אקו-ויקי

היער ותושביו

חשוב להכיר את היער ותושביו לא רק כדי לשמור על היער אלה גם כי היער הוא מערכת אקולוגית המכילה בתוכה את כל הגורמים שישנם במערכות אחרות חוץ מאלה שישנם במים מלוחים. אפשר לומר שהוא סוג של מערכת אקולוגית יבשתית לדוגמה-אלה שמשתדלים לפתח חקלאות בת קיימא, טבע עירוני, משתדלים שהגידולים יהיו דומים ככל הניתן למערכת כזאת. לכן חשוב להבין איך היא עובדת.

הדרך הכי קלה לקליטה להציג מידע על היער ותושביו הוא לסקור לפי קומות. כל אחד שהולך בתוך היער הולך בקומת הקרקע. אם הוא מטפס לגובה של 2-5 מטרים הוא מגיע לקומת השיחים והחלק התחתון של העצים. אם הוא מטפס לגובה של יותר מ-5 מטר הוא מגיע לקומה העליונה. ומספיק לחפור 2-3 סנטימטר כדי להגיע לקומה התת קרקעית. כל קומה היא עולם שלם ובכל אחת יש כל כך הרבה תופעות ותושבים מעניינים, ומפתיעים שעד עכשיו המדע עוד לא יודע את הכל!

שיט ביער טרופי באמזונס

הקומה העליונה-קומת צמרות העצים (כ-116-10 מטר מעל פני הקרקע)

הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות![1] בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה[2]. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.

כך שאם לדבר על התושבים בקומה הזאת צריך להתחיל בעצים. בקומה הזו נמצא רוב הגוף של העץ הבוגר ולקומה הזו מגיע הכי הרבה אור שמש. עוצמת קרינת השמש בקומה הזו היא כה גבוהה לפחות ביערות הדרומיים, שהיא הייתה משמידה עשבים, שיחים או עצים צעירים, אם הם היו נחשפים אליה. בדיוק מהסיבה הזו הם נשארים למטה והעצים הבוגרים מגנים עליהם מפני קרינת יתר. לעצים הבוגרים קרינת השמש החזקה מועילה. הענפים והגזע מכוסים בקליפה קשה המונעת חדירת קרני שמש פנימה מה שמונע התייבשות והתחממות יתר בתוך גוף העץ. העלים והמחטים חשופים לאור השמש החזק אבל העץ הבוגר בנוי כך שזה לא מחמם ומייבש אותו יותר מידי. בעלים ובמחטים האלה מתבצע רוב תהליך הפוטוסינתזה. מלבד התהליך הזה, קרינת השמש באמת מאדה חלק מהלחות שבעלים-לא יותר מידי, כך שזה לא מזיק לעץ, אבל חלק מסוים. הלחות הזו עולה לאוויר ושם נהפכת לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע ודרכה לצמחים. כאשר הגשם יורד טמפרטורת העננים עולה נוצר אזור לחץ אטמוספרי נמוך וזה מביא עוד ענני גשם מהאוקיינוסים[3][4]. נוסף על כך כאשר המים מתאדים המשטח ממנו הם מתאדים, מתקרר (כמו עור של בן אדם כאשר הוא יוצא מהים). כך היערות מביאים קרירות וגשמים לעצמם ולסביבה. על העצים מטפסים צמחים מטפסים שונים אשר נכרכים מסביב לעץ כדי להגיע לאותה כמות אור השמש, לה הם זקוקים. הצמחים השונים נותנים בית, מספקים מזון ומים לשאר דיירי הקומה.

אחר כך יש להזכיר את החרקים. יש המון חרקים שחיים בקומה הזאת עם כי אולי פחות מבקומת הקרקע. חרקים רבים חיים בתוך העץ וניזונים ממנו-לא מהעלים, הפרות והמחטים אלה מהעץ עצמו. יש צרעות אשר בונות קנים על העץ ומטילות בתוכם את הביצים שלהם. הם מביאות לתוכם זחלים שהם משתקים ברעל שלהם וסותמות את הקן. אחר כך מהביצה יוצא זחל אשר ניזון מהזחלים זמן מסוים ואחר כך הופך לגולם ואז לצרעה היוצאת החוצה מהקן. יש כמובן גם כמות גדולה של חרקים אשר ניזונים מהעלים, המחטים והפרות של העץ ופה צריך קודם כל להזכיר את הזחלים שאחר כך נהפכים לפרפרים. יש הרבה חרקים שאוכלים את החרקים האלה ויש כאלה שמשתמשים בגוף שלהם כדי לגדל את הילדים שלהם: הם מחדירים את הביצים שלהם לתוך גוף החרק(כמו הזחל) וכאשר הצאצא שלהם בוקע מהביצה הוא אוכל את גוף הזחל עד שנהפך לבוגר. חרקים רבים משתמשים במים שנאגרים בתוך עלים גדולים בתור בית גידול.

מכיוון שחלק מהחרקים ניזונים מהעץ נהגו להתייחס אליהם כאל "מזיקים". אולם בטבע הכל חיוני וללא החרקים האלה לא היו בעולם פרפרים וגם הרבה ציפורים כי אלה ניזונות מהחרקים האלה.

אם לדבר על חרקים מועילים לאדם קודם כל יש להזכיר את הדבורים. בטבע הן לעתים קרובות חיות בתוך גזעי עצים. הדבורים לא רק נותנות דבש הם גם מעבירות אבקה מפרח לפרח ובכך עוזרות לצמחים להתרבות. בלי הדבורים היינו מפסידים קרוב לשליש מהמזון שלנו.

