בני אדם

בני אדם או האדם הנבון (באנגלית: Homo sapiens) הם המין היחיד ששרד מהסוג הביולוגי הומו, והם חברים במשפחת הפרימטים שמוצאה באפריקה. האדם הנבון התפתח למין הדומה מבחינה אנטומית לבני אדם מודרניים לפני כ-200,000 שנים, והחל להתנהג בצורה חברתית דומה לבני אדם מודרניים לפני 70-50 אלף שנים.

השושלת האנושית התפצלה מהאב הקדמון המשותף לה ולשימפנזים לפני כ-5 מיליוני שנים באפריקה. שושלת זו התפתחה למגוון מיני אדם בסוג הביולוגי אדם. מין האדם הראשון שיצא מאפריקה היה הומו-ארקטוס (האדם הזקוף), הגרסה האפריקאית של מין אדם זה, יחד עם Homoheidelbergensis נחשבות לאבות השושלת של האדם הנבון. מיני אדם אחרים התפשטו בתקופה זו לרחבי יבשת אפריקה, אסיה ואירופה. באירופה ובמזרח התיכון התיישב המין האדם הנאנדרטלי. בחופי אינדונזיה התפתחו מיני אדם אחרים. לפני כ-70,000 שנה חל ככל הנראה שינוי גנטי בקרב קבוצה קטנה מקרב האדם הנבון במה שמכונה כיום המהפכה הלשונית, שאיפשרה לבני האדם הנבון ליצור תקשורת מילולית עשירה יותר. בעקבות שינוי זה התפשטו בני ההומו-סאפינס מאפריקה (אין לבלבל יציאה זו עם יציאה קודמת של מיני אדם אחרים מאפריקה) ונישלו או דחקו את מיני האדם האחרים וגרמו להכחדתם. לאחר מכן התפשטו בני האדם הנבון ליבשת אוסטרליה (לפני כ-40,000 שנה) וליבשות אמריקה (לפני כ-15,000 שנה) יישבו אותן תוך שהם גורמים להכחדה המונית בעיקר בקרב בעלי חיים גדולים שחיו שם עד אז.

בעקבות המהפכה החקלאית גדל מאוד מספרם של בני האדם מכמה מיליוני פרטים בכל העולם לחברות בנות עשרות ומאות מיליוני בני אדם. אוכלוסיית העולם גדלה והגיע לכ-7 מיליארד בני אדם בשנת 2012. גידול זה, יחד עם צמיחה כלכלית הוביל לכך שיש השפעות סביבתיות גדולות והולכות, ניצול גדל והולך של משאבים מתכלים וערעור של מערכות אקולוגיות שלמות. דבר זה הוביל לחשש שיש צורך בשינויים מפליגים בהתנהלות המין כדי לאפשר לו להמשיך ולהתקיים - האידאולוגיה של קיימות.

התפתחות מיני האדם השונים

קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

פרופ' יובל נח הררי, בספרו קיצור תולדות האנושות מתחיל את תיאור התפתחות האדם בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה.

לטענת הררי קיימות שתי טעויות נפוצות בהקשר של להתפתחות האדם. טעות אחת נובעת מכך שבמשך זמן רב האדם טען שבניגוד ליצורים אחרים אין לו "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". מין מוגד ככזה על ידי זה שרבייה מינית בתוך המין מניבה צאצאים פוריים. למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר.ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו, המין הומו-סאפינס יש משפחה ביולוגית - הפרימטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג.

טעות נוספת היא התפיסה שהמין הומו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה, עד לפני חצי מליון שנים - כלומר בתקופה של 2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מינים. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להיחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם.

לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים:

