אקו-ויקי

גיבוש התחושה המגדרית לאחר הלידה

תינוק בן 8 חודשים - מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מראים כי כבר בגיל 5-7 חודשים תינוקות יכולים להבחין בהבדלים נפוצים בין הקבוצות המגדריות השונות ואף ישנם מחקרים עם תוצאות מעורבות על גיל 4 חודשים (ראו בגוף הערך). עם זאת; תחושתו המגדרית של התינוק נשענת על מודעותו המגדרית.

ערך זה הוא החלק השני בסדרת ערכים בנושא התפתחות התחושה המגדרית

בהשפעת השוני המבני בין אזורים מוחיים המשפיעים קמעה על התחושה המגדרית בזכרים ונקבות[1] מתתגבשת התחושה או לחלופין הזהות המגדרית בתהליך פסיכו-חברתי מורכב; לא ברור עד כמה התשתית הניורוביולוגית לתחושה זו מאבדת מכוחה בשל חוויות חיים אפשריות עוד בגילאי הינקות, אשר אולי יתווכו ממקום פסיכו-חברתי את התהליך אשר תואר לא אחת בספרות כ"תהליך כמו-הטבעתי"[2].

בדרך כלל, מיד עם הלידה מיוחסת לאדם זהות מגדרית בהתאם לזוויגו לכאורה על ידי הוריו וצוות מיילד בעת הלידה במסגרת אירוע הייעוד המגדרי (בפשטות, ההכרזה "זה בן" או "זו בת") אך במקרים יוצאים מן הכלל של תינוקות אינטרסקסואליים לכאורה, לא תמיד הייעוד המגדרי אפשרי כבר בחדר הלידה בשל היות איברי המין לא ברורים או שהתינוק נולד עם איברי מין של שני המינים (ראו הרמפרודיט); ההתייחסות אל התינוק כאל "בן" אן "בת" היא הבסיס לגיבושו את זהותו המגדרית בתהליך ההשלמה הפסיכו-חברתי לכך.

מחקרים על מודעות מגדרית בתינוקות מגלים כי למידה ראשונית על הבדלים הכלליים בין המינים או לחלופין הקבוצות המגדריות עשויה להתרחש כבר בגיל 5–7 חודשים[3][4] וישנם גם ממצאים מעורבים לגבי גיל 4 חודשים[5][6].

יש שהציעו כי לעיתים גיבוש התחושה המגדרית (עם או בלי הלימה נפשית-גופנית) ימשיך לשלבים מאוחרים יותר:

לפי פסיכולוגים מסוימים, שלב 4 של המודל הפסיכו-התפתחותי של הפסיכולוג אריק אריקסון ("גיבוש זהות מול בלבול תפקידים" הנע בין גיל 12 לגיל 18) עשוי להיות קשור בהתנסות מגדרית והתנהגות מגוונת מגדרית עד לכדי "בלבול מגדרי"[7][8] ובהנחה והתאוריה מספיק מדויקת, קשה להעריך עד כמה התנסות כזו יכולה להשפיע על התפתחות התחושה המגדרית במתבגרים מסוימים[8]. בספרם השנוי במחלוקת בו דווח מקרהו הטראגי של דיוויד ריימר כהצלחה הציגו הפסיכולוג השנוי במחלוקת ג'ון מאני והפסיכולוגית אנקה ארהרדט גישה דומה על בלבול מגדרי בגיל ההתבגרות[9]. מכיוון שבתקופה בה פרסם אריקסון את ממצאיו (שנות ה-50) שונות מגדרית תועדה פחות וכמעט ולא היו טרנסקסואלים (אנשים שעברו שינוי גופני בעקבות דיספוריה מגדרית) בנמצא, הרי שפסיכולוגים מתייחסים לרעיון בלבלול הזהויות כטריגר לשונות מגדרית ולטרנסג'נדריות - בזהירות[10][8].