אחר כך יש לעבור לציפורים. יש להניח שמכל סוגי בעלי החיים דווקא הן הכי אוהבות את הקומה הזאת. בגלל שהן יכולות לעוף הן יכולות בחופשיות לעלות למעלה אבל חלק גדול מהטורפים שלהם-לא יכול. יונקים גדולים כמו דובים וחתלי בר לא יכולים להגיע לקומה הזו כי הם כבדים מידי והענפים ישברו מתחת למשקל שלהם. וחלקם כמו הזאב, השועל, גם לא יודע לטפס. לכן חלק גדול מאוד מהציפורים מעדיפות את הקומה הזאת. חלק אחר מהציפורים מעדיף לחיות בקומה זו כי שם נמצא המזון שלהם: פירות, צוף פרחים(אל תשכחו, גם לעצים יש פרחים ולפעמים גם יפים מאוד-כמו לשקדיה), חרקים או ציפורים אחרות.

ציפורים רבות החיות בקומה הזו ניזונות ממזון צמחי. יש לציין שכאשר הם אוכלות פירות, אגוזים או צוף פרחים הם עוזרים לצמח להתרבות. כי כאשר הם שותים צוף הם מעבירים אבקנים מפרח אחד לאחר וכאשר הם אוכלים אגוזים, פירות או זרעים מהאצטרובלים, חלק מהזרעים מתוך האגוז הפרי או האצטרובל נופל לקרקע, עוד חלק נופל לקרקע בתוך ההפרשות של הציפור לאחר העיכול, עוד חלק מהזרעים נצמד לגוף של הציפור באמצעות קוצים או קרום דביק וזרעים רבים מאוד נאגרים על ידי הציפורים באדמה. חלק מהם אחר כך נובט והופך לעץ חדש. לפעמים זה מאפשר לעצים להגדיל את אזור התפוצה שלהם כי הציפורים לא תמיד אוכלות את הפרי בדיוק במקום בו הן קוטפות אותו.

כאמור בטבע אין בעלי החיים מיותרים, אבל כמות גדולה מידי של חרקים אוכלי עצים עלולה להרוס את היער. תפקיד גדול במניעת התסריט הזה יש לציפורים אשר אוכלות את החרקים האלה. כאשר מספר החרקים גדל, גדל גם מספר הציפורים כי יש להן יותר מזון. אז מספר החרקים קטן כי הציפורים אוכלות אותן ואז גם מספר הציפורים חוזר לממוצע. תהליך כזה קורה גם במערכות אקולוגיות אחרות. בקומה הזו הציפורים חשובות במיוחד לוויסות כמות החרקים כי חלק מטורפי החרקים לא כל כך אוהבים אותה: לדוגמה העכבישים כי בקומה הזו יש רוח חזקה והיא עלולה לקרוע את הרשתות שלהם, השפיריות כי הן מעדיפות את האזור המימי, גמל שלומו כי הם לא עפים טוב כל כך.

אחת הציפורים החשובות ביותר לתהליך זה וגם המפורסמות ביותר היא הנקר. בישראל הנקר נפוץ מאוד. בשונה מהרבה ציפורים אחרות הנקר אוכל לא רק את החרקים שזוחלים על העץ אלה גם את אלה שבתוכו. הוא מזהה בעין את החור שמהווה את הכניסה למחילה של החרק, הופך אותה לרחבה יותר בעזרת המקור ואז שולף את החרק מהמחילה בעזרת הלשון הארוכה והדביקה שלו.

לנקר יש עוד תכונה חשובה: הוא אוכל לא רק חרקים אלה גם אגוזים וזרעים מתוך האצטרובלים וכאשר הוא רואה אגוז או אצטרובל טוב הוא מחפש סדק בעץ או בכלל מקום בו אפשר להציב את האגוז או האצטרובל כך שלא יזוז ואז לפצח אותו עם המקור. מכיוון שהמקום הזה יכול להיות די רחוק מהמקום בו נקטף האגוז או האצטרובל ובמהלך הפיצוח חלק מהזרעים נופלים לקרקע ונובטים העצים יכולים בדרך זו להגדיל את שטח התפוצה שלהם[5][6].

מלבד הציפורים הצמחוניות והציפורים אוכלי החרקים יש בקומה הזו לא מעט ציפורים טורפות גדולות שאוכלות ציפורים או יונקים. יש לציין, שהציפורים הטורפות הגדולות ביותר כמו נשרים גדולים, לא אוהבות כל כך יער צפוף, כי בגלל המידות הגדולות שלהן קשה להם לצלול על טרף ולתפוס אותו בסבך הצמחייה. הם מעדיפות שטחים פתוחים יותר, בלי סבך צמחייה צפוף מידי, ובדרך כלל בהרים. ביער צפוף נפוצים ציפורים טורפות קצת יותר קטנות כמו הבז, ומהטורפים הליליים - התנשמת, הינשוף.

עכשיו, אפשר לעבור ליונקים. אנשים רבים יהיו מופתעים אם לומר להם שגם בחלק העליון של העצים יש לא מעט יונקים. אבל זה כך והם ממלאים תפקיד חשוב. בקומה זו אין יונקים גדולים כי הענפים דקים מידי ולא מחזיקים אותם, אבל יש לא מעט יונקים קטנים ובינוניים. ביערות הצפון אולי היונק המפורסם ביותר הוא הסנאי.

