הצגת המקור של הדף "המאבק על החופים בישראל"

[[קובץ:Palmachim beach 5, Israel.jpg|ממוזער|500px|חוף פלמחים. לאחר מאבקים ציבוריים, הוכרז אזור החוף כגן לאומי.]]

'''המאבק על חופי-הים בישראל''' נוגע למאבקים של [[ארגוני סביבה בישראל|ארגונים סביבתיים]], [[ארגוני חברה בישראל|ארגונים חברתיים]] ופעילים שונים בעד שמירת [[חופי ישראל]] כ[[מוצר ציבורי]] איכותי ונגיש לכל בני האדם, ובעד שמירתו כ[[מערכת אקולוגית]] בריאה ומתפקדת. חופי הים של [[ישראל]] נתונים תחת סיכונים שונים: בניית [[מרינות בישראל|מרינות]] ושוברי גלים, הפקעה לצורך תשתיות לאומיות נמלים וצרכים צבאיים, [[דיור בישראל|בניית בנייני מגורים]] ותיירות, הפרטת הגישה לים וגביית תשלום על גישה אליו או אף מניעת הגישה אליו, [[זיהום ימי]], פסולת [[פלסטיק]] ו[[מיקרו-פלסטיק]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ו[[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] שפוגעים בסביבה הימית ועוד. 

חופי ישראל כוללים את החופים לאורך הים התיכון - 196 ק"מ, חופי הכנרת - 56 ק"מ, החוף המערבי של ים המלח וחופי מפרץ אילת - 14 ק"מ. מרבית שטחי החופים בישראל הם בבעלות ציבורית. שטח הסביבה החופית בישראל, שנותר לרווחת התושב - למטרות נופש, חינוך, מדע ומחקר, לאחר שהופקעו ממנו שטחים לצורכי תשתיות וצורכי ביטחון הוא מן המצומצמים בעולם, כדי 2 ס"מ לתושב. [[גידול אוכלוסין במדינת ישראל]] יחד עם מגמות [[הפרטה בישראל]] מייצרים שני כוחות חשובים בהגדלת מיזמי בניה והפקעת שטחים לטובת תשתיות ומיזמים מסחריים שונים. חופי ישראל מצטיינים ברבגוניות ביוטית ובמערכות טבעיות ייחודיות, בנופים תת-ימיים מרשימים בעלי ערכים אקולוגיים ואסתטיים.

מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחצים על חופי הים בישראל. תהליך אחד מרכזי הוא [[גידול אוכלוסיית ישראל]]. תהליך זה גורם לתהליכי משנה רבים שמגבירים את העומס על החופים - ביקושים רבים יותר לדיור ולתשתיות, ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]]. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, שירותים, צל ועוד - היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים. גידול האוכלוסייה מגדיל גם בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים ליד שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של דברים שיוצרים פסולת כמו כלים חד פעמיים או שקיות חד פעמיות. 

המאבק עם החופים בישראל הוא חלק ממאבק של [[שמירת טבע]] בישראל וכן ממאבק [[סביבתנות|סביבתי]] שנועד לא רק להגן על הטבע אלא לאפשר [[צדק חברתי]] כך שכלל האוכלוסיה תוכל להנות מהחופים. המאבק על החופים הוא לפעמים חלק ממאבקים הנוגעים ל[[טבע עירוני בישראל]]. היבט נוסף הוא [[צדק בין דורי]] שיאפשר גם לדורות הבאים להנות מיופיו של החוף ומהמערכות האקולוגיות של החופים והים. מבחינה [[חקר הכלכלה|כלכלית]] ופוליטית, היבטים רבים של מאבק על החופים נוגעים ל[[הטרגדיה של נחלת הכלל|הטרגדיה של נחללת הכלל]] ולקושי של שמירה על [[מוצר ציבורי]]. 

==רקע: חשיבות החופים בישראל==
[[הים בישראל]] הוא מרחב של חופש, פנאי וטבע. בים התיכון הישראלי מתקיימות מערכות אקולוגיות יחודיות המכילות יצורים חיים: חסרי חוליות, דגים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. הים הוא גם [[משאבי טבע בישראל|משאב טבע]] משמעותי: [[זיהום אוויר בישראל|מקור לאוויר נקי]], מקור מזון ושתיה ובסיס לענפים כלכליים כמו [[תיירות בישראל|תיירות]]. היכולת לספק את [[שירותי המערכת האקולוגית|שירות המערכת אקולוגית]] לאדם תלויה בין היתר בקיומן של מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות. לאורך עשרות השנים האחרונות, המערכות האקולוגיות בים התיכון חוות התדרדרות מדאיגה כתוצאה מ[[דייג יתר]], חדירה של [[מינים פולשים]], [[זיהום ים בישראל|הזרמות שפכים]], עלייה ניכרת בפסולת מוצקה המגיעה לים וגורמים נוספים כמו בניה בחוף. חלק מהאיומים על בריאות הים ניתן להפחית על ידי מעורבות הציבור. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=11859]

בישראל קיים [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|מחסור במים המתגבר עקב שינויי האקלים]] ולכן חשוב לחסוך בהם. כאשר אין חוף אנשים נוטים להשתמש בבריכות פרטיות, זה מבזבז מים וצריכים לחסוך אותם. כך לדוגמה בבריכה זולה, כזאת שמרכיבים אותה ולאחר השימוש מפרקים, באורח של 4 מטר, רוחב של 3 מטר ועומק של מטר אחד נכנסים 12 מטר קוב מים. מכיוון שהצריכה הממוצעת בישראל היא כ-100 מטר קוב לנפש בשנה, ובמשפחה יש 5 נפשות בממוצע, מספיק להשתמש בבריכה 10 פעמים בשנה כדי להגדיל את צריכת המים ביותר מ-20% - יותר מחמישית. אם המשפחה תשתמש בבריכה רק פעם בשבוע בממוצע - 52 פעמים, היא יותר מתכפיל את צריכת המים שלה. בבריכה קבועה, ברוחב של 10 על 10 מטר ובעומק ממוצע של מטר אחד יכולים להיכנס בקלות כ-100 מטר קוב מים ואז מספיק למלא אותה 5 פעמים בשנה כדי שהצריכה תוכפל!

