התנגשויות בין המדע לאליטות
|
|
מאמר לכבוד יום דרווין הבינלאומי, 2017 השבוע חל יום דרווין הבינלאומי - מועד עולמי לציון יום הולדתו של צ'רלס דרווין שחל ב-12 בפברואר. היום משמש לאזכור תרומתו של דרווין למדע (תורת האבולוציה), לקדם את המדע והחשיבה המדעית בכלל, וכן לקידום ערכים חברתיים של כמו אומץ אינטלקטואלי, סקרנות מתמשכת, ורעב לאמת.
נוסף לתרומתו של דרווין למדעי הטבע והחברה, יש ביום ציון של החשיבות של מדענים ופעילים למען יושרה אינטלקטואלית להעלות ולהפיץ רעיונות חדשים ומבוססים שעלו כתוצאה ממחקר מדעי, גם כאשר רעיונות אלה מתנגשים עם מיתוסים שמהווים את הבסיס של ההסדר החברתי והתרבות שקיימים בחברה. התנגשות כזו עלולה להפריע לאנשים ולמוסדות עתירי כוח שמנסים לשמור כוחם בחברה - מוסדות כמו כנסיות ונציגי דתות, מפלגות, ממשלות או תאגידים גדולים.
נביא כמה דוגמאות של התנגשות בין מדע לבין האליטות הפוליטיות ואת התגובות שזה יצר - החל מדחיית המדע באלפי שנים ועד להשפעות שיש לזה על החיים שלנו כיום.
1. כ-500 שנה לפני הספירה החלו כמה פילוסופים באיי יוון לחקור את העולם באמצעות שילוב של לוגיקה, תצפיות וניסויים. הם נקראו הפילוסופים של הטבע או הפילוסופיה האיונית. הם חישבו את הגודל של כדור הארץ, הסיקו שהשמש לא סובבת את כדור הארץ אלא להפך והגיעו לעוד הישגים מדהימים.
עם הזמן עלתה אסכולה חדשה של פילוסופים ביוון- זו של פיתגורס, אפלטון, ואריסטו. פיתגורס פיתח את המתמטיקה והגיע להישגים רבים אחרים, אבל הוא וממשיכי דרכו רצו במחקר המדעי כחלק מדת מיסטית. הם בזו לניסויים ותצפיות וסגדו למספרים. הם הניחו כי העולם בנוי מ-5 מצולעים ופרסמו ברבים רק 4 יסודות משום שהניחו שהעיסוק הפומבי במצולע החמישי, ה"שמימי", מסוכן לאדם הפשוט. כאשר התברר כי יש בעולם מספרים אי-רציונליים כמו שורש שתיים, הם הדחיקו והסתירו את הנושא משום שהדבר פגע באמונה מיסטית שלהם. אריסטו יעץ לצופים בכוכבים לחדול מכך ורק לחשוב עליהם. מסורת זו של לוגיקה טהורה כפרה באמונות רבות של הפילוסופיה האיונית. היא הניחה כי יש הבדל בין גוף לנפש, כי הארץ היא "טמאה" והשמש והכוכבים טהורים, וכי הארץ לא קשורה לכוכבים האחרים.
לטענת האסטרונום קרל סייגן[1] הפופולריות של פילוסופים אלו על פני קודמיהם נבעה מכך שהם העניקו צידוק אינטלקטואלי לסדר חברתי מושחת. כלכלת אתונה ומקומות אחרים ביוון התבססו על עבדיה. רק חלק קטן מאנשי אתונה באמת נהנו מדמוקרטיה. אם היו לך יותר עבדים היית עשיר יותר.
הפילוסופים האלה (לדוגמה אריסטו) הצדיקו ותמכו בעבדות - דבר שהתיישב עם האמונות שלהם על מבנה היקום והנפש האנושית.[2] פילוסופים אלה והכנסייה הקתולית שהושפעה מהם, בזו לפילוסופים של הטבע והשכיחו את הגותם כך שנשאר ממנה רק שאריות, ושלטו על המחשבה המערבית במשך כ-2,000 שנה. לבסוף בזמן הרנסנס, חודשה המסורת האיונית - של חקירה חופשית ופתוחה אחר האמת וביצוע ניסויים.
