החזר להשקעה חברתית

החזר להשקעה חברתית או החזר חברתי להשקעה (SROI -Social Return on Investment) הוא מדד שמנסה לאמוד כמה יחידות של ערך (בעל שווי כספי מסויים) התקבלו מהשקעה של כמות נתונה של ערך (או כסף). SROI מבוסס על ההגיון של ניתוח עלות-תועלת שמבוצע בכלכלה ובעסקים, אבל הוא שונה בכך שהוא נועד ליידע מקבלי החלטות או משקיעים על ההשפעות הכלכליות חברתיות והסביבתיות שלהם ולא רק על ביצועים כספיים.

הפעילות היומיומית של אנשים גורמת ליצירה ולהרס של ערך עבור החברה. ערך זה שונה ממה שנתפס במונחי של הכלכלה הכספית, שהוא הערך שבדרך כלל מודדים על ידי מושגים כמו תוצר מקומי גולמי. כתוצאה מכך שערך של מוצרים שנקנו ונמכרו מקבל הדגשה מעל ערך שנוצר על ידי פעילויות אחרות, וכתוצאה מוזנחים הדברים האחרים. תוצאה אחת של דבר זה היא קבלת החלטות בהתבססות על מידע חלקי.

כדי לאפשר לארגונים ולמוסדות לבחון את ההשפעה המלאה שלהם על החברה הכלכלה והסביבה, הקימה הקרן לכלכלה חדשה את ה-SROI או המדד להחזר חברתי להשקעה. מדד זה מנסה לכמת ולבצע חשבונאות של מושג רחב בהרבה של ערך. המדד מנסה להקטין אי שוויון ואת ההרס הסביבתי. ולשפר את הרווחה על ידי התחשבות בעלויות ובתועלות הסביבתיות החברתיות והכלכליות.

החזר חברתי להשקעה לא עוסק בכסף אלא בערך, הוא משתמש ביחידות של כסף כדי לייצג ערך משום שדבר הוא מוסכמה מקובלת לייצוג ערך. המדד לא אמור לעמוד בפני עצמו, אלא להיות כלי תומך באסטרטגיה כוללת של ארגון או קבוצה, כשם שהחזר כספי להשקעה אינו עומד בפני עצמו אלא הוא חלק מתוכנית עסקית של פירמה. ניתן לחשב את ההחזר כמדד לפעילות שנעשתה בעבד, או כהערכה לעתיד. SROI יעיל במיוחד בשלב התכנון של פעילות כי הוא יכול להצביע על מנגנונים שדרכם ההשפעה תהיה חזקה במיוחד, וכן לזהות מדדים שיבדקו אפקטיביות בהמשך הפעילות.

החזר חברתי להשקעה מבוסס על שילוב הרעיונות של החזר כספי להשקעה ועל חשבונאות חברתית. הוא מבוסס על 7 עקרונות שהם - לערב את המשקיעים, להבין מה משנה, להעריך את הדברים שמשנים, להכיל רק מידע "חומרי", לא להגזים בהכלה, למשור על שקיפות ולאמת את התוצאה. מידע הוא "חומרי" אם הכללה או השמטה שלו תשנה באופן משמעותי את הערכה לגבי הביצועים של פעילות שעליה מבצעים את הערכה.

פיתוח המתודולוגיה

המתודולוגיה לחישוב ההחזרה להשקעה חברתית תועדה לראשונה על ידי קרן רוברטס לפיתוח יזמות ( Roberts Enterprise Development Fund) קרן נדבנות שממוקמת בסן-פרנסיסקו שהשקיעה בארגונים למען שיפורים חברתיים. מאז פותחה השיטה כך שהיא כוללת גם דיווחים של תאגידים על תרומה לסביבה ולקהילה או על צעדים לכיוון קיימות וכן שכלולים שפותחו במסגרת הנסיון הגדל של חשבונאות סביבתית וחשבונאות חברתית. העניין בשיטה גבר בעקבות הרצון לתת מדדים שיאפשרו למדוד את ההשפעות שלא נכללו בהערכות מסורתיות של רווח והפסד, ואימוץ הגישה של יחס תמורה לתפוקה.

בשנת 2003 החלה הקרן לכלכלה חדשה לבחון דרכים שבהן ניתן לפתח ולבדוק את ההחזר להשקעה חברתית בהקשר הבריטי. היא פרסמה מספר חוברות שנועדו לאפשר בנייה עצמית של המדד על ידי ארגונים, קרנות ויוזמות.

שלבים בביצוע

על פי המדריך של הקרן החדשה לכלכלה, יש לבצע 6 שלבים בעת הערכת החזר חברתי להשקעה.

