הצגת המקור של הדף "קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל"

'''קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל''' הם הקשרים בין [[חברות הטבק]] בישראל, לבין גורמים בממשלה, בכנסת, במערכת המשפטית, בתקשורת ובאקדמיה היכולים להשפיע על החלטות מדיניות, [[רגולציה]] ועל דעת הקהל בישראל הנוגעות ל[[עישון בישראל|שוק הטבק והסיגריות בישראל]] ומכאן להכנסות ולרווחי החברות וכן לכוחן ומעמדן. נושאים הקשורים [[עישון בקרב בני נוער|לשיווק של סיגריות ונרגילות לבני נוער]], [[פרסום סמוי|פרסום סמוי של טבק]], מיסוי טבק, [[חקיקה נגד עישון|אכיפת חוקים קיימים נגד שיווק טבק]] וחקיקת חוקים חדשים, חוקים נגד [[עישון כפוי]] או לשם סיוע ל[[גמילה מעישון]]. לקשרים אלה יש השפעה עצומה על הבריאות והכלכלה של ישראל שכן עישון הוא [[גורמי מוות בישראל|גורם המוות מספר אחד בישראל]] שמביא למוות של [[עישון ובריאות|כ-8,000 ישראלים בשנה]], לתחלואה נרחבת ב[[סרטן]], מחלות לב, שבץ ועוד, תוך יצירת נזק של מיליארדים למשק ו[[עישון ועוני|העמקת העוני והפערים]] בחברה. 

[[חברות הטבק]] מפעילות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] רשמי ולא רשמי שיוצר לחץ על גורמים באקדמיה, חברי כנסת, שרים, עיתונאים וארגונים חברתיים ובריאותיים. חברות הטבק הן בעלות קשרים בעולם העיתונות הכתובה הן דרך הפרסום של החברות בעיתונות והן בדרכים אחרות. גורמים בתקשורת וכן מבקר המדינה מבקרים את הקשרים בין [[חברות הטבק]] לבין שר הבריאות יעקב ליצמן. בשנים האחרונות נעצרו בישראל מספר יוזמות חקיקה ורגולציה שנועדו להקטין את מספר המעשנים. וייתכן גם שחלה עליה בשיווק של טבק לבני נוער דרך האינטרנט ובשיטות נוספות. 

מאז שנות ה-70 יש מגמה של ירידה באחוז המעשנים בחברה הישראלית. אך בשנים האחרונות מגמה זו נעצרה ויש מגמה הפוכה. מגמות של [[עישון בקרב בני נוער]] מראות עליה בכמות המעשנים, בדגש על [[עישון נרגילה]]. מגמה הגדלת העישון בנוער קיימת הן בקרב מתגייסים לצה"ל והן בקרב הציבור הערבי. היבטים אלה, יחד עם אחוזי גמילה נמוכים, והשקעה מעטה מאוד בתחום מצד הממשלה גרמו לכך שבניגוד לרוב המדינות המערביות, החל משנת 2013, [[עישון בישראל|מגמות העישון בישראל]] החלו לעלות במקום לרדת. {{הערה| מחקר של ד"ר לאה רוזן, וטל אפרמן יצחק, אוניברסיטת תל אביב, בכתבה של רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4166014 התוכנית שיכולה להציל את החיים שלנו - בחמישה צעדים פשוטים], דה מרקר, 13.06.2017}}

מעבר לחשיבות נושא ה[[עישון]] בפני עצמו, לקשרי הון-שלטון בתחום הטבק מהווים מעין אבן-בוחן או נייר לקמוס לשאלת השפעת [[קשרי הון-שלטון]] על המדיניות הציבורית ועל המרחק בין האידאל של [[דמוקרטיה]] שבה האזרחים מקבלים החלטות לבין [[פלוטוקרטיה]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] - שיטת שלטון ומבנה תרבותי ([[תרבות הצריכה]]) בה החלטות, וסדר היום הציבורי נקבעות או מושפעות מאוד על ידי קבוצות לחץ עשירות ומקושרות. בניגוד לנושאים רבים אחרים הנתונים בוויכוח ציבורי לכאורה יש קונצנזוס רחב הן בחברה והן בקרב המפלגות בכנסת על כך ש[[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וכי [[עישון בקרב בני נוער]] אינו דבר רצוי, והדבר גם מגובה במחקר מדעי ובדעה מקצועית רחבה מצד רופאים. חרף היבטים אלה, בפועל, המדיניות הקיימת אינה עושה דבר כמעט כדי לקדם [[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] ומאמצים בתחום נבלמים. כמו כן אין כמעט ביקורת ציבורית על השרים וחברי הכנסת מצד עיתונאים, פעילים חברתיים, רבנים, אומנים וכו'. 

==רקע היסטורי==
{{הפניה לערך מורחב|הכחשת נזקי העישון}}
{{עישון}}
בשנות ה-60 של המאה ה-20, לאחר כמה עשרות שנים של מחקרים ומאבק חברתי ארוך, הכירו הרשויות בעולם ב[[עישון ובריאות|נזקי העישון]]. בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה. {{הערה|שם=Mendes2014| Elizabeth Mendes, [http://www.cancer.org/research/acsresearchupdates/the-study-that-helped-spur-the-us-stop-smoking-movement The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement], the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,}} מדינות כמו בריטניה
וארצות הברית החלו ניסיונות להגבלת שיווק ועישון סיגריות. {{הערה|1=
[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1962%2F03%2F14&id=Ar00106&sk=D56774AD ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות], חרות, 14.03.1962}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1964%2F01%2F13&id=Ar00203&sk=1570166E פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות], חרות, 13.01.1964}}

נוכח מאמצים אלה, הגבירו חברות הטבק מאמצים שהיו קיימים עוד בשנות ה-50 לשם [[הכחשת נזקי העישון]], בלבול הציבור, ודחייה או מסמוס של צעדי רגולציה נגדן או צעדים שנועדו ל[[מניעת עישון]]. למרות מחקרים רחבים מאוד ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של [[חברות הטבק]] נשאו פרי במשך זמן רב, דבר שעולה ממסמכים של חברות הטבק עצמן. לדוגמה בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות. {{הערה|שם=tobaccocontrol2012|Robert N Proctor, [http://tobaccocontrol.bmj.com/content/21/2/87.full#xref-ref-9-1 The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll] tobacco control, 2012;21:87-91}}

בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים בנושא העישון. בינואר 1964, פרסמה הוועדה המלצות לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01218&sk=C58D563C ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות], דבר, 27/01/1964}}{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1964%2F01%2F27&id=Ar01800&sk=FC6FF165 ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות] מעריב, 27.01.1964}} כשנתיים לאחר מכן החלה [[האגודה למלחמה בסרטן]] בפעילות הסברה על נזקי העישון. {{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1965%2F11%2F10&id=Ar00614&sk=CA880848 חותמת דואר נגד עישון ], חרות, 10.11.1965}}

סוגיות ציבוריות הנוגעות לטבק לא נוגעות רק לשאלה האם סיגריות מסוכנת לבריאות, אלא גם להיבטים נוספים כמו: [[התמכרות לניקוטין]], [[מניפולציה בניקוטין]] כדי לגרום להתמכרות קלה יותר, [[עישון בקרב בני נוער|צעדי שיווק של סיגריות לילדים ולבני נוער]], התחלת עישון באמצעות [[נרגילות]], "[[סיגריות קלות]]", [[עישון כפוי]], מידת ההשפעה הפוליטית והתקשורתית שרצוי שתהיה לחברות הטבק ומידת החופש הכלכלי שרצוי להעניק לחברות אלה (לדוגמה האם רצוי להוציא בצורה הדרגתית את החברות אל מחוץ לחוק). יש צעדים שהמדינה, רשויות מקומיות וקהילות יכולים לקדם לשם [[מניעת עישון]] ו[[גמילה מעישון]] כמו [[חפיסה אחידה]], מימון של תוכניות מניעת עישון בקרב נוער בשכונות עניות ועוד.