==המאבק על גישה חופשית לחופים==
[[קובץ:Palmachim beach(6).jpg|ממוזער|400px|ציבור נופש בחוף פלמחים. הגישה לחופים בישראל אמורה להיות חופשית וללא תשלום, למעט שירותי [[חנייה]]]]
===מאבק על גישה חופשית לחופי הים התיכון===
עד שנות ה-60 של המאה ה-20 היה נהוג לגבות כסף על כניסה לחוף הים. בשנת 1959 סרב משה פוטרמן לשלם בכניסה לחוף הים בהרצליה, התקוטט עם הסדרנים ונעצר. פוטרמן הורשע בבית משפט השלום בתל אביב על כך שלא שילם ועל התנגדותו בכוח לסדרנים וחויב לשלם קנס, אבל הוא סרב לוותר. באמצעות עורך הדין אברהם סוחובלסקי, הגיש פוטרמן ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ושם ביטל השופט יעקב גביזון את ההרשעה. בין השאר, הוא הסתמך על גישת המג'לה — קובץ הדינים העותמאני — שקבע: "המים, האוויר והאור הם הפקר לכל, וכלל האדם שותפים בשלושה דברים אלו". הוא גם קבע שפוטרמן היה זכאי להשתמש במידה סבירה של כוח נגד הסדרנים, כדי שיוכל לממש את זכותו לגישה חופשית אל הים. בפסק הדין כתב השופט:{{הערה|שם=rinat2016|צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2948377 האיש שבזכותו הים הוא בחינם] הארץ, 19 במאי 2016}} 

{{ציטוט|תוכן=מתנת אלוהים זו של שפת הים, ההנאה מאווירה הצח ומהדר נופה, והרחצה בים, אינם מן הדברים שאפשר להתנות את השימוש בהם בתשלום כלשהו ואין לשללה גם מפליטי־עם, מעוטי אמצעים וברוכי ילדים שאין ידם משגת לשלם תשלום זה}} 

הפסיקה בפרשת החוף בהרצליה הפכה, לתקדים משפטי שעיגן את זכות הציבור לגישה חופשית אל הים. לדברי עורך הדין [[עמית ברכה]], מנכ"ל [[אדם טבע ודין]] התקדים הוביל לחקיקת חוק הסדרת מקומות רחצה, האוסר על גביית דמי כניסה לחופים הניתנים בהם שירותים בסיסיים בלבד (מותר לגבות עבור שירותי חניה בכניסה לחופים). כמו כן היא גם הובילה להחלטת בג"ץ בעתירה שהגישה "אדם טבע ודין" נגד משרד הפנים בתחילת שנות ה-2000, המחייב את המשרד להורות לרשויות המקומיות לקיים את החוק ולהימנע מגביית דמי כניסה בחופים שבהם ניתנים שירותי רחצה בסיסיים בלבד.{{הערה|שם=rinat2016}} 

לאחר הסדרת הגישה החופשית לחופים בים התיכון החלה להיווצר בעיה אחרת - בעיה של בנייה הולכת ומתגברת של מגדלי מגורים, אתרי נופש, מלונות ו[[מרינות בישראל|מרינות]] לאורך החוף דבר שצמצם את מצאי החוף לציבור הרחב וגרם פגיעות אקולוגיות שונות. 

===המאבק על גישה חופשית לחופי הכנרת===
במשך השנים השתלטו גורמים שונים על חופי הכנרת. סגרו אותם לציבור ו/או גבו תשלום על כניסה לחופים. בשנת 2005 היו בחופי הכנרת 22 חופים מוכרזים באורך כולל של 1,500 מ' שגבו תשלום (או תפקדו כחוף פרטי). בנוסף היו כ-15 חופים מוסדרים סביב הכנרת באורך כולל של כ-12.5. חופים אלה כוללים שרותי חוף (מים, מקלחות, שירותים...) אך ללא שרותי הצלה. חלקם הגדול גבה תשלום בכניסה. בנוסף היו חופים לא מוסדרים - חופים בהם קיימת גישה נוחה יחסית למים ללא שירותי חוף למעט ניקיון. כ-5 חופים לא מוסדרים סביב האגם באורך כולל של כ-4.5 ק"מ. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=304&ArticleID=567]

בשנת 2003 החלה [[החברה להגנת הטבע]] לקדם את "שביל סובב כנרת", מסלול טיול רגלי מסומן המקיף את הכנרת קרוב ככל הניתן לשפת המים ולאפשר גישה לחוף. {{הערה|שם=megama|[https://www.green.org.il/2007-כנסת-ירוקה/ 2005-2007 פתיחת חופי הכינרת לציבור], [[מגמה ירוקה]], 27-04-2015}} את השביל יצרו קבוצות של בני נוער כחלק מפעילות חינוכית. נכון לשנת 2017 השביל נמשך לאורך של כ-35 ק"מ לאורך הכנרת {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=306 שביל סובב כנרת], החברה להגנת הטבע}}, עיקר השביל נמצא בחלק המזרחי של הכנרת. בחלקה הצפוני-מערבי של הכנרת אין כמעט שביל. חלקים רבים של שביל סובב כנרת פתוחים היום לציבור והפרויקט מאושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. 

בקיץ 2005 הצטרף תא כנרת של ארגון "[[מגמה ירוקה]]" לפעילות בנושא. פעילים של הארגון התפרצו לחוף גיא, ודרשו גישה חופשית למים. באוקטובר באותה השנה הגיעו מספר פעילים באישון לילה, חתכו גדרות תיל החוסמות את החוף, ודרשו משר הפנים שסייר בכנרת, להורות על פתיחת החופים לציבור. בשבוע שלאחר מכן, עשרות פעילים התכנסו למחנה סוכות שכלל, התפרצות לחופים אשר גודרו בניגוד לחוק על ידי גורמים פרטיים, החתמת תושבים על עצומה לשחרור הכנרת, ועבודות פריצה בשביל סובב כנרת. באוקטובר 2006 חזרה מגמה ירוקה למחנה סוכות השני. המחנה הפך לאירוע שנתי שחזר ב-2007, אז נפגשו הפעילים עם מי שכיהן אז כ[[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], גדעון עזרא במהלך סיור שלו בשטח וב-2008. גם המחנות הללו כללו התפרצויות לחופים סגורים, החתמה על עצומות, עבודה על השביל, הפגנות מתוקשרות והפלת גדרות שנבנו בצורה לא חוקית.{{הערה|שם=megama}}

עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}

==מאבקים נגד בנייה בחופי ישראל==
{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני בישראל}}
[[קובץ:הפגנה נגד בנייה על חוף הים.jpg|ממוזער|הפגנה של [[מגמה ירוקה]] נגד הבנייה בחוף סי אנד סאן בסוף שנות ה-90.]]
===מאבקים בשנות ה-90===
בשנות ה-90 החלה מודעות רחבת היקף נגד הבנייה בחופים. פרוייקטים בולטים כאלה היו בניית המרינה בהרצליה, הבנייה למגורים סמוך לחוף "סי אנד סאן" בתל אביב, ובניית "מגדלי חוף הכרמל" בחיפה. [[החברה להגנת הטבע]] החלה בקמפיין "חוף הים הוא לא נדל"ן". 