2. קופרינקוס, קפלר וגליליאו גלילי נאבקו למען הצבת כדור הארץ במקומו הנכון - מסביב לשמש ומסתובב סביב עצמו, במקום במרכז מערכת השמש ובמרכז היקום כולו שסובב אותו. קופרינקוס הסתמך בעצם על עבודות של היוונים הקדמונים.[3] קפלר השתמש בתצפיות מדוקדקות של אסטרונום דני. הוא עבד שנים כדי לתאר את היקום בדגם של הספרות אבל לבסוף נאלץ להגיע לתאוריה אחרת של כוכבים במסלולים אליפטיים שמקיפים את השמש.
התאוריה של קפלר הייתה בין היסודות שאפשרו את עבדותו של ניוטון שגילה את חוקי התנועה שאיתם אפשר לתאר התנהגות של כוכבי לכת, תפוחים או כדורי תותח והם בעצם הבסיס להנדסה המודרנית, ולאלפי המצאות שבאו במאות השנים שלאחר ניוטון בעידן המהפכה התעשייתית.
מסיבות מובנות, התיאור של קופרינקוס, קפלר וגליליאו גלילי לא התקבל בעין יפה על ידי הכנסייה. למרות שהיו אנשי כנסייה שלא חששו מדיון בנושא בסופו של דבר הכריעה העמדה שניסתה לצנזר את המודל הזה. יש שלוש סיבות מדוע היו לכנסייה הקתולית סיבות להתנגד לממצאים האלה. נקודה אחת היא שאם אנשים יגלו שהכנסיה טעתה בנושא אחד, הם עלולים להתחיל לשאול באיזה עוד נושאים הכנסייה טעתה.
סיבה נוספת מוצגת בספר "שם הוורד" - שם מוצגת הדילמה כיצד אנו יודעים שדבר הוא אמיתי ונכון - עמדה אחת היא שהאמת ניתנה לאדם על יד האל. היא התגלתה לנביאים והוכחה לנכונתה הוא קיומם של ניסים שהראו שמדובר באמיתות שנינתנו מהאל. האם האמת ניתנה בעבר לנביאים וחכמים באמצעות התגלות אלוהית וכל מה שנותר לנו הוא לשמור אותה במגילות וספרים קדושים. לפי תפיסה זו הידע הולך וכלה מן העולם וכל דור הוא טיפש יותר מקודמיו. שכן הוא רחוק יותר מן ההתגלות האלוהית. העמדה האחרת מוצגת על ידי החוקר הנזיר שמופיע בספר - אשר משתמש בחושים שלו, בביצוע ניסויים ובלוגיקה כדי לפתור את תעלומת הרצח במנזר. מוזכר גם התער של אוקהם - אם הנחה מסויימת היא מיותרת לשם פתרון בעיה, ואין שום הוכחה לקיומה, מניחים שהיא לא נכונה. העמדה הזו מביאה בסופו של דבר לפתרון הבעיה אבל התוצאה היא גם שריפה של הספרייה העתיקה שבמנזר, ועל רקע השחיתות של הכמרים והנזירים (שהיו גם שומרי החוכמה) מרד של האיכרים באזור. התוצאה של ברור האמת עלול לגרום לערעור הסדר החברתי.
הסיבה השלישית להתנגדות היא שאם אנשים ישתמשו בחושים ובניסויים כדי להבין איך בנוי העולם הם עלולים להגיע לתוצאות שונות מאוד מאיך שהכנסייה והאליטות מתארות את העולם. השליטה באנשים היא באמצעות תרבות - מיתוסים שאנשים מאמינים בהם. שנו את המיתוסים ותשנו את מבנה הכוח. הכנסייה הרגישה - כנראה בצדק - שחקירה חופשית של המציאות והעולם תערער את השליטה שלה בתרבות ובהשפעה שלה על מיליוני מאמינים. כאשר מסתכלים בטווחים של מאות שנים רואים שההתפתחות של המדע הובילה לצמצום ניכר בכוחה של הכנסייה והדתות בכלל.