==קשרים של חברות הטבק עם מוקדי כוח בישראל==
===לובי פוליטי של חברות הטבק בכנסת ובממשלה===
{{הפניה לערך מורחב|לובי בישראל}}

חברות הטבק פעלו מזה זמן רב בניסיון לבצע [[הכחשת נזקי העישון]] והכחשת היבטים אחרים הנוגעים לעישון כמו [[התמכרות לעישון]] כך לדוגמה מכתב פנימי משנת 1973 מעודד את נציגי חברת הטבק [[פיליפ מוריס]] להציג בפני חברי כנסת וגורמי בריאות את הסרט "עישון ובריאות" המציג (בצורה סלקטיבית) רופאים שמערערים על [[השפעות בריאותיות של עישון|הקשר בין עישון לבין תחלואה]].{{הערה|1=[https://www.industrydocumentslibrary.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=npyh0117 מכתב פנימי של פיליפ מוריס על הסרט "עישון ובריאות"] שמעודד הקרנה שלו לחברי כנסת ולגופי בריאות כדי לערער את הקשר בין עישון לתחלואה, 1973, ארכיון הטבק.}} 

בשנת 2008 חשף העיתונאי [[שאול אמסטרדמסקי]] ב"כלכליסט" כי ח"כ יצחק וקנין מש"ס נמנע מלדווח לוועדת הכלכלה שדנה ב[[פרסום לסיגריות]], שהעמותה שבראשה עמד, קיבלה בשנת 2006 תרומה מיצרנית הסיגריות [[פיליפ מוריס]] בסך 67 אלף ש"ח. בדיונים על חוקים להגבלת הפרסום על עישון שהתקיימו בכנסת באותה שנה, תמך וקנין בעמדות שסייעו לחברות הטבק וקרא להגיע להסכמות עם נציגי חברות הסיגריות. {{הערה|שאול אמסטרדמסקי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3078842,00.html תחקיר "כלכליסט": מסך העשן של ח"כ וקנין], כלכליסט, 29.05.2008}}

נכון לשנת 2017, חברות [[לובי פוליטי בישראל|הלובי הפוליטי]] שמייצגות חברות טבק בכנסת ישראל הן:

* חברת 'פוליסי' - מייצגת את '[[פיליפ מוריס]]'
* חברת 'גורן עמיר' - מייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, [[דובק]], איגוד לשכות המסחר – רשתות השיווק
* חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת את [[גלוברנדס]]
* חברת 'גלעד יחסי ממשל ולובינג' - מייצגת את 'חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר' 
* חברת 'קלינר אסטרטגיה ולובינג' - מייצגת את פורום יבואני הסיגרים. 

חברת [[פיליפ מוריס]] שהיא חברת הטבק הגדולה בישראל, מעסיקה את חברת הלובי הגדולה בישראל, פוליסי, בבעלות [[בוריס קרסני]]. פוליסי החלה את דרכה בלובי בישראל עבור פיליפ מוריס ומשם התרחבה לחברות רבות נוספות. {{הערה|שם=avi_amit|1=אבי עמית, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1236181 בוריס קרסני - איש הצללים החזק במשק: כך פועלת חברת השדלנות המשפיעה בישראל], "המפצח", פינה בתוכנית המגזין עם אושרת קוטלר, ערוץ 10, 11.3.2017}}. במקביל לייצוג חברת הטבק הגדולה, מייצגת פוליסי גם גופי חברות ישראליות חשובות אחרות, והערכה היא שרבע מכלל העסקים הגדולים במשק הם לקוחות של החברה. בין היתר החברה מייצגת חברות מזון גדולות, בנקים, וגורמי בריאות. {{הערה|שם=avi_amit}} הקישור הרחב של החברה יכול לאפשר לה שיתופי פעולה עם חברות, פעילי מפלגות, אנשי עסקים, פקידים ופוליטיקאים שחייבים לה טובות שונות.

שלושת החברות הגדולות ביותר ללובי פוליטי בישראל - פוליסי, גלעד יחסי ממשל וגורן עמיר מייצגות כולן חברות טבק. במקביל, החברות הללו מייצגות חברות וארגוני בריאות. דבר זה מעלה חשש לניגוד אינטרסים של חברות הלובי. אם חברת הלובי תצטרך לעסוק בחוק שנוגע לעישון ובריאות חלק אחד מהעובדים שלה יעבוד לקידום החוק בעוד חלק אחר שלה יפעלו נגדו. חברת פוליסי, מייצגת את חברת [[פיליפ מוריס]] ובמקביל היא מייצגת גורמי בריאות שונים כמו לדוגמה מכבי שירותי בריאות, אסותא, איגוד חברות התרופות בהתאחדות התעשיינים (המייצג בין השאר את טבע, אוניפארם ופריגו). גלעד יחסי ממשל ולובינג. מפעילה לובי עבור "חטיבת יצרני הסיגריות באיגוד לשכות המסחר", ובמקביל גם לובי עבור הסתדרות הרפואית בישראל, אילקס מדיקל, רוש פרמצבטיקה, סופר פארם, כצ"ט, מגן דוד אדום, קופ"ח מאוחדת, העמותה הישראלית לסרטן הריאה, וארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. חברת 'גורן עמיר' - שמייצגת את חברות ג'יימס ריצ'רדסון, דובק מייצגת במקביל גם את פייזר ישראל (חברת תרופות), שחל שירותי רפואה, ושירותי בריאות כללית. גם חברת 'כהן-רימון-כהן' - מייצגת שמייצגת את חברת הטבק [[גלוברנדס]] מייצגת במקביל את גורמי הבריאות הבאים - Boehringer Ingelheim (בריאות), Abbvie (בריאות), חץ - ארגון ישראלי לבריאות הכבד, עמותת חולי HS, קואליציית המחלות האוטואימוניות "משלבים ידיים", עמותת חולי HS.