תוכנית מתאר ארצית חלקית לחופים, תמ"א 13, שנחתמה בשנת 1981, אסרה על בניית מבנים במרחק 100 מטרים מקו המים. לטענת מגמה ירוקה, ממוקם פרוייקט [[סי אנד סאן]] על חוף תל ברוך, במרחק 65 מטר מקו המים בניגוד לחוק.{{הערה|שם=globs98}} לשם הוכחת הדבר, בנו פעילי הארגון שלט ארוך בצורה של סרט מדידה ענק, ומדדו באמצעותו את המרחק בין החומה של הפרוייקט לבין קו המים. הדבר זכה לאיזכור כתמונה בשער אחורי של עיתון "ידיעות אחרונות". בנוסף הארגון טען כי בעוד יעוד הקרקע במקום הוא דירות לצורכי נופש נמכרו במקום דירות מגורים. {{הערה|שם=globs98}}

בסוף שנות ה-90 החלו פעילים סביבתיים לנקוט בטקטיקות של [[פעולה ישירה לא אלימה]] - שיבוש של פעילות כלכלית או פוליטית על ידי נוכחות ישירה במקום. באפריל 1998 התבצרו מספר פעילים של ארגון [[מגמה ירוקה]] שפעלו יחד עם ארגון [[פעולה ירוקה]], במשך מספר ימים במרומי המנוף בחוף "סי אנד סאן" והשביתו אותו.{{הערה|שם=globs98|1=זהבה דברת, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=134516 מפגינים מתבצרים על מנוף בסי אנד סאן נגד הבנייה על חופי ת"א], גלובס, 23.04.1998}} הדבר גרם לכמות גדולה של כתבות וידיעות על מצב הבנייה בחופים ועל הפרות של חוקים ותקנות שאסרו בניה בסמוך לחוף. אחד הדברים הבולטים הייתה סדרת כתבות כולל כתבת שער בנושא בעיתון "העיר" שהיה אז אחד העיתונים הנפוצים בתל אביב. חודש לאחר מכן במאי 1998 התבצרו אנשי ארגון [[פעולה ירוקה]] במנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה. {{הערה|1=דוד חיון, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=71635 אנשי "פעולה ירוקה" מתבצרים על מנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה], גלובס, 28.05.1998}}

===חוק החופים===
חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (מכונה בקיצור "חוק החופים") הוא חוק ישראלי שמטרתו הגנה על חופי ישראל ועל השטח הסמוך להם בים וביבשה. חופי ישראל נמצאים תחת איום מתמיד של בנייה לצורכי מגורים, נופש, תיירות ועוד. מצד אחד מדובר בשטח פתוח לאורך החוף שקורץ למיזמים שונים ומצד שני מדובר ב[[מוצר ציבורי]] - כלומר אין לאיש אחד או לקבוצה מצומצמת אינטרס כלכלי חזק להגן על החופים. מכאן שיש נכונות פוליטית נמוכה מצד הרשויות להגן על הסביבה ועל האינטרס הציבורי אל מול יזמים ואינטרסים של פיתוח כלכלי.

על רקע בנייה מסיבית בחופים בשנות ה-90 ומחאה ציבורית נגדה, עלתה דרישה ציבורית בכלי אפקטיבי אשר ימנע בנייה לא מבוקרת באזורי החוף. החוק לשמירת הסביבה החופית, שאושר בחודש אוגוסט 2004 נועד לתת מענה הולם לבעיות אלו. החוק מתייחס לתפיסת הסביבה החופית כמשאב בעל ערכים ייחודיים, ושם דגש על שמירתה לתועלת והנאת הציבור תוך קביעת עקרונות ל[[פיתוח בר-קיימא]]. מתוך ראייה זו החוק חל על מכלול הסביבה החופית, כלומר רצועה רחבה המשתרעת לכל אורכו של חופי ישראל למעט חופי ים המלח, בכלל זה בתחומי הערים. החוק קובע טווח של 100 מטרים מקו המים האסור בבנייה, ומייחד לכל בנייה או שינוי מהותי בטווח של 300 מטרים מהחוף הליך אישור מיוחד ומחמיר.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נוסחו שתי הצעות חוק לשמירה על חוף הים. האחת נוסחה כהצעה ממשלתית על ידי [[המשרד לאיכות הסביבה]] והשנייה כהצעת חוק פרטית על ידי עמותת [[אדם טבע ודין]]. הצעת החוק הפרטית "חופי הים התיכון" הונחה בכנסת ב-22 בנובמבר 1999 כיוזמה של ח"כ [[עוזי לנדאו]] מהליכוד וח"כ [[אופיר פינס]] מהעבודה, אליהם הצטרפו 32 חברי כנסת. בינואר 2000 זכתה הצעת החוק לתמיכת [[ועדת השרים לחקיקה]] ובסוף אותו חודש היא הובאה לקריאה טרומית ועברה ברוב של 63 תומכים מול מתנגד אחד. הצעת החוק עברה להכנה לקריאה ראשונה ב[[וועדת הפנים ואיכות הסביבה]] - ובתאריך 24 ביולי 2002 עברה הצעת החוק "חופי הים התיכון (הגנה, פיתוח, ניהול ושימור), תשס"ב-2002" בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ברוב של 32 תומכים וללא מתנגדים. אישור הצעת החוק הפרטית גרם לזירוז אישור הצעת החוק הממשלתית "לשמירת הסביבה החופית". ביום האחרון של מושב הקיץ של הכנסת, עברה הצעת החוק הממשלתית בקריאה ראשונה ברוב של 26 תומכים וללא מתנגדים. עוד בפגרת הקיץ החלו הדיונים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בהצעת החוק הממשלתית. במהלך השנה שחלפה עד לאישור הצעת החוק קיימה הוועדה כ-30 ישיבות.
ביום האחרון של מושב הקיץ של הכנסת ב-4.8.2004, אושרר החוק לשמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, ברוב של 38 כנגד מתנגד בודד.

===המשך הבנייה על החופים בשל תוכניות בנייה ישנות===
על חופי הארץ מאיימות מעל ל-52 תוכניות בניה ישנות, שיצאו לדרך עוד מלפני שנחקק חוק החופים בשנת 2004.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] ארגוני הסביבה מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע וארגון "אדם טבע ודין", מתמקדים בניסיון להחיל גם באופן רטרואקטיבי את התיקון משנת 2004 לחוק החופים, הקובע כי אין לבנות במרחק של 100 מטר מקו המים, ועד 300 מטר מקו המים נדרש אישור מוועדה מיוחדת לבנייה בחופים.{{הערה|שם=palmachim|יאיר קראוס [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html ארבו לשר לנדאו בחוף: "די לגזל מהציבור!"], nrg, 20.11.2014}}

לפי סקר של מכון שריד שנערך בשביל "מגמה ירוקה" בחודש יוני 2014, רוב מוחלט בציבור (82 אחוזים) מאמינים שאין צורך בבניית בתי מלון נוספים על חופי ישראל, ושאין להתיר בחוק בנייה במרחק 300 מטר מקו המים.{{הערה|שם=palmachim}}

