הצגת המקור של הדף "הכחדת חרקים"

'''הכחדה מיני חרקים'''  היא חלק מ[[הכחדה המונית בימינו]], במסגרת הכחדה זו נכחדים בעשורים האחרונים יותר ויותר מיני חרקים ברחבי העולם. תופעה זו הולכת וגדלה בהיקפה. דבר זה עלול להאיץ בעיות של הרס [[מערכות אקולוגיות]] ולהאיץ תהליכי [[הכחדה המונית]] של מינים אחרים, כמו גם להוות בעיית [[קיימות]] עבור [[המין האנושי]] שכן חרקים ממלאים תפקידים רבים ומגוונים במערכות אקולוגיות שונות, והכחדה נרחבת של מינים רבים עלולה לגרור השפעות חמורות על מערכות [[חקלאות|חקלאיות]] ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]] ודרכם נזקים ל[[רווחה]] ול[[כלכלה]]. דוגמה לחשיבות של חרקים היא שירותי האבקה שחרקים מספקים לצמחים רבים. דוגמה אחרת היא השילוב של חרקים ב[[קרקע|מערכת אקולוגית של הקרקע]] שחיונית לשם גדילה של צמחים. 
[[קובץ:Percent of insect species.svg|ממוזער|ירידה באוכלוסיית 33% מהחרקים, בקרב חרקים שיש להם מגמות אוכלוסין מתועדות על ידי הארגון הבינלאומי לשימור הטבע. מיני החרקים מקובצים לפי חמש סדרות טקסונומיות. ]]

הגורמים המדוייקים להכחדת חרקים אינם ידועים. גורם סביר אחד הוא שימוש מאסיבי ב[[חומרי הדברה]] שמיוצרים באופן סינתטי. חומרים אלה פוגעים לא רק בחרקים שמזיקים לחקלאות אלא גם במגוון גדול של חרקים נוספים. גורם נוסף הוא [[שימושי קרקע|צמצום של שטחים פתוחים טבעיים]] ושטחי עשבייה בשולי [[שטח חקלאי|שטחים חקלאיים]]. גורם אפשרי נוסף הוא [[זיהום אור]] שמשבש את מחזורי החיים של חרקים. {{הערה|שם=אילני|עופרי אילני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/underthesun/.premium-1.6956142 החרקים נעלמים במהירות, וההשפעות יהיו הרסניות], הארץ, 20.02.19 }}

==פגיעה באוכלוסיות חרקים==
מחלקת החרקים מכילה את מספר המינים הרב ביותר בעולם הטבע. למעלה ממיליון מינים שונים [[השיטה המדעית|מתוארים בספרות המדעית]]. סדרת החיפושיות כוללת כ-400 אלף מינים שונים, ובכך היא הסדרה הגדולה ביותר בעולם הטבע. סדרת הדבוראים כוללת את הדבורים, הצרעות והנמלים מונה בסך הכול כ-110,000 מינים; סדרות ידועות נוספות של חרקים הן הפרפראים (170,000 מינים), הזבובאים (120,000 מינים, כולל היתושים), הפשפשאים (40,000 מינים), הפרעושים (2,200 מינים) והתיקנאים (3,500 מינים). לפי הערכות חוקרי חרקים, המדע מכיר רק חלק קטן מבין מיני החרקים, כאשר מיליוני מיני חרקים רבים טרם התגלו. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-78c46998157d761006.htm]

הארגון הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN), מתעד מינים שונים של בעלי חיים, כולל חרקים, ומבצע מעקב אחר מגמות האוכלוסין שלהן. 

בשנת 2014 פורסם מחקר מפורסם בתחום, של Rodolfo Dirzo וחוקרים אחרים, בירחון Science. המחקר מצא כי מתוך סך כל החרקים שיש להם מגמות אוכלוסין בתיעוד של IUCN (203 מינים ב-5 סדרות), 33% נמצאים במגמת ירידה, עם הבדלים ניכרים בין הסדרות. בבריטניה 30-60% מהמינים נמצאים בירידה. חרקים מאביקים, שנדרשים לשם 75% מהאבקת היבולים סובלים מירידה חדה בכמות ובמגוון. דבר זה קושר בצפון אירופה לירידה במיני צמחים שתלויים במאביקים אלה.{{הערה|
 Dirzo, Rodolfo; Young, Hillary; Galetti, Mauro; Ceballos, Gerardo; Isaac, Nick; Collen, Ben (25 July 2014), " [https://labs.eemb.ucsb.edu/young/hillary/PDF/Dirzo_et_al_2014_Sci_Review.pdf Defaunation in the Anthropocene]" (PDF), Science, 345 (6195): 401–406, doi:10.1126/science.1251817, PMID 25061202}}{{הערה|Jarvis, Brooke (27 November 2018), "[https://www.nytimes.com/2018/11/27/magazine/insect-apocalypse.html The Insect Apocalypse Is Here]", The New York Times Magazine.}} 