 
הסנאי הזהוב הוא סוג של סנאי שהיה נפוץ קודם בישראל במיוחד ביערות הגליל אבל עכשיו כמעט נכחד. בגן החיות בקרית מוצקין מנסים לשקם את הסוג הזה, כדי שאפשר יהיה להחזירו לטבע.

קודם הוא היה נפוץ בישראל בגליל אבל עכשיו נכחד כמעט לגמרי ויש רק קצת בחרמון וביער אודם בצפון הגולן. גם לו יש תפקיד גדול בהפצת זרעים. הסנאים מסוגלים להתקדם במהירות גדולה בדילוג בין הענפים בקומה הזאת ויש גם כאלה מסוגלים לעבור עשרות מטרים באוויר באמצעות דאייה: יש להם "כנפיים" מעור בין הרגליים הקדמיות והאחוריות גם בצד שמאל וגם בצד ימין. הטורף העיקרי שלו הוא הדלק שגם הוא יונק שחי על העצים אבל גדול יותר. החברה להגנת הטבע אומרת שאחד הצעדים לשיקום הסנאי הזהב בארץ היא להגביל את אוכלוסיית הדלקים לדוגמה באי-פיזור פסולת.

ביערות הממוזגים אשר היערות בישראל מהווים חלק מהם, אולי היונק המפורסם והחשוב ביותר הוא העטלף. העטלפים חיים לרוב במערות, אבל גם על עצים. העטלפים הם חיות חשובות ומועילות מאוד: הם עוזרים בהפצת הצמחים כאשר הם מעבירים אבקה וזרעים, מדשנים את הקרקע בהפרשות שלהם, אוכלים יתושים וסוגי עש המזיקים לחקלאות. מכיוון שבלילה כמעט אין טורפים אחרים ליתושים אם העטלפים לא היו אוכלים את היתושים, היתושים היו "אוכלים" אותנו, את בני האדם. למרות שתרומתם לחקלאות גדולה בהרבה מהנזק הם נחשבו זמן רב כמזיקים כי עטלפי הפירות אכלו את הפירות שנטעו החקלאים. אפשר היה להגן על העצים לדוגמה ברשתות אבל העדיפו כרגיל להשמיד. בעקבות כך הושמדו עטלפים רבים מאוד וכיום המעטים שנשארו בסכנת הכחדה, מה שגרם לנזק גדול מאוד למערכת האקולוגית וגם לחקלאות בארץ. חוץ מההרעלה המכוונת תרמו לכך גם תפיסת בתי גידול זיהום אור וריסוס מטעים בקוטלי חרקים אשר הזיקו גם למי שאוכל אותם-העטלפים.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הפסיקו להשמיד עטלפים וכיום מנסים לשקם את האוכלוסייה שלהם[7]. למרות זאת, עד עכשיו האנשים מנסים להרחיק עטלפים מהבית למרות שכאמור המצאות עטלפים ליד הבית היא יתרון בריאותי-יש הרבה פחות יתושים וג'וקים ללא הרעל ובזבוז החשמל מהטבליות נגד יתושים.

העטלפים הם מדבירים ביולוגיים אפקטיביים ביותר: עטלף אחד מסוגל לטרוף 600 חרקים בשעה. מנסים לקדם פרויקטים של הצבת תיבות לעטלפים בשדות כדי להשתמש בהם כמדבירים ביולוגיים במקום ריסוס בחומרי הדברה. פרויקט שכבר נחל הצלחה הוא שיקום אוכלוסיית העטלפים בבסיסים נטושים של צה"ל. אז אם אתם רואים עטלפים על העצים שליד ביתכם-שמרו עליהם.

חשוב!!! העטלפים בישראל לא מסוכנים לבני אדם ולא תוקפים אותם! עטלפים מסוג ערפד אשר ניזונים מדם לא חיים בישראל-רק במרכז ודרום אמריקה![8]. ביערות הטרופיים היונקים המפורסמים ביותר מאלה החיים בקומה העליונה הם הקופים. יש לציין שהקופים הגדולים ביותר הנחשבים כקרובים ביותר לאדם כמו הגורילה לא כל כך אוהבים את הקומה הזאת-הם כבדים והענפים יכולים להישבר מתחתיהם. אבל הקופים הבינוניים והקטנים מחבבים אותה מאוד ומסוגלים לנועה במהירויות גדולות בדילוג בין הענפים.

דיירים די מפתיעים של הקומה הזו הם בני האדם. במהלך ההיסטוריה עמים רבים שחיו ביערות העדיפו להתגורר על העצים לא רק כי זה מעניין אלה גם כדי להימלט מטורפים והצפות וכן להציל מהם את המזון. עד עכשיו כך חיים אנשים רבים מעמים שונים מדרום אמריקה אסיה, אפריקה ואוקאנייה. במדינות המערב בבתים על עץ מבלים לרוב ילדים, אבל לפעמים הם משמשים גם למגורים. יש חברות שמתמחות בניית בתים על עצים ויש אנשים שמשלמים הרבה מאוד כסף כדי לגור לפחות זמן מה בבית כזה[9][10][11].