===קשרים בין חברות הטבק לשר הבריאות===
בינואר 2017 חשף תחקיר של חיים רבלין מערוץ 2, קשרים לכאורה בין חברות הטבק לבין שר הבריאות [[יעקב ליצמן]]. התחקיר חשף כי דרך תשלום של כמה אלפי שקלים בודדים, לעיתונאי בעיתון חרדי "המודיע", הצליחו התחקירנים שהתחזו לנציגים של חברת [[סיגריות אלקטרוניות]] מיפן לארגן פגישות עם צמרת משרד הבריאות ועם ליצמן בתוך מספר שבועות. ליצמן מצולם במצלמה הנסתרת שהוא "לא מתעסק בעישון". דבר זה זכה לביקורת בגלל התרומה המשמעותית של עישון לתחלואה ותמותה בישראל. בניגוד להצהרה זו, ליצמן פעיל בקידום אינטרסים של חברות הטבק. בניגוד לעמדות של הדרג המקצועי במשרד הבריאות ליצמן נפגש עם חברות הטבק, מקדם הקלות לחברות ומתנגד לחקיקה שמגבילה עישון. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|מעטפות הכסף, המאכער ושר הבריאות|62e26badf948951004|news-israel/health-q1_2017|9 בינואר 2017}}}}

בקדנציה שלו כשר הבריאות, לא קידם ליצמן שום חוק או תקנה לצמצום נזקי העישון. על פי ערוץ 2, הצעות שהועלו על ידי הדרג המקצועי בסוגיות הנוגעות להגבלת עישון – או שנדחו על הסף או שהתמסמסו בטיעונים שונים. המתווך מטעם עיתון המודיע שיזם את הפגישה טען כי השר לא יפעל נגד [[סיגריות אלקטרוניות]], בעקבות פרסום התחקיר טען ליצמן כי משרד הבריאות נמצא בלב תהליך לעדכון חקיקה בנושא. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר|1589149a3f98951004|news-israel/health-q1_2017|10 בינואר 2017}}}}
ההתנהלות הזו לצד הפגישות עם נציגים של חברות טבק, הן חלק מדפוס פעולה של ליצמן בכל הנוגע לנושא העישון. {{הערה|{{mako|חיים ריבלין|איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?|d8a508dcd3f8951004|news-israel/health-q1_2017}}{{ש}}{{mako|חיים ריבלין|כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת|f98bbc58f749951004|news-channel2/Channel-2-Newscast-q1_2017|12 בינואר 2017}}}}

[[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] שהיא אמנה בינלאומית שישראל חתומה אליה, מחייבת שקיפות בעניין פגישות של שרים ופקידים עם נציגי חברות טבק. אך לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2018, עולה כי שר הבריאות ליצמן נפגש פעמיים, כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות, עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה לא הביא עובדה זו לידיעת הציבור. מבקר המדינה מעיר כי "חשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות". {{הערה|1=אבי טמקין, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001235046 "ליצמן התנגד ליישום פעולות לצמצם את מספר המעשנים"], גלובס, 08.05.2018}}

===קשר עם פקידים בכירים ===
עו"ד רן שטרית , היה ראש המטה לשעבר של בנימין נתניהו, וכיהן עד ספטמבר 2017 במשרד התקשורת כממונה על קשרי הכנסת והממשלה, תיאום הרגולציה מול משרדי הממשלה והאחראי על קידום ותיאום פעולות המשרד בפני הכנסת וועדותיה. ביוני 2018 מונה שטרית כסמנכ"ל הרגולציה ב[[ג'ול]] בניסיון לאפשר את מכירת המוצר בישראל, וזאת מול כוונת משרד הבריאות לאסור את מכירת המוצר עקב תכולה גבוהה של ניקוטין. {{הערה|רוני לינדר גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6196778 שחקן החיזוק של הסיגריה האלקטרונית הממכרת: ראש המטה לשעבר של נתניהו], דה מרקר, 20.06.2018}} 

===קשרים של חברות הטבק לעיתונות הכתובה===
קשר חשוב בין חברות הטבק לבין העיתונים בישראל הוא היות חברות הטבק מפרסמות משמעותיות בתחום העיתונות, במיוחד נוכח מצוקה כספית של תחום העיתונות וירידה בהכנסות מפרסום. דבר זה תורם לדוגמה קשרים משמעותיים במאבקים על ניסיונות להגביל פרסום בעיתונות ובאינטרנט (ראו בהמשך). היות וחברות הטבק אינן מפרסמות בטלוויזיה וברדיו, יש להן קשרים פחות טובים בענפי תקשורת אלה. 

בשנת 1998 הגיעו מספר תובעים של מדינות בארצות הברית לפשרה במשפט נגד חברות הטבק הגדולות. ההסכם שנקרא, The Master Settlement Agreement, נחשב אבן-דרך במאבק מול [[הכחשת נזקי העישון]]. הוא כלל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, ובנוסף הוא הוביל גם לחשיפת כמות גדולה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref> 

בעקבות פשיטת רשויות החוק על הנהלות חברות הטבק, נתפסו מיליוני מסמכים שונים שנכתבו בתקופה של 50 שנה. מסמכים אלה הועברו לאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. על האוניברסיטה הוטל להקים את "ספריית המורשת של מסמכי הטבק", וכן להעלות את המידע לאינטרנט.<ref name="haaretz_2012"/> נכון לשנת 2016 יש 14 מיליון מסמכים בספרייה, וזו שינתה את שמה ל"אמת - מסמכי תעשיית הטבק" [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/] מאגר זה שופך אור על התנהלות חברות הטבק באופן שקשה למצוא אותו בתעשיות אחרות. פרופסור רוברט פרוקטור שעבד בארכיון הטבק הזה הוציא בשנת 2012 את הספר [[שואה מוזהבת (ספר)|שואה מוזהבת]] שחושף את התנהלות חברות הטבק. 

במכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס משנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של ידיעות אחרונות, כ"בעל ברית" של החברה. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת פרסום מוצרי עישון, שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], העין השביעית, 31.05.2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת הייתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

===קשרים של חברות הטבק עם רופאים וחוקרים===
לפי העיתונאי חיים רבלין, חברות הטבק משפיעות גם על חוקרים, גופי בריאות וקובעי מדיניות בתחום הבריאות ריבלין מעריך שעקב סיבות אלה, רופאים ומדענים רבים מצנזרים את עצמם ולא מותחים ביקורת על תעשיית הטבק.