להלן הסדרות השונות של חרקים שנזכרו במאמר:
* '''חגבאים''' (Orthoptera). סדרה זו כוללת בין היתר ערצבים, חרגולים, צרצרים וחגבים. זו הייתה הקבוצה בעלת הירידה החזקה ביותר - כל המינים בסדרה זו סבלו מירידה באוכלוסייה.
* '''קפזנבאים''' (Collembola). הקפזנבאים (שכיום כבר לא נחשבים חרקים אלא קבוצה שדומה להם) מצויים בחומרי פסולת של ירק והם אחראיים לייצור [[דשן אורגני|הדשן הטבעי]] ב[[קרקע]]. מעל 60% מהמינים בסדרה זו סבלו מירידה, וכ-10% מהמינים היו במגמת עליה באוכלוסייה, כאשר כל יתר המינים נמצאו במצב יציב. 
* '''דבוראים''' (Hymenoptera). סדרה זו כוללת 140 אלף מינים של נמלים, צרעות ודבורים. מעל 40% מהמינים בסדרה זו סבלו מירידה באוכלוסייה ופחות מ5% היו במגמת עלייה. 
* '''פרפראים''' (Lepidoptera). הסדרה כוללת מעל 180 אלף מינים, מתוכם כ-20 אלף פרפרים והשאר עשים. בקבוצה זו הייתה ירידה בקרב כ-30% מהמינים ורוב השאר בעלי אוכלוסייה יציבה. 
* '''שפיראים''' (Odonata) כוללת מינים של שפריריות, שפיריות ומינים נוספים. כ 20% מהמינים בסדרה זו היו במגמת ירידה. 

חוקרים מארצות הברית גילו בשנת 2014 שאוכלוסיית הפרפר "דנאית מלכותית", קטנה ב-90% תוך 20 שנה. [https://www.newsweek.com/monarch-butterflies-have-declined-90-conservationists-seek-extra-protection-267094] מחקר משנת 2017 שביצעו אגודת חובבי חרקים מגרמניה וחוקרים מאוניברסיטת רדבוד (Radboud) מהולנד מצא כי סך המסה הביולוגית (הביומסה) של חרקים מעופפים בשמורות טבע בגרמניה, ירדה ביותר מ-75% אחוז תוך 27 שנים בלבד. הירידה במגוון ובשכיחות חרקים מסוימים מוכרת לחוקרים כבר שנים רבות, אך זו הפעם הראשונה שתועדה ירידה כל כך דרמטית בכמות הכוללת של חרקים מעופפים ודבר זה מדאיג את החוקרים. [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0185809][https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%92%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D] המחקר בגרמניה עורר סערה בקרב החוקרים בתחום וחוקרים אחרים ניסו לבדוק אם הדבר משתחזר במחקרים אחרים. מחקר נוסף מצא שאוכלוסיות החיפושיות בהולנד ירדה ב-72%, ואוכלוסיות העשים ב-54%.[https://www.nytimes.com/2018/11/27/magazine/insect-apocalypse.html] 

בינואר 2019 התפרסם מאמר בירחון bilogical conervation שסוקר 73 מחקרים בנושא הכחדת חרקים. לפי המאמר הכחדת חרקים היא חמורה יותר ממה שהעריכו החוקרים עד כה. לפי המאמר 41% ממיני החרקים במגמת ירידה, והמאסה הכוללת של חרקים יורדת בקצב של 2.5% בשנה. בתוך 30 שנה ירדה ה[[ביומאסה]] של חרקים ב-80%. {{הערה|[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0006320718313636 Worldwide decline of the entomofauna: A review of its drivers], Biological Conservation, Volume 232, April 2019, Pages 8-27}}

בעבר העריכו חוקרים כי חרקים הם עמידים יותר מפני איומי הכחדה לעומת בעלי חיים גדולים יותר.{{הערה|שם=אילני}} זאת מכיוון שחרקים הם בעלי מחזור חיים קצר יותר ולכן יש להם יכולת הסתגלות מהירה יותר. כך לדוגמה חרקים מזיקים לחקלאות מפתחים [[עמידות לחומרי הדברה]]. עם זאת הנתונים במאמר משנת 2019 מראים שהערכות אלה אינן מדוייקות, לפחות לגבי חלק נכבד מסוגי החרקים. קצב הכחדת החרקים מהיר פי 8 לעומת קצב הכחדת יונקים, ציפורים וזוחלים. {{הערה|שם=אילני}} חוקרים מצאו בעיות במאמר זה ומתקיים דיון לגבי תוצאותיו, אבל יש סיבה לדאגה לפחות לחלק מאוכלוסיות החרקים. [https://www.vox.com/energy-and-environment/2019/2/11/18220082/insects-extinction-bological-conservation]