  • מוח גדול - מוחם של כל מיני האדם גדול יחסית לגודל גופם (ולאדם הנאנדרתלי היה מוח גדול יותר מזה של ההומו-סאפינס). מוח גדול הוא לא רק יתרון אלא גם חסרון משמעותי, שכן בעוד מוחנו כיום שוקל רק 2% ממשקל הגוף הוא דורש 25% מהאנרגיה של הגוף ופירוש הדבר שיש צורך ביותר זמן ומאמץ בניסיון למצוא מזון ובאכילה.
  • הליכה זקופה ויכולת שימוש בידיים בגלל מבנה הידיים.
  • מורכבות חברתית - מוח גדול מחייב גולגולת גדולה. היות ותעלת הלידה מוגבלת בגודלה משיקולים ביולוגים אחרים, הפתרון האבולוציוני שנוצר הוא לידת התינוקות "טרם זמנם" - התינוקות האנושיים הם חסרי-ישע במיוחד יחסית ליונקים אחרים, ולדוגמה אינם מסוגלים ללכת עד לשנה הראשונה. דבר זה מחייב שיתוף פעולה גדול כדי לגדל את הילדים ולהגן עליהם ומחייב התארגנות חברתית מורכבת. כמו כן הדבר איפשר לבני האדם להיות מעוצבים על ידי התרבות. בעוד שבמינים אחרים הרבה מעיצוב המוח והתודעה נעשה עוד ברחם, אצל האדם יש השפעה תרבותית גבוהה בהרבה כך שאנשים שגדלים בתרבויות שונות הופכים לנוצרים, בודהיסטים, סוציאליסטים או קפיטליסטים וכו'. בעוד מינים אחרים הם "כדי חרס אפויים" האדם נוצר במידה משמעותית עם גמישות רבה יותר ככלי חרס שניתן לעצב אותו לאחר הלידה במגוון צורות, בהתאם לתרבות.
  • היכולת ליצור כלים - החל מלפני 2.5 מיליוני שנה כל מיני האדם ייצרו כלי אבן (וכנראה גם כלים אחרים שרובם לא נשתמרו).

אחת הטענות החשובות של הררי היא שלמרות כל השינויים האלה, במשך רוב התקופה המדוברת, מלפני 2.5 מיליוני שנים ועד למהפכה הלשונית - לפני 70 אלף שנה, מיני האדם דמו למדי לרוב היצורים הביולוגים האחרים. הם לא היו שליטי הפלנטה, ולא עמדו בראש שרשרת המזון. רוב המזון האנושי בא מליקוט, ציד של חרקים ושל חיות קטנות ומאכילת נבלות. הם עצמם חיו בחשש מתמיד מפני טורפים גדולים שאכלו אותם. היכולת לצוד אוכלי עשב גדולים ולהתגונן מפני טורפים התרחשה רק לאחר מכן לפני כ-300-100 אלפי שנה (והייתה משותפת גם לאדם הנאנדרטלי).

הררי טוען כי אחת הבעיות של האנושות היא שאנחנו לא זאבים, אריות או כרישים שהוכשרו על ידי האבולוציה לעמוד בראש שרשרת המזון, במשך עשרות מיליוני שנים, אלא ביצענו "קפיצה מהירה" למעמד זה בתוך עשרות אלפי שנים בלבד, ודבר זה בא לידי ביטוי ביחס שלנו זה לזה וביחס אל הטבע.

ביות האש

אחד השינויים שהחלו את עליית האדם להיות מין דומיננטי יותר היה היכולת לביית אש. דבר זה התרחש מלפני כ-300-250 אלפי שנים בצורה סדירה בחיי היומיום. האש אפשרה לבני האדם להתגונן מפני טורפים גדולים, להתחמם בחורף, לצוד בעלי חיים קטנים ולברא חלקות יער לצורכי מעבר ועוד.

אבל ההשפעה העיקרית של האש לפי הררי היא בכך שהיא אפשרה לנו לבשל מזון. דבר זה פתח בפני בני האדם אפשרויות תזונה נרחבות יותר מחד, הגן עליהם ממחלות הקשורות בטפילים וחיידקים החיים בבשר מאידך. הבישול ריכך את המזון ואיפשר לנו לאכול מגוון גדול יותר של פירות, ירקות, שורשים, בעלי חיים וכו'. הדבר פינה זמן שכן שימפנזים לדוגמה לועסים במשך כ-5 שעות ביום לעומת בני אדם שלועסים מזון רק שעה ביום. כמו כן הדבר הקל על העיכול אפשר לקצר את המעיים.

יש קבוצה של ביולוגים שטוענת שהתפתחות המוח האנושי קיבלה האצה בתקופה זו בגלל קיצור המעי. שכן המעי והמוח הם צרכני אנרגיה גדולים של הגוף וללא קיצור המעי קשה להגדיל את המוח. בעוד שדבר זה הוא ברור, יש מחלוקת איזה תפקיד יחסי היה לדבר זה בהתפתחות מוחו של האדם.