קומת השיחים (בערך 10-3 מטר מעל פני הקרקע)

בקומה הזו מלבד העצים יש גם את השיחים ובני השיחים. למרות שלכאורה זה לא כל כך שונה מהקומה העליונה ההבדל הוא גדול. יש הבדל בין הצמחים וגם בין בעלי החיים המאכלסים אותה. אחד ההבדלים הוא שלקומה הזו מגיע פחות אור שמש.

בגלל הצל הפרחים על העצים בקומה הזו גדולים יותר מאשר בקומה העליונה כדי שהציפורים והחרקים יוכלו למצוא אותם ביתר קלות. הזוחלים והיונקים הנמצאים בקומה הזו לעיתים קרובות מפוספסים או עם כתמים על העור(כמו היגואר) כדי שלא יראו אותם כי הצל מהעלים למעלה יוצר נוף של כתמי אור וכתמי חושך[12][13][14].

 
זאבים הם מהתושבים הנפוצים ביותר ביערות, במיוחד ביערות הצפון, אך הם ישנם גם ביערות בישראל.

בקומה הזו אפשר למצוא גם יונקים גדולים כי הענפים שם עבים יותר. חלק גדול מהטורפים מבלים שם הרבה זמן כי הם אורבים לטרף שעובר למטה. כך צדים לדוגמה הפנתר, חתול הבר, היגואר. השונר אוהב להתחבא על ענפים וגם הדובים אוהבים לטפס לשם כדי לאכול פירות במיוחד כאשר הם צעירים ויחסית קלים. בסך הכל ניתן לומר שהקומה הזו מיושבת יותר מהקומה העליונה. היא יותר צפופה גם מבחינת הצמחים וגם מבחינת בעלי החיים.

בקומה זאת העצים בדרך כלל רחבים יותר ויחד עם השיחים הם לעתים קרובות יוצרים סבך צמחייה. לכאורה זהו גורם מקשה על תנועה ומקל על התפשטות השרפות. אבל ציפורים רבות דווקא אוהבות את זה ועושות את הקנים שלהם בתוך הסבך כדי שהטורפים לא יגעו אליהם. הוא גם מקל על תנועת בעלי חיים שמטפסים על העצים ומגן על השכבות מתחת מפני חום יתר קור יתר, רוח חזקה וגשם חזקים מידי. פעמים רבות כאשר בחוץ משתוללת סופה בתוך יער עבות היא כמעט לא מורגשת ולרבות בגלל הסבך הזה. בקשר לשרפות מתברר שדווקא סילוק הסבך גורם ליותר רוח המקלה על התפשטות השרפות[15].

חלק מהקומה הזאת הם עצים צעירים, כלומר עצים שעוד לא הגיעו לגובה מספיק כדי לעבור לקומה העליונה. לא מזמן הסתבר שהעצים הבוגרים עוזרים לצאצאים שלהם כאשר הם גדלים בקרבתם-הם מעבירים להם חומרי מזון דרך השורשים[16].

קומת הקרקע (בערך 0-3 מטר מעל פני הקרקע)

בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינתזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים.

אחד היתרונות העיקריים של היער הוא רגולציה נכונה של קרינת השמש. מצד אחד כל הצמחים צריכים אור שמש כדי לגדול ולכן פעמים רבות צמחים אשר חסרה להם שמש מתחרים ביניהם על מקום חשוף לקרני השמש ודוחקים זה את זה. מצד שני קרינת יתר עלולה להזיק ואף להרוג צמח, לייבש את הקרקע ולהפוך אותה ללא פורייה. ביער הצמחים בקומת צמרות העצים מקבלים הכי הרבה שמש, קומת השיחים פחות, קומת הקרקע פחות מקומת השיחים, הקומה התת קרקעית כמעט לא מקבלת אותה, אבל גם היא מקבלת את החום מקרינת השמש וזה נחוץ לקיומה. לכן, בקומה העליונה נמצאים הצמחים ובעלי החיים שזקוקים ליותר אור שמש ופחות לחות-עצים בוגרים, בקומה השנייה אלה שזקוקים לפחות אור ויותר לחות בהשוואה לאלה שבקומה העליונה-שיחים ועצים צעירים בקומת הקרקע הצמחים שזקוקים להכי פחות קרינה-עשבים שיחים צעירים ועצים צעירים מאוד. לצמחים האלה אין קליפה קשה ולכן הם רגישים להתייבשות.

ככל שהצמח גדול יותר הוא זקוק ליותר קרינת שמש כדי להפעיל את הגוף שלו ובגלל זה, אותם חלקים שלא מבצעים פוטוסינתזה ונשימה בגוף שלו מכוסים בקליפה קשה יותר כדי להגן עלו מהתחממות יתר. דבר זה נכון גם לגבי סוגים שונים של צמחים-סוג של צמח גדול יותר כמו עץ צריך יותר קרינה מאשר עשב, וזה נכון גם לאותו צמח בשלבים שונים של החיים שלו-עץ כאשר הוא קטן זקוק להכי פחות קרינה והכי פחות מוגן מקרינת יתר כאשר הוא "מתבגר" הוא צריך רמת קרינה בינונית ואז הוא גם מוגן יותר מהתחממות וכאשר הוא בוגר הוא זקוק להכי הרבה קרינה ואז כבר כל החלקים בגוף שלו חוץ מהעלים, המחטים והפרחים כבר מכוסים בקליפה קשה המגנה עליו מפני התחממות והתייבשות.

