הצגת המקור של הדף "תכנית אב לפיתוח בר קיימא בעמק חפר"

==הקדמה==
הדו"ח הבא קשה לעיכול. הוא מעמיד בסימן שאלה את ערכי התרבות המודרנית שבה גדלנו. 
התכחשות לדו"ח זה תהיה בגדר עצימת עיניים ובריחה מאחריות.

שני גורמים ישפיעו בשנים הקרובות על דפוסי צריכת האנרגיה והספקתה, חלק מהשפעה זו ניכרת כבר עתה ועצמתה מתגברת. למחיר האנרגיה וזמינותה השלכות לכול תחומי החיים כגון: מזון ומים, כלכלה, תחבורה ועוד.

הגורם הראשון הוא "[[שיא תפוקת הנפט]]". כבר כיום תפוקת הנפט לא עולה בקצב הדרוש, ברוב מדינות העולם המפיקות נפט התפוקה נמצאת בירידה בגלל הידלדלות השדות. כיום אין בנמצא טכנולוגיה שתספק את כל הירידה הצפויה בתפוקת הנפט ועוד תוסיף לתמוך בעליה מתמדת בצריכת האנרגיה. שיא תפוקת הנפט, שאחריו תהיה ירידה מתמשכת בתפוקה, צפוי לפני 2015 ויש תחזיות מקדימות יותר.
http://peakoil.org.il/ קישור לאתר בנושא "שיא תפוקת הנפט"

הגורם השני הוא [[שינויי אקלים]] הנוצרים עקב פליטת CO<sub>2</sub> וגזי חממה אחרים. כיום אין מחלוקת על כך שיש שינויי אקלים, ואין מחלוקת על כך שמקור השינוי הוא גזי חממה, אשר מקורם בדלקים מחצביים המשמשים את האנושות.
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=481&ArticleID=402 
קישור לאתר "אדם טבע ודין" בנושא שינויי אקלים.

כדי לשמור על יציבות האקלים הצורך הוא להפחית את פליטות הפחמן עד 2020 ב-40%-25% לפי הפליטות ב-1990. 
המשמעות הבלתי נמנעת של מהלך זה הוא הפחתה בצריכת האנרגיה. אחד הכלים להביא לירידה בצריכת האנרגיה הוא הפנמת העלויות הדרושות לחיסכון באנרגיה, למניעת זיהום אוויר, לפיתוח חלופות ועוד בתוך מחיר האנרגיה לצרכן.
הפנמת עלויות זו תגרום להתייקרות נוספת של מחירי האנרגיה מעבר למחיר השוק שיעלה בהתמדה עקב "שיא תפוקת הנפט".

בעקבות "שיא תפוקת הנפט" והצורך להגביל את פליטת הפחמן, ייתכן שיהיה מחסור פיזי באנרגיה, כלומר גם אם יש כסף לקנות את האנרגיה במחירה הגבוה, האנרגיה תהיה מוקצבת ולא זמינה. זאת משום שיש גורמים עם עדיפות לאנרגיה כגון צבא ומשטרה, מאפיות לחם, ממשלה, בתי חולים, מפעלי תעשייה חיוניים וכו'.

==השפעות על תחומי החיים ומה אפשר לעשות==

הערכות מוקדמת
כיום, כאשר האנרגיה זמינה וזולה ניתן להיערך לקראת הבאות. ככל נשתהה ההערכות תהיה יקרה יותר, ויתכן שהאנרגיה הזמינה תידרש לצרכים חיוניים ביותר.
יש לצפות לכך שהממשלה לא תספק את כל הדרוש להערכות והמועצה תצטרך לספק שירות זה לתושבים, על ידי הגברת המודעות של התושבים למצב ועל ידי יצירת מערכות פיזיות. המועצה צריכה להכין תכנית של כל הדרוש לה לצורך ההערכות ולהשיג כמה שיותר מהממשלה לעניין זה.

==מים==
6% מצריכת החשמל בארץ מושקע בשאיבת מים. השאיבה נעשית מהכינרת בגובה 200- והזרמתה לכל הארץ, וכן שאיבה מבארות. גם מתקנים התפלת מי ים דורשים אנרגיה רבה ולמעשה יוצרים תלות בין מי השתייה ובין הספקת הנפט והגז. חלק ניכר מאקוויפר החוף הולך ומזדהם, ויש צורך בטיהור מי האקוויפר בתהליך הצורך אנרגיה.

