ויקיחינוך

Nuvola apps edu languages.png זהו מאמר דעה מאת Neriah. מאמר דעה אינו אובייקטיבי.


ויקיחינוך היא הצעה לבסס מערכת השכלה ולימודים על מערכת ויקי. רעיונות מרכזיים במערכת כזו היא שילוב של מערכת המדיה ויקי עם היררכיה רכה של רמות ידע ותפקידים ניהוליים, שילוב של למידה, התנסות ולימוד אחרים, וצורות תצוגה שונות של אותו מידע. המערכת אמורה להוזיל את עלויות הלימוד וההכשרה של תלמידים וסטודנטים.

רקע

במערכת החינוך הרגילה יש לנו מספר מאפיינים:

  • היררכיה ידע חדה וברורה, שבה יש מעט מורים שלמדו מתודות הדרכה ואת חומר הלימוד, והם מעבירים את החומר להרבה תלמידים.
  • היררכית הידע הזאת מקבילה, לפחות ברמות הנמוכות שלה, להיררכיית משמעת שבה הטיפול בתלמיד סורר הוא קודם כל משימה של המורה.
  • במערכת כזו ניתן קשב מועט לצרכי התלמיד, לתחומי העניין שלו, לכישורים האמיתיים שלו, למצבו הנפשי או למעקב אחר התקדמות שלו.
  • כדי לדעת מה היא רמת התלמידים, יש צורך במבחנים שבעיקר בודקים שינון של חומר, ואשר הכנתם והבדיקה שלהם מצריכה עוד אנשים או מטילה מעמסה נוספת על המורים.
  • החומר שמועבר על ידי המורים הוא בדרך כלל אותו חומר - מועבר בצורה רוטינית (שנה אחר שנה, ובאופן דומה) לתלמידים. ומצד שני יש תוכניות לימוד שונות שנכתבות שוב ושוב, כשהבקרה על הצלחת תוכניות אלה נעשית בצורה ריכוזית על ידי משרד החינוך בלי שיתוף של הציבור בתוצאות, ותוך שילוב של אינטרסים מסחריים. אין התאמה של התוכניות לתלמידים שונים אלא תוכנית אחת שמיושמת לגבי ציבור שלם. בגלל צרכים מסחריים אין אבולוציה של התוכניות אלא רבולוציה - זריקת התוכניות הישנות ויישום מחדש.
  • רוב המערכת אינה דמוקרטית - אין שיתוף של ההורים ושל התלמידים לגבי התכנים שנלמדים. האפשרות למורה, תלמיד או הורה להשפיע על התכנים (כמו לתקן טעות בחומר), או להגיד שברצונות ללמד או ללמוד תחום מסויים באופן מסויים היא נמוכה עד לא קיימת.
  • אין התפתחות רוחנית של התלמידים - דרישות המערכת מבן ה-6 ובן ה-18 (ולפעמים גם בן ה-23 ) היא דומה - אל תאחר, היה בשקט, אל תפריע, עבור את המבחנים.

אפיון של ויקיחינוך

הדרכה ובדיקות הן חלק מתהליך ההשכלה

רעיון מרכזי אחד הוא הרעיון שהתלמיד הוא גם מורה, מדריך או בודק בתחומי ידע שבהם יש לו יותר ידע יחסית לאנשים אחרים. הדבר תלוי כמובן ביכולות בבגרות נפשית, בתקן מוסרי, ביכולות ההדרכה והתקשורת שלו, ובהכרות עם מתודות הדרכה.

כך לדוגמה מי שיודע לבצע חיסור וחיבור, יכול לכל הפחות לבדוק מבחנים (או חלקי מבחנים) של אנשים אחרים שמבצעים תרגילים אלה. ברמות ידע ובגרות גבוהים יותר התלמיד יכול להיות מדריך ולעזור למי שיש לו שאלות בנושא מסויים, ברמות אחרות או בכישורים אחרים, הוא יכול לבצע הדרכה או לתת הרצאות, ללוות פרוייקטים וכו'.

דבר זה משיג כמה דברים.