בהתאם לצרכים האלה של הצמחים מתקיימת תנועת הצמחים ביער: העשבוניים שבמשך כל חייהם זקוקים לכמות קטנה של קרינת שמש, נמצאים כל החיים בקומת הקרקע. השיחים זקוקים לכמות קרינה קטנה כאשר הם צעירים ואז הם נמצאים בקומת הקרקע. הם זקוקים לכמות בינונית כאשר הם גדולים ואז הם עולים לקומת השיחים. העצים זקוקים לכמות קרינה קטנה כאשר הם קטנים מאוד ואז הם נמצאים בקומת הקרקע, הם זקוקים לכמות בינונית כאשר הם צעירים ואז הם עולים לקומת השיחים והם זקוקים לכמות גדולה כאשר הם בוגרים ואז הם מגיעים לקומת צמרות העצים. אלה שנמצאים בקומות העליונות יותר יוצרים את ההצללה לאלה שנמצאים בקומות הנמוכות יותר וכך זה עובד. יש לציין שעוצמת הקרינה שונה בין יער ליער - ביער טרופי חזקה, ביער ממוזג בינונית, וביער צפוני חלשה יחסית.

כמות האור המגיעה לקומת הקרקע, משמעותית קטנה יותר מהכמות המגיעה לקומות העליונות יותר. ביער טרופי כמות האור המגיעה לקרקע קטנה פי 100 מכמות האור המגיעה לצמרות העצים![17] בדיוק האפקט הזה מאפשר קיום של אדמה לחה ויחסית קרירה המשמשת מצע גידול מושלם ליער. זה מה שמאפשר את קיום העשבוניים, השיחים והעצים הצעירים. אם כל הקרינה שמגיעה לצמרות העצים הייתה מגיעה לקרקע היא הייתה שורפת את העשבוניים, השיחים והעצים הצעירים והופכת את הקרקע ללא פורייה וזה מה שקורה כאשר כורתים יער וגם כאשר מכסחים עשב וכורתים עצים ושיחים בחצר. ובאמת, טמפרטורת הקרקע כאשר הצמחייה מגנה עליה היא 36 מעלות. כאשר הצמחייה לא מגנה עליה - 70 מעלות[18]. זו אחת הסיבות למה לא צומחים עצים, שיחים או עשבים במדבר.

יש לציין שהצל שנותנים העצים השיחים והעשבים הוא שונה לחלוטין מצל שנותן גג מברזל או מבטון ואת זה רואים הכי טוב בקומת הקרקע. גג מבטון ובמיוחד גג של מכונית העשוי מחומרים מוליכי חום כמו ברזל לדוגמה, אומנם נותן צל למה שנמצא מתחתיו אבל מתחמם בעצמו אם הוא בצבע כהה ולא משקף אור ומקרין את האור בחזרה אם הוא בצבע בהיר ומשקף אור(כמו מראה). אם הוא מתחמם הוא מחמם את הסביבה מה שתורם לדוגמה לאי החום העירוני ואם הוא משקף את האור הוא מסנוור וגם מחמם את הסביבה. העצים לעומת זאת לא מתחממים ולא מסנוורים-הם משתמשים בקרינה הזו ליצירת חמצן ומזון בשביל כולם-גם בשביל בני האדם.

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

הקומה הזו מרווחת יותר מהאחרות בין השאר כי בה עוברים כל הזמן כמות גדולה של בעלי חיים ובני אדם.

בקומה הזו מבלים את רוב זמנם בעלי החיים המוכרים ביותר לבני האדם כמו הצבי, הזאב, השועל, הארנב, השפן, הנמר, הדוב.

בני האדם נוהגים להיות לרוב בקומה הזו של היער למטרות בילוי, מנוחה, אך גם כדי להשיג מזון בציד לקט ואספת עצים להסקה או לרהיטים. למרות שהנזק שגורם האדם ליער הוא גדול מאוד יש פעילות אנושית אשר מועילה ליער. כך לדוגמה אם משתמשים בעץ שכבר מת מסיבות טבעיות זה מפחית את הסיכוי לשרפה כי עץ כזה נדלק בקלות. בדיוק מהסיבה הזו הוא מתאים להסקה יותר מעץ חי. בארצות הצפון בזמן האחרון נכנס לאופנה לעשות בתים מעצים כאלה. אבל, יש לציין, שצריך לחפש זמן מסוים כדי למצוא עץ כזה. בנוסף, אם מחפשים את העץ עם משאית והעץ המת נמצא בתוך חורשה של עצים חיים, צריך להרוס חלק מהחורשה כדי להגיע עם המשאית אל העץ. לכן יש כאלה שמפעילים מסוק בשביל להוציא את העץ[19][20].

פחות או יותר כולם יודעים שבעלי חיים זקוקים ליער כדי לשרוד. אבל יחסית מעטים יודעים שגם היער כדי לשרוד צריך את בעלי החיים והוא צריך שיהיו גם בעלי חיים גדולים, לכן כאשר בני האדם מעלימים את בעלי החיים הגדולים הם בעצם משמידים את היער. בעלי החיים, מדשנים את האדמה בהפרשות שלהם, מונעים מהיער להפוך לסבך אחד גדול בזה שהם עוברים בתוכו, ועוד, אבל התועלת שמשכה את רוב תשומת לב החוקרים היא העזרה ברביית הצמחים: בעלי החיים אוכלים את הפירות ביער יחד עם הזרעים. אחר כך הזרעים יוצאים בהפרשות וחלק מהם נובטים כאשר זה יכול להיות במרחק רב מהמקום בו בעל החיים אכל את הפרי. כך בעליי החיים עוזרים לצמחים להתרבות, להרחיב את אזורי המחיה שלהם ובכך בין השאר שומרים על מגוון המינים[21].