מקור עוצמה לא גופני

האש היא שינוי מהותי נוסף בכך שהיא (יחד עם ייצור כלים) מעניקה לבעליה עוצמה רבה בלי שהוא צריך לשנות את הגוף שלו. יש יצורים כמו שיכולים לרתום מקורות אנרגיה כמו אנרגיית רוח לצורכיהם. לדוגמה נשרים יכולים לדאות ברוח ולהיעזר בתרמיקה כדי לעוף. אבל אם הנשר אינו יכול לשלוט במקור האנרגיה, להדליק או לכבות אותו כרצונו, ואינו יכול לשנות את צורת השימוש שלו באנרגיה. אם הוא רוצה לשאת משא של טון לדוגמה הוא צריך לשנות את מבנה גופו.

עם גילוי השליטה באש ניתן לבני האדם מקור כוח גדול, שאינו תלוי במבנה הגוף שלהם ולכן העברה שלו בין יצורים שונים אינו תלוי בגנטיקה אלא ביכולת העברה מידע שלא בצורה גנטית. כמו כן העוצמה של האש אינה פרופורציונית בשום צורה לגודלו של האדם ששולט בה. כך, אדם אחד יכול להבעיר בתוך שעות ספורות יער שלם, לשרוף בכך מיליוני יצורים חיים, ולשנות את המערכת האקולוגית באזור. המהפכה הלשונית היא כינוי לשינוי גנטי וחברתי שעבר המין הומו-ספאינס לפני כ-70,000 שנה ואשר איפשר לבני המין יכולות מילוליות מתקדמות, קיום של עושר של מילים ורעיונות. לפי ספרו של פרופ' יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, המהפכה הלשונית היא זו שאיפשרה לבני המין הומו-סאפינס להפוך ממין אחד מתוך כמה מינים של הסויג הביולוגי אדם למין היחיד מסוג זה, תוך החלפה של המינים האחרים. ואפשרה להומו-ספאינס להפוך ממין שאינו שונה ממינים אחרים, ל"שליט" של הפלנטה. היתה זו אחת מ-3 מהפכות חשובות שלאחריה התרחשו גם המהפכה החקלאית והמהפכה המדעית.

המהפכה הלשונית

  ערך מורחב – המהפכה הלשונית

הררי טוען כי ייצור כלים, מוח גדול ומבנים חברתיים מורכבים, לא שינו בהרבה את מעמדם של מיני האדם. הם לא היו אדוני הפלנטה, ולא הייתה להם חשיבות אקולוגית כלשהי.דבר זה השתנה לפני כ- 70,000 שנים. אז החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה. הופיעו טכנולוגיות חדשות כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים יותר ויישוב יישובים בקווי רוחב צפוניים שהנאנדרטלים, שבאופן כללי היו מותאמים יותר לקור, לא הצליחו להגיע אליהם. הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2,000 שנה.

כל השינויים האלה התרחשו, לפי הררי, בגלל היכולת הלשונית המשופרת שהתפתחה לפני כ-70,000 בקרב ההומו-סאפינס. לפני התפתחות זו היו בני מין זה מין אחד מיני מספר מיני אדם, שלא בלטו במיוחד מבחינות אחרות כמו גודל המוח, פיתוח כלים, מורכבות חברתית וכו'. ההתפתחות הלשונית אפשרה לא רק יכולת תיאור טובה יותר של העולם החיצוני אלא בעיקר קבוצות גדולות יותר של בני אדם, שיכלו לשתף פעולה במספרים גדלים והולכים ולפעול מול אתגרים טבעיים ומול קבוצות אחרות מהסוג אדם (הן מהמין הומו סאפינס והן ממיני אדם אחרים) ביעילות גדלה והולכת. דבר זה התאפשר תודות לשני היבטים - רכילות ויצירת מיתוסים. הרכילות אפשרה לחברי הקבוצה להעביר מידע על טיב היחסים בין חברי הקבוצה לחברים אחרים, וכך לאפשר לקבוצות גדולות יותר של פרטים, עד כ-150 פרטים בקירוב לשתף פעולה בצורה הדוקה. מעבר למספר זה היה צורך ביצירת מיתוס משותף ודבר זה איפשר לייצר סדר דמיוני או סדר חברתי משותף שאיפשר שיתופי פעולה גדלים והולכים.

ראו גם

קישורים חיצוניים