לפי שארלוט טייט, ניתן לראות את התפתחות הזהות המגדרית כתהליך הנמשך לאורך החיים - כחלק מהתפתחות האישיות[11] ואצל מיעוט מן האנשים היווצרות התחושה המגדרית עשוי להימשך עד הזקנה כמו במקרים נדירים ביותר של חרטה כללית על תהליך טרנסקסואליות תוך הנחה זהירה כי הם לא התאימו לה מלכתחילה[12] (אשר נבדלת מהפסקה זמנית של תהליך השינוי מסיבות פרקטיות)[13]. כמו כן, במיעוט מן התרבויות והחברות יש יותר משני מגדרים מובחנים (שלושה, ארבעה או אף חמישה מגדרים) וייתכן שאדם ייאמץ זהות מגדר מיוחדת כזו בבגרותו (לאו דווקא עם כמיהה לטרנסקסואליות). כך למשל במדינת עומאן ("חנית'")[14], הודו ("היג'רה")[14], פאפאפיני באי סמואה[14], תאילנד[15], תרבות הבוגי באינדונזיה בה ישנן 5 זהויות מגדר (החמישית הינה "ביסו")[14] ועוד.

יש אנשים הטוענים כי יש להם שניים, שלושה, או יותר מגדרים (ראו למשל ביג'נדר או טריג'נדר וכו'). המונח ביג'נדר נפוץ אך אין לו הגדרה אחידה והוא יכול לתאר תופעות שונות במקצת (כולל ג'נדרקוויריות או התנהגות מגוונת מגדרית[16]). לא נפוץ לראות בכך צורה של דיסוציאציה שכן האדם מודע למצביות המגדרית המתחלפת שלו. לפי מחקר חלוצי בתחום, ניתן להסביר תופעה זו כביטוי מיוחד של אינטרסקסואליות[17].

הגבלות אתיות על חקר התהליך

בעבר עלתה השאלה, האם גיבוש התחושה או הזהות המגדרית הוא תהליך "מולד או נרכש" (שאלה שננטשה בקרב כלל המדענים) ובמסגרתה גם עלתה השאלה אם ילד או ילדה שיחונכו לתחושה או זהות מגדר "הפוכה", יזדההו עימה ויהיו נוחים בה; מכיוון שהניסיון לחנך ילדים להיות בעלי מגדר שונה מזה המתאים למינם הביולוגי באופן סטטיסטי-מובהק ותרבותי-חברתי נחשב ללא אתי (בין היתר, מכיוון שהילדים אינם יכולים לתת הסכמה מדעת בגיל ההסכמה), הרי שלא בוצעו מחקרים שיבדקו במישרין בתנאים שונים אם סוציאליזציה מכוונת משחקת תפקיד משמעותי בהתפתחות התחושה (תפישה שספגה הפרכות רבות כפי שהודגם במחקר על תשתית ביולוגית לתחושת המגדר)[18][1]

ישנם כמה אנשים אשר איבר מינם הושחת לחלוטין בתאונות שונות עוד כשהיו תינוקות וניסו לחנכם כבנות עוד מינקותם. מקרה בולט כזה הוא מקרהו הטראגי של דייויד ריימר. הביולוג מילטון דיאמונד (Milton Diamond) טען שמקרה דיוויד ריימר ומקרים דומים מלמדים כי ההשפעה הביולוגית על גיבוש תחושת המגדר היא עצומה וגם אם קיימת השפעה פסיכו-חברתית היא מתונה או מזערית וממילא לא תאוחר מן הינקות[19] והביע צער על שנכפו על אנשים אלה בינקותם תהליכי "תיקון מין" שכלל לא בחרו בעצמם שאינם אפקטיביים ושהם הרסניים[20]; ריימר ואחרים שעברו מקרים של ניתוחי "תיקון מין" שנכפו עליהם לקו בדיכאון, הדרדרו לסמים, פיתחו נטיות אובדניות ואף התאבדו בעצמם[21]. כמו כן, אין זה סביר שתחושה מגדרית קבועה תשתנה באופן עיקרי על ידי סוציאליזציה[19][1], תהליך שבכל הנוגע לשינוי התפתחות טבעית סבירה של מגדר נחשב לניסיוני ומסוכן[22][23]. יצוין כי כיום המגמה בקרב רופאים היא להימנע ככל הניתן מניתוחי תינוקות אינטרסקסואלים או תינוקות עם מצב כמו של דייויד ריימר ומצבים דומים[24] הן בשל ידע מחקרי על תוצאותיהם ההרסניות בחלק ניכר מן המקרים[25], הן בשל הוספת טיפולים חדשים פולשניים פחות ושיפור של טיפולים חלופיים (כמו טיפולים הורמונליים ותרופתיים חדשים מתוקף התפתחות הטכנולוגיה) והן בשל קבלה רבה יותר של שונות מינית ומגדרית בעולם בכלל ובמערב בפרט[26].