דבר זה נכון גם לגבי אידאולוגיות בכלל ולגבי מוסדות חברתיים ואנשים רבי כוח בכלל - הגדלת התיאור של העולם בצורה מדוייקת ומדעית מקטינה את היכולת של אנשים לרקום סיפורים ומיתוסים שבאמצעותם אפשר לשלוט באנשים אחרים. אם כולם יודעים שאין שדים וכשפים ולא ניתן לקלל מישהו כך שיהיה חולה, אלא הדבר תלוי בחיידקים, יותר קשה להאשים אנשים בגרימת מחלות על ידי כישוף.
3. צ'אלרס דרווין הגה את תורת האבולוציה, תאוריה זו מאפשרת לא רק להבין איך התפתחו החיים, אלא גם מה מוצא האדם, ומה היחס של האדם אל הטבע, ואיך האבולוציה משפיע על ההתנהגות שלנו. כמובן שדבר זה התנגש בצורה חזקה עוד יותר עם מסורות דתיות, שעד היום חלקן הגדול לא מסכים לקבל את האבולוציה.
לתאוריה של דוורין יש חשיבות עצומה בפני עצמה. היא הציבה חלק גדול מהיסודות שעליהן נבנו אחר כך ההבנה של הביולוגיה ושל הרפואה תודות לעבודות של מדענים נוספים כמו לואי פסטר - אולי כדאי להזכיר לדוגמה שעד סוף המאה ה-19 במדינות המערביות (ובמדינות אחרות גם במהלך המאה ה-20) חלק ניכר מהילדים - בין שליש לחצי - לא שרדו את שנות הילדות שלהן אלא מתו מאוסף של מחלות שונות ומשונות - דלקת ריאות, שחפת, כולרה, דיזנטריה ועוד. עד לביולוגיה המודרנית מה שרופאים היו עושים בדרך כלל זה להחזיק את היד לחולה או לנחם את ההורים במקרה הטוב ובמקרה הרע לבצע טיפולים מזיקים כמו הקזת דם.
חשוב לא פחות - התאוריה של דרווין שמה את היסודות להבנה טובה יותר של התנהגות האדם והקשר שלו לטבע - דבר זה מתנגש לא רק עם התיאור הדתי של האדם אלא גם עם פילוסופיות שמתארות את האדם כיצור א-אבולוציוני - לדוגמה הקפיטליזם - שמתאר את האדם כמין "רובינזון קרוזו" או "הומו-אקומניקוס" שכל מה שאכפת לו הוא הצריכה של המוצרים וגובה המשכורת (ואין התייחסות מיוחדת למשפחה,ילדים, צאצאים).
התיאור האבולוציוני משנה גם את הדרך שבה חוקרים מבינים כיצד התפתחו שפות, מוסדות חברתיים, טכנולוגיות וחברות שונות. באנתרופולוגיה וסוציולוגיה הדבר חולל מהפכות - הכלכלה נשארה עם "ניתוח שולי" שמניח שמיליוני בני אדם מבצעים כל אחד ניתוח רציונלי (עם כוח חישוב אינסופי, ומידע מלא), כאשר כל אחד מהם מסתכל רק על מחירים ואיכויות של המוצר (ולא על התנהגות של אנשים אחרים סביבו).
כיום יש אסכלות כלכליות מתחרות - כלכלה אבולוציונית, כלכלה אקולוגית, כלכלה מוסדית, וכלכלה ביוגאופיזית וכלכלה התנהגותית וניסויית - אבל למרבה הצער אלו תחומים שעדיין נפרדים זה מזה והם נמצאים בשולי התחום הכלכלי ולא במרכזו.
לדוגמה התאוריה האבולוציונית מסתכלת כיצד מבנים כלכליים עשויים להשתנות במשך הזמן, אבל למרבה הצער היא תאוריה נפרדת מהתאוריה של כלכלה אקולוגית שטוענת שיש קשר ואבולוציה משותפת בין החברה האנושית לבין המערכת האקולוגית שמאפשרת לה להתקיים
4. הכחשת נזקי העישון - החל משנת 1931 פרסם אנחל רופו, רופא ארגנטינאי את המחקרים הראשונים שלו את הקשר של עישון לבין תחלואה בסרטן. חברות הטבק נאבקו ברופו וקברו את המחקרים שלו בפרסומי נגד מוטים. נדרשו עוד 20 שנה כדי להגיע למחקרים בהשתתפות מאות אלפי אנשים כדי לקבוע את הקשר רק בשנת 1964 הכירו השלטונות בארצות הברית ובישראל בקשר בין סרטן לעישון.