מחקר שנערך בשנת 2016 אומר שהפחתה משמעותית בבעלי חיים גדולים תפחית את קליטת הפחמן ביערות אפריקה, אמריקה ודרום אסיה ב-2%-12%. ביערות דרום מזרח אסיה ואוסטרליה הקליטה תישאר כמו שהיא (מעלייה ב-1% ועד לירידה ב-1% תלוי באזור) בגלל ששם יש הרבה מיני עצים אשר הזרעים שלהם מועברים על ידי מים ורוח, אבל גם שם זה יגרום לירידה במגוון המינים מה שיפגע ביער[22].

האזור המימי

רוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי נמצאים באזורים מיוערים. לא במקרה, כמובן, אלה כי היערות משמרים מים-באמצעות נתינת צל המונעת אידוי, באמצעות מתן אפשרות לקיומה של הקרקע אשר משמרת מים, במתן אפשרות קיום לאורגניזמים כמו צמחים ובעלי חיים אשר משמרים מים בתוכם וגורמים ללחות באוויר באמצעות אידוי מים דרך הנשימה. ביערות יש הרבה נחלים, נהרות, אגמים וביצות. אולי סוג היערות עם הכי הרבה מקורות מים הוא יערות הצפון למרות שכמות המשקעים שם היא לא הגבוהה ביותר. זאת בגלל אידוי נמוך מאוד, פיזור משקעים יחסית זהה בין עונות השנה ושטחים גדולים המכוסים בקרקעות קפואות עד שמפשירים חלקית באביב. כתוצאה מכך יש שם הרבה נהרות ואגמים, אבל גם הרבה מאוד ביצות - בחלק הצפוני של רוסיה האירופאית ובחלק הצפוני של סיביר המערבית, יערות עם ביצות משתרעים על אלפי קילומטרים. ביערות קנדה נמצא השטח הגדול ביותר של קרקעות לחות - מכיל יותר אגמים ונהרות מכל שטח אחר באותו גודל בעולם.

האגמים והנהרות משמשים כמקור מים לצמחים בעלי חיים ולאדם. בנוסף הם משמשים גם כמקום מגורים להרבה בעלי חיים וצמחים. יש בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באגמים או נהרות עם יער ליד. דוגמה אחת היא בונים - הם משתמשים ביער כמקור לעץ לבניית סכרים. הבונים הם בעלי חיים יבשתיים במובן שהם נושמים אוויר ולא מוציאים את החמצן מהמים, אבל הם גם יודעים לשחות ולצלול לא רע. הם חיים בבתים עשויים מעץ שבתוכם יש אוויר אבל כדי להיכנס לתוכם, צריך לצלול מתחת למים. לכן לבתים האלה לא יכולים להיכנס לא טורפים יבשתיים לחלוטין כי קשה להם לצלול ולשחות ולא טורפים מימיים לחלוטין כמו דגים גדולים כי הם לא יכולים לצאת מהמים. כדי שהכניסה תישאר מתחת לפני המים, הם בונים סכרים. הסכרים האלה גורמים להיווצרות אגמים אשר משמשים כמקור מים ובית להרבה מינים של בעלי חיים וצמחים, ומשמשים כמקור מים ובילוי גם לבני האדם. דוגמה אחרת היא הלוטרה אשר חיה במים אבל אוכלת הרבה בעלי חיים שנמצאים ביערות ליד המים.

 
בונה מהסוג הנפוץ באירופה ואסיה. צילם: Per Harald Olsen

ביצות הם שטח של קרקע עם הרבה מאוד מים בתוכה, משהו "באמצע" בין יבשה למים. ביערות בדרך כל יש הרבה ביצות בגלל שהיערות משמרים היטב מים. רוב הביצות נמצאות ביערות הצפון והיערות הטרופיים כי בהם יש יותר מים מביערות הממוזגים. ביערות הטרופיים הסיבה היא כמות משקעים גדולה מאוד וביערות הצפון הסיבה היא אידוי נמוך וקרקעות קפואות עד. זו אחת הסיבות שהיערות האלה קשים יותר למעבר ומסוכנים יותר לאדם מהיערות הממוזגים. (היערות הממוזגים נקראים כך בדיוק בגלל שהם נמצאים באקלים "ממוזג", כלומר נוח לאדם ואחת ההשלכות היא פחות ביצות).

