התנגדות לסימון לאומני ודתי
המונח התנגדות לסימון לאומני ודתי משקף בעיקר חוקים מסוימים שהעבירו מדינות שונות (כגון צרפת) האוסרים על שימוש סימון עצמי לאומני או דתי. בהקשר הדתי מדובר על שימוש פומבי בכיפות, ניקאב, בורקה, תיליונים וצמידים של מגן דוד, צלב, חצי ירח וכדומה.
מבחינת המדינות שהעבירו איסורים אלה מטרת האיסורים למנוע מגזור או פלגנות ("סקטריאניזם") בין האזרחים שיכול לגרום לעוינות ושנאה.
במבט ביקורתי שימוש בביגוד כזה וכן בתיליונים, צמידים ושיטות סימון גופני אחרות (קעקועים, תספורות וכו') גורם לצמצום האדם ונפשו ושקיעתו בסמכות ממקום חומרני וכן פותח פתח לשיפוט מוקדם ודעות קדומות באופן מיותר.