הצגת המקור של הדף "ידע הוא כוח"

[[קובץ:Zn sila logos.svg|ממוזער|250px|"ידע הוא כוח" {{רו|Знание — сила}} הוא שמו של מגזין מדעי שיצא ב[[רוסיה]] ו[[ברית המועצות]].]]
'''ידע הוא כוח''' (בלטינית: '''Scientia potentia est'''{{הערה|גם '''scientia est potentia''' ו-'''scientia potestas est'''}}) הוא [[אפוריזם]] לטיני. הוא מיוחס לרוב ל[[פרנסיס בייקון]], אף שאינו מופיע בכתביו. הביטוי הדומה "ipsa scientia potestas est" ("הידע עצמו הוא כוח") מופיע בספרו "Meditationes Sacrae"{{כ}} (1597). 
בצורתו "scientia potentia est" הוא מופיע לראשונה בגרסה משנת [[1668]] של הספר "[[לווייתן (ספר)|לווייתן]]" מאת [[תומאס הובס]], שבצעירותו היה מזכירו של בייקון.{{הערה|Duncan, Stewart, "[http://plato.stanford.edu/archives/sum2013/entries/hobbes/ Thomas Hobbes]", '''The Stanford Encyclopedia of Philosophy''' (Summer 2013 Edition), Edward N. Zalta (ed}}

==מקבילות==
המופע המתועד הראשון של הביטוי, בשפה כלשהי, הוא אצל עלי בן אבי טאלב, כפי שתועד בספר "נהג' אל-בלאע'ה" (نهج البلاغة) מן המאה העשירית, קובץ האמירות המיוחסות לאימאם עלי (דרשה 146). מופע נוסף הוא באפוס הפואטי "שאהנאמה" מאת המשורר הפרסי פירדוסי. הוא אומר (בתרגום חופשי לעברית): "בעל היכולת הוא החכם" (ב[[פרסית]]: '''توانا بود هر که دانا بود''').{{הערה|תרגום מן האנגלית, מופיע באתר [http://shahnameh.net shahnameh.net]:{{כ}} {{ציטוטון|Capable is he who is wise}}}} ניתן לתרגם [[צלע (שירה)|צלע]] זו גם כ"ידע הוא כוח" או כ"האדם החכם הוא בעל הכוח".
ניתן למצוא דמיון גם לביטוי המופיע בספר משלי: "גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ"{{הערה|התנ"ך, משלי, כד, ה}}.

ברומן הדיסטופי "[[1984 (ספר)|1984]]", מאת [[ג'ורג' אורוול]] מופיעה הגרסה המנוגדת לביטוי זה, "בערות היא כוח".

בספר הפנטזיה ג'ינקס" מופיעה האמרה "ידע הוא כוח" כסוג של קסם חזק. הכוח הזה נשמר בידי אליטה קטנה שמנצלת את הכוח כדי לשלוט בשאר האוכלוסיה. כמו כן קוסמי "ידע הוא כוח" רואים ביערות אוסף של עצים שיש לכרות אותם כדי להפיק מהם כמה שיותר כסף. 

==דיון==
לעיתים מצטטים את האמרה בצורה מבלבלת - עם הטענה "מידע הוא כוח" , במיוחד על רקע השימוש הגובר באינטרנט. דבר זה מתעלם מההבדל בין [[ידע]] לבין [[מידע]] ומבעיות שונית בעיבוד מידע - כמו [[הטיות קוגינטיביות]], [[תעמולה]], ו[[הצפת מידע]] - מידע רב אבל בעל חשיבות שולית שמקשה על התמקדות במידע חשוב יותר או בהבנת העולם. שילוב של בעיות אלה עלול לגרום לכך שאדם מקבל מידע רב אבל הוא נותר בעל ידע נמוך, או שהוא מנצל את כוחו בצורה שמזיקה לו. 