{{ציטוט|תוכן="הלפיתה הרבה יותר רחבה ועמוקה מזה – היא מגיעה גם לגופי מחקר ולקובעי מדיניות. בית-החולים הדסה למשל קיבל מאות אלפי דולרים מפיליפ מוריס עבור שני מחקרים שביצע עבורה. בתי-חולים אחרים, כמו איכילוב ותל-השומר, אוניברסיטאות כמו הטכניון, פרופסורים כמו שני זוכי פרס נובל ישראליים והמון-המון גופי מחקר קיבלו עשרות מיליונים מ-The Council for Tobacco Research, גוף שהקימו חברות הטבק כדי לייצר מסך עשן פסבדו-מדעי. בעבר הרחוק הגוף הזה טען שהסיגריות לא מזיקות, או פחות מזיקות ממה שנטען, ובשנים האחרונות הוא מסייע להן ביצירת מוצרי עישון חדשים כמו ה'אייקוס'"|מקור=העין השביעית, 2017 {{הערה|איתמר ב"ז, [https://www.the7eye.org.il/254850 "הלפיתה הרבה יותר רחבה ועמוקה"], [[העין השביעית]], 04.07.2017}}}}

בשנת 2019 התברר כי מספר רופאים בישראל נותנים יעוץ בתשלום לחברות הטבק, ומגיעים לכנסת כלוביסטים של חברות טבק המוכרות [[סיגריות אלקטרוניות]]. הרופאים מדגישים את הצדדים החיוביים בסיגריות אלה כאמצעי גמילה מסיגריות רגילות, אבל מתעלמים משיווק של סיגריות אלה לבני נוער, ומכך שאם מדובר באמצעי גמילה ניתן למכור אותו בבתי מרקחת ולא בנקודות מכירה כמו פיצוציות. {{הערה|רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-MAGAZINE-1.7574842 לוביסטים בחלוק: לא תאמינו מי שוכבים על הגדר בשביל חברות הסיגריות], דה מרקר, 24.07.2019}}

===הפעלת לחצים על פעילים נגד עישון===
העיתונאי גיא לרר העיד על לחצים שניסו להפעיל על אביו, טוביה לרר, שעבד במשרד הבריאות והיה פעיל נגד עישון בישראל. לרר האב נהג לעשן 3 קופסאות ביום. במלחמת ששת הימים הוא נתקע עם נגמ"ש באמצע שדה מוקשים, ולאחר מספר שעות נגמרו לו הסיגריות אז הוא עבר בשדה המוקשים כדי לחפש סיגריות בנגמ"ש שני. דבר זה יצר אצלו מודעות למחיר הגבוה של [[התמכרות לעישון]]. כשחזר מהמלחמה הוא הפסיק לעשן והקים אגודה למלחמה בעישון. לטענת לרר: "אנשים אז עישנו בכל מקום, גם באוטובוס וגם בקולנוע, אבא שלי היה חלוץ המתנגדים וכולם נלחמו בו, בעיקר חברות הסיגריות. הוא ניסה להכניס את חשיבות המלחמה בעישון גם לאגף בריאות הציבור במשרד הבריאות, שבו עבד, ושם ניסו להצר את צעדיו. במשרד שלו דיברו על שטיפת ידיים ועיסוק בספורט, וחברות הסיגריות חגגו בלי הפרעה. ב'ידיעות אחרונות' נכתבה כתבה, שבה רואיינה אשה ששימשה כנערת פיתוי לתאגידים שונים. היו שולחים אותה לאנשים בניסיון להפיל אותם. היא סיפרה ששלחו אותה להפיל את אבא שלי, אבל היא לא הצליחה. הוא כל הזמן התלונן שמתנכלים לו ואנחנו חשבנו שהוא נסחף. זילזלנו בו בקטע של הקונספירציות" {{הערה|שני ליטמן, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3882622 מחתלתולים לקנאביס: כך הפך גיא לרר ממנחה חביב למנהיג חברתי], הארץ, 23.02.2017}}

==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==
===חקיקה להגבלת מכירה ושיווק של עישון===
למרות המלצות רפואיות חד משמעיות משנת 1964, הפעילות נגד [[מכירת מוצרי טבק לקטינים]] והגבלות [[פרסום של מוצרי טבק]] החלה בישראל רק בשנת 1980 והחוק נכס לתוקף רק בשנת 1983 - כלומר כ-19 שנים לאחר המלצות הרופאים. 

חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983 אושר בכנסת ב-17 בינואר 1983 ונכנס לתוקף לאחר חצי שנה מיום פרסומו, כלומר ב-25 ביולי 1983 (הסעיף המחייב הדפסת אזהרה בכל פרסומת בעיתון למוצרי טבק נכנס לתוקף מוקדם יותר, ב-25 באפריל 1983). {{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSecondary.aspx?lawitemid=148257 חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג-1983], במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת}} החוק כולל:
* איסור על "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו".
* איסור על פרסומת למוצרי טבק במרבית אמצעי התקשורת. נאסר הפרסום בשידורי רדיו, טלוויזיה, קולנוע. 

* בעיתונות הפרסום של מוצרי טבק לא נאסר - מלבד עיתונות או דברי דפוס אחרים המיועדים בעיקר לילדים ולבני נוער. במקרים שבהם מותר פרסום, יש לתת בו אזהרה בדבר נזקי העישון.
* איסור על פרסום למוצרי טבק בשלטים במקום ציבורי. עם זאת החוק מתיר פרסום על מכוניות של חברות טבק, בנקודות מכירה ועוד. 
* החוק אוסר על פרסום של מוצרי טבק באמצעות אנשים מתחת לגיל 40, לבושים במדים, לבושים בלבוש ספורט או בבגדי ים או באנשים ידועים. 
* איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים, ודרישה להציב, בעסק המוכר סיגריות, שלט בולט המדווח על איסור זה.
* איסור על חלוקה חינם של מוצר טבק לצרכן.
* חיוב לתת אזהרה על כל חפיסה של מוצרי טבק, כולל חפיסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון. בצו שהוצא מכוח החוק נקבעו 13 נוסחים של אזהרות. מדי חודשיים יש להחליף את האזהרה המוצגת על הקופסאות, כך שמי מעשן באופן קבוע ייחשף בהדרגה לכל האזהרות.

===מסמוס החלטת ועדת גילון===
בשנת 1999 החלה לפעול ועדה ציבורית, בראשות השופט אלון גילון, לצמצם את תופעת העישון ונזקיו בישראל. הועדה הורכבה מחמישה חברים, ביניהם הד"ר בנימין קלנר, כיום גינקולוג בקופת חולים לאומית ובעבר הרופא הראשי של חיל האוויר. הוועדה נפגשה 35 פעמים. כעבור שנה וחצי נתבקשו חברי הועדה למסור את המלצות לצמצם את נזקי העישון. כשבועיים לפני הגשת המסקנות הסופיות למשרד הבריאות, החליט יושב ראש הוועדה גילון, לדחות את הצגתן. הדבר בוצע במשך מספר פעמים, ללא מסירת הסבר כלשהו למהלך, גם לא לחברי הוועדה עצמם. כעבור ארבע שנים שחרר אותו שר הבריאות אז, דני נוה, מתפקידו, והממצאים לא הוצגו מעולם. {{הערה|שם=even2010|דן אבן, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1183278 המבקר יבדוק מי קבר הוועדה לחקר נזקי העישון], 07.01.2010}} הועדה סיימה את דרכה כעשור לאחר מכן ללא פרסום מסקנותיה, ובנסיבות שהצריכו בדיקה מטעם מבקר המדינה. בדיוני הועדה עלו כמה המלצות אפשריות, כמו הצעה לאסור באופן גורף עישון בכל מוסד חינוכי, להגביל קליטת רופאים מתמחים מעשנים למחלקות בתי חולים, לפסול מענקי-מחקר לרופאים מעשנים, לאסור מכירת סיגריות לקטינים (בהמשך אושר האיסור בחוק) ולבצע בדיקות לאיתור חומרים רעילים בסיגריות בארץ, כמו אמוניה המגבירה את קצב ספיגת הניקוטין במוח - כלומר ביצוע של [[מניפולציה בניקוטין]]. {{הערה|שם=even2010}}

