איסלנד

איסלנד (באנגלית: Iceland) היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי (אי מרכזי ומספר איים סמוכים), הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפונית-מערבית לאיי פארו. שטחה של המדינה גדול, 103,000 קמ"ר, אך תנאי האקלים מקשים על קיום חקלאות באי, ולכן אוכלוסיית המדינה מונה כ-320,000 נפש בלבד, מחציתם חיים בעיר הבירה רייקיאוויק.

האי איסלנד הוא חלק מהרכס המרכז-אטלנטי שנקודתו הגבוהה ביותר היא הר Hvannadalshnjúkur שגובהו 2,111 מטר מעל פני הים. 11% משטח האי מכוסה בקרחונים ובהם קרחון Vatnajökull, הקרחון הגדול באירופה. באי פעילות געשית וגאותרמית רבה המספקת אנרגיה גאותרמית זולה ונקיה.

איסלנד יושבה על ידי ויקינגים בזמן התפשטותם לכיוון דרום ומערב. האי סבל מבעיות דומות שהיו לההתיישבות הנורווגית בגרינלנד אבל שלא כמו תושבי גרינלנד הנורדים הצליח לשרוד שורה של השפעות סביבתיות.

בשנים האחרונות יש באיסלנד גידול אוכלוסין הגבוה ביותר באירופה, בעיקר בשל כניסת מהגרים המהווים כ-6% מאוכלוסייתה (2006). איסלנד חברה בנאט"ו על אף שלה עצמה אין צבא קבע.

בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008 נקלעה כלכלת איסלנד למשבר. הבנקים הגדולים של המדינה עמדו בפני סכנת פשיטת רגל. הדבר הוביל למחאות שהובילו לנפילת הממשלה. הממשלה החדשה איפשרה לבנקים ליפול, אך כלכלת איסלנד התאוששה במהירות. בשנת 2010 נבחרו מספר תושבי איסלנד על ידי בחירות סוריטציה - בחירת מדגם מייצג של אנשים מתוך האוכלוסייה כדי לכתוב מחדש וכתבה מחדש את החוקה, שהובאה לאישור הציבור.

בני נוער באיסלנד

  ערך מורחב – מניעת עישון

בשנות שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מודעות באיסלנד להיות מודעים לבעיות של צריכת אלכוהול, סיגריות וסמים שהיו בין הגבוהים באירופה. בשנת 1992 יזמה איסלנד סקר מקיף בנושא שכלל בני נוער ומתגברים, וכן ראיונות עם אנשי מקצוע. הדבר נועד להוות בסיס נתונים ובסיס למענה על שאלות בתחום כנקודת פתיחה לבדיקת פתרונות שונים. תוצאות הסקר הראו כי 25% אחוז מבני הנוער עישנו מדי יום, ו-40% מבני הנוער שתו משקאות אלכוהוליים בחודש האחרון. בסקר התברר שקיים הבדל בין אוכלוסיות המתבגרים שמשתמשת בסמים, שותה אלכוהול ומעשנת סיגריות, לבין אוכלוסיית בני אותו גיל שמבלים זמן רב יותר עם משפחותיהם ועסוקים יותר בפעילות גופנית וספורט.

כתוצאה מהסקר בוצעו שינויי חקיקה - נאסרה רכישה של סיגריות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18. נאסרה רכישת אלכוהול על ידי בני נוער מתחת לגיל 20. נאסרה על בני נוער בגילאי 14-16 לשהות מחוץ לביתם, אחרי השעה 10 בלילה בחורף וחצות בתקופת הקיץ (דבר שקיים גם במדינות אחרות כמו ארצות הברית). בנוסף בוצעו צעדים רבים נוספים: ועדי ההורים חתמו על אמנה משותפת מול הנהלות בתי הספר, ניתנה הדרכה והכשרה להורים על מנת לחזק ולשפר את "הסמכות ההורית"; נוצרו פעילויות לאחר שעות הלימודים כמו ספורט, אומנות, ריקוד, רכיבה ועוד על מנת להפעיל את המתבגרים בקבוצות, ושירגישו משמעות בחיים; משפחות קיבלו גם השתתפות כספית מהרשות המקומית למימון פעילויות אלו; ניתן דגש להשתתפות הורים בפעילויות עם המתבגרים, תוך הכוונה, פיקוח והדרכה. הורים הקדישו יותר זמן לבילוי משותף עם הילדים כמו יציאה משותפת לסרט, מסעדה, דייג, תחרויות ספורט ועוד. בהעברת מסרים בבתי הספר, אומצה גישת STORYLINE שהוכחה כאמצעי יעיל בהעברת המסר על הסכנות והנזקים של שימוש בסמים, והיא מסייעת במניעת החלק מהבעיות התנהגותיות ובעיות בריאות ההרסניות. נערך עדכון שוטף והועבר מידע, גם על המתרחש במקומות אחרים. במהלך התקופה, למדו באיסלנד את החשיבות של יצירת אקלים טוב יותר עבור הילדים, שהחיים יפים, ושיש מגוון של נושאים מהם ניתן להפיק הנאה ובמיוחד השילוב והדגש על התרומה של המשפחה. כתוצאה מהפרוייקט ירדו שיעורי העישון, צריכת האלכוהול וצריכת הסמים בשני גלים - אחד בשנים 1996-2002 ואחד ב-2006-2012, כך שאחוז בני הנוער שעשנו סיגריות באופן קבוע, יום יומי, ירד מ-23% ל-3%. נרשמה ירידה חדה גם בצריכת קנביס ואלכוהול. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר אבי ברוכמן, פרופ' יעקב ברג, ברוכמן וברג: המודל האיסלנדי שהפחית את פשיעת בני הנוער, אתר "יצור ידע", 23 בינואר 2017