מה לעשות - 
להפסיק מיד כל זיהום של אקוויפר החוף שאנו יושבים עליו, גם במחיר סגירת מפעלים ותשלום פיצויים. זה יהיה זול יותר מאשר לטהר את המים מאוחר יותר בתנאים בלתי נסבלים של מחירי אנרגיה.

להיערך להספקת מים מקומית. ייתכן שהספקת המים הארצית תוגבל למספר שעות ביום, בגלל תכנון או בגלל תקלות בהספקת החשמל. בניית מאגרים מקומיים, שימוש בגרביטציה להספקת מים, הכנת מאגרי מים ביתיים להספקת מי שתייה,
עידוד איסוף מי גשם.

הכשרת קרקע לחיסכון במים – העשרת הקרקע בחומר אורגני וקומפוסט לאחיזת מים טובה יותר, חיפוי קרקע, מעבר לזנים חסכוניים במים, מניעת המלחת קרקע על ידי שימוש במים במליחות נמוכה, הפחתת שימוש בדשן כימי, שימוש בקומפוסט מופחת מליחות (קומפוסט צמחי והפחתת כמות המלח במזון הפרות). הכשרת הקרקע למניעת סחף וליצירת חלחול מי הגשם בשדה עצמו (עיבוד לפי קווי גובה, ובניית תלוליות במקום המתאים)

הפניית מי הגשמים לחלחול בחולות, ומניעת זרימתם לים או לביוב.

==מזון וחקלאות==
עמק חפר הוא יצרן מזון וחלק ניכר מתושביו חקלאים. 
כבר כיום מחירי הדשן לחקלאות בעלייה וכן חומרים כימיים אחרים. זאת משום שחומרים אלו מיוצרים מנפט ותהליכי הייצור שלהם עתירי אנרגיה. במצב של חוסר בנפט יתכן מחסור בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומחירם יעלה בהתמדה.
גם מחיר המים צפוי לעלות וזמינותם תפחת (ראו בחלק על המים). הובלת המזון ואחסונו בקירור יתייקרו וכן עיבודי קרקע על ידי כלים ממונעים. תגבר הדרישה לידיים עובדות. הפניית חלק מייצור המזון העולמי לייצור ביו-דיזל ואתנול גורם כבר עתה להתייקרות המזון בעולם. 
תיתכן ירידה בתפוקת החקלאות לדונם עקב מחסור בדשן כימי וחומרי בדברה, מעבר לזנים עמידים ליובש, שצורכים פחות חנקן ועמידים למזיקים על חשבון תפוקה. קשיים בגידולי חממות עקב חוסרים בדשן, חומרי הדברה וכיסויי פוליאתילן.

מה לעשות - 
המועצה תסייע בהפצת מידע לחקלאים ולתושבים.
כנגד מחסור בדשן כימי יש להיערך לייצור מוגבר של קומפוסט. בעמק חפר יש רפתות ולולים, צריך לייצר את הקומפוסט קרוב לשדה כדי לחסוך את שינוע הקומפוסט, אפשר ליצור כמה אזורי קומפוסט לפי מיקום הרפתות והלולים, השדות ובתי המגורים. 
יתכן שכל כמות זבל הפרות לא תספיק להכנת הקומפוסט הדרוש, ויהיה צורך חיוני להכין קומפוסט מכל מקור אפשרי כולל איסוף שאריות אורגניות בבתים. 
זבל אנושי – ללמוד ולפתח את הדרך הטובה ביותר כדי לחסוך במים וגם לספק דשן לחקלאות. צריך להתחיל בניסוי שילך ויתרחב, ויתגבר על כל האתגרים כולל שינוי התפיסה לגבי זבל אנושי.
לגדל זנים הצורכים פחות חנקן.
שימור קרקעות פוריות וטיפוח פוריות קרקע במקומות שהאדמה איבדה מפוריותה. בנייה תיעשה על קרקעות שלא ניתן לשפר את פוריותן. כיום כשהקומפוסט אינו במחסור אפשר לטפח פוריות קרקע בעלות נמוכה מאשר תידרש לכך בעתיד.
מניעת סחף של אדמה עילית (TOP SOIL) על ידי ממשק חקלאי מתאים והדרכת החקלאים.