נדרשו עוד שנים רבות כדי לשכנע בכך רופאים, הורים ואת הציבור הרחב.חברות הטבק הן לא פראייריות והן נקטו בכל טריק מלוכלך שאפשר לחשוב עליו כדי לשקר לציבור, להטיל ספק, לשמן פוליטיקאים רופאים, עיתונים ארגונים ומקבלי החלטות. היקף ההונאות האלה נחשף רק בשנת 1998 בעקבות הסכם פשרה בתביעת ענק של מדינות בארצות הברית מול חברות הטבק שחייבו את חברות הטבק לחשוף מיליוני מסמכים פנימיים שלהן.
עם זאת המלחמה על העישון ממשיכה ובקרב ציבורים עניים ובקהילות מעשנות, הדינסאינפורמציה חוגגת. החברה הישראלית עדיין מתייחסת לעישון כאל בעיה של המעשן עצמו ולא כאל בעיה חברתית שנובעת בין היתר מאי שוויון ומתנאים חברתיים שבהם ילדים גדלים. בינתיים כל ישראלי חמישי מת מעישון ועשרות אלפי ילדים מצטרפים למעגל המעשנים המכורים בכל שנה.
5. התנגשות נוספת היא בין מדענים שחוקרים אוכלוסיות משאבים ומערכות אקולוגיות לבין האידאולוגיה של "שוק חופשי", "שוק משוכלל", "קפיטליזם", "צמיחה כלכלית" - ההתנגשות הזאת התרחשה מספר פעמים במהלך המאה ה-20.
בשנות ה-70 יצא הספר "גבולות לצמיחה" הספר הסביר כי העולם שלנו הוא מורכב מאוד ממאות תהליכים שונים שמשפיעים זה על זה. לכולנו יש מודלים בראש "איך העולם עובד" אבל המודלים האלה מן הסתם מאוד לא מדויקים כי הם פשטניים. גבולות לצמיחה הציע להתחיל לתאר את המנגנונים האלה בצורה יותר מדויקת, להכניס אותם למודל ממוחשב (שיכול לבצע את החישובים שהמוח שלנו לא יכול לבצע) ולראות מה התוצאה. אפשר כמובן לשחק עם הפרמטרים - להניח שנמצא יותר נפט או להניח שנוכל להגדיל את הפריון של הצמחייה - הספר עורר הד משמעותי בזמנו בגלל שהוא העז להציע שבכלל יש גבולות למין האנושי ולצמיחה וכי ללא התייחסות לזה נקלע לבעיה.
בדומה למצב בתחום הטבק, מהר מאוד נמצאו מומחים שונים ששמחו לקטול את הספר (חלקם אפילו מבלי שטרחו לקרוא אותו). לדוגמה אנשים רבים משוכנעים שהספר טוען שהמשאבים כמו ברזל או זהב אמורים להיגמר עוד כמה עשורים, ושזה המסר העיקרי שלו.
התנגשות נוספת היא בהיבט אחר של התחום האקולוגי - הפרעות למחזור הפחמן שגורמות להתחממות עולמית שגורמת לשינוי אקלים שונים.
התאוריה הזו צמחה החל משנות ה-60 של המאה ה-20 כשהיא מתחרה בתיאוריות אחרות - האחת היא שהאקלים לא משתנה כלל והשנייה היא שהעולם הולך ומתקרר. עם הזמו התאוריה של התחממות עולמית צברה יותר ויותר תמיכה ונקודות. קודם כל היא הצליחה לנבא בהצלחה עליה של הטמפרטורה הממוצעת באטמוספרה ובאוקיינוס. בנוסף היא הצליחה לנבא בהצלחה כי החלק הנמוך של האטמוספרה ילך ויתחמם בעוד החלק העליון של האטמוספרה יתקרר - אחרי ויכוחים ארוכים שכללו טעיות מדידה גם הוויכוח על זה הוכרע. מדענים מדואגים מהמשך התחממות שעלול להשפיע על גובה האוקיינוסים, מפלס מי התהום שלנו, תהליכי מדבור, התפשטות של מחלות, פגיעה בחקלאות ועוד.