  • שימוש מתמשך ויומיומי בידע. הדבר הראשון האחד הוא שהתלמיד, אינו משנן יכולת רק לקראת המבחן. לאחר המבחן הוא נדרש שוב ושוב להשתמש בידע שלו כדי לבדוק תשובות של אחרים או לסייע להם. לפחות ברמה זו הידע אינו סתמי אלא הוא כלי שימושי.
  • הבנה מלאה יותר היכולת לבדוק שאלות של אחרים, או להסביר נושאים, היא חלק משלים בהבנת הידע. השימוש בידע הוא רמת עומק גדולה יותר מאשר השינון שלו לקראת מבחן. והסברה של ידע לאחרים היא היבט אחד שבו אתה נאלץ להסביר לאחרים בצורה פורמלית תחום מסויים ולעיתים גם להשתמש בצורות הסבר שאינן צורות ההסבר לפיהן אתה הגעת להבנת הנושא.
  • הקטנת העומס הכלכלי - ככל שיש יותר תלמידים, הדבר לא רק מפריע למערכת. במערכת רגילה הדבר אומר שיש צורך בהרבה מורים - במערכת הזאת פירוש הדבר שימוש בתלמידי גם ככלי עזר בהוראה.
  • בגרות הנפשית - בגרות נפשית היא בין היתר תוצר של אחריות. מי שאין לו שום אחריות, אלא להגיע בזמן לכיתה, לדאוג לעצמו ולסיים את חוק לימודיו, גם לא יפתח מעורבות גדולה - לא בעזרה לאחרים ולא בסטנדרטים גבוהים של מוסר ושל משמעת. לעומת זאת, לפחות חלק מאלו שרואים את המערכת גם דרך העיניים של מורה, של בודק של מדריך וכו' - יפתחו הבנה הוליסטית יותר של המערכת וינסו לתרום לה.

היררכיה רכה של ידע, הדרכה, ומשמעת

במערכת הנוכחית כאמור, יש הבחנה חדה בין תלמידים למורים, הן בהיבט של הידע עצמו (לדוגמה פיזיקה), הן ביכולות הענישה והן בידע והניסיון בהדרכה. במשך עשור ואולי 2 אין עידוד של התלמיד להתפתח מבחינה רוחנית, לאתגר את הסקרנות שלו והוא (המורים) מתפקדים כבורג במכונה במובן הרע של הביטוי.

הבחינה של הידע גם היא נעשית בצורה היררכית מאוד וריכוזית. כך אתה נדרש לתואר בהוראה כדי לבדוק מבחנים של כיתה א', ולחלופין הבדיקה היא באמצעות שאלות אמריקאיות שמקלות על הבדיקה לרמה שגם מחשב יכול לבצע אותה.

בעידן הדיגיטלי, שבו ניתן לקחת קטעי מידע, להפריד אותם, לחבר אותם, להציג אותם בצורה אחרת, ולשכפל אותם, אין שום הכרח בשיטה זו של העברת ידע ובחינתו. בעידן זה ניתן גם לנסות להפריד בין רמת ידע, בגרות נפשית, ויכולות הוראה.

כך לדוגמה, בהנחה שמישהו הוא בעל הכישורים המתאימים בתחומים של משמעת, ויושרה הוא יכול להיות בודק של מבחנים, בתנאי שהוא עבר רמה מסויימת של ידע. כדי לבדוק מבחנים של כיתה א' יש אנשים שיהיו בכיתה ב' ויש אנשים שיהיו בכיתה ז' אבל אין צורך ברמת הידע של מורה בת 30.

ואיך נדע שבן כיתה ד' עושה את מלאכתו נאמנה וכי הוא באמת בודק את המבחנים של בני ה-6 בצורה ישרה ונכונה? כאן נכנסות רמות גבוהות יותר של היררכיה שבודקות מידי פעם את מלאכתו של התלמיד הבודק. בהתאם לביצועים שלו ניתן לקבוע כי בעצם אין לו את הידע המקצועי הנדרש, או לחלופין את הבגרות הנפשית או כישורים נפשיים כמו סבלנות או כושר ריכוז מספיק כדי לבצע את המשימה הזאת. עליו לשוב ולהוכיח עצמו פעם נוספת, בפיקוח הדוק יותר, או לבחור בנתיב אחר שבו הוא יכול לתרום.

פיצול המידע מאפשר להקטין את השגיאות מבחינה סטטיסטית - כך לדוגמה מבחן אחד יכול להיות מפוצל ל-5 חלקים, וכל חלק שבו יבדק לדוגמה על ידי 2 בודקים, כך אפשר להתאים בין כמות הנבדקים לכמות הבודקים, לשמור על רמת אנונימית מספקת וכו'. מצד שני, לבעלי ההרשאות המתאימות ניתן לבדוק את טיב המלאכה של בעלי תפקידים שונים.

