הצגת המקור של הדף "שיחת קטגוריה:משמר התאגידים"

המפעל מזהם והציבור משלם 
 
מאת איילת פישביין 
 
על אפו וחמתו של אהוד אולמרט אושר בכנסת חוק שאוסר על המדינה להעביר מענקים ותמיכה למפעלים מזהמים. ראש הממשלה ומחליפו בתמ"ת אלי ישי הצליחו להשאיר את החוק כאות מתה. הזיהום מתפשט במימון המדינה, והממשלה ממשיכה לצפצף על החוק במקום לאכוף אותו 
 
 
 
  
 אזור התעשייה ברמת חובב 
 
 תצלומים: אלברטו דנקברג 
 
אתר האינטרנט של חברת טבע מתהדר בירוק, ויש בו גם הכרזה: "כחלק מהחזון להפוך את העולם למקום בריא יותר, טבע שואפת שכל מפעליה יהיו ירוקים". ואולם, בניגוד להכרזה, ספינת הדגל של התעשייה הישראלית היא חברה מזהמת וכלל לא ירוקה. בשנים האחרונות ארובות המפעל שלה ברמת חובב, העוסק בייצור חומרי גלם לתרופות, פלטו לאוויר חומרים רעילים, וצנרת המפעל הזרימה שפכים שזיהמו את הקרקע. כל זאת, בזמן שהמדינה מספקת לה מענקים נדיבים - מ-2000 ועד 2005 הוענקו לחברה הטבות ומענקים בשווי 160 מיליון דולר.

טבע אינה המזהמת היחידה שנהנית מתמיכת המדינה. כמוה יש לא מעט. עמותת אדם טבע ודין זיהתה כבר לפני כשנה וחצי את חוסר ההיגיון שבהתנהגות המדינה, הנמנעת מלהשתמש בכוחה כדי לעצור את המזהמים. כשאנשי העמותה ביקשו לדעת מה הם הסכומים המדויקים שהחברות  

  
 חילופי השרים במשרד התמ"ת. אלי ישי דבק ב"מורשת אולמרט" ולא פועל לקידום החוק החדש 
 
  
המזהמות מקבלות מהמדינה, הם נתקלו בהתחמקויות - למרות חוק חופש המידע. רק לפני כמה חודשים הצליחו בעמותה לאסוף נתונים על ארבע חברות מובילות: טבע, כי"ל, מכתשים-אגן ופרוטרום.

כלור באוויר, חומרי הדברה במים

בחמש השנים האחרונות קיבלו החברות של כי"ל (כימיקלים לישראל) הטבות בשווי 160 מיליון דולר. בשנים אלה, מפעל תרכובות ברום של כי"ל פלט לאוויר ברמת חובב חומרים מזהמים; מפעל רותם אמפרט העוסק בכריית אשלג ופוספטים ובעיבודם פלט לאוויר הנגב כלור וחומצת מלח בשיעור העולה באלפי אחוזים על המותר, והואשם בזיהום מי תהום; מפעלי ים המלח של כי"ל זיהמו את האוויר; ונגד פריקלס ים המלח הוגשה תביעה על זיהום מי תהום במישור רותם, כתוצאה מחלחול של כ-75 מיליון קוב שפכים תעשייתיים, רעילים ומלוחים.

גם מפעל אגן כימיקלים, של חברת מכתשים-אגן הנהנית ממענקי מדינה, משתתף בחגיגת הזיהום. מפעל זה, שבחמש השנים האחרונות קיבל מהמדינה כ-20 מיליון דולר, מזרים מדי יום לים באזור אשדוד כ-2,000 מ"ק של שפכים תעשיתיים המכילים חומרי הדברה. מפעל מכתשים-אגן ברמת חובב, המייצר חומרי הדברה, קיבל יותר מ-64 מיליון דולר ב-2005-2000 ובשנים אלה פלט מארובותיו חומרים מזהמים בשיעור גבוה באלפי אחוזים מהמותר. גם סילוק השפכים שלו אינו מוסדר.

חברת פרוטרום קיבלה מהמדינה תשעה מיליון דולר ב-2005-2000 והזרימה בתקופה זו שפכים לנחל הקישון. היא הועמדה על כך לדין. אגב יו"ר הדירקטוריון, ג'ון ג'יי פרבר, נמנה עם הבעלים של תעשיות אלקטרוכימיות בעכו - שנסגרה בצו בית המשפט ב-2003 והותירה אחריה קרקע מזוהמת. בית המשפט חייב את המשרד לאיכות הסביבה לנקות את הקרקע בעלות משוערת של 12 מיליון שקל.