  1. הגדרת ההיקף וזיהוי משקיעים מרכזיים. - חשוב לקבוע גבולות ברורים בשאלה מה הניתוח יבדוק, ומי יהיו מעורב בתהליך ואיך.
  2. מיפוי של התוצאות - על ידי שילוב של המשקיעים אפשר לפתח מפת השפעות או תאוריה של שינוי שמראה את היחסים בין תשומות, תפוקות ותוצאות.
  3. מתן בסיס עובדתי לתוצאות ושיוך ערך אליהן. - שלב זה כולל חיפוש ומציאה של נתונים שיסייעו לבקו אילו תוצאות התרחשו ולאחר מכן הערכה שלהן.
  4. ביסוס של השפעה - לאחר שיש עדויות על התוצאות מנפים חלק מהן. היבטים של שינוי שהיו מתרחשים בכל מקרה הם תוצאות של גורמים אחרים ומורידים אותם מהחישוב.
  5. חישוב ההחזר החברתי להשקעה - בשלב זה מחברים את כל הערכים החיוביים, מחסרים את כל הערכים השליליים ומשווים את התוצאה להשקעה. בשלב זה כדאי גם לבדוק את הרגישות של התוצאה להנחות שונות.
  6. דיווח, שימוש והטמעה - עלולים להתעלם משלב חשוב זה, שבו משתפים את התוצאות עם משקיעים ומגיבים לשאלות ובקשות שלהם, הטמעה של תהליכים המניבים תוצאות טובות ועימות של הערכה.


יתרונות וחסרונות אפשריים של המדד

יתרונות

פומביות והעברת מסרים

המדד מספק מספרים אמינים וניתנים לכימות, דבר זה מספק סיפור אמין ותמיכה לבעלי העניין. הדבר יכול לסייע בהעברת מידע למשקיעים ולפעילים.

קבלת החלטות אפקטיבית יותר

אם משתמשים בשיטה לשם תכנון (בניגוד לבחינת העבר) המיקוד של בעלי העניין יכול להציף קשרי גומלין חשובים ולהגדיר פעולות בעלות השפעות חשובות יותר, ולסייע בבחירת הצעדים הטובים ביותר לקידום המטרות שלהם.

מהירות ובהירות הניתוח

היות והניתוח מדגיש מיקוד בהשפעות העיקריות, ניתן לבצע אותו במהירות יחסית גבוהה והוא דרך אפקטיבית להגדרת ניהול מערכות מידע, ולבצע ניתוחים דומים בעתיד.

מנטליות של השקעה

המושג של החזר חברתי להשקעה גורם לשינוי תפיסתי בקרב אנשים ולהתייחסות לכך שניתן להתייחס להלוואה או מענק לארגון כאל השקעה במקום כאל סובסידיה או מתת חסד. מצד שני המיקוד הוא על יצירת ערך ולא קרוב למנטליות של סיכון, הזדמנות ותחרותיות שמאפיינת את העולם העסקי בהחלטות דומות על אופטימיזציה של השקעות.

בהירות

ניתוח SROI מאפשר להבהיר את ההשפעות ולמקד את התגובות, חלק מהתהליך כולל מתן תגובות לבעלי העניין ודבר זה אמור להוביל לקשר טוב יותר בין הארגון לבין בעלי העניין. [edit] Potential limitations of SROI

חסרונות

השפעות שלא ניתנות לכימות
קיימות כמה השפעות חיוביות או שליליות שהן חשובות לבעלי העניין אבל קשה לכמת אותם. לדוגמה הערכת עצמית נכונה או בונה יותר, שיפור בקשרים משפחתיים ועוד. כדי להתייחס לדברים אלה, מקיימים מדדים שהם הערכה גסה לדברים אלה לדוגמה קשה למדוד אלימות במשפחה, במיוחד בין חברות שונות. במקום זה קל יותר למדוד התמוטטות של משפחות, בחברה בעלת רקע תרבותי נתון, הדבר מהווה אינדיקטור לנושא של אי-תפקוד של משפחות.
התעלמות מנושאים משניים
מדד החזר להשקעה חברתית מספק מספר יחיד ועלול להוביל להתעלמות מנושאים אלה. עם זאת, המטרה של ביצוע הערכת החזר השקעה חברתית היא לא מוגבלת לקבלת מספר אלא משמשת מסגרת לניתוח ולתקשורת, כך שהמדדים הכמותיים משחקים תפקיד חשוב אבל לא יחידי.
מיקוד בהשפעות מהותיות
אחת הסכנות של השיטה היא שאנשים מתמקדים רק במדדים במקום לקיים את רוח השיטה, שהיא חיונית לשיפור. עוד נושא הוא שארגון צריך להבדיל בין מה שהוא עושה, והשפעתו בתחום מסויים לבין השינוי שמתרחש באופן כללי, גם בלעדיו. יש חשש בבחירת אינדיקטורים לא נכונים.
העדר גושפנקה רשמית
אין מוסד רשמי וחיצוני המעניק פיקוח או תקינה בנושא.
מחיר התחלתי
בפעם הראשונה שארגון מיישם את השיטה עליו להשקיע זמן בלימודה

ראו גם

קישורים חיצוניים