אוכלוסיות חרקים שנמצאות בירידה כוללות דבורים, פרפרים, עשים, חיפושיות זבל, וצרצרים. [https://www.vox.com/energy-and-environment/2019/2/11/18220082/insects-extinction-bological-conservation] לפי המחקר משנת 2019, האוכלוסייה של פרפרים רפרפים סובלת מהירידה החדה ביותר. באנגליה נעלמו 58% מהפרפרים בין השנים 2000 ל-2008. הערכה היא שהמצב רק החמיר בעשור מאז 2008. בעיה אחרת של אוכלוסיות חרקים היא [[הפרעת התמוטטות המושבה|הכחדת דבורים]]. {{הערה|שם=אילני}}

==השפעת העלמות החרקים==
השלכות העלמות מיני חרקים עלולה להיות הרת אסון. זאת מכיוון שחלקים גדולים של [[מארג המזון]] היבשתי, תלויים בחרקים. הכחדה מאסיבית של חרקים עלולה לגרור האצה במגמות [[הכחדת מינים בימינו|הכחדה של מינים]] שתלויים בחרקים אלה - במיוחד של [[הכחדת ציפורים]] וזוחלים. בנוסף, 75% מהגידולים החקלאיים מואבקים על ידי חרקים. חרקים מספקים גם שירותים אקולוגיים חשובים אחרים כמו [[קרקע|דישון של האדמה]], טיהור של מקווי מים, פרוק של הפרשות ושאריות של בעלי חיים ובני האדם. חלק מהחוקרים חוששים מתרחישי אימה שונים שבהם הכחדת חרקים גוררת [[תגובות שרשרת]] שונות שגורמות להרס מערכות חיוניות לבני האדם. {{הערה|שם=אילני}}

ד"ר משה גיש, מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה טוען כי "אנשים לא מבינים שהם קיימים בזכות חרקים", בגלל שהם חלק מרכזי של [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] היבשתית שתלויה בה. אם תהיה ירידה דרסטית בכמות ובמגוון החרקים, [[מערכות אקולוגיות יבשתיות]] יקרסו ו[[המין האנושי]] כולו יהיה בבעיה רצינית. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-78c46998157d761006.htm]

חלק מהחרקים נותנים לשאר היצורים בטבע כולל לאדם [[שירותי המערכת האקולוגיות|שירות של "מפעל מיחזור"]]: חרקים מפרקים צואה וגוויות בעלי חיים, ותוצרי הפירוק הללו משמשים כ[[דשן אורגני|דשן טבעי]] לצמחים. ללא החרקים, שטחים עלולים להתמלא בגוויות וצמחים לא יזכו להזנה מספקת בגלל פגיעה ב[[מחזור הזרחן]], ו[[מחזור החנקן]] בטבע. תגובת שרשרת אפשרית היא פגיעה בצמחים ולכן גם פגיעה ביצורים שאוכלים את הצמחים. בנוסף פגיעה בצמחים אלה עלולה לגרור עוד בעיות כמו [[סחף קרקע]]. 

החרקים הם נדבך חשוב במארג המזון, מכיוון שהם מהווים חולייה קריטית במעבר האנרגיה מהצמחים לבעלי החיים. כשחרקים מעכלים צמחים הם הופכים אותם לחלבון, שממנו הם בונים את גופם – ולכן הם משמשים כמקור חשוב לחלבון איכותי עבור בעלי חיים רבים, ביניהם ציפורים, זוחלים ודו-חיים. כלומר, פגיעה בשכיחותם של החרקים תפגע גם בטורפיהם בשכבות טרופיות גבוהות יותר, דבר שיכול להיות בעל השלכות מארג המזון כולו.

==ראו גם==
* [[הכחדת מינים בימנו]]
* [[דו"ח מצב הטבע העולמי]]
* [[חומרי הדברה]], [[זיהום אור]], [[שימושי קרקע]]
* [[הפרעת התמוטטות המושבה|העלמות הדבורים]]
* [[חקלאות תעשייתית]]
* [[אביב דומם]]
* [[מערכת אקולוגית]], [[שירותי המערכת האקולוגית]]
* [[שמירת טבע]]
* [[חקלאות בת קיימא]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Decline_in_insect_populations ירידה באוכלוסיית החרקים] ויקיפדיה האנגלית
* יונתן גרופ, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%94%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%92%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D ההכחדה הגדולה: גם החרקים נעלמים], מכון דוידסון (מכון ויצמן), 7 בינואר, 2018
* רחלי ווקס, [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-78c46998157d761006.htm קריסתה השקטה של ממלכת החרקים][[זווית]], מאקו, 23.12.2018
* עפרי אילני, [https://www.haaretz.co.il/magazine/underthesun/.premium-1.6956142 החרקים נעלמים במהירות, וההשפעות יהיו הרסניות], מוסף הארץ, 20.02.2019 
* [https://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-1.6550249 "בלעדיהם, העולם עלול להירקב"], כתבה על ערים שמנסות להחזיר חרקים, הארץ, 14.10.2018
* [https://link.springer.com/article/10.1007/BF00056672 Insects in biodiversity conservation: some perspectives and directives], 1993
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמירת טבע]]
[[קטגוריה:הכחדה]]
[[קטגוריה:אקולוגיה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]