כנגד מחסור בחומרי הדברה יש להקפיד על מחזור זרעים, גידול ירקות בעונתם, שימוש ופיתוח זנים עמידים למזיקים וכן שימוש בשיטות אגרו טכניות.

הפחתת עיבודי קרקע על ידי כלים כבדים.
יתכן מצב של אבטלה כבדה (ראו חלק על כלכלה בהמשך) והעבודה הידנית תהיה זולה יותר ולא תהיה במחסור.
לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית.
לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.

==תשתיות==

===תחבורה===
מחירי הבנזין והסולר יוסיפו לעלות עד רמה בלתי נסבלת. החזקת רכב פרטי תהפוך לעול. כמות הנסועה תפחת וכך גם מספר כלי הרכב על הכביש. צפוי קושי להגיע יומיום למקום עבודה מרוחק או למוסדות החינוך מרוחקים.
החלופות המוצעות כגון דלקים ביולוגים או רכב חשמלי לא יתנו מענה להתייקרות הדלקים.

מה לעשות - 
למנוע כל סלילת כביש חדש ולמנוע כל הרחבת כביש. להשקיע כסף המיועד לצרכים אלו בהערכות לחיסכון באנרגיה.
להשקיע בפיתוח תחבורה ציבורית יעילה
סלילת שבילי אופניים בין היישובים בעמק חפר כצורך תחבורתי ולא רק לשעות הפנאי.
פיתוח מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים
עידוד התושבים להעדיף עבודה קרובה לבית

===בנייה===
ייצור בטון ומלט הם עתירי אנרגיה-2% מצריכת האנרגיה העולמית. ועלותם תתייקר וכמו כן הפלדה לבניין.
רוב הבתים הנבנים כיום תלויים בחימום וקירור כדי לספק נוחות מגורים. יותר אנשים יתקשו לעמוד בעלויות החימום והקירור.

מה לעשות - 
לבנות בתים חדשים לפי בנייה אקלימית שלא תדרוש כלל חימום וקירור.
לאמץ ולפתח שיטות בנייה מחומרים זמינים שאינם עתירי אנרגיה
התאמת מבנים קיימים לחיסכון באנרגיה גם במחיר של שיפוץ יקר, אחר כך צריכת האנרגיה תהיה יקרה יותר וכך גם כל שיפוץ עתידי. כיום ניתן להשקיע בחומרי בידוד איכותיים מחומרים סינתטיים. בעתיד יתכן שחומרים אלו לא יהיו זמינים.

===חשמל===
רוב החשמל בארץ מיוצר מפחם שעלותו הולכת ועולה. הגז הטבעי ממצרים מוגבל בכמותו. מתוכנן צינור גז מטורקיה שיוביל גז מאזור הים הכספי, אך הביקוש לאנרגיה באזור זה הולכת ועולה ובעתיד מדינות אלו יצטרכו את הגז הטבעי לעצמן.
מחיר החשמל יעלה, כמותו תוגבל, תיתכן הקצבה והגבלה בשעות שימוש. תקלות אפשריות עקב שימוש בדלקים מאיכות ירודה והפסקות בזרימת הגז הטבעי, כמו שרוסיה הפסיקה את זרימת הגז לאוקראינה בחורף 2006.

מה לעשות - 
תחזוקת רשת חשמל גדולה תהיה קשה, ואולי יהיה צורך להקטינה עקב ירידה בכמויות החשמל וכדי להקל על התחזוקה.
לגוון את מקורות האנרגיה לייצור חשמל
ייצור חשמל בקנה מידה קטן ומקומי
להפחית את התלות בחשמל על ידי חיסכון ושימוש באנרגיה ממקורות שונים.
שימוש באנרגיית השמש לחימום ותאורה בשעות היום
לבדוק יישום טורבינות רוח לאורך קו החוף של עמק חפר ורכסי הכורכר.

