הצגת המקור של הדף "שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה"

'''שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה''' תורמת בצורה ניכרת ל[[תאונות דרכים]]. נכון לשנת 2018 כ-47% מבין הנהגים בישראל מודים כי הם נוהגים להשתמש בטלפון חכם למשלוח הודעות טקסט אף כי הדבר נחשב עבירה חמורה ומסכנת חיים. לפי מחקרים הדבר מעלה את הסיכון לתאונה פי 10, בעיקר בגלל שהדבר גורם להסחת דעתו של הנהג בזמן השימוש בטלפון וגם לאחר מכן. לפי הערכות משנת 2019, כ-20% מ[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]] הן כתוצאה משימוש בסמארטפונים בזמן נהיגה. {{הערה|שם=חן הרצוג|חן הרצוג, העלות למשק הלאומי של תאונות הדרכים, כלכלן ושותף, חברת BDO, נובמבר 2019, הוצג בוועידת בטיחות בדרכים, מטעם הרלב"ד ודה-מרקר, 18.11.2019}} 

הבעיה חמורה יותר בקרב צעירים. במדינות רבות בעולם יש כיום חקיקה נגד החזקת טלפון סלולרי ביד או שליחת מסרונים, אבל למרות זאת מגמת שימוש בסלולר בזמן נהיגה ממשיכה לעלות. בישראל המיקוד המרכזי כיום (2019) הוא בהסברה נגד הנושא, וכן בשיתוף פעולה עם חברות גדולות כדי שהללו יטמיעו [[נורמה|נורמות]] של אי הסתכלות בהתכתבות כמו ווטצאפ - אם זה דחוף אז מתקשרים. כמו כן קיימות המלצות של גורמי מקצוע להכניס פתרונות טכנולוגיים למניעת השימוש. 

שימוש בסמרטפונים יכול לסכן גם משתמשי דרך אחרים. רוכבי אופניים חשמליים וכן הולכי רגל נפגעים בתאונות כתוצאה מכך שהם מנהלים שיחות בטלפון, מסתכלים באפליקציות או מתכתבים בזמן שהם הולכים או רוכבים. הדבר גורם להסחת דעת מהמתרחש ברחוב ויכול לגרום למוות או לפציעה. 

מבחינה כלכלית שימוש בטלפון בזמן נהיגה הוא [[השפעה חיצונית]] של חברות סלולר ושל רשתות חברתיות על משתמשי דרך אחרים כמו נהגים אחרים, רוכבי אופנועים, רוכבי אופניים והולכי רגל, שנפגעים באופן גדול יותר כתוצאה מנהיגה מסוכנת בהשפעת הטלפון. ניתן לתאר זאת גם כהשפעת לוואי של [[כלכלת התמכרות]] - [[התמכרות לטלפון סלולרי]] ופיתוח תלות ברשתות חברתיות הקשורים להיבטים סוציולוגיים כמו FOMO, בדידות והרגשת [[עצמי|ערך עצמי]] רק כאשר אנו חשופים לאנשים אחרים. השפעה נוספת היא של "[[זמינות תמידית של עובדים]]" למעסיק - ערבוב בין הזמן של העבודה לזמן מחוץ לעבודה. לפי עבודה כלכלית שפורסמה בשנת 2019 [[עלות תאונות הדרכים]] הקשורות לטלפון סלולרי היא 3.2 מיליארד ש"ח בשנה.