===חוק המלונות===
במהלך 2016 קודם "חוק המלונות" על ידי שר התיירות [[יריב לוין]]. החוק היה אמור לכלול אישור הקלות משמעותיות בבניית מלונות על קו החוף ולמלונות יאושרו גם אחוזי בנייה עבור דיור קבע. הדבר עורר את התנגדות מצד ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע, וחברי כנסת מהאופוזיציה שטענו כי בכך המדינה תכשיר בנייה לעשירים על קו החוף - בנייה שכבר נאסרה בעבר על ידי בית המשפט העליון. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3690438,00.html] החוק הסופי שאושר לא מאפשר הקמת מגורי יוקרה לקונים פרטיים. עם זאת משנה זו תהליכי הפיתוח המלונאי בחופים ובשטחים הפתוחים יאושרו בוועדה לתשתיות לאומיות, ועדה בה כמעט ואין משקל לקול הציבורי ויש בה רוב כמעט מוחלט לממשלה. זאת בניגוד למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות, שם ההרכב מאוזן יותר. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456]

===המאבק על חוף פלמחים ===
המועצה המקומית גן רווה, שבשטחה ממוקם חוף פלמחים, יזמה הקמת כפר נופש בו. התוכנית אושרה בשנת 2000, עוד בטרם נכנס לתוקפו [[חוק שמירת הסביבה החופית]], האוסר בניה במרחק של 300 מטר מחופי הארץ. היזמים שזכו במכרז תכננו את כפר הנופש על שטח של 70 דונם במרחק 30 מטר מהחוף עם 350 חדרים. תמורת השטח שילמו ב-2004 שמונה מיליון שקלים{{הערה|1= יעל עברי דראל, "המפגינים בחוף פלמחים: המדינה בגדה באזרחים", [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3504902,00.html קישור למאמר] }}. היזמים קיבלו אישור גם מרשות העתיקות, כשהבטיחו לממן פעולות להגנת האתר הארכאולוגי בסמוך לכפר הנופש{{הערה|1= {{הארץ|[[צפריר רינת]]|מאבק היסטורי|1.1312937|20/03/08}}}}.

מספר צעירים, שנתקלו בגדרות שהוצבו על החוף, החלו בחורף 2008 בפעילות מחאה נגד בניית כפר הנופש, ואליהם הצטרפו אזרחים רבים. הם הקימו במקום מאהל מחאה במטרה לסכל את המשך העבודות, ארגנו ועד והצליחו לעורר דיון תקשורתי ולגרום לוועדת הפנים של [[הכנסת]] לעסוק בנושא. [[מבקר המדינה]] נענה לבקשתם והורה לעצור זמנית את הבניה, לצורך בדיקת הליכי התכנון ומכירת הקרקע ליזמים בסכום שנראה נמוך מדי לקרקע.{{הערה|1= {{הארץ|צפריר רינת|מבקר המדינה: להקפיא את כפר הנופש המתוכנן בחוף פלמחים|1.1329991|11.6.08}}}} לאחר בדיקה פרסם המבקר דוח המותח ביקורת חריפה על הליך התכנון, והעביר את מסקנותיו ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]].{{הערה|1= {{הארץ|[[צפריר רינת]]|מדו"ח מבקר המדינה: ליקויים חמורים במינהל המקרקעין בתכנון כפר הנופש בחוף פלמחים|1.1559301|18.11.09}}}} בעקבות עתירה שהגישו ארגוני סביבה, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב באפריל 2009, כי כפר הנופש יורחק 100 מטר מקו המים ולא 30 מטר כפי שביקשו היזמים. השופטים פסקו כי "תכלית זו על פני תכליות פרטיות אחריות" והוסיפו כי תוכנית הבניה מנוגדת לתוכנית המתאר הארצית לחופי הים התיכון (תמ"א 13).{{הערה|1= יעל עברי-דראל, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3702228,00.html כפר הנופש בפלמחים יורחק 100 מטר מהחוף]", ynet, 16.04.2009. }}

בעקבות הלחץ הציבורי, פעילות הארגונים הסביבתיים ובהתערבות [[המשרד להגנת הסביבה]], החליטה ממשלת ישראל ביולי [[2010]] להמליץ ל[[ועדות התכנון והבנייה|וועדות התכנון והבנייה]] לבטל את בניית כפר הנופש.{{הערה|1= צפריר רינת, [http://archive.li/TF1qr הממשלה תמליץ לבטל את תוכנית כפר הנופש בפלמחים], אתר הארץ, 11.07.10 }} הוועדה אכן ביטלה את הכפר והחליטה כי החוף ינוצל לטובת מסלול ארכאולוגי שיחשוף את המבקרים לאתרים הארכאולוגיים הרבים המצויים בו.{{הערה|1= יעל דראל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3981282,00.html הפור נפל: כפר הנופש בחוף פלמחים בוטל] באתר ynet }} החל מאביב 2011, עבר ניהול החוף לידי רשות הטבע והגנים.{{הערה|1= עמית מנדלסון, [http://www.inature.info/wiki/%D7%92%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D גן לאומי חוף פלמחים], באתר inature.info }} בנובמבר 2011 הוועדה המחוזית מרכז הורתה על ביטול התוכנית הקיימת לכפר הנופש וקבעה כי יימצא שטח חלופי להקמתו מחוץ לשטח החוף, ובכך נסתם הגולל על תוכנית כפר הנופש.

בשנת 2014 בחן עוזי לנדאו שכיהן אז כשר התיירות, הקמת כפר נופש בחוף פלמחים. פעילי מגמה ירוקה והפורום הישראלי לשמירה על החופים התנגדו.[http://www.bizportal.co.il/realestates/news/article/397415] [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/648/058.html]. לנדאו בסופו של דבר תמך בהקמת הכפר, המאבק בנושא נמשך גם בשנת 2015 והובא להכרעת הועדה המחוזית לתכנון ובניה [http://www.green.org.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A3-%D7%A4%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/] בדצמבר 2014, הוועדה המחוזית מרכז קבעה שהחוף יוכרז כגן לאומי וכל התוכניות להקמת חדרי אירוח או לינת קמפינג באזור יבוטלו.{{הערה|1=יאיר קראוס, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/652/394.html?hp=1&cat=402 ניצחון לירוקים: תבוטל הקמת כפר נופש בפלמחים], באתר nrg מעריב, 1 בדצמבר 2014}}

===המאבק על חוף אכזיב===
בשנת 1994 אושרה תוכנית לבנייה בחוף אכזיב, עשר שנים לפני שחוקק חוק שמירת הסביבה החופית שנכנס לתוקף בשנת 2004. התכנית היא לבנות מעל 800 דירות על שטח כולל של כ-300 דונם ובמרחק של כ-150-100 מטר מקו המים. בעוד המגדלים מרוחקים מקו המים, יש בפרוייקט בתים נמוכים יותר שקרובים הרבה יותר לקו המים. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3674855,00.html] קיימת התנגדות חזקה מצד תושבים באזור ופעילים ירוקים לאור הקרבה שלו לקו החוף ולאור ריבוי [[ זיהום אסבסט בנהריה|שאריות האסבסט שנמצאו באזור]]. ארגון [[אדם טבע ודין]] לחברי הועדה וביקשה מהם לעצור את המשך קידום התוכנית במטרה להתאים אותה לנורמות התכנוניות הקיימות כיום, תוך מתן פיצוי ליזמים על ידי העברת זכויות הבניה למקומות אחרים. לפי חבר הכנסת [[דב חנין]] התוכנית סותרת את חוק שמירת הסביבה החופית. החברה להגנת הטבע מתנגדת לתכנית. קיים מאבק של הועד להצלת חוף אכזיב שטוען כי התכנית תאיים על הפרק הלאומי במקום. הועד קורא לאמץ חלופה בה מסיטים את הבניה מקו החוף תוך פיצוי היזמים בדרך של הוספת זכויות בניה בצד המזרחי. דבר זה אומץ גם על ידי מספר חברי כנסת. וועדת הסביבה קראה לגורמי התכנון להיפגש עם הפעילים. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4821520,00.html] [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3691726,00.html]