ריבוי הביצות ביערות הצפון וביערות הטרופיים הוא כה גדול, שהוא אפילו השפיע על ההיסטוריה של העמים החיים ביערות האלה. כך לדוגמה ב-1238 כאשר הטטארים פלשו לרוסיה הם לא הצליחו לכבוש את החלק הצפון מערבי שלה, כאשר אחת הגרסאות היא שהם לא הצליחו לפלס דרכם בביצות. באותו האופן כאשר הצבא הנאצי פלש לרוסיה ב-1941 היערות עם הביצות עזרו מאוד לצבא האדום לעצור אותם, כי דיוויזיות הטנקים של הנאצים נאלצו לנוע במספר קטן של צירים ולא יכלו לזוז ימינה או שמאלה מחשש לטבוע בביצות. את הצירים האלה אפשר היה לחסום גם עם כמות קטנה יחסית של אנשים ואמצעים נגד טנקים. הביצות ביערות הטרופיים הגנו על האינדיאנים מפני פלישות האירופאים במשך מאות שנים. בחלק האירופאי של רוסיה ובחלק המערבי של סיביר, למשך מיליוני קילומטרים רבועים משתרע יער עם ביצות ובחודשי הסתיו והאביב כאשר היער מתמלא מים(בסתיו בגלל הגשמים ובאביב בגלל הפשרת הקרח והשלג), התנועה שם קשה מאוד ולעיתים במקום מכוניות צריך להשתמש בסירות. הדבר מגיע לכך שביערות הצפון בדרך כלל קל יותר לנוע בחורף מאשר בסתיו ובאביב ואחת ההשלכות של שינויי האקלים היא שבמשך השנה יש פחות זמן בו אפשר להשתמש בדרכי החורף בגלל ההתחממות וזה מקשה על התנועה. בגלל התכונות האלה של הביצות, הרבה זמן היה נהוג לחשוב שהביצות הם מטרד וצריך לסלק אותם. אבל עכשיו כאשר באמת סלקו חלק גדול מהביצות התברר שהם חיוניות: להלן חלק מהתפקידים שלהן:

1. מהוות בית להמון צמחים ובעלי חיים. 40% מכל המינים בעולם ו-12% מכל מיני בעלי החיים נמצאים באזורים עם ביצות[23].

2. תורמות הרבה לקליטת הפחמן הדו חמצני העודף באטמוספרה: ובאמת חלק גדול מהפחמן הדו חמצני אשר נאגר ביערות הצפון נאגר בשטחי כבול, אשר הרבה פעמים נמצא בביצות. הכבול הידוע גם כ Peat או Turf באנגלית או Торф ברוסית, הוא חומר אורגני שפורק חלקית ונמצא במקומות לחים כמו ביצות. המערכות האקולוגיות הכוללות הרבה כבול נחשבות לאפקטיביות ביותר בעולם לקיבוע פחמן ליחידת שטח[24][25][26].

3. עוזרות במניעת שטפונות.

4. מנקות את המים.

5. מהוות מצע גידול לאורז, סאגו.

6. מהוות תחנות ביניים במסלול נדידה של ציפורים[27].

ערכם הכלכלי של השירותים שמספקים הביצות מגיע למיליארדי דולרים כל שנה, רק ממניעת שיטפונות וטיהור המים[28].

החל מ-1997 החלו לציין את יום הביצות הבין לאומי, כדי לשמור עליהם[29][30].

הקומה התת-קרקעית(בערך 0 עד 10 מטר מתחת לפני הקרקע)

לא רבים יודעים על החיים בקומה הזו. למרות זאת זו קומה לא פחות חשובה מהקומות האחרות בין היתר כי בה נוצרת ונשמרת קרקע פורייה. כדי שבאדמה יגדלו צמחים שבהם אנו תלויים מבחינת אוויר, מים, מזון, צריך שהאדמה תהיה לא חול מדברי אלה קרקע פורייה. היער נותן תנאים מצוינים להיווצרותה. את הקרקע הפורייה יוצרים חיידקים ופטריות-מקרואורגניזמים שאנו לא רואים בעין. הם מפרקים חומרים אורגניים המגיעים לאדמה מבעלי החיים ומהצמחים-כמו הפרשות, עלים שנפלו בשלכת, שאריות מזון, צמחים ובעלי חיים מתים, והופכים אותם לחומרים הנחוצים לצמחים ששותלים באדמה הזאת אחר כך. כך נוצרת קרקע פוריה. בקרקע הזאת יכולים שוב לגדול צמחים ואם יש צמחים אז יהיו גם בעלי חיים והם מייצרים שוב את החומרים האורגניים שמקבלים המיקרואורגניזמים כדי לפרק אותם וחוזר חלילה.

חלק מהחומרים מספקים למיקרואורגניזמים הצמחים דרך השורשים. הם קולטים פחמן דו חמצני מהאדמה הופכים אותו לחומרים אחרים מעבירים אותו לאדמה דרך השורשים והחיידקים והפטריות משתמשים בו כדי ליצור קרקע פורייה.

יש יצורים העוזרים לחיידקים ולפטריות להפוך את הקרקע לפורייה-תולעי גשם וטחביות. בלעדיהם התהליך לא היה מצליח.

 
תולעת הגשם-אחד מבעלי החיים הנחוצים ביותר. בלעדיו לא הייתה לנו קרקע פורייה, בלי קרקע פורייה לא היה לנו מה לאכול והיינו גוועים ברעב. מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94#/media/File:Regenwurm1.jpg

המחזור הזה קיים ביער, אבל בשדות חקלאיים המנוהלים על פי שיטת החקלאות תעשייתית הוא נהרס בין השאר בגלל חריש עמוק ודשן כימי. הורסים אותו גם שינויי אקלים וכריתת יערות. ואז זה מביא לאובדן קרקע פורייה. אחת הסיבות היא שהדשן והחריש פוגע ביצורים הנחוצים לקרקע כמו תולעי גשם(הידועות גם כשלשול או תולעי אדמה). אותו הדבר קורה גם כאשר מרססים עשב בחצר הבתים ואפילו כאשר גורפים עלים-כי תולעי הגשם אוכלים את העלים האלה[31].

נכון לתחילת המאה ה-21 אובדן הקרקע הפורייה מתקדם בקצב כזה שעד 2075 לא תהיה קרקע פורייה יותר[32].