בעקבות [[המהפכה המדעית]] שבייקון היה ממבשריה המוקדמים (בתקופה המודרנית), התקבלו עוד ועוד דוגמאות לחשיבות של הטענה כי "ידע הוא כוח". דוגמה חשובה לכך היא [[המהפכה המיקרוביולוגית]]. עקב מחקר של מספר עשרות מדענים מתחום הביולוגיה התגלה כי מחלות רבות שהתקיימו במשך אלפי שנים נגרמות מחיידקים. הדבר הוביל לשינוי עצום בחברה האנושית לדוגמה הפחתה עצומה במוות של תינוקות, ילדים, נשים יולדות וכלל בני האדם הערכה ניכרת ב[[תוחלת החיים]] ושינויים חברתיים רבים נוספים (לדוגמה הרבה פחות אמהות חורגות).  קיימות דוגמאות רבות נוספות כמו פיתוח מנועי הקיטור, הטלגרף, הטלפון, פיתוח הפצצה האטומית, ועוד [[ציר זמן של המהפכה המדעית|תגליות מדעיות רבות אחרות]] שהובילו ל[[שינוי טכנולוגי]] עצום ובעקבות כך ל[[תהליך חברתי|שינוי חברתי]]. דוגמה נוספת לשינוי חברתי עקב חקירה מדעית היא  [[ההיסטוריה של הגלולה למניעת הריון]] והשפעתה על מעמד האשה על הרכב התא המשפחתי ועל היבטים רבים נוספים.  

השימוש במונח "ידע הוא כוח" הוא חלק מ[[מיתוס הקדמה]] ושינוי החשיבה של המהפכה המדעית - לפיו ניתן להשתמש במדע כדי להגיע לטכנולוגיות חדשות, לצבור עוד כוח ומשאבים, לממן עוד מחקרים ועל ידי כך לשפר את המציאות אפילו יותר. דוגמאות חשובה לכך היא [[תוחלת החיים|הארכת תוחלת החיים]], הפחתה דרסטית של תמותת תינוקות וילדים, [[מניעת נכות]] או מתן מענה לה, פיתוח התחבורה, פיתוח החשמל, כימיה, [[צמיחה כלכלית]] ועוד. תפיסות אלה הביאו לפריחתו של ה[[מודרניזם]] בסוף המאה ה-19. 

עם זאת לכוח שהידע מביא יש גם צדדים אפלים. בעיה אחת היא שלעיתים ניתן להשתמש בכוח כדי להביא אומללות ולא רק דברים טובים. דוגמאות לכך הן פיתוח כלי נשק חדישים יותר שהרגו אנשים בצורה יעילה הרבה יותר. דבר זה הוביל לאכזבה והפניית עורף למדע ולמודרניזם בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה, וחיפוש תשובות במקומות אחרים. במלחמת העולם השנייה בעיה זו התחדדה אפילו יותר בעקבות פיתוח הנשק האטומי - האדם פיתח נשקים שמאפשרות לאנושות לחסל את עצמה. 

בעיה דומה היא שידע והכוח שהוא מביא הם דברים בעייתיים כאשר הוא נמצא בידי קבוצה קטנה, שמשתמשת בכוח כדי לשלוט באנשים אחרים. דוגמה חשובה לכך היא [[אימפריאליזם]], [[קולוניאליזם]] ודיכוי או גירוש או השמדת שבטים ועמים שלמים, בסיוע טכנולוגיות שפותחו תודות למהפכה המדעית. דוגמאות נוספות לכך הם שימוש בידע - ידע צבאי או ידע בתקשורת ו[[תעמולה]] כדי לתמוך בשלטון דיקטטורי, לעודד שנאה ואלימות או כדי לבצע [[הכחשת אלימות]] כמו [[הכחשת זיהום]]. 

בעיה נוספת היא שכמעט תמיד לכוח שנובע מהמידע החדש יש השפעות לוואי שגורמות לנזק ולא רק לברכה. דוגמה מרכזית לכך היא [[זיהום תעשייתי]] שנבע מ[[המהפכה התעשייתית]] וקיים עד היום. לעיתים קרובות מוצאים פתרונות לתופעות הלוואי , אבל לעיתים מתברר שפתרונות אלה הן בעצמם בעלי השפעות לוואי חדשות. בעיה זו מובאת ביתר שאת בעקבות בעיות בתחום של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]]- שבהן דווקא הצלחת האדם ו[[גידול אוכלוסין]] וכן [[צמיחה כלכלית]] (שהוביל להגדלת [[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אדם), מהוות בעיה גדלה והולכת. הבעיה היא בין היתר בגלל הסיבוך הרב של [[המערכת האקולוגית]] והקושי הגדול שלנו כחברה להבחין ב[[השפעות סביבתיות]] של פעולות שלנו וגם בקושי לפעול מול בעיות אלה שחלקן נוגעות ל[[בעיית הפעולה הקולקטיבית]] ולתחזוקה של [[מוצר ציבורי]].

==ראו גם==
* [[המהפכה המדעית]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]
* [[תרבות מבוססת מדע]]
* [[ספינת החלל כדור הארץ]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]
[[קטגוריה:מידע]]
[[קטגוריה:תרבות ומדע]]