===חוף בצת===
חוף בצת שמדרום לראש הנקרה, הוא חוף שקט נשמר במצבו הטבעי ובו צמחיית חולות עשירה. לחוף יש חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותו אתר הטלה חשוב של צבי ים. 
בשלהי 2007 זכו יזמים פרטיים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, הכולל שטח של 206 דונם בתחומי החוף ובסמיכות לים, לצורך הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מ"ר בניה ואגם מלאכותי. לפי החברה להגנת הטבע התכנית מאיימת על התפקוד האקולוגי של החוף ועל גישת הציבור לחוף פתוח. בשנים 2008 – 2009 מאבק ציבורי רחב אשר הובילו תושבים מן הגליל המערבי וארגוני סביבה נגד התכנית. והתקיימו הפגנות עם אלפי תושבים. [https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-bef49d624103e11004.htm] לאור ההתנגדות הציבורית היזמים החליטו לסגת מן המכרז ולקבל פיצוי ממנהל מקרקעי ישראל באמצעות קרקע חליפית. דבר זה לא התאפשר והמינהל התיר להם לכל היותר להשיב להם את כספם בלוית ריבית והצמדה ולשחררם מן המכרז. בשנת 2011 החליט השר להגנת הסביבה ליזום מהלך שבסופו יישקל שינוי ייעודה של הקרקע בחוף בצת מתיירות לייעוד ציבורי ופתוח של הקרקע. התקיים מפגש בין המועצה האזורית מטה-אשר והשר להגנת הסביבה שבו הוחלט לקדם תכנון מחודש של מרחב חוף בצת בהתאם למדיניות הסביבתית העדכנית וחוק הסביבה החופית אשר ימנע את הפגיעה הצפויה מביצוע התכנית המאושרת. {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456 חוף בצת - מלונאות], החברה להגנת הטבע, דוח האיומים שנתי 2011, הצפון והסביבה}}

=== המאבק סביב המרינות ===
[[מרינות בישראל|בישראל נבנו מספר מרינות]] לחופי הים התיכון. מרינות כאלה משמשות לעיתים כאמצעי להכשרת בניה ליד הים של מרכזי קניות או מגורים. נכון לשנת 2019 מקודמת תכנית שנועדה להוסיף חמש מרינות חדשות, שמטרתה המוצהרת היא להגדיל את מספר מקומות העגינה לכלי שיט פרטיים - יאכטות בעיקר - מ-2,900 כיום לכ-7,600. [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] ו[[קיימות]] [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[אנשי הים התיכון]], [[צלול]], [[אדם טבע ודין]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[חיים וסביבה]], [[EcoOcean]] ו[[מחמל"י]], אשר הקימו קואליציית מאבק בתוכנית, טוענים כי המהלך יפגע בבעלי החיים הימיים, בחופים עצמם ויקטין את כמות החופים הזמינים לרוחצים. יחסית מעט אנשים משתמשים ביאכטות, לעומת זאת בניית המרינות צפויה לתפוס שטחים משמעותיים ותהרוס שטחים נוספים עקב תהליכים כמו גריעת חול. ארגוני סביבה מציעים תכנית חלופית של הסבת מבנים ימיים קיימים למרינות, ובראשן מקומות ברדינג ת"א ובחיפה. פתרונות ייעול והרחבה לא פוגעים בסביבה החופית ולא גורעים שטחי חוף נוספים מהציבור. לפי הארגונים, פתרונות אלה יכולים להגדיל את היצע מקומות העגינה ביותר מ-3,000 מקומות.{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5523075,00.html ארגוני הסביבה נאבקים במדינה על הקמת חמש מרינות חדשות] 11 ביוני 2019, ואיינט}}

==מאבקים על ניקיון החופים מול פסולת מוצקה==
[[פסולת בחופי הים]] כוללת [[שקיות פלסטיק]], בקבוקי פלסטיק, פילטרים של [[סיגריות]], וכן שאריות של אריזות מזון כולל עטיפות פלסטיק, פקקי מתכת של בקבוקים, קופסאות וכו'. כ–90% מכמות הפסולת בחופים הם מפלסטיק. {{הערה|שם=haaretz2016|צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2935786 ים הפלסטיק: הפסולת בחופי ישראל מסכנת את הים התיכון], הארץ, 06.05.2016}}

הדבר מהווה קודם כל פגיעה אסתטית בהנאת המתרחצים והשוהים בחוף. כמו כן הדבר עלול להיות פגיעה בבריאות עקב חשש לפצעיה משברי זכוכית, מתכת או מגע בחומרים מסוכנים. היבט חשוב נוסף הוא שהפסולת עלולה לפגוע בבעלי חיים - לדוגמה בליעה של שקיות וחומרי פלסטיק על ידי דגים, צבי-ים, דולפינים ועוד. כמו כן הפסולת עלולה לפגוע בכלי שיט. {{הערה|שם=teva_psolet|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=210 פסולת בחופים], [[החברה להגנת הטבע]]}} 

על פי החוק, האחריות לשמירת הניקיון על פי החוק מוטלת על כל רשות מקומית בשטח שיפוטה. האחריות המשפטית נובעת הן מפקודת העיריות והן מחוק הניקיון. בפועל, רשויות רבות אינן מנקות חופים לא מוכרזים מסיבות של סדר עדיפויות תקציבי. על אף שיש גופים רבים, ממשלתיים ופרטיים, שיש להם עניין מובהק בשמירת החופים, עד לשנים האחרונות אף גורם לא לקח את נושא ניקיון החופים הבלתי מוכרזים תחת אחריותו. כך נוצר מצב שחופים פתוחים, לא מוכרזים ושאינם משמשים לתשתיות, סובלים מהזנחה והצטברות של פסולת.{{הערה|שם=teva_psolet}}

על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, בחופי הים התיכון של ישראל כ-74 ק"מ של חופים לא מוכרזים שסובלים מפסולת. כ-41 ק"מ מתוכם מנוקים מפעם לפעם אך בדרך כלל הם מלוכלכים, וכ-33 ק"מ מתוכם אינם מנוקים כלל והם גדושים בפסולת כל ימות השנה. עוד מעריכים במשרד כי 40% מהפסולת המזהמת את חופי ישראל מקורה בפסולת שמגיע ממי הים התיכון (כלי שיט, מדינות שכנות) וכ-60% נובעת מפסולת שמושלכת על ידי הציבור בישראל.{{הערה|שם=teva_psolet}}