בעוד שמחקר התערבותי ישיר כפי שתואר בפסקה הקודמת אינו מותר מתקנות אתיקה מחמירות, מן המאה ה-20 הצטבר מעט ידע מדעי על תהליך זה, המתבסס למשל על ניתוח התנהגות בסביבה טבעית-למחצה (כמו תינוקיות וגני ילדים), מחקרי אורך ועוד.

השערות פסיכולוגיות שנזנחו

 
זוג הורות חד-מיניות. מחקרים על משפחות בהן שתי הורות הפריכו את התאוריות הפסיכואנליטיות המוקדמות לפיהן תחושת המגדר מתקבלת באופן תמידי מ"הזדהות" עם תחושתו המגדרית של אחד ההורים בכלל ואת תאוריית "היעדר הדמות האבהית" בפרט, לפיה, היעדר אב תגרום להזדהות כזו עם האם ומכאן לנון קונפורמיות מגדרית בילדות ואף טרנסג'נדריות בהמשך החיים. כיום ידוע שכלל הילדים הבנים להורות חד-מיניות מזדהים בבגרותם כגברים הטרוסקסואליים בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה (ראו בגוף הערך).

כבר משחר הפסיכולוגיה עלו רעיונות ותאוריות שונות על התפתחות התחושה המגדרית ובפרט כאלה שניסו להסביר מדוע מתרחשים המצבים שאנו מכנים כיום "נון קונפורמיות מגדרית בילדות" אשר קשורים בשיעורים גבוהים יותר להומוסקסואליות בחיים הבוגרים. הגישה הכוללת של התאוריות הראשוניות כללה ההתעלמות מגורמים ביולוגיים לעומת הדגשת מושג ה"הזדהות הפסיכולוגית" אך כפי שהוסבר אין מדובר בגישה המקובלת בקרב כלל החוקרים כיום.

בין תאוריות אלה:

1. השערת האם השתלטנית של פרויד[27]: הפסיכואנליטיקן זיגמונד פרויד הציע כי אם "דומיננטית" או "מגוננת" מדי מעלה הסיכוי לגיבוש תחושה מגדרית נשית ולהומוסקסואליות בעתיד אצל צאצא זכרי[27]. השערה זו לא זכתה לכל תמך אמפירי ואף זכתה להפרכות רבות ומוסכם כיום בקרב כלל החוקרים כי אין בה ממש - הן במחקר על התפתחות תחושת המגדר והן במחקר על התפתחות הנטייה המינית[27].

2. השערת היעדר הדמות האבהית (פסיכולוגים שונים)[28][29]: לפי השערה זו, דמות אב "דומיננטית דיה" בשנה וחצי (או 3 השנים הראשונות) לחיים נדרשת להתפתחות מגדרית "תקינה". ההשערה זכתה לתמך מעורב אך נזנחה מאוחר יותר ספציפית בהקשר תחושה מגדרית בעקבות מחקרים על משפחות חד הוריות (בעיקר על בנים לאימהות חד-הוריות) וכן ממחקרים על הורות להט"בית (של זוג נשים הומוסקסואליות); מגוון מחקרים מראים כי דמות אבהית איננה קשורה באופן מובהק להתפתחות התחושה עצמה אך ישנה תמיכה מחקרית קמעה בטענה שהיא משפיעה על שכיחותן של תכונות התנהגות "מגדריות-טיפוסיות" למגדר הגברי הן בבנות והן בבנים (אם כי קשה להבדיל בין תכונת התנהגות כללית לתכונת התנהגות "מגדרית-טיפוסית").

באחד המחקרים נמצא כי כלל הגברים שגודלו על ידי אם חד הורית או שתי אימהות במסגרת הורות להט"בית הם בעלי זהות מגדרית גברית ורובם (בהתפלגות דומה לשאר האוכלוסייה) הטרוסקסואליים[30]. החוקרים דיווחו שבקבוצת הילדים להורות-יחידות (בהשוואה לקבוצת הילידים של זוג הורות) הייתה שכיחות מעט גבוהה יותר של בעיות "פסיכיאטריות" (הקשורות לכאורה להיעדר הורה נוסף ולקשיים של גידול ילד לבד). אם כי החוקרים Stacey ו-Biblarz שאישרו את הממצא ספציפית לגבי הורות להט"בית, הציעו שאין הכרח להסיק התפלגות דומה לחלוטין[31]. סך ממצאים אלה תואמים במידת מה את השקפתה של הפסיכולוגית אלנור מקובי לפיה זו הסביבה הכוללת (ובמידה רבה קבוצת השווים) אשר משפיעה על התפתחות המגדר באופן כללי (אך גם כאן, לאו דווקא על תחושה מגדרית כשלעצמה)[32].