===תקשורת===
תעשיית ההייטק היא עתירת אנרגיה וחומרים המיובאים מכל העולם ותעמוד בפני בעיה. שליחת לוויינים לחלל תהייה יקרה מאוד עד בלתי כלכלית (ראו חלק על כלכלה). יתכן שתקשורת לוויינים לא תהיה זמינה.
תיתכן פגיעה במערכות קרקעיות עקב גנבת מתכות ומחסור במשאבים.

מה לעשות-
צריך להכין מערכות תקשורת ובקרה שאינן תלויות בלוויינים או בהייטק. בעיקר מערכות חיוניות ומערכות לשעת חירום.


==כלכלה==
הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג. 
עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. 

מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הרשות המקומית ממסים. גם הממשלה תסבול מירידה בהכנסות ממסים. במקביל ידרשו הרשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. למועצה האזורית יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. 

במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. 
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.
אנשים רבים יישארו חסרי כל.
יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו ללא לקוחות.

מה עושים
כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב-3%-10% כל שנה תספיק לכך.
לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.
להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.
לסגור חובות.
חיזוק המרקם החברתי.
עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הרשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.

==חינוך==
צריך לשנות את הסיפור שאנו מספרים לילדינו על [[צמיחה]] מתמדת. 
לפתח [[חינוך לקיימות]] ועזרה הדדית.
יצירת אידאל של [[פשטות מרצון|"רק מה שצריך" וחיים אקולוגיים]].

==סיכום==
===שלוש תחזיות===
הדברים שתיארתי לא יקרו בבת אחת, חלקם יהיו תהליכים שימשכו עשרות שנים וחלקם יהיו פתאומיים. מנגד צפויות הפתעות, ואירועים שכרגע לא ניתן לדמיין אותם, כי המצב שאנו עומדים בפניו הוא ייחודי מאז ראשית האנושות. 
אין לנו זמן, חלק מהתהליכים כבר בהתרחשות. מערכות החיים אינן ערוכות כנדרש לפי הסיכונים.

באופן כללי אחלק את העתיד הצפוי שלוש תחזיות אפשריות

===ירידה אטית – התחזית האופטימית===
מחירי האנרגיה יעלו בהדרגה, השינויים הכלכליים יהיו מתונים וכוחות השוק יווסתו אותם. האנושות תתרגל למצב ויתפתח אתוס של חזון אקולוגי. 
כדי לחזק את העתיד בכיוון זה כדאי להחליט שכל שנה מפחיתים את צריכת האנרגיה ב-3%. צריכת האנרגיה שלנו תפחת יחד עם הירידה בתפוקות האנרגיה ומחירי האנרגיה יישארו גבוהים אך יציבים.
צריך לפעול למודעות גבוהה בציבור ולהכין תשתיות המותאמות למקומיות ולחיסכון באנרגיה.

===ריכוז כוחות===
בעת משבר פתאומי או חריף במיוחד באנרגיה, במזון או במים, ומחשש למהומות.
הרשויות ירכזו את המשאבים החיוניים ויחלקו אותם בהקצבה. המשטרה והצבא יערכו לשמור על הסדר והחוק.
יש להיערך למצב אפשרי זה כדי למנוע קריסת מערכות. צריך להכין תכניות לשעת חירום ולתרגל אותן. יש חשש לשלמות הדמוקרטיה בעקבות חוקי חרום, או סחף ציבורי בעקבות קשיי הקיום.

===קריסת מערכות===
עקב יאוש הציבור, קריסה כלכלית או חוסר תפקוד של הרשויות.
בנקים קורסים, מחסור במים ומזון, מהומות וביזה.

צריך למנוע הידרדרות למצב זה בכל מחיר. 
ככל שהשינוי יהיה אטי יותר וככל שהציבור יהיה מוכן יותר לבאות, יפחת הסיכון של קריסת מערכות.