עורך הדין האוזנר, טען כי [[התמכרות לעישון|הכרזה על ניקוטין כחומר ממכר]] יכלה להוות תקדים עולמי, ולכן הוועדה הייתה נתונה ללחצים של [[חברות הטבק]]. חלק מחברי הועדה טענו כי חברות הסיגריות, שהיה להן לובי חזק בישראל, הפעילו לחצים על חברי הוועדה. בין היתר, הציעה אחת החברות לחברי הוועדה לנסוע לחו"ל כדי לצפות בתהליך ייצור הסיגריות, אולם החברים דחו את ההצעה על הסף. ד"ר בנימין קלנר טען כי ייתכן שחברות הטבק הפעילו לחץ על גילון ולכן עיכב פרסום המסקנות.{{הערה|שם=even2010}}

בישיבה שנערכה בשנת 2010 קבעה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשות ח"כ יואל חסון (קדימה), כי יו"ר הוועדה גרם לסחבת בעבודתה ובפרסום מסקנותיה. בנוסף, הוצגו בישיבה בכנסת טענות נגד משרד מבקר המדינה, שקיבל במאי 2007 פניות מפרופ' רובינזון ומההסתדרות הרפואית, לבדוק את המניעים לאי פרסום המלצות דו"ח הוועדה הציבורית. {{הערה|שם=even2010}}

===שיווק סיגריות במכונות===
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 הועברו חוקים במדינות מערביות רבות נגד מכירת סיגריות לקטינים כחלק מחקיקה ורגולציה נגד עישון. אחת הדרכים להתמודד עם איסור זה היה הצבת מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות. דבר זה גם שיפר את הזמינות של סיגריות עבור מעשנים מבוגרים. 

במדינות שונות החלו לאסור מכירה של סיגריות במכונות. החל משנות ה-2000 החלו מדינות רבות להגביל מכירת של סיגריות במכונות. בישראל התיקון לחוק שאסר מכירה במכונות אושר בכנסת בשנת 2011 אבל חברות הפצת הסיגריות במכונות עתרו לבג"צ וכך יישום החקיקה הושהה. בעלי החברות טענו שהם צפויות ל"נזק כלכלי אדיר" עקב ההחלטה וטענו לפגיעה בחופש העיסוק[http://www.themarker.com/consumer/1.2197730] [http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-d1e510650c84341004.htm] בג"צ פסק נגד החברות התיקון נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014, כך שכיום יש איסור מוחלט על הצבה של מכונות למכירת מוצרי טבק בישראל. {{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSecondary.aspx?lawitemid=392477 חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 6), התשע"א-2011], במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת}}

===הכשלת חוק איסור פרסום מוצרי טבק===
בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. אולם ניסיון זה נכשל בעקבות לובי פוליטי של חברות הטבק ושל עיתונים. 

מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}

נכון לשנת 2017 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום של טבק. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

===עצירת יוזמות לאזהרות גרפיות על חפיסות הטבק===
[[קובץ:Cigarettes brazil.JPG|thumb|[[חפיסת סיגריות פשוטה|אזהרות גרפיות]] מפני נזקי הטבק, שהחוק בברזיל מחייב לשים על כל חפיסות הסיגריות. המסר הגרפי משמעותי הרבה יותר מאשר מסר מילולי. בניגוד למדינות מערביות אחרות, הדבר נבלם בישראל, בין היתר בגלל התנגדותו של שר הבריאות יעקב ליצמן.]]
במדינות מערביות רבות בעולם יש קידום של [[חפיסת סיגריות פשוטה]] ו[[תמונות אזהרה על סיגריות|חפיסות עם תמונות המציגות בצורה גרפית את נזקי העישון]]. בשנת 2001 קנדה הפכה למדינה הראשונה בעולם שהדפיסה תמונות אזהרה על גבי חפיסות הסיגריות שנמכרו במדינה. החפיסות, התכסו בתמונות זוועה המתארות את [[נזקי העישון]] לדוגמה ילדים חולים עם מסיכות חמצן או גידולי סרטן בצוואר. זה היה צעד חדשני, נועז ופורץ דרך, שתוך זמן לא רב הוכיח את יעילותו. {{הערה|שם= linder_genz_2017|רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/news/health/1.3848332 ליצמן נגד תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות: "זה לא אסתטי, לא צריך לכער את המדינה"], דה מרקר, 12.02.2017}} בעקבות ההצלחה של תמונות אזהרה על חפיסות ביצעו מדינות רבות נוספות צעד זה: 105 מדינות הלכו בעקבות קנדה, כולל מדינות עולם שלישי כמו ברזיל ואפילו מדינות שכנות לישראל, כמו מצרים וירדן. המדינות מפרסמות תמונות קשות לצפייה כאשר רמת הזוועה והגודל של התמונה משתנה בין מדינה למדינה. {{הערה|שם= linder_genz_2017}}

סקירת מחקרים מדעיים בנושא שפורסמה בשנת 2009 מצאה כי אזהרות בריאות על האריזה הגדילו את הידע של הצרכנים על ההשלכות הבריאותיות של שימוש בטבק. האזהרות סייעו לשינוי הגישה של הצרכנים כלפי עישון טבק וכן שינו את התנהגות הצרכנים. {{הערה|[http://ec.europa.eu/health//sites/health/files/tobacco/docs/warnings_report_en.pdf A review of the science base to support the development of health warnings for tobacco packages], Sambrook Research International, עבור האיחוד האירופי, 2009}} דבר זה מדגיש דבר שידוע ב[[שיווק]] וב[[כלכלה התנהגותית]] - הצרכן לא מכריע לגבי צריכת מוצרים רק על פי שיקול רציונלי, אלא גם לפי דחפים, רגשות ודעות קדומות - ראו לדוגמה [[לא רציונלי ולא במקרה]] או [[תורת ההונאה]]. 