ההיררכיה הקשה הקיימת היום מגדירה תנאים נוקשים של ידע, מוסריות ויכולות הדרכה שרק עמידה בהן מקנה את היכולת להיות שותף בתהליך ההדרכה או החינוך. בהיררכיה הרכה יותר ניתן להסתמך על בדיקה הדדית, שקיפות ומרחב תמרון גדול יותר של השחקנים במערכת כדי לשמור ולתמוך ברמות גבוהות של מוסר, תוך שיפור רמות הידע וההדרכה.

יותר מכך, אפשר להגיד שפלוני הוא בעל ידע מצוין בפיזיקה, ולכן הוא יכול לבדוק מבחנים. אבל מבחינת כישורי ההדרכה שלו, או הסובלנות שיש לו, הוא "על הפנים". במערכת הרגילה אדם כזה אינו תורם, ואילו במערכת שלנו הוא יכול לתרום. בנוסף הוא יכול לנסות לשפר את כישורי ההדרכה שלו בצורה הדרגתית ולשפר את היכולות הנפשיות שלו כך שיהיה סובלני יותר ופתוח יותר להדרכה ולעזרה לאחרים. כך הוא יכול להתחיל לדוגמה עם הדרכה של אנשים שהם עצמם סובלניים יותר, או שיש להם יכולת למידה קלה יותר, כך שהוא יכול לתרום להם את הידע המקצועי והם יכולים להיפגע פחות מקשיי הלימוד שלו, ואף לסייע לו בכך.

לכן לכל אדם במערכת יש את ווקטור הציונים הבאים:

  • תחומי ידע שונים - כמו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ספרות וכו'.
  • יכולות לימודית שונות - כמו היכולת לקרוא, לכתוב, להעביר הרצאה, לבדוק מבחן וכו'.
  • יכולות מוסריות שונות - היכולת להעביר ביקורת באופן בונה, היכולת לקבל ביקורת, היכולת להשתתף בויכוח, היכולת לפשר בין צדדים, היכולת לבדוק מבחנים או לפקח על עבודתם של אחרים, יכולות אמפתיה וסימפתיה.

שימוש בכלי ויקי

ויקי מאפשר לאנשים רבים בעלי הרשאות מתאימות לצפות או לתקן תכנים מסויימים. כך בעלי הידע בפיזיקה לדוגמה יכולים לכתוב שיעור, או חלק משיעור או מושג בפיזיקה. הם יכולים להשתתף בבניה של מאגר שאלות בפיזיקה, או בבדיקת מבחנים.

מובן שבמערכת אלקטרונית התכנים אינם רק טקסטים אלא גם סרטוני הדרכה, קבצי קול, תמונות, גרפים וכו'.

התמחות מקצועית ועזרה אישית

המערכת הנוכחית בעייתית מ- 2 היבטים חשובים - אין בה התמחות מקצועית ואין בה יחס אישי.

מצד אחד המערכת היא מנסה לתפקד כמערך הכשרה מקצועי. מבחינה זו קיימת בעיה של מורים שעושים מלאכות רבות מידי, ומתוגמלים על כך בצורה קטנה מידי - כך לדוגמה מורה היום עוסק בלימוד החומר, העברת החומר, מענה על שאלות, הטלת משמעת, בדיקת שיעורי בית, הכנת מבחנים ובדיקתם. מערכת כזו מטביעה את המורה במטלות משעממות שחוזרות שנה אחר שנה ועל פני עשרות ומאות תלמידים.

מהצד השני המערכת לא מנסה לעיתים קרובות ובוודאי שאינה מסוגלת לתת תמיכה אישית לתלמיד או למורה - לא מבחינה מוסרית, לימודית או חברתית. כך יש במערכת תלמידים משועממים, תלמידים שאינם מבינים את החומר הנלמד, תלמידים בודדים, או תלמידים ומורים שמנצלים את המערכת לרעה כדי להתעלל באנשים אחרים בתוך המערכת. גם מצבם של רבים מהמורים אינו מזהיר.

המערכת המוצעת מאפשרת להגדיל מצד אחד את המקצועיות ומצד שני לתת גם אפשרות לתמיכה ומעקב אישי. כך לדוגמה הקטנת העומס על מורים (בגלל שאינם צריכים להכין לבד מבחנים או לבדוק אותם) - מאפשרת להם ולאנשים אחרים בתוך המערכת להתמקד במלאכות שמהם הם נהנים יותר - כמו כתיבת מערכי שיעור, הדרכה, ליווי פרוייקטים וכו'. הקיום של מטלות שונות מאפשר גם גיוון רב יותר - שהוא חלק חשוב בהבטחת ההנאה של כל אדם במלאכה מתמשכת. החופש הרב יותר של אנשים בתוך המערכת גם הוא מרכיב חשוב בניסיון להפוך את העבודה לנעימה יותר.