ב-2004 פירסמה אדם טבע ודין את דו"ח העוני הסביבתי הראשון. הדו"ח דירבן את חברי הכנסת היוצאת ליזום חוק שיאסור על מתן מימון ממשלתי למפעלים מזהמים. היעד העיקרי של החוק: מרכז ההשקעות ולשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, שמעבירים מענקים למפעלי תעשייה בהתאם לחוק עידוד השקעות הון וחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה - מבלי לבדוק את הנזקים שמקבלי המענקים גורמים לסביבה.

בתחילת 2005 הונחו על שולחן הכנסת שלוש הצעות חוק שעוסקות בעניין, ביוזמת הח"כים איתן כבל (עבודה), אילן ליבוביץ' (שינוי) ולאה נס (ליכוד). שלוש ההצעות אושרו על ידי הכנסת והועברו לוועדת השרים לענייני חקיקה, שהחליטה כי הן ראויות לתמיכת הממשלה בתנאי שיאוחדו לחוק אחד.

לקראת סוף השנה התכנסו חברי ועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק מאוחדת ומשותפת - וגילו שהעסק תקוע. התברר שללא ידיעתם, הממשלה הסירה את תמיכתה בחוק בגלל התנגדותו של שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, שכבר באפריל 2005 הגיש ערר על החוק. כשמדובר בחוקים כלכליים - יש חשיבות לתמיכת הממשלה, אבל לנוכח הנסיבות החליטו הח"כים לנסח הצעת חוק פרטית.

כשהתברר שהח"כים מתכוונים להביא את החוק להצבעה גם ללא תמיכת הממשלה, ביקש מנכ"ל משרד התמ"ת ויד ימינו של אולמרט, רענן דינור, לשכנע אותם לבטלו. דינור טען כי התמ"ת לא אחראי לאיכות הסביבה וכי זה תפקידו של המשרד לאיכות הסביבה. "אנחנו לא חושבים שמרכז ההשקעות והמדען הראשי, וכל אחד מגופי התמיכה של משרדנו, צריך לפעול כמו מסלקה בין-משרדית", אמר דינור.

דינור ניסה לגייס גם את מצוקת הפריפריה לטובת המפעלים המזהמים: "מטרת החוק לעידוד השקעות הון היא להבטיח שבפריפריה יהיה מפעל", הודיע. הח"כים הסוררים לא ויתרו. בתוך זמן קצר הם גיבשו הצעת חוק משותפת וב-21 בדצמבר 2005 התקבל חוק שאינו מתיר למשרד התמ"ת להעביר מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה מזהמים ולמעסיקים שעוברים על חוק שכר מינימום. בנוסף, שר התמ"ת הוסמך לקבוע תקנות ביצוע לחוק בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - עד לתקופה של תשעה חודשים. אף שעברו כבר שישה חודשים, שר התמ"ת אלי ישי אינו פועל לקידום החוק.

אדם טבע ודין: אם יאושרו הטבות למפעלים מזהמים - נפנה לביהמ"ש

לדברי היועצת משפטית של עמותת אדם טבע ודין, תמי גנות, גם ללא קביעת התקנות למשרד התמ"ת יהיה קשה לתת מענקים למפעלים מזהמים הודות להסדר ביניים, המחייב להציג כל בקשת תמיכה ממרכז ההשקעות ומהמדען הראשי ליועץ מטעם המשרד לאיכות הסביבה.

אפשר לומר שאולמרט ודינור הצליחו להכשיל את החוק?

"זה לא לגמרי ברור. כשהוגשו הצעות החוק, משרד התמ"ת עמד על הרגליים האחוריות ואמר 'אנחנו לא נהפוך לגוף אוכף'".

הופעלו עליכם לחצים?

"הדרג המקצועי של משרד התמ"ת תמך בגישה שלנו. אחר כך הם שינו את הגישה".

בהשפעת מי? 

"אני לא יודעת. אני רק יודעת שהשר הטיל ערר והמנכ"ל ניסה לשכנע את הח"כים לבטל את החוק".

מה המצב כיום?

"משרד התמ"ת לא רץ להפעיל את החוק. אין נוהלים, אין תוצאות, אין טיוטה שהם מוכנים להעביר. אנחנו הולכים לבצע מעקב אם ההשקעות שמאושרות עכשיו מביאות בחשבון את המרכיב של הזיהום. נפנה לבית משפט אם יאושרו הטבות למפעלים מזהמים".