בישראל הייתה כוונה לקדם נושא אזהרות גרפיות ברורות על חפיסות הסיגריות, כחלק מ[[עישון בישראל|המאבק בעישון בישראל]], אולם דבר זה נבלם. ייתכן ודבר זה הושג בעקבות [[לובי בישראל|לובי פוליטי]] של חברות הטבק הגדולות. בין השנים 2011-2014 התקיימו בכנסת דיונים סביב כוונת משרד הבריאות לחייב את חברות הטבק להציג את נזקי העישון גם על חפיסות הסיגריות שנמכרות בישראל. שר הבריאות יעקב ליצמן התנגד בדיונים לצעדים אלה וטען בין היתר "לא צריך לכער את המדינה עם תמונות", ו-"זה לא אסתטי". {{הערה|שם= linder_genz_2017}}

ממדינות אחרות בעולם ידועה שיטה של חברות טבק להשתמש במדינה אחת כדי ללחוץ על מדינה אחרת. במהלך הליך החקיקה בכנסת שעסק בחפיסות אחידות, הופעלו לחצים על משרדי ממשלה ועל הכנסת מצד מדינות זרות – בראשן ממשלת ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית - ששלחו מכתבים לצורך סיכול הליכי החקיקה. לממשלות אלה אין פעילות מסחר עם ישראל בתחום הטבק, כך שגם אם החקיקה הייתה מאושרת, מדינות אלו לא היו נפגעות מכך כלל. {{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דוח שר הבריאות על עישון בישראל 2015], משרד הבריאות, 2016, עמ' 75}} חלק מהטיעון בעד הכנסת הזהרות גרפיות היא התנגדות של חברות הטבק לצעד זה - מה שמסמן כי צעד זה חשוב מבחינת הפחתת מספר המעשנים. 

נכון לשנת 2018, יש אזהרות בתמונות ב-118 מדינות בעולם. בדירוג בין מדינות העולם, ישראל ניצבת במקום ה-138, ביחס לאזהרות על גבי חפיסות סיגריות - עם אזהרות מילוליות שלא השתנו שנים רבות, ושתופסות רק 30% משטח החפיסה, כאשר בחלק מהמדינות הזהרות אלה תוספות 70%. למרות כוונה להכניס היבטים של חפיסה אחידה ואיסור הצגת חפיסות סיגריות בחנויות, שר הבריאות ליצמן מתנגד עדיין לפרסום הזהרות בתמונות. ארגוני בריאות העוסקים בנושא מבקרים בחריפות עמדה זו. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6555921]

===מיסוי טבק לגלגול===
המלצות ארגון הבריאות העולמי לגבי מיסוי טבק הן מיסוי של לפחות 70% מעלות המוצר הסופי לצרכן, לא כולל מע"מ. בישראל לעומת זאת עומד מיסוי הסיגריות על 65% מהמחיר הסופי, ואילו מס על [[טבק לגלגול]] עומד על 43%
{{הערה| ויקטור פתאל, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04049.pdf תיאור וניתוח מיסוי סיגריות וטבק לגלגול, בחינת פערי המיסוי, דפוסי צריכה והכנסות המדינה], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 12 בספטמבר 2017, עמ' 3}}

ארגוני בריאות בישראל קוראים לאוצר להעלות את המיסוי לטבק מגולגל בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. אבל האוצר בראשות [[משה כחלון]] מתנגד לכך. [https://www.themarker.com/consumer/health/1.5863485] כחלון נקט באסטרטגיה של [[הכחשת נזקי העישון]] וטען כי המספר שמציין משרד הבריאות של כמות האנשים שמתים מטבק "לא מקובל עליו".

===קידום אייקוס של פיליפ מוריס בישראל===
ישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שאישרו את השימוש במותג [[אייקוס]] של [[פיליפ מוריס]], [[סיגריה אלקטרונית]] חדשה. {{הערה|שם=avi_amit}}. ההשפעות הבריאותיות של המוצר אינן ידועות והוא עדיין משחרר לגוף ניקוטין, חומר מסוכן וממכר. הרשויות בארצות הברית אסרו בינתיים את השימוש במוצר עד שילמדו לעומק את ההשפעות שלו. גופי בריאות כמו איגודי הרופאים, וגם הדרג המקצועי במשרד הבריאות הישראלי התנגדו למוצר. שר הבריאות יעקב ליצמן החליט בתחילה בניגוד לעמדות גורמי המקצוע, להימנע מפיקוח על המוצר ולא להחשיב אותו כמוצר טבק. פירוש הדבר שלא צריך לשלם מס מיוחד, אין צורך להגביל את הפרסום או לחייב באזהרה בריאותית, גם לא למנוע את השימוש במקומות ציבוריים. לא רק שליצמן הורה להתיר את מכירת המוצר, הוא אף מנע מאנשי משרדו להטיל על המוצר את כל המגבלות שמוטלות על סיגריות ואפילו על [[סיגריות אלקטרוניות]]. קדמו להחלטה הזו פגישות של ליצמן עם חברת הלובינג "פוליסי" של [[בוריס קרסני]], וכן עם בכירים בחברת [[פיליפ מוריס]] שהגיעו במיוחד לארץ. על פי הערכות ייתכן כי פיליפ מוריס השקיעה מאמצים רבים בשיווק המוצר בארץ מתוך תקווה שהדבר יהיה פריצת דרך שתאפשר את מכירת המוצר במדינות אחרות- עם כי פירוש הדבר כי תושבי המדינה יהיו מעין עכבר ניסוי של בטיחות המוצר בעולם. {{הערה|1=שי ניב, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001180296 תאגיד פיליפ מוריס והחבר ליצמן], גלובס, 09.03.2017}} לטענת ליצמן ה-FDA אישר את המוצר, עם כי אין אישור כזה, אלא רק בחינה של המוצר על ידי ה-FDA. 

בעקבות דבר זה הגישה [[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]] עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות וגם חברת דובק עתירה דומה לבג"ץ. על רקע העתירה פורסם כי משרד הבריאות בראשותו של ליצמן חזר בו והחליט להטיל פיקוח על המוצר. {{הערה|רויטל בלומנפלד, [http://news.walla.co.il/item/3054012 ליצמן משנה כיוון: הגבלות על סיגריות אלקטרוניות של "פיליפ מוריס"], וואלה, 03.04.2017}}

בנוסף, פיליפ מוריס ביצעה קמפיין שיווקי לא חוקי, ולאחר פנייה של יו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ח"כ [[תמר זנדברג]], היועץ המשפטי לממשלה הורה לפיליפ מוריס לתקן לאלתר את קמפיין השיווק שלה למוצר אידוי הטבק "אייקוס". היועץ המשפטי ביקש ממשרד הבריאות לפנות לחברת פיליפ מוריס, ולדרוש ממנה לתקן לאלתר את הפרסומים הנוכחיים בהקשר זה, ולהתאים את הפרסומים העתידיים להוראות הדין והוא ימשיך לעקוב אחר הדברים על מנת לוודא שהוראות הדין יקוימו. אם ההוראות לא יקוימו - יבחן נקיטת צעדים משפטיים נגד פיליפ מוריס. במכתב התשובה של המשנה ליועץ, עו"ד רז נזרי, כתב נזרי כי: "לאחר בחינת פרסומים שונים שהיו חלק ממסע פרסום שהתנהל תחת השם "Smoke Free Israel", נמצא כי השיווק של מוצר ה"אייקוס" בידי חברת פיליפ מוריס אכן נעשה בחלקו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. עמדה זו מקובלת עלי". [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3718739,00.html] [http://www.the7eye.org.il/259532]