3. השערת הטריאדה של ניקולוסי[33][34]: הפסיכולוג וספק טיפולי ההמרה להומוסקסואליים ג'וזף ניקולוסי סיניור הציע תאוריה פסיכואנליטית לא קונבנציונלית הרלוונטית לדפוס משפחתי הטרונורמטיבי (אב-אם) בלבד, לפיה יחס בין אם "שתלטנית מדי" לבין אב "רכרוכי מדי" יכול לגרום להזדהות מגדרית עם האם ומכאן לגיבוש תחושה מגדרית נשית (או גברית, בבנות, אם ה"סדר" "הפוך") ולהומוסקסואליות בהמשך החיים הבוגרים; השערה זו, אותה הציג בספריו והרצאותיו השונות, לא זכתה לתמך אמפירי וטיפולי ההמרה של ניקולוסי המתבססים עליה נחשבים לחסרי בסיס מדעי וללא יעילים באופן כללי. רעיונותיו של ניקולוסי וטענתו שבבסיס הומוסקסואליות עומדת "תחושה מגדרית פגומה" נחשבים להומופוביים, טרנספוביים, פסאודו מדעיים ומגונים על ידי כלל חוקרי הפסיכולוגיה של מגדר ומיניות.

סימוכין

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Psychology: A Modular Approach to Mind and Behavior, chapter 15, p 570-574.
  2. ^ Psychological Review, 1996, Vol. 103, No. 2, 320-335 , "Exotic Becomes Erotic: A Developmental Theory of Sexual Orientation", by Daryl J. Bem, Cornell University
  3. ^ Fagan, J. F., & Singer, L. T. (1979). The role of simple feature differences in infants' recognition of faces. Infant Behavior & Development, 2(1), 39-45.
  4. ^ Categorical habituation to male and female faces: Gender schematic processing in infancy** Author links open overlay panelMary DriverLeinbach University of Oregon, USA Author links open overlay panelBeverly I.Fagot, University of Oregon and Oregon Social Learning Center, USA Received 7 July 1991, Revised 21 May 1992.
  5. ^ Infants' Bimodal Perception of Gender, by Arlene S. Walker-Andrews , Lorraine E. Bahrick , Stacy S. Raglioni & Isabel Diaz Pages 55-75.
  6. ^ Journal of Experimental Child Psychology, Volume 81, Issue 1, January 2002, Pages 93-115, "Infants' Ability to Match Dynamic Phonetic and Gender Information in the Face and Voice", by Michelle L. Patterson and Janet F. Werker
  7. ^ Indian J Endocrinol Metab. 2016 Nov-Dec; 20(6): 870–877. Gender of rearing and psychosocial aspect in 46 XX congenital adrenal hyperplasia Arushi Gangaher, Viveka P. Jyotsna, Vasundhera Chauhan, Jomimol John, and Manju Mehta1
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Parenting 101: Gender Roles > "Gender Identity In Accordance with Erikson's Theory"
  9. ^ Money, John; Ehrhardt, Anke A. (1972). Man & Woman, Boy & Girl. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press, preface, page 3.
  10. ^ Identity, Development, Risk, and Resilience among Gender Diverse Populations; A better understanding of the identity development of transgender individuals is essential to understand and reduce the health inequities found among this underserved and marginalized population, 2014. Anneliese A. Singh – Research Foundation for Mental Hygiene, Inc. – Columbia University – National Institutes of Health subaward
  11. ^ Gender identity as a personality process", January 2014; Charlotte Tate; San Francisco State University"
  12. ^ RT; "I Want My Sex Back" - Documentary; RT official YouTube channel
  13. ^ Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by julie graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Viewing Time Measures of Sexual Orientation in Samoan Cisgender Men Who Engage in Sexual Interactions with Fa’afafine; Lanna J. Petterson , Barnaby J. Dixson, Anthony C. Little, Paul L. Vasey; Published: February 13, 2015; https://doi.org/10.1371/journal.pone.0116529
  15. ^ Why are there so many Ladyboys in Thailand?, by David Bonnie; Aug 11, 2014.
  16. ^ http://genderqueerid.com/post/7122875755/how-do-you-know-if-youre-gender-fluid-or-just