ביוני 2005 נפתחה תכנית "חוף נקי" של [[המשרד להגנת הסביבה]] בשיתוף רשות הטבע והגנים והמרכז לשלטון מקומי. שנועדה לשמור על ניקיון חופי הים התיכון ואילת. העלות הייתה 3 מיליון ש"ח בשנה למשך 3 שנים. להערכת מידת ניקיון החוף, נבנה "מדד חוף נקי"- מדד המאפשר הערכה אחידה אובייקטיבית ובת השוואה של כל החופים. לפני הפרוייקט היו רוב החופים הבלתי מוכרזים מלוכלכים. על פי המדד בשנת 2006 היו מרבית החופים היו במצב "נקי" ו- "נקי מאוד" ורק 3 מהחופים במצב "מלוכלך מאוד".{{הערה|שם=teva_psolet}} במחקר שנערך בשנת 2016 על ידי גליה פסטרנק נמצא כי כמות הפסולת בחופי ישראל נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, וכי דבר זה לא נובע ממודעות גבוה לניקיון של הציבור אלא עקב פעילות חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. {{הערה|שם=haaretz2016}} המשרד מפעיל תכנית מתנדבים בשם "משמר החוף" שנועדה לסייע בהגברת המודעות ושינוי התנהגות בקרב הציבור בכדי למנוע השארת פסולת בחופים.[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/IsraelCoast/cleancoastprogram/Pages/Coastal-Cleanup.aspx#mainContent]

===פעילות מחקרית מול זיהום מיקרופלסטיק===
[[קובץ:מיקרו-פלסטיק.jpg |ממוזער|300px|מיקרו-פלסטיק בחוף תל ברוך]]
{{הפניה לערך מורחב|מיקרו-פלסטיק}}
כאמור כ–90% מכמות הפסולת בחופים היא [[פסולת פלסטיק]]. בשנים האחרונות נחשב ה[[פלסטיק]] לאחד האיומים החמורים על הסביבה הימית. עם הזמן הפלסטיק מתפורר ל[[מיקרו-פלסטיק]] - חלקיקים קטנים שגודלם פחות מחמישה מילימטרים. כאשר המיקרופלסטיק מגיע לים לא ניתן לאסוף אותו. הנזק שהם גורמים עדיין לא ברור לגמרי, אולם ידוע שחלקיקים אלו נספגים בגופם של בעלי חיים, שבטעות מזהים אותם כמזון, ועלולים להיפגע מבליעתם. חוקרים כמו נועם ואן דר האל באוניברסיטת חיפה בוחנים את ההשלכות. לפי המחקר הסביבה הימית רוויה בחומר סינתטי עם מרכיבים רעילים. ריכוז המיקרופלסטיק ליד חופי הארץ גבוה פי עשרה לעומת הממוצע בחלק המערבי של הים התיכון. באחד המוקדים אף נמדד ריכוז מהגבוהים שאי פעם נמדדו בעולם. כמו כן התגלו על חלקיקי הפלסטיק ריכוזים גבוהים של מזהמים מסוגים שונים שמקורם בפעילות תעשייתית ושריפת דלקים. {{הערה|שם=haaretz2016}}

לפי החוקרים בישראל, יש מספר קווי מדיניות שיכולים להביא להפחתת הפסולת בחופים. אחד מהם הוא להמשיך בקידום וביישום חוקים המעודדים [[הפרדת פסולת]] ו[[מחזור פסולת]]. המלצה נוספת דומה לצעדים המוצעים על ידי תנועת [[מעריסה לעריסה]] כמו שינוי של עיצוב מוצרים ואריזות. לדוגמה לייצר בקבוקים שהפקקים מחוברים אליהם. צעד אפשרי נוסף הוא ניקוי שפכי נחלים וצינורות ניקוז שאינם מטופלים לפני עונת הגשמים, ובכך למנוע סחיפת כמויות גדולות של פסולת אל הים. אחד הצעדים החשובים והקשים הוא הפחתת השימוש בפלסטיק ומעבר לתחליפים. הבעיה היא שתחליפים אלה אינה זמינים תמיד והם לרוב יקרים יותר. {{הערה|שם=haaretz2016}}

==זיהום חופים וים בביוב==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[זיהום מים בישראל]], [[זיהום נחלים בישראל]]}}
בישראל קיימת בעיה של הזרמת ביוב אל חופי הים. רוב מקרי הזיהום מתרחשים במהלך החורף משום שאז כמות מים גדולה של מי גשם יוצרת עומס על מערכת הניקוז העירונית. הניקוז עולה על גדותיו ומתערבב עם מערכת הביוב, עקב בעיות שונות. כאשר הניקוז מגיע לחופי הים הוא עלול להכיל מי ביוב המכילים חיידקים מסוכנים. בנוסף הגשמים שוטפים החוצה לכלוך, מי ביוב וזיהום שהצטברו בנחלים במהלך הקיץ וזה מגיע לים. [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/] במקרים אלה אסור להיכנס לים, יש לעיתים קרובות ריח רע ממנו והדבר גם יכול לגרום פגיעה בבריאות. 

מקרים של תקלות כאלה נפוצים למדי ומתרחשים במקומות שונים לאורך החופים כמו חוף דור, קיסריה, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5007212,00.html] הרצליה, נהריה ועוד משרד הבריאות דוגם את המים בחופים מוכרזים ובמקרה של בעיה מזהיר את הציבור, במקרה של חוף בלתי מוכרז המים אינם נבדקים וייתכנו תקלות לא מדווחות. [[זיהום נחלים בישראל|זיהום נחלים]] גורר בעיות אקולוגיות שונות וכך גם הזרמת ביוב לים- בני אדם עלולים לבלוע את המים ולחלות, וחומרי הדשן שבהם יכולים לגרום לפריחת אצות ולתמותת דגים. [http://www.zavit.org.il/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%9D/]

בדצמבר 2015 קיים ארגון [[צלול]] יחד עם מתנדבים וגולשים מהרצליה ומתל אביב הפגנה בתל אביב נגד הזרמת ביוב לים. זאת עקב עבודות תחזוקה ברשת הביוב, שגרמו להזרמת ביוב גולמי בהיקף של 200 מיליון קוב, וסגירת החופים למשך ארבעה ימים. מפגינים קראו ל[[איגודן]] (איגוד המים והביוב של גוש דן) להפסיק את ההזרמה, ול[[משרד להגנת הסביבה]] ולוועדה למתן היתרי הזרמה לאסור הזרמת ביוב לים גם בעת עבודות על מערכת הביוב. לדברי הארגון קיימות חלופות להזרמה כזו גם אם היא עולה יותר כסף - עבודה רק בלילה כאשר הזרמת השפכים נמוכה הרבה יותר, שינוי כיוון הזרימה ושימוש בצינורות חלופיים, הקמת צינורות עוקפים ועוד. {{הערה|1=[http://www.zalul.org.il/?p=9454 הפגנה כנגד הזרמת הביוב: ים תיכון, ים סרחון], ארגון [[צלול]], 2015}}, {{הערה|עמית קוטלר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4733357,00.html ביוב זורם לים בת"א: "מחרבנים לאנשים על הראש"], ynet, 01.12.15}}