משרד התמ"ת: "מתגבש מנגנון בדיקה"

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "מבדיקה שערך המשרד בימים אלה עולה כי ב-2004 הורשעו 106 חברות בתיקים פליליים בנושאי איכות הסביבה. מבין 11 מפעלי תעשייה שהורשעו בזיהום, שבעה היו מפעלים שקיבלו מימון מהמדינה.

"ב-2005 לא אישר משרד התמ"ת מענקים, מפני שחוק התקציב לא עבר בכנסת. בהיעדר תקציב לא אושרו מענקים למפעלים חדשים במרכז ההשקעות. "מענקים ששולמו בפועל במשך השנה היו על בסיס אישורים של שנים קודמות, שלגביהם יש מחויבות משפטית בכתב האישור - ולפיכך ההתניה שמפעלים מזהמים לא יקבלו מענקים לא יכלה לבוא לידי ביטוי ב-2005."

"עתה, משהתקציב אושר, מתגבש מנגנון לבדיקת השקעות בין המשרד לאיכות הסביבה למרכז ההשקעות, שלפיו בקשות שיוגשו למרכז ההשקעות יכללו שאלות בנוגע להשלכות הסביבתיות הנובעות מתוכניות ההשקעה של המפעל".

אהוד אולמרט ורענן דינור לא הגיבו עד למועד סגירת הגיליון.

החברות: שינו את הכללים - ולא אמרו לנו

מחברת טבע נמסר בתגובה: "טבע מחויבת לאיכות הסביבה ומקפידה על עמידה בתקנים ובהנחיות המשרד לאיכות הסביבה. טבע הקימה בטבע-טק מרכז מו"פ אקולוגי והשקיעה עד כה יותר מ-100 מיליון שקל במתקנים שיאפשרו למפעל לעמוד בדרישות לשמירה על איכות הסביבה. טבע מתכוונת להשקיע מאות מיליוני שקלים נוספים עד שיימצאו הפתרונות הטכנולוגיים המתאימים.

"במקרים שבהם מתגלים ליקויים, החברה משתפת פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה ועם מועצת רמת חובב לשיפורם המהיר. התעשייה ברמת חובב נמצאת כיום בשלבי גישור אחרונים עם המשרד לאיכות הסביבה, שאינם במעמד של הליך משפטי".

ממכתשים-אגן נמסר בתגובה: "סכומי המענקים שמכתשים קיבלה ממשרד התמ"ת ב-2005-2001 נמוכים בהרבה מהסכומים המפורטים בדו"ח עמותת אדם טבע ודין ל-2005. אגן כימיקלים לא קיבלה מענקים ממשרד התמ"ת ב-2005-2001, וההטבות היחידות שקיבלה הן הטבות מס להשקעות מאושרות, שסכומן נמוך בהרבה מסכום התמיכות המפורט בדו"ח. הסכומים שמכתשים ואגן-כימיקלים השקיעו בשנים האחרונות בפעילויות אקולוגיות גבוהים בהרבה מסכומי המענקים וההטבות שקיבלו ומסתכמים במאות מיליוני שקלים.

"מכתשים ואגן כימיקלים ממשיכות גם כיום, ולמשך השנים הקרובות, להשקיע בפעילויות אקולוגיות שונות בסכומים העולים על כרבע מיליארד שקל. חלק מהשקעות אלה נועדו להתמודד עם החמרה עתידית של תקני זיהום עולמיים. מכתשים ואגן-כימיקלים עומדות בתקנים שנקבעו לגבי טיפול באוויר ובשפכים".

יוסי אריה, מנהל איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים, הגיב בשם חברת כי"ל ובשם התעשיינים כולם: "התעשייה צריכה להשקיע, ומשקיעה, כדי לעמוד בחוקים הסביבתיים. ואולם הוראות איכות הסביבה הן דינמיות ומשתנות כל כמה שנים. בארבע השנים האחרונות חלה התקדמות רבה בישראל בעניין זה והתעשייה משקיעה מיליארדי שקלים בשנה כדי להתאים עצמה. לצערי, ממשלת ישראל לא משקיעה בתשתיות סביבתיות ולא עוזרת לתעשייה לשדרג את עצמה, ועיקר הנטל נופל על התעשייה. סכומי המענקים שמקבלים המפעלים בטלים בשישים מול ההשקעות הנדרשות. אותם מפעלים שהוזכרו בדו"ח פעלו לפי הכלכלים הסביבתיים, עד שכללים אלו השתנו".

בחברת פרוטרום הגיבו כי לא הוגן לקשר את המפעל החדש במגדל העמק למפעל המזהם תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, כי מדובר במפעלים שונים.