כמובן שכל זה מעניין כקליפת השום חלק מהחברות שהעסק שלהן עלול להיפגע משינוי חברתי וטכנולוגי וכן קבוצה של ליברטנים, כלכלנים ותומכי "חופש" שעבורם כל רמז לכך שהשוק לא פועל בצורה מושלמת תמיד עם אפס התערבות ממשלתית פירושה פגיעה בקודש הקודשים. הם החליטו שאם המדע מתנגש באידאולוגיה שלהם אז צריך לשנות את המדע ולא את האידאולוגיה, כמובן שכסף מחברות ענק שהלך למכוני מחקר, עיתונאים ובלוגרים ממש לא הזיק. לפעמים מדובר בדיוק באותם גופים שעסקו שנים בהכחשת נזקי העישון - אבל היות והציבור תמים והיות והתקשורת שלנו נמצאת בבעיה (וצריכה לרגש ולמשוך את תשומת ליבנו בצורה צעקנית) - זה לא שינה הרבה וכיום הרבה אנשים לא יודעים למי להאמין.
טכניקה כזו נקראת "נטיעת ספק" - היא עבדה מצוין אצל חברות הטבק - כאשר הציבור לא יודע למי להאמין בין שני צדדים בוויכוח מסובך - הוא מעדיף לשבת בצד ולחכות שתתקבל הכרעה. בינתיים הוא לא מעורב ואפשר להמשיך ב"עסקים כרגיל" - בין אם זה זיהום מכירת טבק לקטינים או המשך כלכלת הנפט השיטה הזאת עובדת נהדר.
כמובן שלשם הוויכוח נזרקים החוצה כל בעיות הסביבה והקיימות האחרות שקשורות באותם תהליכים שגורמים להתחממות עולמית - אין התייחסות לייקור אנרגטי של הפקת משאבי אנרגיה, לתלות של המערכות החקלאות בכריית מחצבים כמו פוספט אשלג וגז טבעי, להפיכת האוקיינוסים לחומציים יותר, לבעיות במחזור הזרחן והחנקן, להכחדה המונית הגדולה ביותר של מינים בעשרות מיליוני השנים האחרונות, ועוד - הכל כדי שאפשר יהיה להמשיך ב"עסקים כרגיל".
כל זה היה מצחיק אלמלא לאנשים האלה היה כוח רב - לדוגמה נשיא ארצות הברית החדש שחושב שהתחממות עולמית זה "פייק ניוז" - אולי במסורת של הלבנים בארצות הברית שתמכו בעבדות בטענה ששחורים הם קרובים יותר לקוף ולא לבני אדם.
6. זה מביא אותנו להתנגשות אחת אחרונה - תארו לכן שהפוליטיקה שלנו הייתה צריכה להתבסס יותר על עובדות - שפוליטיקאי שהיה אומר דברים לא נכונים בעליל היה נענש על ידי המערכת הפוליטית. שזו הייתה מושפעת פחות על ידי עורכי דין, לוביסטים, אנשי יחסי ציבור, ספינולוגים ועסקנים, ויותר על ידי מדענים, רופאים וחוקרי חברה - ובכלל - מחויבת יותר לשיטה המדעית של עובדות לוגיקה ניסויים ותצפיות ופחות לרכילות, ספינים וטריקים.
תארו לכם שבתחומים כמו גז טבעי, הוצאות בטחון, תאונות דרכים, פקקים, דיור, או זיהום היינו מבקשים מהנבחרים שלנו - תראו הוכחות בבקשה - אנחנו לא רוצים לראות נאומים אלא נתונים, מחקרים. תארו לכם שכוח פוליטי של מועמד או מפלגה נפגע עקב התרחקות מהאמת.
מותר לנו לחלום לא? סה"כ - הצלחנו לא רע להתקדם במחקר המדעי ובטכנולוגיה - אולי הגיע הזמן שניישם את הדברים האלה גם לצורך התקדמות חברתית כלכלית פוליטית נפשית ואקולוגית.