על פי הביולוג ג'ארד דיימונד(ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של פריון האדמה. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

חשוב לציין שמבחינה אקולוגית יש הבדל עצום בין כריתת עץ חי לשימוש בעץ מת לצורך הסקה, יצור רהיטים, בניית בתים. בעוד שכריתת עצים חיים מזיקה שימוש בעץ מת עד גבול מסוים מועיל ליער. כדי לתפקד באופן נורמלי היער זקוק ל 20 - 50 מטר קוב של עץ מת להקטאר, כדי שתיווצר קרקע חדשה, כדי להאכיל פטריות, חרקים, תולעים, כדי שעצים צעירים יוכלו לצמוח מתחתם, בלי שבעלי חיים יוכלו אותם. לעומת זאת ביערות טבעיים כמות העצים המתים מגיעה ל 100 - 500 מטר קוב להקטאר[33]. המשמעות היא מאגר עצום של עץ מת שאפשר לנצל תוך הבאת תועלת ליער כי עודף של עצים מתים מביא להתרבות מזיקים ולשרפות[34].

שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע.

מלבד היצורים האלה יש עוד יצורים קטנים הנחוצים לנו החיים באדמה. פה צריך קודם כל להזכיר את הנמלים המווסתים את התרבות החרקים אשר ללא הנמלים היו אוכלים את היער.

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את החפרפרת והגירית. עם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ביערות הצפון כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו. בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים שהעצים באמת מתקשרים זה עם זה. לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי הפטריות. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה אמור לשנות את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה שכאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע.[35][36][37].

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה סקווים
  2. ^ המרכז לטכנולוגיה חינוכית מנין לצמחים חומרים לגידולם
  3. ^ Ilima Loomis Trees in the Amazon make their own rain 04.08.2017 Science
  4. ^ BARBARA FRASER Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated10.04.2014 forests news
  5. ^ ויקיפדיה נקר סורי
  6. ^ האקדמיה לחקלאות על שם טימירזב, מוסקבה [אלכסנדר אלכסנדרוביץ' אינוזמצב, "הציפורים והיער" תפקיד הציפורים בהפצת הצמחים ביער האקדמיה לחקלאות על שם טימירזב, מוסקבה
  7. ^ צפריר רינת עטלף הפירות נכנס לרשימת המינים המוגנים, והמערכת האקולוגית תרוויח מזה 17.10.2018, הארץ
  8. ^ ויקיפדיה עטלפים
  9. ^ ויקיפדיה בית על עץ
  10. ^ ארנון בן דרור אנשי היערות: קומפלקס מגורים על צמרות העצים 29.05.2013, מאקו
  11. ^ שירות כלכליסט [https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3568137,00.html קשורים לשורשים: בתים מיוחדים שבנויים על עצים] 20.04.2012, כלכליסט
  12. ^ גלים יער עם ארבע קומות
  13. ^ Virtual Learning Environment Homepage The Understory Layer
  14. ^ Smithsonian Tropical Research Institute Understory
  15. ^ Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html Stop Thinning Forests]
  16. ^ Derek Markham Trees talk to each other and recognize their offspring 29.06.2016, Treehugger
  17. ^ גלים יער עם ארבע קומות
  18. ^ Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility The importance of the forest]
  19. ^ בית רוסי עתיק Дом из сухостоя-лесная дача
  20. ^ DESIGN HOMES Дома из сухостойной сосны
  21. ^ John C. Cannon Why losing big animals causes big problems in tropical forests 14.06.2017, Mongabay
  22. ^ Anand M. Osuri, Jayashree Ratnam, Varun Varma, Patricia Alvarez-Loayza, Johanna Hurtado Astaiza, Matt Bradford, Christine Fletcher, Mireille Ndoundou-Hockemba, Patrick A. Jansen, David Kenfack, Andrew R. Marshall, B. R. Ramesh, Francesco Rovero & Mahesh Sankaran Contrasting effects of defaunation on aboveground carbon storage across the global tropics 25.04.2016, Nature Communications
  23. ^ World Wildlife Fund The value of wetlands
  24. ^ Jaymi Heimbuch 30 fascinating facts about the boreal forest 16.08.2011 TreeHugger
  25. ^ ויקיפדיה כבול
  26. ^ ויקיפדיה Peat
  27. ^ World Wildlife Fund The value of wetlands
  28. ^ World Wildlife Fund The value of wetlands
  29. ^ ויקיפדיה יום הביצות הבינלאומי
  30. ^ ויקיפדיה World Wetlands Day
  31. ^ ויקיפדיה Earthworm
  32. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  33. ^ Наталия Шевченко Почему нельзя убирать упавшие деревья? От них зависит жизнь всего леса 29 ביולי 2019, National Geographic, המאמר ברוסית אבל אפשר בקלות לתרגם באמצעות Google Translate, אין שום דבר מסובך, אין מושגים מדעיים ספציפיים
  34. ^ Glob Blog אם עץ מת לבד ביער, האם מישהו שומע אותו? 23 בינואר 2017, הקרן הקיימת בישראל
  35. ^ Derek Markham Trees talk to each other and recognize their offspring 29.06.2016, Treehugger
  36. ^ DIANE TOOMEY How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.
  37. ^ Tim Lusher The man who ​thinks trees talk to each other 12.09.2016 The Guardian
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=היער_ותושביו&oldid=123790"