הצגת המקור של הדף "ג'ורג' אקרלוף"

'''ג'ורג' ארתור אקרלוף''' (באנגלית: '''George Arthur Akerlof'''; נולד ב-[[17 ביוני]] 1940) הוא פרופסור יהודי-[[אמריקאי]] ל[[כלכלה]] באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, חתן [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת 2001 (יחד עם [[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]]) בתחום של [[כשל שוק]] המכונה [[מידע א-סימטרי]]. אקרלוף הוא בעלה של [[ג'נט ילן]], יו"ר [[הבנק הפדרלי של ארצות הברית]].

== ביוגרפיה ==
ג'ורג' אקרלוף נולד ב-17 ביוני 1940 לאב שוודי ואם יהודיה אמריקאית. סבו ואבי סבו מצד האמא היו יוצאי אוניברסיטת ברקלי.

את התואר הראשון שלו קיבל אקרלוף מאוניברסיטת ייל ב-1962. תואר הדוקטור הוענק לו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 1966. לאחר מכן הוא הרצה ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]].

אשתו ג'נט ילן היא יו"ר הבנק הפדרלי של ארצות הברית, לשעבר נשיאת הבנק הפדרלי בסן פרנסיסקו ופרופסורית לכלכלה באוניברסיטת ברקלי, היא כיהנה בעבר בוועד היועצים הכלכלי של נשיא ארצות הברית לשעבר [[ביל קלינטון]].

== עבודתו ==
עבודתו הידועה ביותר של אקרלוף, שפורסמה ברבעון "[[Quarterly Journal of Economics]]" בשנת 1970 "שוק הלימונים: איכות ומנגנון השוק" ‏‏{{הערה|1=‏
[http://facstaff.uww.edu/kashianr/The%20Market%20for%20Lemons.pdf The Market for Lemons: Quality Uncertainty and the Market Mechanism]
‏}}, הדגימה כיצד [[מידע א-סימטרי]] ב[[שוק]], יכול להביא ל[[בחירה שלילית|בחירה השלילית]] (Adverse Selection) שהוא סוג של [[כשל שוק|כשל השוק]]. לצורך המודל מניחים כי מדובר ב[[שוק משוכלל]] שבוא אין [[כשלי שוק]] אחרים - יש הרבה קונים ומוכרים ואיש מהם אינו חזק דיו לחשוב שהוא יכול לקבוע את המחיר (אין [[אוליגופול]]), אין הפרעות של [[רגולציה]] או מיסים, [[השפעות חיצוניות]] או בעיות אחרות. למרות הנחות אלה התוצאה של מסחר חופשי בשוק לא מביאה להגדלת הרווחה של הקונים והמוכרים, בשונה ממודלים אחרים סטנדרטים אחרים ב[[מיקרו-כלכלה]], ההנחה במודל היא שלא כל המוצרים הם בעלי איכות זהה. הנחה חשובה נוספת היא שלמוכרים ולקונים אין [[מידע מלא]] על איכות המוצרים. 

בעיית המידע הלא סימטרי כאן נובעת מפערים לגבי איכות המוצר בין הקונה למוכר. בשוק ה[[מכונית|מכוניות]] המשומשות בארצות הברית, "לימונים" הם כינוי למכוניות פגומות. כאשר אדם קונה מכונית משומשת, אין הוא יודע בוודאות מתקבלת על הדעת מהו מצבה. בעלי "לימונים" מוכנים להיפטר ממכוניותיהם, גם כאשר המחיר של מכוניות משומשת נמוך יחסית. בעלי מכוניות תקינות יחכו למחירים טובים יותר בשוק המשומשות. לפיכך, ככל שמחירי המשומשות נמוכים יותר, כן גדלה ההסתברות שקונה המכונית ירכוש "לימון". דבר זה משפיע על בתורו על הציפיות של הקונים. כאשר הם רואים שאיכות המוצרים נמוכה, הם לא מוכנים לשלם מחירים גבוהים ומחיר המוצר יורד. דבר זה דוחק החוצה מהשוק עוד מוכרים בעלי מכוניות באיכות סבירה, כך שהסבירות לרכוש מכונית טובה הולך ויורד ותהליך זה נמשך. בתנאים מסויימים של המודל הדבר גורם לכשל שוק קיצוני שבו אין כלל מסחר - שכן ההנחה של הקונים היא שכל המכוניות פגומות ומוכנים לשלם אפס. בכל מקרה הדבר דוחק החוצה מהשוק מוכרים שיש להם מוצרים באיכות טובה וקונים שמוכנים לשלם על מוצרים באיכות טובה. 

