הצגת המקור של הדף "מרחבי עיון לא חופפים"

'''מרחבי עיון לא חופפים''' (באנגלית: '''Non Overlapping Magisteria'''{{כ}} ובקיצור: '''NOMA''') היא טענה מקובלת לפיה עניינה של הדת, ובמיוחד השאלה על קיומו של אלוהים, שונה מעניינו של המדע, ואין לבחון אותם באותם הכלים. הטענה הושמעה על ידי הביולוג סטיבן ג'י גולד "המדע חוקר איך פועלים השמים, והדת איך להגיע לשמים", וזאת ביחס לוויכוח בינו לבין דוקינס בנושאי דת מול מדע. [[ריצ'רד דוקינס]] תוקף רעיון זה בצורה נרחבת בחלק הראשון של ספרו "[[יש אלוהים?]]".

דוקינס טוען כי בכל פרשנות שהיא של המושג "אלוהים", ניתן לבצע מבחני הבחנה והפרכה, באמצעות כלים מדעיים, בין יקום היפותטי שבו אלוהים מתקיים, לבין ייקום היפותטי שבו אלוהים לא מתקיים. לכן טענות דתיות על ניסים, נבואות, תפילות כדרך  תקשורת עם אלוהים ניתנות לבחינה והפרכה באמצעות המדע. לדוגמה השאלה האם לישו היה או לא היה אב ביולוגי, היא שאלה שלא ניתן לענות עליה באמצעות מדע כיום, אבל היא שאלה שניתן היה בעבר לענות עליה באמצעות כלים מדעיים, לו לאנשים בתקופת חייו של ישו היו כלים אלה.

דוקינס טוען כי גם אם [[חקר המוסר באמצעות מדע|קשה לנו לענות על שאלות מוסריות באמצעות המדע]], אין זה אומר שתאולוגים או פרשנים דתיים יכולים לענות על שאלות מוסריות אלה טוב יותר ממדענים, גננים, אופים או בעלי מקצועות אחרים. הטענה הדתית לפיה לאנשי דת יש יכולת גבוה יותר לדון בנושאי מוסר, אינה בהכרח נכונה.

כדי לתמוך את טענתו של גולד, על מרחבי עיון לא חופפים, הוא מתאר אלוהים שלא התערב ביקום מלבד ייצור החוקים של הייקום, הוא לא עושה ניסים ולא עונה לתפילות. דוקינס תוקף רעיון זה בשתי צורות, ראשית הוא טוען שאפילו בגרסה זו של NOMA עדיין צריך להיות הבדל בין יקום עם או בלי אלוהים. שנית הוא טוען כי רוב התאיסטים המאמינים באלוהים ממילא אינם מאמינים בסוג כזה של אלוהים, שכן אין טעם בכלל בדת אם אלוהים לא יכול לחרוג מתחומי חוקי הטבע, לעשות ניסים ולשנות את המציאות. דוקינס מצטט את ריצ'רד סווינברן, אחד התאולוגים הבכירים באנגליה שבספרו "האם יש אלוהים" (?Is There a God) מציע כי אלוהים יכול להזיז כוכבי לכת כרצונו וכי הוא זה שמחליט אם אבק שריפה יוצת או לא. עוד סווינברן מציע כי אלוהים הוא זה המושל בחוקי הטבע. על כן דוקינס משנה מעט את הציטוט של אליס ביחס לספר של אחותה<ref>אליס בספר אליס בארץ הפלאות שואלת ותוהה לגבי הספר של אחותה: "מה התועלת בספר אם אין בו תמונות או שיחות." [https://www.goodreads.com/quotes/1177909-what-is-the-use-of-a-book-without-pictures-or]</ref>, ואומר: מה שווה אלוהים אם הוא לא עושה ניסים ולא עונה לתפילות?