=הערכות לשינויי אקלים ומניעתם=



==הקדמה== 
הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים והשלכותיו עולה באופן ברור נוכח הדוח הרביעי של הפנל הבין ממשלתי לחקר האקלים (IPCC), המצביע על הצורך להפחית את פליטות גזי החממה באופן גלובלי בלמעלה מ- 50% עד לשנת 2050, וכי על המדינות המפותחות להפחית לכל הפחות בין 25%-40% עד לשנת 2020 (ביחס לסך פליטות גזי החממה בשנת 1990), על מנת למנוע את התרחשותו של אסון אקלימי של ממש. 
השלכות ההתחממות הגלובלית בישראל צפויות להיות מרחיקות לכת מבחינה סביבתית, כלכלית, בריאותית, ביטחונית ועוד. כך, בין היתר, ישראל צפויה לסבול במיוחד מעליית קו המידבור צפונה, מפגיעה ודגרדציה של מקורות מים, מהתפשטות בתי גידול של חרקים ומזיקים, מעליית פני הים ופגיעה בתשתיות ועוד.
מתוך אתר "אדם טבע ודין"
http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=476&ArticleID=500


מידת שינויי האקלים תלויה בכמות גזי החממה שיפלטו. בתרחיש של "עסקים כרגיל" ללא כל הגבלה על הפליטות, צפויה עליה בטמפרטורה הממוצעת הגלובלית של כ-6 מעלות. אפשרות אחרת היא ריסון פליטות וייצוב ההתחממות על כ-2 מעלות ביחס לשנת 1900. את התחזיות השונות אפשר למצוא בדו"ח הרביעי של ה-IPCC. 

http://www.ipcc.ch/index.htm  אתר IPCC  הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים.



==השפעות שינויי האקלים על  על עמק חפר== 
הפחתת כמויות המשקעים – עם העליה בטמפרטורה צפויה הפחתה בכמות המשקעים ועליית קו המדבר.
התקצרות החורף – בשנים האחרונות יש ירידה במספר ימי הגשם ואורך העונה הגשומה.
שיטפונות – הגשמים בעלי אופי שיטפוני.
אירועי קיצון של טמפרטורה –  גלי חום וקרה. 
הגברת אידוי – המלחת קרקע. 
עליית מפלס פני הים - האצת התמוטטות רכס הכורכר. התקדמות הפן הביני מזרחה והמלחת בארות.

===פגיעה בחקלאות=== 
אירועי חמסין וקרה שיפגעו ביבול.
שינויים באוכלוסיות החרקים שיפגעו בהפריה והופעת מחלות צמחים ובעלי חיים חדשות. 
צורך בהשקיה מוגברת בגלל ירידה במספר ימי הגשם, הגברת האידוי והמלחת קרקעות מואצת. כאן נוצר משוב חיובי בין השקיה והמלחת קרקע.
[[סחיפת קרקע]] ושיטפונות.
המלחת בארות כתוצאה מהתקדמות הפן הביני מזרחה.

===בריאות=== 
שינויים באוכלוסיות החרקים והמיקרואורגניזמים עלולים להפיץ מחלות טרופיות.

==מה אפשר לעשות==
העשייה מתחלקת לשניים

1. הפחתת פליטות כדי לצמצם ככל האפשר את שינויי האקלים. 

2. הכנת המערכות לשינויים הצפויים.


===הפחתת פליטות=== 
יש לקבוע יעדים להפחתה לפי המלצות ה-IPCC

הפחתת נסיעות ברכב ממונע, הגברת השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. 
קומפוסטציה להפחתת פליטות המתאן.
חיסכון בחשמל.
שיפור הבידוד במבנים ובנייה אקלימית.
חיסכון במים – פחות שאיבה, פחות טיהור ופחות הטפלה.
פיתוח אנרגיה מקיימת.
חינוך והסברה.
איזון פליטות על ידי סחר בפחמן ושתילת עצים.
הפנמת עלויות חיצוניות.
פיקוח על פליטות בתעשייה.

===הכנות לשינויי האקלים===

שיפור המערכות לאצירת מי גשם וחלחול למי התהום.
שיפור החזקת מים בקרקע.
התאמת גידולים חקלאיים לבצורת והמלחת קרקע.
הערכות להפחתת נזקי קרה וחמסין בחקלאות.
מניעה של סחיפת קרקע.
הרחקת מבנים ממצוק הכורכר וייצובו.
מעקב אחר עליית מפלס פני הים ושינויים בפן הביני.
שתילת עצים ליצירת מיקרו אקלים. 
ניטור חרקים ומחלות.
הערכות לטיפול במחלות חדשות ומגיפות.



==סטטוס== 
ההצעה הוגשה. המועצה האזורית לא הגיבה עד כה.


[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]