הגדלת מקצועיות והקטנת המשימות הרוטיניות, בד בבד עם ההיררכיה הרכה, ושיתוף התלמידים בעזרה בלימוד, פירושה גם שאנשים שונים בתוך המערכת - מורים, תלמידים ויועצים - יכולים לתפקד יותר גם במישורים אחרים של מעקב וליווי אישי של תלמיד. אם כיום מורה מחנכת אינה יכולה לעקוב אחר 30 תלמידים בגלל שהיא "טובעת" במטלות של משמעת, העברת חומר ועוד, הרי שאותה מורה, כמו גם מדריכים בעלי בגרות נפשית - הורים, תלמידים בוגרים וכו') - יכולים לעקוב אחר תלמידים בעלי פרופיל מסויים - ידע מקצועי, בעיה גופנית או נפשית, שלב בחיים, רקע משפחתי וכו' (או שילוב של הדברים האלה) ולסייע לאותם אנשים.

השיתוף של התלמידים בתוך המערכת, ומתן החופש הרב יותר בבחירת התכנים, פירושו גם שנדרשת מהם אחריות, ודבר זה יוצר תהליך של העצמה - התלמיד פחות פסיבי ונדרש להגיב, ויותר נדרש לסייע לאחרים ולעצמו. הוא אינו נמדד רק לפי כישורי הידע שלו - אלא גם לפי כישורים חברתיים, עזרה לאחרים, מתינות וסובלנות וכו'.

בצורה זו, גם מי שאינו מצטיין במתמטיקה לדוגמה, יכול לגלות שיש לו כישורים אחרים - לדוגמה הוא טוב בהסברת דברים לאחרים, בהבנת מצבם הנפשי או בפישור בין צדדים ניצים.

הצגת מידע דומה לאנשים שונים בצורות שונות

המערכת אמורה לאפשר תצוגת מידע דומה או מידע זהה לאנשים שונים באופנים שונים. אפשר להסביר פיזיקה גם לילדים בני 10 - אבל לא באותן אופנים או כלים שבהם מסבירים לילדים בני 16 או בני 21.

היות המערכת ויקי, מאפשרת גם מתן דירוג של מאמרים נבחרים או מתודות למידה, העברת משוב ועוד. בעלי תפקידים גבוהים יותר יכולים לבצע השוואה של מערכי למידה ולהגיד מי לדעתם מדוייק יותר. כמו כן הדבר מאפשר שימוש מחדש - כאשר אותו מידע בסיסי יכול להיות מוצג בדרכים שונות.

דבר זה מאפשר להציג את המידע באופנים שונים גם בהיבטים אחרים - לא רק רמות ידע אחרות שונות, אלא גם לאנשים עם מגבלות שונות.

דבר זה גם מאפשר לדרבן אנשים ללמוד תחומי ידע מתוך הנאה פנימית ולא מתוך כפייה. אם לדוגמה מישהו רוצה ללמוד פיזיקה כדי לשפץ מכונית, הוא יגלה מתישהו (ועדיף מוקדם מאשר מאוחר) שאם ברצונו לדעת פיזיקה היטב, כדאי לו להכיר מתמטיקה. ומצד שני, ייתכן ואין לו צורך בתחום ידע מסויים ואין צורך לכפות עליו תחום זה. ההיררכיה הרכה והניסיון המעשי הכרוך במערכת פירושה שהתלמיד בא במגע לא עם 12 מורים לפיזיקה לדוגמה, אלא עם מאות אנשים שהתנסו ביישומים שונים בפיזיקה, ושיש להם חוויות ותובנות שונות - חלק מאנשים אלה יוכלו לגעת בצורה טובה בעולמו של התלמיד, כך שיוכלו להבהיר לו שכדאי לו לבסס תחומי ידע אחרים - בלי הכפייה הרבה והפער הפטרנליסטי שמאפיינים לעיתים קרובות יחסי מורים ותלמידי תיכון.

סטטוס

כרגע מדובר על הצעה ראשונית, אתם מוזמנים להגיב ולהעיר הערות. תודה.

ראו גם

קישורים חיצוניים