כמו כן, טוען דוקינס, כי את העיקרון יש להחיל באופן דו צדדי. טענת מרחבי עיון לא חופפים, נפוצה בקרב דתיים כדי להסביר מדוע המדע אינו להתייחס לנושא דת, אך ורק כדי למנוע מטיעונים מדעיים כדי לערער את הדת. לפי דוקינס, אם המצב היה הפוך - אם היו עולים מתוך המחקר המדעי טיעונים שיכולים לחזק את הדת, טיעונים אלה היו מאומצים מהר מאד, וכל רעיון ה-NOMA היה נזרק לכל הרוחות. אם לדוגמא, היו מתגלות ראיות DNA ארכאולוגיות, מהן היה עולה כי לישו אין אב ביולוגי, נוצרים היו ממהרים לנכס טענות אלה ולטעון כי המדע מוכיח כי הנצרות צדקה לכל אורך הדרך. באופן דומה פרשנים דתיים, מזרמים יהודיים ונוצרים מרבים לתאר תופעות פיזיקליות או ביולוגיות שלדעתם מוכיחות את קיומו של אלוהים - לדוגמה עד כמה טוב בנויה העין או כמה מותאמים היצורים החיים לסביבתם. {{הערה|על התפתחות העין לפי האבולוציה, ניתן לקרוא בספר [[השען העיוור]]}} היות ולא מכירים ב"מרחבי עיון לא חופפים" כאשר מנסים להצדיק את הדת או את קיום האלוהים, אין להכיר ברעיון זה גם כאשר מנסים להראות שאלוהים לא קיים.

==מוסר דת ומדע==
טיעון דומה ל-NOMA היא הטענה כי המדע טוב לשם פיתוח טכנולוגיה או לכל היותר כדי "להבין את העולם" ואילו הדת מסייעת לנו כדי להיות מוסריים, לחקור את המוסר וכיוצא בזה. דוקינס וחוקרים אחרים מתנגדים לטענה זו. ראשית בדתות ניתן למצוא דוגמאות רבות לציוויים והדגמת התנהגות שכיום נחשבת כבר לא מוסרית, כמו רצח העם ביריחו והשמדת כל בעלי החיים שם, או הציווי להרוג הומואים או נשים נואפות. שנית דוקינס טוען כי התנ"ך משפיע על המוסר גם דרך הדגמת התנהגותו של אלוהים - וכי דמות זו אינה בהכרח דמות מוסרית - לדוגמא כאשר אלוהים מחליט להרוג כמעט את כל בעלי החיים בכדור הארץ במבול בגלל חטאים של בני אדם. דוקינס טוען כי קיימת בעיה אינהרנטית בדתות - לכאורה יש ספרים שאומרים כיצד על האדם הדתי להתנהג כדי להיות מוסרי, אבל בכל הדתות יש אימוץ חלקי של הוראות המופיעות בספרים - חלקים מסויימים מאומצים, וחלקים אחרים - לא מאומצים. האימוץ של חלקי התנ"ך או כתבי קודש אחרים, משתנה עם השנים. כך שכיום רוב חכמי הדת כבר לא טוענים שצריך להוציא להורג הומואים. תפיסת המוסר משתנה עם השנים - בעבר לדוגמה רוב האנשים היו גזענים, אפילו אנשים נאורים למדי. כיום רוב האנשים מתנגדים לגזענות לפחות באופן מוצהר. דבר זה מייצר בעיה לדת, כי בעצם יש פרשנות משתנה בשאלה איזה חלקים מתוך כתבי הקודש יש לאמץ ואיזה לזנוח - הדבר תלוי מאד בפרשנות של חכמי- דת  וזאת בניגוד לרושם שנוצר לפיו ציווי הדת קבוע ולא משתנה. ומכן עולה השאלה איך יודעים אם ציווי מוסרי דתי כלשהו הוא נכון או לא? שהרי קיומו תלוי בעצם בהחלטות של אנשים דתיים ולא רק בכתבי הקודש. 

דוקינס ומדענים נוספים מצביעים על כך שהבנת העולם בצורה טובה יותר מבוצעת על ידי המדע. בעבר כמעט כל השאלות היו מופנות לחכמי דת או לכתבים דתיים- החל בעצות לגבי בריאות וכלה בשאלות על מזג האוויר או גננות. כיום אנו פונים למומחים בתחומים אלה, אשר לרוב נשענים על מדע. לאיש דת אין יתרון בשאלות של מזג אוויר או גננות על פני אדם אחר. דוקינס טוען כי גם בנושאי מוסר צריך להתבסס יותר ויותר על מחקר מדעי ולא על דת, וכי [[חקר המוסר באמצעות מדע]] מסייע לנו להבין טוב יותר את המוסר.

==ראו גם==
* [[יש אלוהים?]]
* [[חקר המוסר באמצעות מדע]]
* [[מדע ודת]]
* [[רוחניות חילונית]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Non-overlapping_magisteria מרחבי עיון לא חופפים] בוויקיפדיה האנגלית

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביולוגיה]]
[[קטגוריה: רוחניות חילונית]]
[[קטגוריה:תרבות ומדע]]