  17. ^ Med Hypotheses. 2012 May;78(5):626-31. doi: 10.1016/j.mehy.2012.01.041. Epub 2012 Feb 22; "Alternating gender incongruity: a new neuropsychiatric syndrome providing insight into the dynamic plasticity of brain-sex", by Case LK1, Ramachandran VS.
  18. ^ American Psychological Association: Transgender People, Gender Identity and Gender Expression - Why are some people transgender?
  19. ^ 19.0 19.1 Title: Sexual Identity, Monozygotic Twins Reared in Discordant Sex Roles and a BBC Follow-Up Author: Milton Diamond, Ph.D. Published: Archives of Sexual Behavior, 11(2), 181-185
  20. ^ "Gender Reassignment and case of "John /Joan" - Dr. Milton Diamond with Irene Diamond
  21. ^ nrw.com, July 25, 2017 Video “I Want to Be Like Nature Made Me” Medically Unnecessary Surgeries on Intersex Children in the US.
  22. ^ Pediatric Ethics and the Surgical Assignment of Sex, Kenneth Kipnis, Ph.D, Department of Philosophy, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822 and Milton Diamond, Ph.D., Department of Anatomy and Reproductive Biology, Pacific Center for Sex and Society, The John A. Burns School of Medicine, University of Hawai`i at Manoa, Honolulu, Hawai`i 96822.
  23. ^ InterAct,David Reimer, Honor and Remember Him
  24. ^ karger, Consensus Statement Editor's Choice - Free Access Global Disorders of Sex Development Update since 2006: Perceptions, Approach and Care.
  25. ^ Lessons from the Intersexed, Suzanne J. Kessler, Paperback – July 1, 1998, Rutgers University Press
  26. ^ Fixing Sex: Intersex, Medical Authority, and Lived Experience By Katrina Karkazis Duke University Press; Publication date: 2008.
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 Dr. Marc Breedlove, Neuroscientist, On Sexual Orientation and Science, בראיון לתנועת "Truth Wins Out", מאת ויין בנסן. ברידלאב, הנחשב לחוקר מוערך בתחום, נותן בראיון זה סיכום כללי וקצר על הידע שהצטבר בהקשר זה
  28. ^ Father absence and gendered traits in sons and daughters Lynda G. Boothroyd, Conceptualization, Data curation, Formal analysis, Investigation, Methodology, Project administration, Writing – original draft, Writing – review & editing1,* and Catharine P. Cross, Data curation, Formal analysis, Writing – original draft, Writing – review & editing2
  29. ^ Dr. Ernst Abelin Early Triangulation and Gender Identity Reconsidered Paper to be delivered at the spring scientific meeting of the Society of the New York School for Psychoanalytic Psychotherapy on March 11, 1990.
  30. ^ Golombok, Susan; Spencer, Ann; Rutter, Michael (1983-10-01). "Children in Lesbian and Single-Parent Households: Psychosexual and Psychiatric Appraisal". Journal of Child Psychology and Psychiatry. 24 (4): 551–572. doi:10.1111/j.1469-7610.1983.tb00132.x. ISSN 1469-7610.
  31. ^ Stacey J, Biblarz TJ (2001). "(How) Does the Sexual Orientation of Parents Matter?" (PDF). American Sociological Review. 66 (2): 159–183. doi:10.2307/2657413. JSTOR 2657413. {{|}} See original PDF from 2011-09-28
  32. ^ עדות זו תואמת את רעיונה של הפסיכולוגית אלנור מקובי כי יש לקבוצת השווים (peer group) השפעה על התפתחות התפקוד המגדרי וערכים הקשורים במגדר. להרחבה ראו Gender and Group Process: A Developmental Perspective Eleanor E. Maccoby 1 Department of Psychology, Stanford University, Stanford, California וכן גם את ספרה של מקובי The Two Sexes Growing Up Apart, Coming Together Eleanor E. Maccoby.
  33. ^ "josephnicolosi.com, Interview: Joseph Nicolosi, Ph.D; "CLINICAL ISSUES: GRIEF WORK"
  34. ^ An Interview with Dr. Joseph Nicolosi Part 1/3, Dr. Joseph Nicolosi Published on Jul 15, 2009, YouTube.com - offical channel

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הבהרה: המידע באקו-ויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=גיבוש_התחושה_המגדרית_לאחר_הלידה&oldid=121951"