בעבר היו מספר גדול של [[זיהום נחלים בישראל|נחלים מזוהמים בישראל]]. שפך הנחלים הלו היווה מפגע חופי עקב הריח הרע שהיה בהם וכן עקב סכנה בריאותית למתרחצים בקרבת הנחל. הנחלים המזוהמים ביותר כללו את נחל קישון, נחל ירקון, נחל חדרה, נחל שורק ונחל נעמן. בשל מאבקים ציבוריים שונים ועם ההתקדמות ב[[משק המים בישראל]] שוקמו חלק מהנחלים והחופים לידם חזרו להיות חופים לשימוש הציבור ובעלי מערכות אקולוגית מתפקדות.

==זיהום חופים בדלק, נפט וזפת==
בשנת 2021 חופי ישראל זוהמו בזפת זיהום שיצר אסון אקולוגי חמור. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361235] [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.9552695]

==חשש מפני עליית מפלס מי הים==
{{הפניה לערך מורחב|עליית מפלס פני הים}}
מפלס פני הים התיכון בישראל עולה, והעליה מתרחשת בקצב איטי, החל משנות ה-1990. קצב זה גדל עם השנים. {{הערה|דב צביאלי [http://cgate.co.il/archeology/pnei_haiam.pdf פני הים - לאן?] המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי, אוניברסיטת חיפה}}. דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז נתונים ומחקרים בנושא. לפי רוזן, עד שנות ה-90 של המאה ה-20 עלה מפלס פני הים בקצב של 1-2 מ"מ בשנה בממוצע. שעלה לקצב של 5 מ"מ בשנה בשנים 1998 ל-2003. {{הערה|דב ס. רוזן, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/10.pdf שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל], המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, חקר ימים ואגמים לישראל, 2003}} בחופי ישראל, משרעת הגאות והשפל היא 30-20 ס"מ בממוצע, והמקסימום הוא כ-40 ס"מ. המפלס משנת 1992 ועד 2008 עלה ב-8.5 ס"מ, כלומר כשליש מן המשרעת הממוצעת בתוך 15 שנה. {{הערה|1=גיל רילוב וחיים טרבס, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=6 השפעות שינוי אקלים גלובלי על מערכות אקולוגיות ימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל], "אקולוגיה וסביבה", ינואר 2010, גליון 1, (עמ' 65-57)}} לפי הנתונים מ-2013 נמדדה עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות - או קצב של 6 מילימטר בשנה. קצב העליה גדול מהערך הממוצע העולמי {{הערה|1=גלוב בלוג [http://globeblog.co.il/2013/09/23/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94?param=811 עלייה לצורך עלייה] גלוב בלוג}}. ככל הנראה עקב תעלת סואץ דרכה חודרת לים התיכון כמות גדולה של מים מלוחים וחמים. {{הערה|נשיונל ג'אוגרפיק [http://pluto.huji.ac.il/~msdfels/pdf/National%20Geographic%202015.pdf מפלס ים תיכוני] פברואר 2015}} רוזן משער שעד 2040 הים עלול לעלות ב-40 סנטימטר ועד סוף המאה ה-21 העליה עלולה להגיע למטר אחד או אף יותר. {{הערה|שם=paz2007|שלומית פז, אורן קידר, [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/aklim%5B1%5D.pdf שינויי אקלים, השלכות חזויות ותופעות נצפות: רקע גלובלי ומבט ישראלי]. קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה. אפריל 2007}} פירוש הדבר אובדן שטחי חוף שונים שיוצפו.

==הצעות חוק להגנת הים==
חוק הגנת הים הוא הצעת חוק שמקדמת עמותת [[אדם טבע ודין]]. הצעת החוק נועדה לאפשר המשך הנאה משימושי הים השונים כולל נופש, תיירות, התפלה וקידוחי גז תוך שמירה על המערכות האקולוגיות בים. ההצעה כוללת הקמת רשות ים שתוכל לאזן בין הצרכים השונים, הקמת תכנים ים לאומית והיבטים נוספים. [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=1207&ArticleID=2047]

==תהליכים שמשפיעים על מאבק החופים==
{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}
מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] גורמים להחרפת הלחץ סביב נושא החופים, בהיבט של גישה חופשית לחופים, [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] יוצר ביקוש גדל לחופים. לעומת זאת היצע החופים, ברובו הגדול נשאר קבוע או יורד. יוצאי הדופן הם מספר חופים שהיו פרטיים או סגורים עקב תשתיות והתפנו עם השנים. במקרים רבים יותר חופים שהיו פתוחים כבר אינם משמשים כחופי רחצה עקב בניית מרינות, דיור ומלונות. בשנת 1960 חיו במדינת ישראל 2 מיליון אנשים, עד 1982 היו במדינה 4 מיליון, עד שנת 2013 חיו במדינה 8 מיליון בני אדם. [https://www.google.co.il/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&aqs=chrome..69i57j0l5.2303j0j8&sourceid=chrome&es_sm=93&ie=UTF-8&safe=active] המשך הגידול של האוכלוסייה גורם להגברת הביקוש לחופי רחצה - דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בחופשות כמו חופשת הפסח ובעיקר בחופי הכנרת. האוכלוסייה הגדלה גורמת גם לעומס גדול יותר של מבקרים בים דבר שיוצר בעיות עומס בהקשרים של חניה, מים, ניקיון שירותים, צל ועוד. 

בעיית הלכלוך בחופים מושפעת גם היא מגידול האוכלוסייה שכן הדבר מגדיל בעיות של זריקת [[פסולת]] ולכלוך הן בחוף הים והן במזבלות ובאתרים סמוכים לים שעלולים להגיע לים עם הרוח או עם הנחלים. תהליך נוסף שמגדיל את הבעיות הוא גידול בצריכה הפרטית במיוחד של [[פלסטיק חד פעמי]] [[כלים חד פעמיים]] או [[שקיות חד פעמיות]] שיוצר [[פסולת פלסטיק]]. 

היבטים אלה דורשים השקעה כספית ודבר זה מצריך פתרון- על ידי הרשויות או הממשלה או פתרון על ידי גורמים מסחריים - דבר שעלול לעודד סגירה של חופים והפקעת החופים לטובת גורמים מסחריים.