===דו"ח מבקר המדינה על קשרי ליצמן עם חברות הטבק===
לפי דו"ח מבקר המדינה, משנת 2018 נמנע יעקב ליצמן, שר הבריאות, "התנגד ליישום פעולות לצמצם את מספר המעשנים". לדוגמה הוא נמנע מפעולה לביטול הפטור ממס על אריזות של 10 קופסאות ("פאקט") בחנויות הדיוטי פרי, בניגוד למה שנקבע ב[[האמנה הבינלאומית לפיקוח על העישון]], שעלייה חתומה ישראל. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001235046] ליצמן מתנגד באופן עקבי להזהרה גרפית על חפיסות טבק וכן טוען כי הוא ומשפחתו אינם מעשנים. במקביל הוא קידם התנגדות לחקיקה של משרד הבריאות נגד טבק בזמן שיעל גרמן הייתה שרת הבריאות. [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6132207] מתקיימת חקירה של המשטרה בחשד לקשרים פסולים בין ליצמן וחברי לשכתו לחברות הטבק. ביולי 2015 נפגש ליצמן, אנשי לשכתו ואנשי המקצוע עם נציגי חברת הטבק BAT, בדצמבר 2016 נפגשו ליצמן וגרוטו עם נציג פיליפ מוריס ובמרץ 2016 נפגש גרוטו עם נציגי פיליפ מוריס. זאת, בניגוד לאמנת הטבק עליה חתומה ישראל, הקובעת שיש לצמצם מפגשים כאלו, וחובה לפרסם את קיומם. [http://www.israelhayom.co.il/article/554317]

=== ניסיונות לעצור פרסום של טבק===
בשנת 2018 יזמו חברי הכנסת איתן כבל (עבודה), ויהודה גליק הצעת חוק שנועדה לתקן את חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של מוצרי טבק, על מנת לאסור פרסום מוצרי טבק ולהגביל את שיווקם. הכוונה היא לאסור פרסום בנקודות מכירה - כמו סופרמרקטים, פיצוציות חנויות מכס וכו' - כך שהסיגריות לא יהיו גלויות לקונה, להגבלות על פרסום מוצרי טבק באינטרנט ועוד צעדים. [https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2024855], [https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2020202] מספר חברי כנסת מסיעת הליכוד שלא נכחו בדיונים בנושא עד לאותו יום, הגיעו לוועדה והתנגדו לסעיפים בחוק ואף ניסו לבצע פעולות פיליבסטר. בין חברי הכנסת נכללו מיקי זוהר, דוד ביטן, אורן חזן, ונאווה בוקר. אורן חזן קרא קריאות ביניים וצעק על גליק שיסתום את הפה. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6652578] נאווה בוקר טענה כי הסתרת הסיגריות תפגע בפרנסת בעלי הפיצוציות. [https://www.themarker.com/news/health/1.6650669] לטענה זו ענה יו"ר הוועדה איתן כבל כי מעשנים קיימים יעשו הכל כדי לקנות סיגריות גם אם אלו לא יוצגו. [https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press12.11.18o.aspx]

==קשרי הון-שלטון כסמן של שחיתות==
לקשרי הון-שלטון בנושא עישון יש חשיבות לא רק בגלל הנושא עצמו ([[עישון בישראל]] ונזקיו הבריאותיים והכלכליים) אלא גם ביכולת שלהם לחשוף בצורה בהירה את מידת ה[[שחיתות]] ואת המרחק הקיים בין [[דמוקרטיה]] כפי שהיא מצויירת לעיתים בספרי לימוד או בעיתונות לבין [[פלוטוקרטיה]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] - שיטת שלטון ומבנה תרבותי ([[תרבות הצריכה]]) בה החלטות, וסדר היום הציבורי נקבעות או מושפעות מאוד על ידי קבוצות לחץ עשירות ומקושרות. 

בנושאים ציבוריים רבים כמו שלום, מדיניות כלכלית, ונושאים אחרים יש ויכוחים ציבוריים מקצועיים או פוליטיים. קווי מדיניות שונים נתקלים לעיתים קרובות בטיעונים נגדיים. לדוגמה הצעה [[המאבק על החופים בישראל|להגביל את הבניה בחופים]] נתקלת בטענה כי הדבר נחוץ כדי להוריד את מחירי הדיור או בטיעון כלכלי לפיו יש לשמור על חופש ליזמים. צעדים במאבק נגד [[התחממות עולמית]] נתקלת בהתנגדות של [[ספקנות אקלים]]. יש טיעונים לפיהם [[אי שוויון]] חשוב ל[[כלכלה]], או כי [[תאונות דרכים]] הן מחיר הכרחי שעל החברה לשלם בתמורה לתחבורה מודרנית. [[זיהום תעשייתי]] מקודם בטענה כי הוא תוצאת לוואי הכרחית ובלתי נמנעת של התיעוש או של [[צמיחה כלכלית]] וכי פעולות נגדו יובילו ל[[אבטלה]]. יש תומכים של קשרי הון-שלטון כי קשר בין בעלי הון ותאגידים לבין פוליטיקאים הוא חיוני וחשוב. בנושאים אחרים טיעון לפיו קשר כזה הוא פסול ופוגע בציבור נתקל בטענות שונות. 

לעומת זאת בנושא עישון יש לכאורה קונצנזוס רחב מבחינה מדעית, וערכית הן בחברה והן בקרב המפלגות בכנסת - לדוגמה בכך ש[[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]] וכי [[עישון בקרב בני נוער]] אינו דבר רצוי, והדבר גם מגובה במחקר מדעי ובדעה מקצועית רחבה מצד רופאים. בניגוד לנושאים אחרים כמו [[זיהום]] או [[התחממות עולמית]] או שלום, מספר השאלות הנוגעות לעישון הוא קטן יחסית (בעיקרן - האם העישון מסוכן לבריאות?, האם הוא ממכר? האם חשוב לחברות הטבק לשווק טבק לבני נוער והאם ניתן להקטין עישון בקרב בני נוער?), לא רק ששאלות אלה נענו על ידי מאות מחקרים מדעיים, תודות למשפטי הטבק, ניתן לדעת מה הפער בין העמדה הציבורית שהציגו חברות הטבק וארגוני קש מטעמן, לבין העמדה הפנימית של החברות. בניגוד לנושאים אחרים ניתן לראות חלק חשוב ומהותי בקידום האינטרסים של תעשיית הטבק מול גורמי ממשל וגורמים אחרים (ראו [[הכחשת נזקי העישון]]). 

בעוד שניתן לראות עמדות שונות של חברי כנסת כמעט בכל נושא, אין שום חבר כנסת או מפלגה שמצהירים כי הם בעד שיווק טבק לבני נוער. בתאוריה אמורה להיות חזית של התנגדות לשיווק טבק לבני נוער. בפועל, המדיניות הקיימת אינה עושה דבר כמעט כדי לקדם [[מניעת עישון]] או [[גמילה מעישון]] ומאמצים בתחום נבלמים. כמו כן אין כמעט ביקורת ציבורית על השרים וחברי הכנסת מצד עיתונאים, פעילים חברתיים, רבנים, אומנים וכו'. אי העשייה הפוליטית מגובה על ידי שתיקה ציבורית בתחום - הן בגלל מודעות נמוכה לחשיבות הנושא והן מתוך אמונה כי לא ניתן לשנותו.