המאמר, שכיום הוא בין המצוטטים ביותר,{{הערה|1=http://scholar.google.de/scholar?num=100&hl=en&lr=&safe=off&cites=13868942939151083936}} נדחה בשלושת [[כתב עת מדעי|כתבי העת]] הראשונים אליהם נשלח לפרסום, בתואנה שהוא [[טריוויה|טריוויאלי]] מדי או שגוי בהכרח.{{הערה|1=http://nobelprize.org/economics/articles/akerlof/}}

המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על [[מידע א-סימטרי]] וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד. 

[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. פתרון אחד הוא סיגנלים או איתותים - לדוגמה נכונות לעבור בדיקה של המכוניות במכון רישוי או נכונות להשקיע זמן בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה נוסף למחיר המכונית ומסרבל את הליך הבדיקה. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר. בעיה נוספת היא שפתרונות של איתותים דורשות שהאיתות יהיה אמין ודבר זה דורש [[אמון]] בחברה (שהוא [[מוצר ציבורי]]) וכן [[רגולציה]] לפיקוח על איכות הבדיקות ומניעת שוחד מצד מוכרים. כך לדוגמה מוכר (במיוחד סוחר מכוניות) עלול לשחד עובדים במכון בדיקה לחוות דעת חיוביות על המכוניות שלו (כדי למנע זאת בצורה חלקית דרוש פיקוח של משרד התחבורה). עובדים עלולים ללמוד באוניברסיטאות בעלות שם מרשים שמוכרות תארים לשם הרושם בלבד (אחת הסיבות לפיקוח על תחום ההשכלה הגבוה). 

בשנות ה-90 רעיונותיו של אקרלוף עמדו במרכז הוויכוח הציבורי בנושא חוקיותן של [[הפלה מלאכותית|הפלות]].

בשנת 2015 הוציא אקרלוף יחד עם [[רוברט שילר]] את הספר [[Phishing for Phools]] שמתאר כיצד פירמות עלולות לפגוע בצרכנים על ידי ניצול של [[מידע א-סימטרי]] והטיות קוגניטיביות של הצרכן ([[רציונליות חסומה]]). דבר זה מתרחש גם כאשר יש [[שוק תחרותי]] שבו קונים ומוכרים רבים. פירמות שמנסות להיות ישרות והגונות עלולות להידחק החוצה בשוק כזה. לטענת שילר ואקרלוף רמייה וניצול של הצרכנים אינם דבר נדיר המתרחש בשולי השוק, אלא תופעה נפוצה שפוגעת ברווחה החברתית בצורה ניכרת.

==ראו גם==
* [[מידע א-סימטרי]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/George_Akerlof ג'ורג' אקרלוף] בוויקיפדיה האנגלית
* {{TheMarker1|גיא רולניק|הכלכלנים שזכו בפרס נובל מוכיחים: חברה שלא תרמה אתכם - תתרסק|1.2753109|17 באוקטובר 2015}}
* {{כלכליסט|אורי פסובסקי|איך ריח מאפה הקינמון מסמל את הצד האפל של השוק החופשי|3672673|5 בנובמבר 2015}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אקרלוף, ג'ורג' ארתור}}
[[קטגוריה:כלכלנים]]
[[קטגוריה:מידע]]