אגנוטולוגיה
אגנוטולוגיה (באנגלית: Agnotology) היא "זריעת בורות וספק" או "השארת אנשים בורים בכוונה תחילה".
מקור שם המונח מיוונית עתיקה: ἄγνωσις (אגנוסיס) – "שאינו יודע" ו-λογία (לוגיה) – "לימוד נושא".
המונח משמש לתאר מצב בו ממשלות שונות או מי מטעמם, כמו גם בעלי כוח פוליטי ומשפטי רב (כגופים פרטיים) פועלים במישרין או בעקיפין לגרום לבורות כללית בקרב העם שעליו הם כביכול משפיעים למנוע מבני העם להפוך פחות תלויים בהם או לחלופין לדחוף את בני העם להיות משועבדים יותר ויותר לגופים הפועלים מטעמם או בתיאום אינטרסים עימם ואשר משווקים לציבור מוצרים ושירותים מנוונים.
אגנוטולוגיה מתמקדת גם בשאלות איך וכיצד צורות ידע מגוונות לא מגיעות לידי ביטוי, או שמתעלמים מהן או שהן מעוכבות. לדוגמה, ידע על טקטוניקת הלוחות צונזר וגילויו עוכב לפחות למשך עשור משום שעדויות מפתח היו מידע מסווג הקשור ללוחמה תת-ימית.
אמצעים לאגנוטולוגיה
האמצעים לאגנוטולוגיה הם פרסומים בתקשורת או פרסומים מדעיים בלתי מדויקים או מטעים.
דוגמה ראשונה במעלה לייצור מכוון של בורות המצוטטת על ידי פרוקטור היא הכחשת נזקי העישון - הקנוניה של חברות הטבק לייצר ספק לגבי הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מעישון. השיטות לכך היו מגוונות - החל מפרסומות, מודעות בעיתונות, מימון של "ארגוני קש" כדי שיהיו "איזון" בתקשורת למחקרים מדעיים, ועוד שיטות שמקובלות עד היום ביחסי ציבור כדי לבלבל את הציבור ולשכנע אותו שאין לו סיכוי להבין מי צודק בוויכוח. דבר זה יוצר בקרב אנשים רבים נטייה לחזור לאמונות הישנות והמוכרות להן, במיוחד אם הם מעשנים ויש להם רצון סמוי להאמין שהעישון אינו מזיק ("הדחקת עישון"). בנוסף תחת המסווה של מחקר מדעי, מימנה תעשיית הטבק מחקרים על כל דבר מלבד סיכוני הטבק במטרה לנצל את אי הוודאות של הציבור. בין הסיבות השורשיות לבערות שמקורה בהשפעות תרבותיות אותן מונה פרוקטור: הזנחה של כלי התקשורת, סודיות וצנזורה ממשלתית, השמדת מסמכים, צורות מגוונות של בררנות, חוסר תשומת לב ושכחה פוליטית-תרבותית המוטמעת או שהיא בת מניעה.
המצאת המונח
התחדיש נטבע על ידי רוברט פרוקטור (Robert N. Proctor), פרופסור באוניברסיטת סטנפורד המתמחה בהיסטוריה של מדע וטכנולוגיה אשר חקר בצורה עמוקה את הכחשת נזקי העישון.
המונח אגנוטולוגיה נטבע לראשונה כהערת שוליים בספרו של פרוקטור משנת 1995 "מלחמות הסרטן: כיצד פוליטיקה מעצבת מה שאנו יודעים ולא יודעים אודות הסרטן". לפי פרוקטור היסטוריונים והפילוסופים של המדע נוטים להתייחס לבערות כאל וואקום מתרחב שאליו נשאב הידע או כמו שניסח זו יוהנס קפלר, אם שחייבת למות כדי שהמדע יוולד. עם זאת בערות היא דבר מורכב יותר. יש לה גאוגרפיה פוליטית מאובחנת ומשתנה שהיא בדרך כלל אינדיקטור מצוין לפוליטיקה של הידע. אנו זקוקים לפוליטיקה של אגנוטולוגיה כדי להשלים את האפיסטמולוגיות הפוליטיות שלנו. פרוקטור השתמש במונח כדי לתאר, קצת בצחוק את המחקר שלו בראיון משנת 2001 ביחס על המחקר והידע על הסלע הצבעוני Agate.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אגנוטולוגיה בוויקיפדיה האנגלית
- טים הארפורד, עוּבדוֹת לא יכולות לנצח שקרים, "פייננשל טיימס", 23.03.2017
- Tim Harford , The problem with facts, תשיעי במרץ 2017
- פרופסור עירן הלפרין