תהליך גידול האוכלוסייה גורר גם תהליך נוסף שמשפיע על החופים והוא הלחץ לבנות עוד ועוד דירות ותשתיות אחרות, שחלקן נבנות על חופים או בקרבתם. דוגמה לכך היא התרחבות הבנייה של העיר נתניה לאורך חוף הים צפונה ודרומה. היבט נוסף שמחריף את בעיית הבנייה בחופים הוא תהליך של [[פרבור בישראל]] ובנייה לא צפופה על פני שטח רב במקום בנייה של ערים צפופות כחלק מ[[עירוניות מתחדשת]]. היבט נוסף הוא תהליך [[הפרטת התכנון]] בישראל והגדלת ההשפעה של גורמים פרטיים ופוליטיים על מוסדות התכנון והקטנת היכולת של הציבור ושל ארגוני סביבה להשפיע על תהליכי תכנון.

גידול האוכלוסייה יוצר בעיה נוספת עבור החופים ביקוש ליותר [[משק המים בישראל|מים]] מהנחלים ומי התהום דבר ש[[התייבשות נהרות ואגמים|מקטין זרימה של מים מתוקים]] וכן החמרת הבעיה של [[זיהום נחלים בישראל]].

==ראו גם==
* [[מערכת אקולוגית]]
* [[מוצר ציבורי]]
* [[הטרגדיה של נחלת הכלל]], [[משבר המוצרים הציבוריים]]
* [[הון טבעי]]
* [[חופי ישראל]]
* [[משאבי טבע בישראל]]
* [[עליית מפלס פני הים בישראל]]
* [[זיהום נחלים בישראל]]
* [[טבע עירוני בישראל]]
* [[אקוויפר החוף]]
* [[גידול אוכלוסין בישראל]]
* [[המאבק נגד כביש חוצה ישראל]]
* [[כלובי הדגים באילת]]
* [[מרינות בישראל]]

==קישורים חיצוניים==
;פעילות ומחקר:
* [http://www.teva.org.il/?CategoryID=367 ים וחופים], [[החברה להגנת הטבע]]
* [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=927 עצירת הבנייה בחופים], [[אדם טבע ודין]]
* [http://www.green.org.il/beaches/ מאבק החופים], [[מגמה ירוקה]]
* [http://www.zalul.org.il/?cat=53 נקיון חופי הים], עמותת [[צלול]]
* [http://www.ecoocean.org/ אקו-אושן] עמותה לשימור הסביבה החופית והימית באמצעות מחקר, חינוך ופעילות קהילתית
* [http://immrac.org/ מחמל"י], מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל
* [https://www.facebook.com/israelseaforum/?fref=ts העם דורש צדק סביבתי! המאבק על החופים] {{פייסבוק|קבוצה}}
* [https://www.facebook.com/israelseaforum הפורום הישראלי לשמירה על החופים] {{פייסבוק|דף}} 

;חוק החופים:
* [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004], ויקיטקסט
* היסטוריית החקיקה של [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawPrimary.aspx?t=lawlaws&st=lawlaws&lawitemid=2000018 חוק שמירת הסביבה החופית], במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
* [http://teva.org.il/?CategoryID=217 חוק החופים], אתר [[החברה להגנת הטבע]]

;כתבות ומידע:
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SeaAndShore/IsraelCoast/Pages/default.aspx שמירת הסביבה החופית], [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:9_QYyazjlw0J:www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/hofim_2007.pdf+&hl=iw&gl=il&pid=bl&srcid=ADGEESiAJX2PnsfdGhb8GHieBuHNWc-XFhZ8oADaIm46tQK_ZldekaPGMzojHomcSYjyGfVC3glQEOz3jcu2InG9M5QBoOjVzBmlir-c_felCTW59WJPRwBdDIjSQm1DnXlsqMra8ko4&sig=AHIEtbRdeyUOVI-ooJY-W_WMModGvEJy8Q דוח מצב החופים ל-2007], באתר [[החברה להגנת הטבע]]
* {{כלכליסט|שירלי ששון־עזר, דותן לוי ושי פאוזנר|מאבק מחוף לחוף|3549921|3 בנובמבר 2011}}
* {{הארץ|צפריר רינת|חופי ישראל מהצפופים בעולם: 4,500 מבקרים לק"מ|1.1991234|11 באפריל 2013}}
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|כיצד תיראה רצועת החוף של ישראל בעשור הקרוב?|1.2312080|5 במאי 2014}}
* {{הארץ|צפריר רינת|סוגרים את הים|1.2763176|28 באוקטובר 2015}}
* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.4052763 הממשלה שומרת על נגישות הציבור לכנרת, אך יש לכך מחיר], הארץ, 28 באפריל 2017
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D רשימת אתרי ים וחופים בישראל], אתר INature
* עמיר בן-דוד, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4981304,00.html מוכרים את הים], ידיעות אחרונות, 26.6.2017
* מירב מורן, [http://www.themarker.com/realestate/1.4276648 המאבק על החופים: הופל החוק לעדכון תוכניות בנייה על קו החוף], דה מרקר, 19.7.2017
* אריק מירובסקי, [https://www.themarker.com/realestate/1.4544572 מכה ליזמים: בית המשפט קבע מה הוא קו החוף - והגביל בנייה על הים], דה מרקר, 24.10.2017
* ניבי קליין-זאבי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01224.pdf הפגיעה בחופים בשל בנייה ופיתוח - היבטים שונים], [[מחלקת המחקר והמידע של הכנסת]], 4.2.2004
* רחל ורצברגר, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00944.pdf מפגעים סביבתיים בחופי הרחצה], [[מחלקת המחקר והמידע של הכנסת]], 2.5.2004
* אורי טל, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02216.pdf גביית דמי כניסה לחופים], [[מחלקת המחקר והמידע של הכנסת]], 11.5.2009
* נעמה טשנר, שירי ספקטור-בן ארי, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03190.pdf השמירה על הסביבה החופית בישראל], [[מחלקת המחקר והמידע של הכנסת]], 3.6.2013

;פסולת בחופים:
* אלכסנדה לוקש, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4986675,00.html מי צריך לנקות את הזבל בחופים], 13.07.2017 
* אילנה קוריאל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5519371,00.html אילת תאסור הכנסת פלסטיק לחופי הרחצה], ynet, 03.06.19

;כתבות על פעילות ציבורית:
* צפריר רינת, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2948377 האיש שבזכותו הים הוא בחינם] הארץ, 19 במאי 2016
* זהבה דברת, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=134516 מפגינים מתבצרים על מנוף בסי אנד סאן נגד הבנייה על חופי ת"א], גלובס, 23.04.1998
* דוד חיון, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=71635 אנשי "פעולה ירוקה" מתבצרים על מנוף מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה], גלובס, 28.05.1998
* {{הארץ|צפריר רינת|ניצחון לירוקים: המינהל יבטל תוכנית לכפר נופש בחוף בצת|1.1531882|26.10.2011}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוצר ציבורי]]
[[קטגוריה:זיהום בישראל]]
[[קטגוריה:מים בישראל]]
[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים בישראל]]
[[קטגוריה:שמירת טבע בישראל]]
[[קטגוריה:מאבקים חברתיים]]
[[קטגוריה:מחאה לא אלימה]]