו נותנים יותר תשומת לב לפידבק המתקבל מגופנו, מהרגשות ומהמחשבות שלנו, אנו יכולים להגיב ביתר קלות למה שאכן נדרש – מנוחה, פעילות גופנית, מזון, חברה, שינוי קצב או מקום או כל דבר אחר שנדרש. הפעילות החוזרת של מתן תשומת לב להתנהגות שלנו במצבים מלחיצים גם כן מגבירה את היכולת שלנו לבחור את התגובה שלנו ולא להגיב בצורה מוכנית או על פי דפוסי פעולה שלמדנו בעבר ושכבר לא יעילות או רלבנטיות.

קישורים חיצוניים