==ראו גם==
* [[עישון בישראל]]
* [[קשרי הון-שלטון]]
* [[הכחשת נזקי העישון]]
* [[לובי פוליטי בישראל]]
* [[קשרי הון-שלטון בתחום המזון בישראל]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/smoking/Pages/Smoking_Legistlation.aspx סקירה: חקיקה בתחום המאבק בעישון], משרד הבריאות
* [https://www.youtube.com/watch?v=gJUpCMfdDsY קשרי הון-שלטון-עיתונות-מוות - ככה זה עובד], סרטון של [[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]], יוטיוב, 14 בינואר 2014
* איתמר ב"ז, [https://www.the7eye.org.il/144153?fbclid=IwAR0cMnJ9BSQt5Xr1iJhZs5wx5Y56nA9wVQUyD6gQUScWUgVH-hge-k9sF6I פורום המו"לים; מנהלים של כמה מהעיתונים המרכזיים בישראל תיאמו ביניהם מהלך לוביסטי מורכב שבסופו הצליחו לבלום הצעת חוק ממשלתית שהיתה עלולה למנוע מהם הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים בשנה], [[העין השביעית]], 27.1.2015
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון; המו"לים לוחצים, ומשרד הבריאות לא מקדם את יוזמת החוק לאסור על פרסום סיגריות • הקשרים ההיסטוריים עם העיתונים: מנהל בפיליפ-מוריס כתב בעבר על נוני מוזס "בעל בריתנו" • והחברות ממילא מנצלות פרצות בחוק הקיים ומפרסמות בפייסבוק], [[העין השביעית]], 31.5.2016
* ענת באלינט, [http://www.the7eye.org.il/248393 אני אוהב אותך פיליפ-מוריס; הפרסום הסמוי לעישון ב"וואלה" הוא ההסבר הכי טוב מדוע הפרסום הסמוי מסוכן לחברה], העין השביעית, 14.5.2017
* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/news/health/1.3222925 השיטה: כך משיגים פגישה עם שר הבריאות יעקב ליצמן - תמורת אלפי שקלים במעטפות למאכער], דה מארקר, 09.01.2017 
* {{mako|חיים ריבלין|מעטפות הכסף, המאכער ושר הבריאות|62e26badf948951004|news-israel/health-q1_2017|9 בינואר 2017}}
* {{mako|חיים ריבלין|החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר|1589149a3f98951004|news-israel/health-q1_2017|10 בינואר 2017}}
* {{mako|חיים ריבלין|איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?|d8a508dcd3f8951004|news-israel/health-q1_2017}}
* {{mako|חיים ריבלין|כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת|f98bbc58f749951004|news-channel2/Channel-2-Newscast-q1_2017|12 בינואר 2017}}
* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/news/health/1.3848332 ליצמן נגד תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות: "זה לא אסתטי, לא צריך לכער את המדינה"], דה מרקר, 12.02.2017
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.3937370 יצאו בחוץ: תיאסר כניסת נציגי חברות הטבק ולוביסטים לישיבה בנושא המלחמה בעישון], דה מארקר, 19.03.2017 
* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/consumer/health/1.3937635 עתירה: החלטת ליצמן לאפשר מכירה חופשית של אייקוס - "חוסר תום לב"], דה מרקר, 20.03.2017 
* {{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|"חוסר מקצועיות קיצונית": הפגישה בין נציגי פיליפ מוריס ושר הבריאות התקיימה בלי פרוטוקול ובלי שקיפות|1.4072598|8 במאי 2017}}
* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/consumer/health/1.4198444 דיון בכנסת על המאבק בעישון: "חברות הטבק משחיתות את החברה"], דה מרקר, 27.6.2017
* [https://www.facebook.com/Amutat.Avir.Naki/videos/%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%91%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A7/1574591989238844/ עו"ד עמוס האוזנר - יו"ר המועצה למניעת עישון - מדבר על קשרי הון-שלטון-טבק-עיתון והעמדה לדין פלילי של חברות הטבק, בתכנית הרדיו "דין ודברים" ברשת ב'.] 5 באוגוסט 2017
* איתמר ב"ז, [https://www.the7eye.org.il/254850 "הלפיתה הרבה יותר רחבה ועמוקה"], [[העין השביעית]], 04.07.2017
* רוני לינדר-גנץ, [http://www.themarker.com/news/health/1.4253282 יום ללא עישון בכנסת: "חברות הטבק מביסות את ממשלת ישראל"], דה מרקר, 12.07.2017
* גלעד מורג, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5000193,00.html מזומנים בבית הקפה, המתנ"ס שמימן את "דון טבק". שיטת פאינה קירשנבאום], ynet, 08.08.2017
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/news/health/1.4472785 מה הוא מסתיר? ההסבר המקורי של ליצמן שלא חושף את יומן הפגישות שלו], דה מרקר, 27.9.2017
* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/news/politics/1.4493866 היומן של ליצמן נחשף: מדלג בין חברות טבק, מזון, רני רהב ושלוש חתונות בערב אחד], דה מרקר, 3.10.2017
* [[שירה כסלו]], [https://www.themarker.com/opinion/1.5964117 החוק להגבלת פרסום של מוצרי טבק בדרך לקבורת חמור], דה מרקר, 01.04.2018 
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/allnews/1.6070922 פגישות סודיות, הנחה במס ומכתב שנקבר: כך סייעו ליצמן ואנשיו לחברות הסיגריות], דה מרקר, 08.05.2018
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.6153407 הדלתות במשכן הכנסת מתחילות להיסגר בפני לוביסטים של חברות הטבק], דה מרקר, 6.6.2018
* חיים ריבלין, [https://www.mako.co.il/news-columns/q4_2018/Article-d4c5f94cd4fe761004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639 מי מפעיל ח"כים נגד "חוק העישון"?], חדשות 2, מאקו, 27.12.2018
* רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.6795931 היסטוריה: חוק העישון אושר סופית - בריאות הציבור ניצחה את כספי הטבק], דה מרקר, 31.12.2018
* רוני לינדר-גנץ, גור מגידו, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6805832 מיקי זוהר התנגד לסעיף בחוק - ויבואני מוצרי עישון קידמו בתשלום סרטון פריימריז שלו], דה מרקר, 3.1.2019
* רוני לינדר, [https://www.themarker.com/news/health/.premium-MAGAZINE-1.7574842 לוביסטים בחלוק: לא תאמינו מי שוכבים על הגדר בשביל חברות הסיגריות], דה מרקר, 24.07.2019

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עישון]]
[[קטגוריה:הון ושלטון]]
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]